תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 13:36
מצ"ב מאמר שמצאתי:
מהתבוננות במקורות של חלקי ההגדה השונים, ניכר שהבסיס והשלד של ההגדה נמצא כבר
במשנה בפסחים[1]. חלק מהנוסח כתוב במלואו במשנה (מה נשתנה, ר"ג היה אומר וברכת
ההודאה), וחלקו נזכר בתמציתיות (מתחיל בגנות ומסיים בשבח ודורש מארמי אובד
אבי, עד שיגמור כל הפרשה כולה). הזיקה בין המשנה להגדה כל כך גדולה, עד שהרב
בניש מחדש, שהמשניות הללו שמשו כטופס האמירה בליל הסדר בזמן המקדש, וכסדר
אמירת המשניות קיימו את מצוות הערב. עיי"ש כמה הוכחות שמביא לעניין[2].
הרב בניש מוסיף וכותב (שם), שהנוסח שנמצא במשנה, חובר כנראה על ידי אנשי כנסת
הגדולה, כמו שאמרו במסכת ברכות: "אנשי כנה"ג תקנו להם לישראל ברכות ותפילות,
קדושות והבדלות"[3]. המדרשים בהגדה, נראה שחוברו ע"י ראשוני התנאים, ודרשות
נוספו ע"י התנאים שאחרי החורבן. העריכה עצמה נעשתה מאוחר יותר, לא ידוע מתי
בדיוק וע"י מי, אך מהגמ' משמע שלפני האמוראים כבר היתה הגדה ערוכה כספר,
שאמרו: "לפני מי שאומר את ההגדה"[4]. הנחה זו לגבי תקופת האמוראים, הניח כבר
ר' מאיר איש שלום[5] והוכחתו מגמרא בשבועות : "רבא אפיק ספרא דאגדתא
מיתמי"[6]. להנחה הראשונה של הרב בניש לגבי אנשי כנסת הגדולה, שותף גם הרב
אליהו כי טוב, אך לדעתו נחתם הנוסח רק בימי הגאונים (מלבד פיוטים שנוספו מאוחר
יותר)[7]. גם הרב כשר סובר, שעיקר הנוסח נקבע ע"י אנשי כנה"ג ובמשך הדורות
נוספו ענינים שונים[8].
בניגוד לדעתו של הרב בניש, כותב הרב אריאל[9] שנוסח מדויק לא היה, לא בימי
הבית הראשון ולא בימי הבית השני, אלא הנוסח היה מסור בידי כל אדם לאומרו
בלשונו באופן חופשי, ולהתאים את דבריו לפי דעתם של בני ביתו היושבים לפניו.
הוכחתו מדברי המשנה: "ולפי דעתו של בן אביו מלמדו"[10]. הוא מניח, שאנשי כנה"ג
קבעו את העקרונות של הסדר, אך את הניסוח במילים ומשפטים השאירו לכל אדם כדרכו.
כך הוא מבין את הנאמר במשנה: "ודורש מארמי אובד אבי עד שיגמור כל הפרשה
כולה"[11], ולא הובא מדרש מסוים.
הרב אריאל סומך את דבריו על הבנתו, שגם התפילות שחוברו בידי אנשי כנה"ג באותה
תקופה, לא נקבעו בדפוס אחיד, רק הונחו העקרונות שלהן. הוכחה לכך הוא מביא
מהמחלוקת במשנה בברכות, האם צריך אדם להתפלל כל יום תפילת שמונה עשרה, או רק
מעין י"ח[12]. הוא מציין, שהחכמים שנחלקו שם במשנה, הם אלה שהשתתפו בליל הסדר
בבני ברק, שנזכר בהגדה: ר' יהושע, ר' עקיבא ור' אליעזר. "נוסח ההגדה של תקופת
הבית לא היה שונה מבחינת הניסוח, ממצב הדברים בתפילה"[13].
עם חורבן הבית ותחילת לגלות, הוחל בניסוח מסודר של התפילות והברכות. כך גם
בענין ההגדה, נדרש סידור מחודש שיתאים לנסיבות החדשות. בהעדר קרבן הפסח, הושם
דגש על מצות סיפור יציאת מצרים[14]. הרב אריאל מניח, שאותו סדר בבני ברק הנזכר
בהגדה, התקיים אחרי החורבן ובו נקבע נוסח ההגדה לתקופת הגלות. צריך לשים לב
לעובדה שהכינוס לא התקיים בירושלים (שחרבה כבר), אלא בבני ברק – עירו של ר'
עקיבא. הוא מסביר שאחרי החורבן היה שבר גדול בעם, והחכמים ראו צורך גדול
להיבנות מתורתו של ר' עקיבא, שהיה ספוג בתורת הגאולה[15]. אפשר לראות שחלקים
רבים שנוספו להגדה הם דבריו של ר' עקיבא ותלמידיו:
מעשה בר' אליעזר התקיים בביתו של ר' עקיבא.
אמר ראב"ע…עד שדרשה בן זומא שהיה חבר של ר' עקיבא[16].
יכול מראש חודש נלמד ע"י ר' ישמעאל במכילתא, והוא היה חבר של ר' עקיבא. צא
ולמד וכל הדרשות נאמרו בספרי המיוחס לרשב"י אליבא דר' עקיבא[17].
ר' יהודה היה נותן בהן סימנים הוא תלמידו של ר' עקיבא[18].
ר' יוסי הגלילי הדורש את המכות הוא תלמיד חבר של ר"ע[19]. מנין שכל מכה היתה
של חמש נלמד ע"י ר"ע.
כן ה' אלוקנו יגיענו למועדים דעתו של ר"ע במשנה בפסחים[20].
האבודרהם מייחס את סידור ההגדה לתקופה שאחרי אביי ורבא: "ולפי שהלכה כרבא לכך
מחבר הגדה זו חיבר תחילה כרבא[21] ואח"כ כאביי[22]" [23].
מהאברבנאל משמע שהעריכה היתה קודם לתקופת המשנה, שכתב:
"בפרק ערבי פסחים[24] זכרו חז"ל ההגדה וסיפור יציאת מצרים, אשר יעשה אותו האדם
בלילה הזה. והביאו פרשת וידוי ביכורים כולה בדרשותיה כמו שנזכר, עד ר' יהודה
היה נותן בהם סימנים דצ"ך עד"ש באח"ב, וזכרו מיד אחרי זה – רבן גמליאל אומר כל
מי שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח ואחריו ההלל וברכת אשר גאלנו…"[25].
הרב כשר תמה על דברי האברבנאל, כי לא מצא לזה זכר באף אחד מתשעת כתבי היד של
מסכת פסחים, ואף אחד מהראשונים אינו מציין זאת, והשערתו שאחד המעתיקים הוסיף
את נוסח ההגדה בסוף פרק ערבי פסחים, והיה נראה כאילו הוא חלק מגוף הגמרא[26].
בהמשך דבריו כותב האברבנאל:
"אמנם ראו החכמים במכילתא, שהיו המאמרים האלו ערבים כדרשת עניני מצרים, ושהיו
מפליגים במעשה ה' כי נורא הוא, וכ"ש בדברי השלם ר' עקיבא ובמאמר "כמה מעלות
טובות", שהוא כולל החסדים כולם…והיה ראוי שיעלה זכרונם על ספר. ומפני זה
הוסיפו המאמרים האלה בטופס ההגדה"[27].
הופעת ההגדה בתוך המכילתא, נזכרת גם בדברי ר' מאיר איש שלום[28], שציטט זאת גם
מספר המנהיג[29] ומהכלבו[30]. דבריו הובאו ע"י הרב כשר, שהוסיף גם את שבולי
הלקט[31] והארחות חיים[32] כמקור להנחה זו[33].
השערה נוספת מביא הרב כשר, שההגדה סודרה ע"י הסבוראים וראשוני הגאונים, בבית
דין הגדול של סורא ופומבדיתא, שם אספו את המנהגים השונים והתקינו נוסח אחד
ואחיד. הוא מבסס את דבריו על דיוק בלשונו של ר' חננאל ועל תשובות שונות של
הגאונים[34].
לסיכום, לרוב הדעות המבנה הראשוני של ההגדה נקבע כבר ע"י אנשי כנה"ג, כחלק
ממכלול התפילות והברכות שתקנו, ומופיע במשנה[35] ואולי גם במכילתא. השלב הנוסף
בסידורה היה, לחלק מהדעות לפני היציאה לגלות (הרבנים אריאל ובניש), ולחלק
מהדעות רק בתקופת הגאונים (הרבנים כשר וכי טוב).
[1] פרק י משניות ד-ז.
[2] עיוני ההגדה עמ' י.
[3] דף לג, א.
[4] פסחים קטו, ב.
[5] שם עמ' 9.
[6] דף מו, ב.
[7] סדר ליל פסח עמ' פ.
[8] הגדה שלימה עמ' 17.
[9] הגדת המקדש עמ' 21.
[10] שם י, ד.
[11] שם.
[12] פרק ד משנה ג.
[13] דברי הרב אריאל שם.
[14] על ההבדלים בין ההגדה בזמן בית המקדש להגדה בזמן הגלות, ראה להלן בפרק
החמישי.
[15] כמו שרואים במעשה המופיע בסוף מסכת מכות, שהיו הם בוכים ור' עקיבא משחק,
אחרי שראו שועל יוצא מבית קדשי הקדשים.
[16] עפ"י גמרא במסכת חגיגה יד, ב.
[17]עפ"י גמרא במסכת סנהדרין פו, א.
[18] עפ"י גמרא במסכת ערובין מא, א.
[19] עפ"י תוס' במסכת ע"ז מה, א ד"ה אר"ע.
[20] פרק י, ו.
[21] הכוונה לדעת שמואל שמתחיל ב"עבדים היינו".
[22]הכוונה לדעת רב שמתחיל ב"מתחילה עובדי ע"ז היו אבותינו".
[23] אבודרהם ונציאה שכ"ו, דף פו, ג-ד ;הובא בהגדה שלימה בעמ' 17.
[24] בתחילה התלבטתי האם כוונתו למשנה או לגמרא, אך בהמשך דבריו מתייחס
למכילתא והיא נכתבה בזמן התנאים (בידינו מכילתא דרשב"י ומכילתא דר' ישמעאל),
לכן הכרעתי שמדובר על המשנה.
[25] זבח פסח מא, א ;הובא בהגדה שלימה שם.
[26] שם עמ' 19.
[27] ראה הערה 49.
[28] הגדת מאיר עין עמ' 9-10.
[29] הלכות פסח סימן מח.
[30] סימן נא.
[31] סימן ריח, דף צא, א.
[32] סימן לח.
[33] הגדה שלימה עמ' 18.
[34] שם עמ' 26-27.
[35] לדעת הרב אריאל אין מדובר בנוסח סגור אלא במבנה בלבד
בברכה,
הרב מאיר פישהוף
ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר)
0548496050
לזכות לכל הברכות השמורות
למחזיקי התורה לחץ כאן
https://www.matara.pro/nedarimplus/online/?mosad=9001256&groupe=רשת כוללי ערב - ממלכת התורה&groupelock=1
[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
21.03.23,
13:36:35
