תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2023 21:10
ידיעה מעניינת.
להלן התוצאות שקיבלתי בבר אילן:
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) אסתר פרק ד
מה שאלתך. מלמד שלא היתה אוכלת עד שאמר לה מה שאלתך, והוא אמר מהרו את המן,
וביום י"ו בניסן נתלה המן, לא עמד גזירתו אלא ב' ימים, וביום ג' נצלב, כי נדדה
שנת המלך בליל שמורים, ישועת ה' כהרף עין, יחיינו מיומים וביום השלישי יקימנו
ונחיה לפניו: שארית ישראל שער השובבי"ם - הערות דרוש ששי יתרו
אינו פסוק. וכתב ר"י אבן שועיב תלמיד הרשב"א בדרשות ליום אחרון של פסח והוא
מדרש שיר השירים ד"ה עתה מדבר: "אומרים ישראל ישועת ה' כהרף עין, שלא ידעו
בדבר עד שיראוהו, כמו שאמרו ז"ל שלשה באים בהיסח הדעת והאחד הגואל העתיד".
משנה שכיר בראשית - הערות פרשת נח
עי' בקובץ אור ישראל [שנה ח גליון ב] במדור זוטות שמציין בנוגע הפתגם "ישועת
ה' כהרף עין" שמקורו מפיוט בסליחות ר' צדוק שבספר שפתי רננות, וכך מפייט ר'
צדוק [עמאני] בסליחתו: "... עזרי יביא אל מאין /לראות עוזך בבית היין/ ואם רב
עוני כמעשה קין /ישועת ה' כהרף עין... ".