תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 20:31
בדר"כ הדברים אינם עוברים שינויים ממה שהעורך מחזיר וסוגר להדפסה, אולי
שיפוצים קטנים
פעם אחת המבקר הסופי ביקש לשנות דבר קטן, והוא התקשר אלי לקבל את רשותי.
מאת: [email protected]
לרגל השקת הפורום — פרסום מודעות דרושים בלוח המקצועי הוא בחינם לזמן מוגבל!
בדר"כ הדברים אינם עוברים שינויים ממה שהעורך מחזיר וסוגר להדפסה, אולי
שיפוצים קטנים
פעם אחת המבקר הסופי ביקש לשנות דבר קטן, והוא התקשר אלי לקבל את רשותי.
מאת: [email protected]
אפשר להעתיק את הקובץ, ולמחוק את שאר העמודים
מאת: [email protected]
באוצר המקוון ישנו ב"ב ח"א
פתוח בחינם עד דף ג' במסכת
מצאתי 'כוס הישועות' למהרשש"ך,
האם לזה כוונתך?
קבצים מצורפים:
בבר אילן בסרגל 'כלים' יש 'גימטריה'
אפשר גם בקיצור דרך ctrl+m
ניתן למצוא שם גימטריות בפסוקים [שלמים או חלקם]
באותו עניין,
גם בבר אילן עצמו יש אפשרות לפתוח שולחנות עבודה נוספים [בגירסא שאצלי -
גירסא 29, לא יודע מאיזה גירסא זה קיים].
בסרגל כלים למעלה יש לחצן עם תמונה של 2 מסכים, ושם אפשר לעבור בין שולחנות
עבודה,
זה עוזר מאוד [אצלי יש 4 שולחנות עבודה, לארבע נושאים נפרדים שאני עוסק בהם].
מאת: [email protected]
אכן באוצר החכמה שברשותי - גירסא 15 מופיע עד כרך ט - סי' שלג
ובגירסא 20 ישנו כרך י'
אני מצרף לך קישור למקוון
https://tablet.otzar.org/#/b/610246/p/59/t/16510.05257964173546359/fs/0/start/0/end/0/c/1660027188887
הערות ביקורת ניתן לעשות ע"י בלון: מקש ימני > הוסף מדבקה.
מלבד זאת כדאי להתרגל לעשות שמור: ctrl+s
לאחר כל פעולה שעושים באקסל, קצת קשה אבל אחרי שמתרגלים זה שווה.
מאת: [email protected]
תנסה לברר במייל הזה:
[email protected]
מופיע גם בבר אילן גירסא 29 בטקסט:
[ב, כה] וירא אלהים. שמעתי שנמצא במדרש מה ראה ראה שהיו מרחמים זה על זה כשהיה
אחד מהם משלים סכום הלבנים קודם חבירו היה בא ומסייע עם חבירו, וכשראה הקדוש
ברוך הוא שהיו מרחמים זה על זה אמר ראוים אלו לרחם עליהם, כל המרחם מרחמים
עליו שנאמר (דברים י"ג, י"ח) ונתן לך רחמים ורחמך:
יתכן שמחמת האימרה הידועה 'רב תנא הוא ופליג' קראו כותב המאמר לרב בשם 'תנא'.
לא מזמן מצאתי תשובה בנושא מעניין מאוד - כמה היו שנותיו של רב, והאם היה בזמן
שבית המקדש היה קיים, אולי זה יכול להשיב לך על שאלתך
בשו"ת דברי חכמים לר' שלום יצחק הלוי (או"ח סי' קא) כתב וזה לשונו:
נשאול נשאלתי על מש"כ מהרי"ץ זצ"ל (תכלאל ח"ב) בהקדמה לסדר תשעה באב וז"ל:
והנה אם רב שהיה הבית בנוי בימיו וכו'. ויש מקשים עליו (עד כדי זלזול) מנין לו
שרב היה בבית שני.
והנני לציין כאן המקורות שעליהן נשען המחבר דאיהו לא קטיל קני באגמא הוה. אם
כי רבו הדעות והחקירות בהיסטוריא של עמנו ומה שביד זה אינו ביד זה, ורבו
הסתירות בין החוקרים, ואנכי לא באתי להכריע אלא לברר עד כמה שיד עני בזה מגעת
למען הסר עקשות פה מהמחבר.
(א) בסדר הדורות להרה"ג יחיאל ז"ל אב"ד ור"מ בק"ק מינסק (דפוס ווארשא תרנ"א)
אות א' דף ג' עמ' ד', כתב שלש דעות על שנות חיי רב. י"א ת' שנה חיה וי"א ק'
וי"א ש' שנה. ושם ד"ג ע"א כתב רב ירד לבבל בשנת תקל"א לשטרות ג"א תתקע"ט
ליצירה (ל' יעב"ץ מאה ארבעים ותשע לחרבן קרוב לתש"ז). ובח"ב באלף הרביעי ד'
ס"ד ע"ב ד"ה רב, כתב ומת רב ד"א ושלש לב"ע =לבריאת העולם=, ושם דס"ב ע"ד ד"ה
חרבן. כתב חרבן בית שני היה בשנת ג"א תתכ"ח (כ"ה ברש"י ע"ז ט ע"ב וכ"ה בסה"ד
אות עי"ן דק"ב ע"ב. ומ"ש בדס"ב תתקכ"ח ט"ס).
יוצא איפוא מחרבן בית שני עד מיתת רב קע"ה שנה. אם כן למאן דס"ל שחיה שלש מאות
שנה, נחרב הבית והוא בגיל קכ"ה. המחבר מציין שם כי היה ממשפחת בריאים והוא
מגמ' חולין פ"ד. כ"ז יצא ממש"כ בסה"ד.
(ב) בס' תולדות תנאים ואמוראים ח"א להר"ר היימן, כותב דגרץ ח"ב צד שלש מאות
ששים ושבע העריך גיל רב (ע"ב). וחלק עליו ואמר שזה היפך האמת... ולפי השערתו
שחי למעלה מתשעים שנה. וכת' עוד שם שעפ"י קבלת הרמ"ע מפאנו קבל רב חכמת הקבלה
מפי רשב"י ור"א בנו (רשב"י היה בימי בית שני וראה חרבנו. עיין ס' יוחסין מאמ'
א' ד' שלשים ואחד ד"ה ואלו), אם כי יש חולקים בזה. וכתב עוד ויש שנותנים לרב
שלש או ארבע מאות שנה עד ימות הגאונים. ויש חולקים עייש"ב. ומ"ש עד ימות
הגאונים, בודאי בדותא היא (כנראה שע"ז חולקים), שהרי יש סתירה לזה בכמה מקומות
בגמרא: (א) כי נח נפשיה דרב אזלו תלמידיו בתריה, כי הדרי אמרי ניזיל וניכול...
(ברכות מ"ב ע"ב). כשאמרו לרבי יוחנן נח נפשיה דרב קרע עליה י"ג מני אמר אזל
גוברא דהוה מסתפינא מיניה, ושמואל קרע עליו י"ב בגדים (גמ' מ"ק כ"ד ע"א). (ב)
קבריה דרב שקלי מיניה עפרא לאישתא בת יומא אמרו לשמואל ואמר יפה עשו קרקע עולם
אינה נאסרת (סנהדרין מ"ז ע"א). ועי' ס' הדורות אות א' ד"ג ע"ד.
(ג) בס' שם הגדולים לחיד"א מע' א' כתב וז"ל: אבא הוא שם העצם של רב וכ"כ הערוך
בראשו בשם תשובת רבינו שרירא ורבינו האיי גאונים. ובשם ס' כנפי יונה ח"ג סוס"י
ס"ב כת' ורב דאיהו ר' אבא הנז' בזהר לדעת רבי' שחיה ת' שנה והוא גדול החברים
אצל רשב"י ורבי אלעזר בנו, והיה רבו של רבי חייא בחכמה הזו. ושמש אח"כ את רבי
ור' חייא במשנה וגמרא עכ"ל. וכ"כ חות יאיר סי' קנ"ב בשם הרמ"ע... (ועמ"ש
בעניותי בעין זוכר דף ח' ע"ב) ובקונטריס יוסף אומץ סי' מ"ז עכ"ל. (ועי' סדה"ד
אות א' ד"ג ע"ד).
(ד) בס' תולדות ישראל להגר"ז יעב"ץ ז"ל ח"ז עמ' עשרים ושבע כת' בשנת קמ"ט
לחרבן שב אבא (רב) בן אייבו מארץ ישראל לבבל (לפני זה היה בבבל ועלה לא"י
כנראה ללמוד עוד לפני רבי ולקבל סמכות (עי' גמ' סנהדרין ה ע"א) והיה תלמיד חבר
לרבי (עי' גמ' חולין פ"ד) ורבו המובהק היה רבי חייא (עי' חולין ק"י) ועי"ע
יוחסין וסה"ד). ובעמ' חמשים וחמש כותב וימת רב שנת (ארבעת אלפים ושבע - מאתים
ארבעים ושבע) ליצירה (בקירוב לחשבון סה"ד) זקן ושבע ימים. ושם בהערות (ציון
י"ב) כות' שהפליגו אורך ימיו ל - (שלש מאות שנה) עיין שם. בח"ה עמ' מאה ושבעים
קובע שחרבן בית שני היה בין (ג"א תתל"ג - ג"א תתכ"ז).
אם נחשוב מחרבן הבית עד מות רב עולה (ק"ע) בערך. נשאר עד (שלש מאות) שהם שני
חייו, מאה ושלשים שנה, יוצא כי חיה בזמן הבית (ק"ל) וזה למ"ד שני חייו שלש
מאות שנה. וזה בקירוב לפי חשבון ס' הדורות. ואם נגביל שנות חייו למאתים שנה
בלבד יוצא כי נחרב הבית והוא בן שלשים שנה בערך ויצדק לומר עליו שהיה הבית
בנוי בימיו.
והנה לפי המקובל רב תנא ואמורא, ובכל מקום בגמ' אומ' רב תנא הוא ופליג. עי'
גמ' ערובין נ ע"ב ושם נסמן. ועי"ע יוחסין ד' תשעים ושמנה עמ' ב' וסה"ד אות א'
ד"ב ע"ד. הרמב"ם ז"ל כתב בהקדמתו למשנה ד"ה אחר. וז"ל: ורב חבר ברייתא ספרא
וספרי... עי"ש. ואין זה מן הפלא שחיה שלש או ארבע מאות שנה. והנני להביא
דוגמאות אחדות מאלה שחיו מאות שנים.
הרמב"ם כתב בפרק הרביעי להקדמת המשנה וז"ל: שמעון הצדיק ורבי דוסא בן הרכינס
(הורקנוס) היו בדור אחד (בשנת ג"א ת' שנה. סה"ד דנ"ה) והאריך ימים עד שהגיע
לרבי עקיבא ואנשי דורו (בשנת ג"א תת"מ. סה"ד דס"ג ד"ה רבי עקיבא). מכאן יוצא
כי שמעון הצדיק חיה למעלה מארבע מאות שנה.
כיוצא בו מצאנו רבי יהודה בן בתירא שחיה שנים רבות ושהגיע למאות בשנים. וז"ל
ס' יוחסין מאמר א' עמ' שבע עשרה: בני בתירא בימי הלל... רש"י פ"ק דתענית פי'
כי אלו שהיו בזמן הלל ר' יהודה בן בתירא... ובירושלמי משמע דלא היה בימי הלל
אלא דור ג' והיה זקן מופלג בנציבין בזמן הבית (גמ' פסחים ג' ע"ב) והאריך ימים
עד זמן רב ושמואל ובירך לאבא אבוה דשמואל שיהיה לו בן חכם... עי"ש. וזה קרוב
למאתים וחמשים שנה. ועי"ע בסה"ד אות י' דנ"ה עמ' ב' ד"ה ר"י בן בתירא. ומצאתי
עוד ביעב"ץ ח"ז עמ' עשרים וחמש ד"ה אבותינו, שכת' אבא בן אבא אבוה דשמואל ראה
רבי יהודה בן בתירא שהיה בימים בית שני, ע"כ. א"כ רב שהיה גדול משמואל בכמה
שנים כידוע, בודאי ראה ר"י בן בתירא בזמן הבית. וא"ת ותאמר איך היה רב כתלמיד
לפני רבי והיה כבר זקן מופלג? זהו מרוב ענותנותו כמבואר בכל מקום. וז"ל הראב"ד
בס' הקבלה: רב עניו מאד ולא רצה להמנות ראש ישיבה כל ימי ר' שילא, ועוד לא רצה
להיות ראש ישיבה במקומו של שמואל והלך לסורא היא מתא מחסיא, עי"ש. או תוכל
לומר שהיה בגיל שלשים שנה בערך בזמן חרבן הבית כנז"ל, וירד לבבל בשנת קמ"ט
לחרבן (עי"ל ד') והיה בגיל קע"ט בערך. ועי"ע ס' יוחסין וס' הדורות ובס' אוצר
ישראל ועוד.
מכל הלין נשמע כי לא דבר ריק דבר הגאון מהרי"ץ זצ"ל שהיה רב בימי בית שני. דוק
ותשכח.
במקראות גדולות של עוז והדר - אור לישרים, ישנו מדור של 'ביאור משולב',
תחפש בבתי כנסת [או בחנויות הספרים].
אנכי הקטן ערכתי חלק מביאור זה.
תודה רבה לכל המשיבים
עצה טובה קמ"ל:
מי שרוצה להעתיק מבר אילן, והוא נמצא על מצב של העתקה עם ניקוד, והוא צריך
טקסט ללא ניקוד,
במקום לשנות את ההגדרות ניתן לעשות העתקת טקסט לחיפוש: ctrl+r
וכך מעתיקים לחיפוש את הטקסט ללא ניקוד, ומשם להעתיק את הטקסט הרצוי.
היה עכשיו מבצע של סט פנינים ב-499 במקום 700
יתכן שעדין המבצע קיים
מאת: [email protected]