שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
שלום וברכה. מקור מדויק
2022
4
פוסטים
3
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 20/09/2022 15:53
לא מזמן מצאתי תשובה בנושא מעניין מאוד - כמה היו שנותיו של רב, והאם היה בזמן
שבית המקדש היה קיים, אולי זה יכול להשיב לך על שאלתךבשו"ת דברי חכמים לר' שלום יצחק הלוי (או"ח סי' קא) כתב וזה לשונו:
נשאול נשאלתי על מש"כ מהרי"ץ זצ"ל (תכלאל ח"ב) בהקדמה לסדר תשעה באב וז"ל:
והנה אם רב שהיה הבית בנוי בימיו וכו'. ויש מקשים עליו (עד כדי זלזול) מנין לו
שרב היה בבית שני.והנני לציין כאן המקורות שעליהן נשען המחבר דאיהו לא קטיל קני באגמא הוה. אם
כי רבו הדעות והחקירות בהיסטוריא של עמנו ומה שביד זה אינו ביד זה, ורבו
הסתירות בין החוקרים, ואנכי לא באתי להכריע אלא לברר עד כמה שיד עני בזה מגעת
למען הסר עקשות פה מהמחבר.(א) בסדר הדורות להרה"ג יחיאל ז"ל אב"ד ור"מ בק"ק מינסק (דפוס ווארשא תרנ"א)
אות א' דף ג' עמ' ד', כתב שלש דעות על שנות חיי רב. י"א ת' שנה חיה וי"א ק'
וי"א ש' שנה. ושם ד"ג ע"א כתב רב ירד לבבל בשנת תקל"א לשטרות ג"א תתקע"ט
ליצירה (ל' יעב"ץ מאה ארבעים ותשע לחרבן קרוב לתש"ז). ובח"ב באלף הרביעי ד'
ס"ד ע"ב ד"ה רב, כתב ומת רב ד"א ושלש לב"ע =לבריאת העולם=, ושם דס"ב ע"ד ד"ה
חרבן. כתב חרבן בית שני היה בשנת ג"א תתכ"ח (כ"ה ברש"י ע"ז ט ע"ב וכ"ה בסה"ד
אות עי"ן דק"ב ע"ב. ומ"ש בדס"ב תתקכ"ח ט"ס).יוצא איפוא מחרבן בית שני עד מיתת רב קע"ה שנה. אם כן למאן דס"ל שחיה שלש מאות
שנה, נחרב הבית והוא בגיל קכ"ה. המחבר מציין שם כי היה ממשפחת בריאים והוא
מגמ' חולין פ"ד. כ"ז יצא ממש"כ בסה"ד.(ב) בס' תולדות תנאים ואמוראים ח"א להר"ר היימן, כותב דגרץ ח"ב צד שלש מאות
ששים ושבע העריך גיל רב (ע"ב). וחלק עליו ואמר שזה היפך האמת... ולפי השערתו
שחי למעלה מתשעים שנה. וכת' עוד שם שעפ"י קבלת הרמ"ע מפאנו קבל רב חכמת הקבלה
מפי רשב"י ור"א בנו (רשב"י היה בימי בית שני וראה חרבנו. עיין ס' יוחסין מאמ'
א' ד' שלשים ואחד ד"ה ואלו), אם כי יש חולקים בזה. וכתב עוד ויש שנותנים לרב
שלש או ארבע מאות שנה עד ימות הגאונים. ויש חולקים עייש"ב. ומ"ש עד ימות
הגאונים, בודאי בדותא היא (כנראה שע"ז חולקים), שהרי יש סתירה לזה בכמה מקומות
בגמרא: (א) כי נח נפשיה דרב אזלו תלמידיו בתריה, כי הדרי אמרי ניזיל וניכול...
(ברכות מ"ב ע"ב). כשאמרו לרבי יוחנן נח נפשיה דרב קרע עליה י"ג מני אמר אזל
גוברא דהוה מסתפינא מיניה, ושמואל קרע עליו י"ב בגדים (גמ' מ"ק כ"ד ע"א). (ב)
קבריה דרב שקלי מיניה עפרא לאישתא בת יומא אמרו לשמואל ואמר יפה עשו קרקע עולם
אינה נאסרת (סנהדרין מ"ז ע"א). ועי' ס' הדורות אות א' ד"ג ע"ד.(ג) בס' שם הגדולים לחיד"א מע' א' כתב וז"ל: אבא הוא שם העצם של רב וכ"כ הערוך
בראשו בשם תשובת רבינו שרירא ורבינו האיי גאונים. ובשם ס' כנפי יונה ח"ג סוס"י
ס"ב כת' ורב דאיהו ר' אבא הנז' בזהר לדעת רבי' שחיה ת' שנה והוא גדול החברים
אצל רשב"י ורבי אלעזר בנו, והיה רבו של רבי חייא בחכמה הזו. ושמש אח"כ את רבי
ור' חייא במשנה וגמרא עכ"ל. וכ"כ חות יאיר סי' קנ"ב בשם הרמ"ע... (ועמ"ש
בעניותי בעין זוכר דף ח' ע"ב) ובקונטריס יוסף אומץ סי' מ"ז עכ"ל. (ועי' סדה"ד
אות א' ד"ג ע"ד).(ד) בס' תולדות ישראל להגר"ז יעב"ץ ז"ל ח"ז עמ' עשרים ושבע כת' בשנת קמ"ט
לחרבן שב אבא (רב) בן אייבו מארץ ישראל לבבל (לפני זה היה בבבל ועלה לא"י
כנראה ללמוד עוד לפני רבי ולקבל סמכות (עי' גמ' סנהדרין ה ע"א) והיה תלמיד חבר
לרבי (עי' גמ' חולין פ"ד) ורבו המובהק היה רבי חייא (עי' חולין ק"י) ועי"ע
יוחסין וסה"ד). ובעמ' חמשים וחמש כותב וימת רב שנת (ארבעת אלפים ושבע - מאתים
ארבעים ושבע) ליצירה (בקירוב לחשבון סה"ד) זקן ושבע ימים. ושם בהערות (ציון
י"ב) כות' שהפליגו אורך ימיו ל - (שלש מאות שנה) עיין שם. בח"ה עמ' מאה ושבעים
קובע שחרבן בית שני היה בין (ג"א תתל"ג - ג"א תתכ"ז).אם נחשוב מחרבן הבית עד מות רב עולה (ק"ע) בערך. נשאר עד (שלש מאות) שהם שני
חייו, מאה ושלשים שנה, יוצא כי חיה בזמן הבית (ק"ל) וזה למ"ד שני חייו שלש
מאות שנה. וזה בקירוב לפי חשבון ס' הדורות. ואם נגביל שנות חייו למאתים שנה
בלבד יוצא כי נחרב הבית והוא בן שלשים שנה בערך ויצדק לומר עליו שהיה הבית
בנוי בימיו.והנה לפי המקובל רב תנא ואמורא, ובכל מקום בגמ' אומ' רב תנא הוא ופליג. עי'
גמ' ערובין נ ע"ב ושם נסמן. ועי"ע יוחסין ד' תשעים ושמנה עמ' ב' וסה"ד אות א'
ד"ב ע"ד. הרמב"ם ז"ל כתב בהקדמתו למשנה ד"ה אחר. וז"ל: ורב חבר ברייתא ספרא
וספרי... עי"ש. ואין זה מן הפלא שחיה שלש או ארבע מאות שנה. והנני להביא
דוגמאות אחדות מאלה שחיו מאות שנים.הרמב"ם כתב בפרק הרביעי להקדמת המשנה וז"ל: שמעון הצדיק ורבי דוסא בן הרכינס
(הורקנוס) היו בדור אחד (בשנת ג"א ת' שנה. סה"ד דנ"ה) והאריך ימים עד שהגיע
לרבי עקיבא ואנשי דורו (בשנת ג"א תת"מ. סה"ד דס"ג ד"ה רבי עקיבא). מכאן יוצא
כי שמעון הצדיק חיה למעלה מארבע מאות שנה.כיוצא בו מצאנו רבי יהודה בן בתירא שחיה שנים רבות ושהגיע למאות בשנים. וז"ל
ס' יוחסין מאמר א' עמ' שבע עשרה: בני בתירא בימי הלל... רש"י פ"ק דתענית פי'
כי אלו שהיו בזמן הלל ר' יהודה בן בתירא... ובירושלמי משמע דלא היה בימי הלל
אלא דור ג' והיה זקן מופלג בנציבין בזמן הבית (גמ' פסחים ג' ע"ב) והאריך ימים
עד זמן רב ושמואל ובירך לאבא אבוה דשמואל שיהיה לו בן חכם... עי"ש. וזה קרוב
למאתים וחמשים שנה. ועי"ע בסה"ד אות י' דנ"ה עמ' ב' ד"ה ר"י בן בתירא. ומצאתי
עוד ביעב"ץ ח"ז עמ' עשרים וחמש ד"ה אבותינו, שכת' אבא בן אבא אבוה דשמואל ראה
רבי יהודה בן בתירא שהיה בימים בית שני, ע"כ. א"כ רב שהיה גדול משמואל בכמה
שנים כידוע, בודאי ראה ר"י בן בתירא בזמן הבית. וא"ת ותאמר איך היה רב כתלמיד
לפני רבי והיה כבר זקן מופלג? זהו מרוב ענותנותו כמבואר בכל מקום. וז"ל הראב"ד
בס' הקבלה: רב עניו מאד ולא רצה להמנות ראש ישיבה כל ימי ר' שילא, ועוד לא רצה
להיות ראש ישיבה במקומו של שמואל והלך לסורא היא מתא מחסיא, עי"ש. או תוכל
לומר שהיה בגיל שלשים שנה בערך בזמן חרבן הבית כנז"ל, וירד לבבל בשנת קמ"ט
לחרבן (עי"ל ד') והיה בגיל קע"ט בערך. ועי"ע ס' יוחסין וס' הדורות ובס' אוצר
ישראל ועוד.מכל הלין נשמע כי לא דבר ריק דבר הגאון מהרי"ץ זצ"ל שהיה רב בימי בית שני. דוק
ותשכח. -
תאריך ההודעה המקורית: 20/09/2022 15:53
לא מזמן מצאתי תשובה בנושא מעניין מאוד - כמה היו שנותיו של רב, והאם היה בזמן
שבית המקדש היה קיים, אולי זה יכול להשיב לך על שאלתךבשו"ת דברי חכמים לר' שלום יצחק הלוי (או"ח סי' קא) כתב וזה לשונו:
נשאול נשאלתי על מש"כ מהרי"ץ זצ"ל (תכלאל ח"ב) בהקדמה לסדר תשעה באב וז"ל:
והנה אם רב שהיה הבית בנוי בימיו וכו'. ויש מקשים עליו (עד כדי זלזול) מנין לו
שרב היה בבית שני.והנני לציין כאן המקורות שעליהן נשען המחבר דאיהו לא קטיל קני באגמא הוה. אם
כי רבו הדעות והחקירות בהיסטוריא של עמנו ומה שביד זה אינו ביד זה, ורבו
הסתירות בין החוקרים, ואנכי לא באתי להכריע אלא לברר עד כמה שיד עני בזה מגעת
למען הסר עקשות פה מהמחבר.(א) בסדר הדורות להרה"ג יחיאל ז"ל אב"ד ור"מ בק"ק מינסק (דפוס ווארשא תרנ"א)
אות א' דף ג' עמ' ד', כתב שלש דעות על שנות חיי רב. י"א ת' שנה חיה וי"א ק'
וי"א ש' שנה. ושם ד"ג ע"א כתב רב ירד לבבל בשנת תקל"א לשטרות ג"א תתקע"ט
ליצירה (ל' יעב"ץ מאה ארבעים ותשע לחרבן קרוב לתש"ז). ובח"ב באלף הרביעי ד'
ס"ד ע"ב ד"ה רב, כתב ומת רב ד"א ושלש לב"ע =לבריאת העולם=, ושם דס"ב ע"ד ד"ה
חרבן. כתב חרבן בית שני היה בשנת ג"א תתכ"ח (כ"ה ברש"י ע"ז ט ע"ב וכ"ה בסה"ד
אות עי"ן דק"ב ע"ב. ומ"ש בדס"ב תתקכ"ח ט"ס).יוצא איפוא מחרבן בית שני עד מיתת רב קע"ה שנה. אם כן למאן דס"ל שחיה שלש מאות
שנה, נחרב הבית והוא בגיל קכ"ה. המחבר מציין שם כי היה ממשפחת בריאים והוא
מגמ' חולין פ"ד. כ"ז יצא ממש"כ בסה"ד.(ב) בס' תולדות תנאים ואמוראים ח"א להר"ר היימן, כותב דגרץ ח"ב צד שלש מאות
ששים ושבע העריך גיל רב (ע"ב). וחלק עליו ואמר שזה היפך האמת... ולפי השערתו
שחי למעלה מתשעים שנה. וכת' עוד שם שעפ"י קבלת הרמ"ע מפאנו קבל רב חכמת הקבלה
מפי רשב"י ור"א בנו (רשב"י היה בימי בית שני וראה חרבנו. עיין ס' יוחסין מאמ'
א' ד' שלשים ואחד ד"ה ואלו), אם כי יש חולקים בזה. וכתב עוד ויש שנותנים לרב
שלש או ארבע מאות שנה עד ימות הגאונים. ויש חולקים עייש"ב. ומ"ש עד ימות
הגאונים, בודאי בדותא היא (כנראה שע"ז חולקים), שהרי יש סתירה לזה בכמה מקומות
בגמרא: (א) כי נח נפשיה דרב אזלו תלמידיו בתריה, כי הדרי אמרי ניזיל וניכול...
(ברכות מ"ב ע"ב). כשאמרו לרבי יוחנן נח נפשיה דרב קרע עליה י"ג מני אמר אזל
גוברא דהוה מסתפינא מיניה, ושמואל קרע עליו י"ב בגדים (גמ' מ"ק כ"ד ע"א). (ב)
קבריה דרב שקלי מיניה עפרא לאישתא בת יומא אמרו לשמואל ואמר יפה עשו קרקע עולם
אינה נאסרת (סנהדרין מ"ז ע"א). ועי' ס' הדורות אות א' ד"ג ע"ד.(ג) בס' שם הגדולים לחיד"א מע' א' כתב וז"ל: אבא הוא שם העצם של רב וכ"כ הערוך
בראשו בשם תשובת רבינו שרירא ורבינו האיי גאונים. ובשם ס' כנפי יונה ח"ג סוס"י
ס"ב כת' ורב דאיהו ר' אבא הנז' בזהר לדעת רבי' שחיה ת' שנה והוא גדול החברים
אצל רשב"י ורבי אלעזר בנו, והיה רבו של רבי חייא בחכמה הזו. ושמש אח"כ את רבי
ור' חייא במשנה וגמרא עכ"ל. וכ"כ חות יאיר סי' קנ"ב בשם הרמ"ע... (ועמ"ש
בעניותי בעין זוכר דף ח' ע"ב) ובקונטריס יוסף אומץ סי' מ"ז עכ"ל. (ועי' סדה"ד
אות א' ד"ג ע"ד).(ד) בס' תולדות ישראל להגר"ז יעב"ץ ז"ל ח"ז עמ' עשרים ושבע כת' בשנת קמ"ט
לחרבן שב אבא (רב) בן אייבו מארץ ישראל לבבל (לפני זה היה בבבל ועלה לא"י
כנראה ללמוד עוד לפני רבי ולקבל סמכות (עי' גמ' סנהדרין ה ע"א) והיה תלמיד חבר
לרבי (עי' גמ' חולין פ"ד) ורבו המובהק היה רבי חייא (עי' חולין ק"י) ועי"ע
יוחסין וסה"ד). ובעמ' חמשים וחמש כותב וימת רב שנת (ארבעת אלפים ושבע - מאתים
ארבעים ושבע) ליצירה (בקירוב לחשבון סה"ד) זקן ושבע ימים. ושם בהערות (ציון
י"ב) כות' שהפליגו אורך ימיו ל - (שלש מאות שנה) עיין שם. בח"ה עמ' מאה ושבעים
קובע שחרבן בית שני היה בין (ג"א תתל"ג - ג"א תתכ"ז).אם נחשוב מחרבן הבית עד מות רב עולה (ק"ע) בערך. נשאר עד (שלש מאות) שהם שני
חייו, מאה ושלשים שנה, יוצא כי חיה בזמן הבית (ק"ל) וזה למ"ד שני חייו שלש
מאות שנה. וזה בקירוב לפי חשבון ס' הדורות. ואם נגביל שנות חייו למאתים שנה
בלבד יוצא כי נחרב הבית והוא בן שלשים שנה בערך ויצדק לומר עליו שהיה הבית
בנוי בימיו.והנה לפי המקובל רב תנא ואמורא, ובכל מקום בגמ' אומ' רב תנא הוא ופליג. עי'
גמ' ערובין נ ע"ב ושם נסמן. ועי"ע יוחסין ד' תשעים ושמנה עמ' ב' וסה"ד אות א'
ד"ב ע"ד. הרמב"ם ז"ל כתב בהקדמתו למשנה ד"ה אחר. וז"ל: ורב חבר ברייתא ספרא
וספרי... עי"ש. ואין זה מן הפלא שחיה שלש או ארבע מאות שנה. והנני להביא
דוגמאות אחדות מאלה שחיו מאות שנים.הרמב"ם כתב בפרק הרביעי להקדמת המשנה וז"ל: שמעון הצדיק ורבי דוסא בן הרכינס
(הורקנוס) היו בדור אחד (בשנת ג"א ת' שנה. סה"ד דנ"ה) והאריך ימים עד שהגיע
לרבי עקיבא ואנשי דורו (בשנת ג"א תת"מ. סה"ד דס"ג ד"ה רבי עקיבא). מכאן יוצא
כי שמעון הצדיק חיה למעלה מארבע מאות שנה.כיוצא בו מצאנו רבי יהודה בן בתירא שחיה שנים רבות ושהגיע למאות בשנים. וז"ל
ס' יוחסין מאמר א' עמ' שבע עשרה: בני בתירא בימי הלל... רש"י פ"ק דתענית פי'
כי אלו שהיו בזמן הלל ר' יהודה בן בתירא... ובירושלמי משמע דלא היה בימי הלל
אלא דור ג' והיה זקן מופלג בנציבין בזמן הבית (גמ' פסחים ג' ע"ב) והאריך ימים
עד זמן רב ושמואל ובירך לאבא אבוה דשמואל שיהיה לו בן חכם... עי"ש. וזה קרוב
למאתים וחמשים שנה. ועי"ע בסה"ד אות י' דנ"ה עמ' ב' ד"ה ר"י בן בתירא. ומצאתי
עוד ביעב"ץ ח"ז עמ' עשרים וחמש ד"ה אבותינו, שכת' אבא בן אבא אבוה דשמואל ראה
רבי יהודה בן בתירא שהיה בימים בית שני, ע"כ. א"כ רב שהיה גדול משמואל בכמה
שנים כידוע, בודאי ראה ר"י בן בתירא בזמן הבית. וא"ת ותאמר איך היה רב כתלמיד
לפני רבי והיה כבר זקן מופלג? זהו מרוב ענותנותו כמבואר בכל מקום. וז"ל הראב"ד
בס' הקבלה: רב עניו מאד ולא רצה להמנות ראש ישיבה כל ימי ר' שילא, ועוד לא רצה
להיות ראש ישיבה במקומו של שמואל והלך לסורא היא מתא מחסיא, עי"ש. או תוכל
לומר שהיה בגיל שלשים שנה בערך בזמן חרבן הבית כנז"ל, וירד לבבל בשנת קמ"ט
לחרבן (עי"ל ד') והיה בגיל קע"ט בערך. ועי"ע ס' יוחסין וס' הדורות ובס' אוצר
ישראל ועוד.מכל הלין נשמע כי לא דבר ריק דבר הגאון מהרי"ץ זצ"ל שהיה רב בימי בית שני. דוק
ותשכח.תאריך ההודעה המקורית: 20/09/2022 17:07
מכל הנתונים שמסרתם בדקתי רק נתון אחד ונמצא בלתי מדוייק, מש"כ שבפיה"מ לרמב"ם
אותא דשמעון הצדיק האריך ימים עד ימות ר"ע ליתא, דז"ל שם, שמעון הצדיק ור'
דוסא בן הרכינס היו בדור אחד, ור' דוסא בן הרכינס האריך ימים עד זמן ר' עקיבה
ובני דורו, וזה הוא הדור הראשון. עכ"ל.
הרי שר' דוסא בן הרכינס הוא שהאריך ימים, ויתכן שבהיותו עול ימים ראה את שמעון
הצדיק כשהיה זקן מופלג, והאריך ימים עד שראה את זקני דורו של ר"ע בצעירותם,
וא"כ אין הפלגת ימיו יוצאת מגדר הטבע.
וכבר נשאל בתשובת הגאונים החדשות היאך יתכן שאמרו בגמ' על מדוכה זו ישב חגי
הנביא, וכי יתכן שחיה חגי הנביא עד דור התנאים, ועי"ש שכתב כעין מש"כ שזה
האריך ימים מכאן וזה מכאן, ויתכן שלא ראהו ממש אלא ממה ששמע מזקני דורו כאילו
ראהו.
איברא כל זה אינו קשור לגוף השאלה, והתשובה היא שרב נקרא אמורא ורק לענין
שיכול לחלוק על תנאים קרינן לי' תנא, אבל לא רגילים לומר בסתם התנא הקדוש רב,
ומאידך גיסא רבינו הקדוש נקרא תמיד קדוש, כך שהגהת הרב השואל מסתברת, וגם יש
למצוא מקור לזה שהלך בביתו בכיסוי ראש, וכך נדע בודאות אם הוא רב או רבי. -
תאריך ההודעה המקורית: 20/09/2022 17:07
מכל הנתונים שמסרתם בדקתי רק נתון אחד ונמצא בלתי מדוייק, מש"כ שבפיה"מ לרמב"ם
אותא דשמעון הצדיק האריך ימים עד ימות ר"ע ליתא, דז"ל שם, שמעון הצדיק ור'
דוסא בן הרכינס היו בדור אחד, ור' דוסא בן הרכינס האריך ימים עד זמן ר' עקיבה
ובני דורו, וזה הוא הדור הראשון. עכ"ל.
הרי שר' דוסא בן הרכינס הוא שהאריך ימים, ויתכן שבהיותו עול ימים ראה את שמעון
הצדיק כשהיה זקן מופלג, והאריך ימים עד שראה את זקני דורו של ר"ע בצעירותם,
וא"כ אין הפלגת ימיו יוצאת מגדר הטבע.
וכבר נשאל בתשובת הגאונים החדשות היאך יתכן שאמרו בגמ' על מדוכה זו ישב חגי
הנביא, וכי יתכן שחיה חגי הנביא עד דור התנאים, ועי"ש שכתב כעין מש"כ שזה
האריך ימים מכאן וזה מכאן, ויתכן שלא ראהו ממש אלא ממה ששמע מזקני דורו כאילו
ראהו.
איברא כל זה אינו קשור לגוף השאלה, והתשובה היא שרב נקרא אמורא ורק לענין
שיכול לחלוק על תנאים קרינן לי' תנא, אבל לא רגילים לומר בסתם התנא הקדוש רב,
ומאידך גיסא רבינו הקדוש נקרא תמיד קדוש, כך שהגהת הרב השואל מסתברת, וגם יש
למצוא מקור לזה שהלך בביתו בכיסוי ראש, וכך נדע בודאות אם הוא רב או רבי.
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות