דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
  1. דף הבית
  2. ארכיון: הקבוצה הישנה
  3. 2023
  4. מהי המידה תומן, והאם היא מקבילה לעוכלא או לחצי ורבע.
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מהי המידה תומן, והאם היא מקבילה לעוכלא או לחצי ורבע.

2023
6 2 0 1
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • ח

    'גמר מלאכתם היא' או 'גמר מלאכתם הוא'?

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2023 10:03 על אף דקי"ל אין משיבים את הארי מ"מ יש לומר 'הוא' אף כשמדובר בלשון נקבה (כגון גמר מלאכת הגבינה הוא), כיון שתיבת 'הוא' חוזרת על הגמר שמשמש בלשון זכר..
  • ד

    "זהו כוונת המנהג" או "זוהי כוונת המנהג" או "זו כוונת המנהג" או "זה כוונת המנהג"

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 08/02/2023 23:15
  • ח

    גהינם או גיהנום או גיהינום

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    M
    תאריך ההודעה המקורית: 10/02/2023 07:45 שכחתי להוסיף: וכן הו’ שאחרי הנ’ אינו חובה, ויתכן שאינו אלא סימן לכך שהנ’ נקודה בקמץ קטן. ועכ”פ הכתיב של ’גי’ ברור, כמו קיצור של ’גיא’. והכתיב של ’הנם’ אין לו הכרע, כי הוא קיצור של ’הנום’ או של ’חינם’. כיום מקובל יותר לכתוב ’הנום’. מאת: [email protected]
  • מ

    למה כשכולם שולחים ששאלה מופיע בהתחלה ואצלי לא, מקלידים את זה כל פעם, או תלוי באיזה צורה של שליחה, או צריכים לקבוע זאת באיזשהו דרך

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/03/2023 21:19 בהודעה הנוכחית לא הופיע, אם כי בהודעה שמר ווילחובימער שלח על הבקבוק כן מופיע
  • צ

    האם המילה 'גיל' (במשמעות על מספר שנות האדם) היא מילה בעברית או בלשה''ק?

    2023
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 23:05 ריבה בערבית זה ריבא ולכן אין מקור לבדיחה על אותו רשע כך שמעתי ממורי ר' יהושע כהן ז"ל בעל הסידור אזור אליהו לפני המון שנים. והנה מה שנכתב בנושא ונח העברי לקונפיטורה, 'ריבה' הומצא על ידי בן יהודה, ומקורו בטעות מביכה, הנובעת מבורות. טעות נוספת הצטרפה לשרשרת הטעויות, והיא - המיתוס בדבר מקורה של הטעות, אשר הינו אחר ממה שמקובל לחשוב. נ. ליברמן ג' באב תשס"ט - 24/07/2009 06:02 המונח העברי לקונפיטורה, 'ריבה' הומצא על ידי אליעזר בן יהודה, ומקורו בטעות מביכה, הנובעת מבורות. אליעזר בן יהודה, אשר הוכתר כ'מחייה השפה העברית' (ה'תרי"ח, 1858 - ה'תרע"ב, 1922) היה העורך של 'מילון בן יהודה', אשר כלל מונחים מחודשים בשפה העברית, על פי שיקולו של בן יהודה. שיקול עצמי זה הביאו לטעות מביכה בהגדרת המונח העברי לקונפיטורה, 'ריבה'. בן יהודה כינה את המילה 'ריבה' כ'מילה חדשה שהיא ישנה', כאשר הינו מסתמך על הביטוי 'תופיני ריבה' שבדברי חז"ל בתלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ז' הלכה ג' (לפי נוסחים מסוימים): "רבי אמר תופיני רבה רבי דוסא אמר תפיני נויי" וביסס את משמעותו של מונח זה, אשר בדברי חז"ל, על פי המילה הערבית "מֻרַבַּבּ", שפירושה 'מרקחת פירות'. בעוד שבמקור המצוין, הביטוי המקורי היה 'תופיני רכה' והמדובר הוא בטעות העתקה, עליה בנה בן יהודה מגדל שגוי. ישנן דעות כי במקור אכן מופיעה המילה 'רבה' אך היא נושאת משמעות של ריבוי. (רַבָּה) בן יהודה פסל את הדעה כי יש לקרוא 'רַבָּה' משורש ר.ו.ב, וטען כי יש לקרוא 'רִבָּה' משורש ר.ב.ב. טעות נפוצה היא, לנעוץ את טעותו של בן יהודה בהחלטתו על המונח 'ריבה', ב"דברי חז"ל", כביכול: "מאי ריבה? ריבה ממתקים (=מרקחת של פירות)". על "דברי חז"ל" אלו, שאגב, אינם קיימים במקור כלשהוא, נטען כי כוונתם הינה - "מה ריבה הכתוב בפסוק?" והתשובה שניתנת מהם - "מרקחת של פירות", וכביכול בן יהודה התייחס לפועל 'ריבה' כשם עצם,במקום הפועל של 'לרבות', אך לא כך הוא. טעותו של בן יהודה נעוצה, כאמור, בירושלמי. כך גם מעיד בן יהודה עצמו בעיתון 'הצבי' אשר נערך על ידו, שם מעלה העורך את 'ההליך' אשר הביאו 'לחדש' את המילה 'רִבָּה': "שנינו בירושלמי... תופיני רבה... והנה המפרשים מחלקים בפירוש המילה 'רבה'... אבל האמת, כי גרסת הספרים נכונה... צריך לקרוא רִבָּה ולא רַבָּה, משורש המילה ר.ב.ב, על משקל סִבָּה (ס.ב.ב) ופירושו על פי לשון עברית, דבר המטוגן בשמן או עשוי בצוקר, בדבש, למשל מיני פרי המבושלים בצוקר, רק שבלשון ערבית השם על משקל אחר, והוא מֻרַבַּבּ... נמצא כי זכינו למילה חדשה שהיא ישנה למיני המתיקה, למיני פרי מבושלים בצוקר, בדבש והיא 'רִבָּה'..." טעות זו, של בן יהודה היוותה מקור ללעג נגדו, ואף סופרים, שלא הוטרדו מכך ששיבש את דברי חז"ל, כשי עגנון, הקניטו אותו בשל כך: "היה שם תלמיד חכם מתלוצץ על בעל המִלון שטעה בפירוש המלות וקרא למרקחת של פירות ריבה". המונח הנכון לקונפיטורה בעברית הינו 'מרקחת'. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 05.07.23, 23:03:21
  • מ

    לגבי עימוד ספר, האם מישהו יודע על ארכיון של תמונות מקברי צדיקים או חפצים של צדיקים וכדומה להכניס כתמונות בספר - לא רוצה להכניס תמונות של דמות דיוקנם. או מי שעוסק בתחום

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 24/07/2023 19:24 תמונות של קברי צדיקים יש באתרים העוסקין בכך - באהלי צדיקים וכיו"ב. הדרך הפשוטה היא לכתוב את השם של הצדיק בגוגל וכך להגיע לתמונות הקבר. נדמה לי שתמונות שיש במכלול (=ויקי') הן לשימוש חופשי. מאת: [email protected]
  • י

    מקור שרחל היא דין ולאה היא חסד

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 17/10/2023 14:50 יתכן ומדובר בדבר פשוט, אך קצת הסתבכתי במציאת מקור ברור להנ"ל. אודה למי שיוכל לסייע בידי.
  • A

    מקור שרחל היא דין ולאה היא חסד

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    ר
    תאריך ההודעה המקורית: 17/10/2023 17:41 ככלל מדת המלכות היא דין והיא מתחלקת לרחל ולאה אלא שבדר"כ מדת המלכות מתייחסת לרחל הנקראת 'עיקרו של בית' אם כי יחסית רחל היא חלק הרחמים ולאה היא הדין אם אתה צריך מ''מ להודעה זו תכתוב מאת: [email protected]

1

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים