תאריך ההודעה המקורית: 08/08/2023 01:39
בעיקרון זכות אמורה להיות נקבה עקב סיומת התי"ו הנקבית.
אלא שמקובל להגיד "זכותו יגן עלינו", וכך הוא גם ביה"ר שקודם אמירת תהלים.
ואין זה מופקע מכללי הדקדוק להפקיע את הזכות ממחלקת הנקבות.
יש שרוצים להיתלות במשנה (אבות פ"ה מי"ח): "*זכות *הרבים *תלוי *בו".
אולם שוברם בצידם, באותה מסכת (פ"ב מ"ב): "*שזכות *אבותם מסייעתן".
ועל כרחך שבמקור היה כתוב "תלויה", עם הזמן הוחלפה הה"א בגרש, ככל התיבות
המסתיימות בי"ה, ולרוב קטנותו לא נראה עוד לדורות הבאים...
וכך היא גם הגירסא במסכתות קטנות (שמחות פ"ח הי"ג): "*זכות *הרבים *תלויה *בו".
וכן בגמ' (שבת נה ע"א): "ושמואל אמר *תמה זכות *אבות ורבי יוחנן אמר *תחון
זכות *אבות".
סוטה דף ו עמוד ב - *שתלתה *לה *זכות *
גיטין דף פא עמוד א - *זכות הראויה *לשני
קידושין דף מ עמוד א - *הזכות *יש *לה *קרן ויש *לה *פירות
קידושין דף עו עמוד ב - *זכותן וזכות *אבותם *מסייעתן *
בבא קמא דף צו עמוד א (ועוד) - מה מכר ראשון לשני כל *זכות שתבא *לידו
בבא בתרא דף צא עמוד א - שאפי' מי שיש לו *זכות *אבות *אינה עומדת *לו בשעה
שיוצא מארץ לחוצה לארץ
ומה דאיתא ביומא (פז עמוד א) *"שעמד *להם *זכות *אביהם", י"ל שהיה כאן גרש
שנשמט, וכדאשכחן בכמה ספריא עתיקיא.
וכן הרבה "זכות הוא" יש בתלמוד, אולם תיבת "הוא" משמשת פעמים רבות גם מילים
נקבות בתלמוד כנודע.
ההכרעה למעשה משתנה על פי אופי הספר הנכתב / הנערך...
