הפורום לעורך התורני

תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 23:37 איני יודע למי ידוע מה שכתבו "ידוע", אבל לשון מתלבט כבר מופיע בפוסקים במשמעות זו או דומה לזו, כגון שו"ת הריטב"א (סימן עט), ותחלת דבר ראיתיו מתלבט במה שאמרו בדין הקדש דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט אם הוא כמסירה ממש אם לאו, ואמ' דלאו כמסירה ממש דא"כ אין שאלה בהקדש. ובשו"ת דבר אברהם ח"ב סימן ט', דהנה מתלבט אני לפ"מ שפירש"י ותוס' דאין חייבין אצללתא דדמא עד דאיכא כזית דם גמור. ובתי"ט מנחות פי"א מ"ח, ואין להתלבט עוד במה שנתלבט הכ"מ בזה. ובכתב סופר גיטין ל"ט ע"א, הא מני רבי מאיר הוא וכו'. עיין פני יהושע שהאריך בפירוש הסוגיא, ואלו ראה חידושי ר"ן לא היה מתלבט כל כך, עיין בו ותמצא בו דייך. והגם שכולם ניתן להסב לכאורה גם למשמעות של טירחא ומאמץ, מ"מ מי שהבין לשון היסוס ואי ודאות אין להאשימו כ"כ, דהיינו נמי שמצדד לכאן ולכאן, וכך דרך הלשון שמילים משנות מעט את משמעותן במשך הדורות. דוגמא לדבר, עץ, בלשון תורה הוא גם הצמח המחובר, ובלשון חז"ל רק החומר לבנין, והצמח נקרא אילן. ואיני מביא ממחברי דורינו שאצלם הוחלט לגמרי שהוא כפירושו בלשון הדיבור. מאת: From: א.י. מישקין Sent: 3 Aug 2022 11:15 PM מאת: To: נפתלי צבי יוסף ווימער מאת: Cc: דוד וסרמן [email protected]; יצחק רוט [email protected]; אלחנן סגרון [email protected]; אליעזר סילבר [email protected]; Chaim Erlanger [email protected]; עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] לשון מתלבט בס"ד "כל טינופת לא תטנפך" עדיין המפרש כך ותולה פירושו בדברי ראב"ע [בכל מקום שכך אכן פירש] קדוש יאמר לו. זה שיש מי שעשה פלסתר זה לא אומר על מי שכוונתו רחוקה מכך מזרח ממערב שאינו יכול לתלות פירוש בקדוש עליון מראשונים כמלאכים רבינו הראב"ע. ידוע שאותו ממציא העברית העדיף לקחת את פירוש הראב"ע כגון ירקרק או אדמדם וכיוצ"ב משלי י ח חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט. הושע ד יד לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה כִּי הֵם עִם הַזֹּנוֹת יְפָרֵדוּ וְעִם הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ וְעָם לֹא יָבִין יִלָּבֵט. כל המפרשים מפרשים "ילבט" בענין טירחה ויגיעה או כיו"ב. חוץ מהראב"ע בהושע: ומלת ילבט - בלשון ישמעאל: כמשתבש , שלא ידע מה לעשות; וכמהו "ואויל שפתים ילבט" (מש' י , ח). ישנם מקרים שבפירוש המקרא נחלקו המפרשים ואילו בלשון המדוברת (אולי אפילו לפני כמה וכמה דורות) התקבל פירוש אחד, ופשיטא שכיום זה הפירוש היחיד כלפי לשונות נתחברו בדורות אלו, אבל כלפי המקרא עדין ישנם שני פירושים אפשריים ואין בידינו להכריע. גם בלשונות המשנה ישנן מילים שאין פירושן מוסכם, וכמדומני שיש כמה מילים שבמשך הדורות התקבל להשתמש בהן עפ"י אחד הפירושים, ובודאי אין זה הכרעה לגבי הפירוש האמיתי במשנה, אבל כך התקבל בשימוש. ויכול להיות שלפעמים זה בא מחמת שאותה מילה היתה נצרכת מאוד בשפה, ולפיכך סמכו על אותו פירוש כדי למצוא מילה עברית לאותו הדבר. ובמילה מתלבט זה מאוד מסתבר, כי אין לנו מילה שמתארת זאת באופן מדוייק כ"כ, ולכן מעדיפים את הפירוש הזה מטעמי נוחות. דרך אגב משמעות רש"י (ריש דברים פס' ב') ש'שכינה מתלבטת' היינו טורחת, ולא כמש"כ השפ"ח ממהרת. וכן ברש"י בהעלתך 'כמה לבטנו בדרך' - כמה טרחנו, וכ"כ שם השפ"ח. דברי רש"י הם ממש סתירא לפרוש המקובל, כי אם זה ממהר היינו שאינו חושב הרבה ואינו מסופק. גם הרד"ק בשרשיו בפירוש ראשון בשם אביו ערך לבט מפרש כרש"י. ופירוש שני "לשון אחרת יתלבט כמו פוסח וכו' והענין השני פוסח הוא במה שיצוה על שתי הסעפים ולא יתברר לא האמת". ואולי כוונתו למשמעות שבשימוש השפה היום. אסור לשאול מה נכון אם זה נשמע שיש צד שדברי רש"י ז"ל חלילה ... תכתוב: אולי יש ב' משמעיות (בחז"לים), אולי זה השתנה בלשון חכמים לחוד (בזמנים), אולי זה תלוי בא"י ובבל (בארצות), וכיוצא בזה, ושמי שיכול שיעזור לך למצוא מקורות וסיועים לזה. תמיד ידעתי שלשון מתלבט הוא מלשון ספק ורש''י בפרשתן כתב שהוא מלשון ממהר מהו הנכון? -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל- https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEhRn0xX%3DeT04Xgd4jp%2B3jq_vi1cVR1rEHLiNqfb1vH3hWPBVg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEhRn0xX%3DeT04Xgd4jp%2B3jq_vi1cVR1rEHLiNqfb1vH3hWPBVg%40mail.gmail.com. https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 02.08.22, 16:59:48 https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAF4%2BCpZp4RFKMjjfbN0AVzXcTuTssQqTp_yxFbEt%3DxK8tuF7YQ%40mail.gmail.com. https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADyFv0GXjqgL4xd1K%3Dp0vwrxEXO6q4xp8rj2YrcW6WqsomUU2Q%40mail.gmail.com. https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALCmKgq%2BMKWOvxUo%2BsVBXba7%3DjZQOoDhP%3DGHZ9koAsjBicVd2Q%40mail.gmail.com. https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANOjfkZRkovhN83nynjFU7Y%3DwRrmZeqZ0vbvad6p%2BLqgf3UjGQ%40mail.gmail.com. https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAOw84rGaKQr1_rfcXVE511BxajvkkSgoQq0p9iwMNehgdg6PLw%40mail.gmail.com.

תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 16:16 האדמו"ר אברהם מתתיהו פרידמאן זצ"ל הידוע כמחולל הפלאות משטפנשט יומא דהילולא – כ"א תמוז נולד ביום הראשון של חנוכה, כ"ה כסליו ה'תר"ז ) 1847 (. סבו )האדמו"ר ר' ישראל מרוז'ין( בחר את שמו: אברהם ע"ש ר' אברהם המלאך )ר' אברהם פרידמן( ומתתיהו שיהיה בעל כח כמו מתתיהו כהן גדול החשמונאי להמשיך ישועות ורפואות לעם ישראל. בהיותו כבן 21 )י"ד כסליו ה'תרכ"ט ] 1868 [( התייתם מאביו. בתחילה סירב לקבל בתחילה את עול ההנהגה בגיל כה צעיר אולם לבסוף הסכים לכהן במקום אביו. ידוע כמחולל פלאות וסיפורי מופתים רבים סופרו אודותיו. ענוותן, ידוע כבעל רוח הקודש וצופה למרחקים. רבים נושעו מברכותיו. גאון בנגלה ובנסתר. החזיר את ספריו למקום ע"מ שלא ידעו כי עוסק בתורת הנסתר. התפרסם בנדיבותו לצדקה, ולא אחת הלכו כל כספי הפדיונות לאלמנות ויתומים. דאג בקביעות יומיומית לכל צרכיהם ומחסורם של כמאה מחסידיו אשר כונו ה'יושבים' היות וישבו בקביעות בביהמ"ד שבחצרו ועסקו בתורה. למרות צומותיו וסיגופיו מעולם לא נזקק לרופא. נפטר בחצות ליל שבת, כ"א תמוז תרצ"ג ) 1933 (. בהלווייתו השתתפו רבבות. חי כ 86- שנים. ציונו הועתקב-ה' חשוון תשכ"ט ) 1969 ( מרומניה לבית-החיים "נחלת יצחק" בגבול ת"א וגבעתיים. כאשר פתחו אתהארון נדהמו לראות את גופו שלם. גם כיום רבים ראו מופתים ונושעו בציונו של הרב. סבותיו: האדמו"ר ישראל מרוז'ין )מצד אביו(, ר' אליעזר קושאנסקי )מצד אמו(. סבתא: מרת שרה )מצד אביו(. אביו: האדמו"ר מנחם נחום )הראשון לבית שטפנשט(. אמו: מרת פרל. נשותיו: בת ר' ייצק רייך )זיווג ראשון- מגזר ראפשיץ(, מרת שרה ציפרה )זיווג שני- בתו של ר' יוסף מונזון, בת דודו(. מתלמידיו: אדמו"ר רבי חיים זאנוויל אברומוביץ מרימניץ, אדמו"ר רבי אליעזר זוסיא מסקולען, ר' משה ווייס )המכונה ר' משה בטלן(. לרב לא היו צאצאים. שלוש שנים חלפו ועדיין לא פרע ר' משה את הנדוניה. המחותנים כבר מדברים בגלוי על ביטול השידוך, והוא ואשתו אובדי עצות. בצר להם החליטו לנסוע לרבינו, לבקש שיתפלל בעדם ויברכם. הם יצאו לדרך הרחוקה, מגלץ שבדרום מולדובה ועד שטפנשט שבצפון. עם כניסתם לצדיק החלו לגולל את מצוקתם. "אם יתבטל השידוך, מה יהיה על בתנו?! עלולה היא להישאר רווקה זקנה, חלילה?!", אמרו ההורים המיוסרים. בעיניים טובות הביט בהם הצדיק, פנה לר' משה ושאל: "מה עיסוקך?". השיב ר' משה כי בחורף הוא סוחר בנוצות אווז ובקיץ מכין גלידות. הצד השווה בשני העיסוקים הוא הפרנסה הדלה. הוסיף הצדיק להתעניין: "מניין אתה משיג קרח להקפיא את הגלידה?". הוא השיב כי הוא קונה את הקרח מסוכן, וזה קונה את הקרח מבית-חרושת. והצדיק שאל: "וכיצד יש לבית-החרושת קרח בקיץ?"- "בחורף יוצאים להרים וחוצבים גושי קרח גדולים. אח"כ מנסרים אותם ללבנים, וטומנים אותם בבורות מיוחדים בקרקע, שם הם נשמרים קפואים לאורך זמן. בקיץ מוציאים אותם ומשווקים לסוחרים". "סעו לביתכם והקימו בית-חרושת לקרח. ה' יהיה בעזרכם ותהיה לכם פרנסה בשפע". למשמע הדברים נעתקו המילים מפי הבעל והאישה אמרה: "רבי קדוש! אפילו את דמי הנסיעה לכאן נאלצנו ללוות. מניין ניקח את הסכומים העצומים כדי לפתוח בית-חרושת?!". כשסיימה קם ממקומו, הביט בהם ואמר: "הלוא אמרתי לכם, שובו לביתכם והקימו בית-חרושת לקרח. אל תשנו מדברי אף לא כחוט השערה!". דבריו התקיפים הבהירו כי הצדיק איתן בדעתו ובני-הזוג קיבלו זאת באמונה שלמה. נותרה רק השאלה – כיצד עושים זאת. חלפו הימים. ערב אחד נשמעו נקישות בדלת. ר' משה פנה לחלון לראות מי בא לבקרם. נפלאות הצדיקים - כ"ב תמוז 849 בחוץ עמדה קבוצת גברתנים חסונים וגרזנים בידיהם. הוא לא העז לגשת אל הפתח. בקבוצה היה גוי אחד ממכריו, אשר ניגש אל החלון, הציג את עצמו בידידות והבהיר לו כי רצונם להציע לו הצעה עסקית. "אנחנו עובדים בבית-חרושת לקרח בעיר הסמוכה. הבעליו הוא אדם קשה ואכזרי, רודה בנו ללא רחם. באחרונה אף הפסיק לשלם את משכורתנו. החלטנו שאיננו מוכנים עוד לעבוד אצלו. שמענו שאתה עוסק במכירת מוצרים קפואים, והחלטנו להציע לך להקים בחצר ביתך בית-חרושת לקרח. אנחנו נביא את הידע והציוד הדרוש, ונהיה הפועלים שלך. היהודים ידועים כמעבידים נוחים וישרים". כמעט ודחה את ההצעה אולם לרגע נזכר בדברי רבינו: "הקימו בית-חרושת לקרח". ר' משה פנה לאורחיו ואמר: "מצבי הכלכלי ירוד עכשיו, ולעת-עתה לא אוכל לשלם לכם מאומה. רק בבוא הקיץ, אם וכאשר יצליח ה' דרכי והסחורה תימכר כראוי, אוכל להחזיר לכם את משכורתכם על החודשים שחלפו. האם תסכימו לעסקה כזאת?". הפועלים נראו מאוכזבים. לפתע נענה אחד מהם וקרא: "הרי איו לנו לאן לחזור. המעביד הפסיק לשלם את משכורתנו. מוטב שנקים כאן בית-חרושת, ולשנה הבאה נהיה מסודרים". הם הסכימו והקימו את בית-החרושת. בקיץ נהרו אליו סוחרים רבים. היה זה פלא כיצד נפוצה כל-כך השמועה על בית-החרושת החדש, ומדוע מעדיפים סוחרים ממרחקים דווקא אותו. עד מהרה שילם ר' משה את חובותיו לפועלים, והוסיף לצבור רווחים נאים. בית החרושת 'גריסרו' נהפך לאחד המפורסמים ברומניה. והחתונה? – עוד באותו קיץ התקיימו הנישואין, לשמחתם הרבה של שני הצדדים, כאשר ר' משה בקושי התפנה לה מרוב הביקוש במכירת הקרח. פעם אחת שהרב הגיע ל רדוביץ. שם התארח בבית משפ' בוימן. אנשים רבים הגיעו לבקש ברכה. קרוב לחצות ביקשה האם מילדיה, בנימין ומשה שילכו לישון כדי שיהיה להם כח גם מחר לארח את האנשים הרבים. הילדים הסתקרנו מה עושה כעת הרבי. הם הביטו מבעד לחור הדלת. הרבי פתח פתקה אחר פתקה . אחר הניחה לימינו. רק שלוש פתקאות הונחו לשמאלו. בסיום, קם הצדיק ויצא מהחדר. הילדים הסקרנים נכנסו לחדר. משה פתח את הפתקים וקרא את השמות. בפתק אחד היה כתוב שמו של אחיהם יוסף. בשתי הפתקאות האחרות- שני תושבים אחרים. לאחר שנים הבינו את פשר הדבר. לאחר שמלחמת העולם השניה פרצה. התושבים היהודים של רדוביץ שהביאו פתקה אל הרבי- כולם ניצלו. מלבד שלושה: יוסף אחיהם ושני התושבים האחרים שהפתקאות הונחו בשמאל.

תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 09:44 מאת מכון כרמינו / דברים של טעם: הודעה ובשורה משמחת למחברי ומפיצי ספרים שמחים אנו לזכות אתכם בהזדמנות לפרסם את ספריכם החדשים באמצעות הפצת גליון שלנו *במחיר של 100 דולר * תוכלו לפרסם דוגמא מספרכם עם תיאור קצר, אותה יקראו קרוב לאלפיים חובבי ומוקירי תורה ומדע מכל קצוי תבל, תלמידי חכמים ואוהבי ספרים על מנת לפרסם את ספרכם, תוכלו ליצור קשר עם המכון במייל ואנו נחזור אליך בעזהשי"ת מכון "דברים של טעם" [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 12:55 אמנם במקרה שכוונת הכותב לצטט את דברי חז"ל, בודאי עליו להצמד לנוסח שלהם. מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 12:08 אכן, זהו מה שחיפשתי א גרויסן יישר כח!

תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 18:32 הבעיה שכתוב באחרונים שאותו הגדר של שמחה במחיה המתים זה גם בשהחיינו. []

תאריך ההודעה המקורית: 07/10/2022 12:37 האם יש למישהו באמתחתו נוסח לתומכי תורה לכבוד חג הסוכות. בתודה מראש.

תאריך ההודעה המקורית: 30/10/2022 10:46 בבקשה מי שיכול לשלוח הספר אמרות טהורות - ראכמסטריווקא ארה''ב חלק ג' עמ' תד חלק ה' עמוד ר, .בתודה מראש

תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2022 11:23 לישיבה בירושלים שכונת גאולה דרוש עורך קבוע להכין מודעות, מכתבים, לסדר מאגרי מידע, הקלדות שונות של חידושי תורה ל4 פעמים בשבוע לשעות 2-4 אחצ''ה עם אפשרות להרחבה בהמשך. לפרטים [email protected] נ. ב. מתפרסם באישור המנהל שליט''א

תאריך ההודעה המקורית: 22/12/2022 18:34 סתם להמחיש עבודה של ספר ממוצע לוקחת 100 שעות * 10= 1000 ש"ח אפילו אם המתווך השקיע 10 שעות יצא לו 100 ש"ח לשעה בחו"ל יש שנותנים לפחות 80 ש"ח ותמיד דרך תיוך או מכון זה מגיע ל50-40 ש"ח ב-יום חמישי, 22 בדצמבר 2022 בשעה 18:21:58 UTC+2, י. ז. פ. כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 07:10 אכן המקובל הוא שמראי המקומות הם בסוגריים עגולים. ויש תלמידי חכמים שבספריהם עושים זאת עם סוגריים מרובעים, וכמובן אינם עוברים על שום הלכה ... העיקר שתהיה בזה אחידות, ולא פעם כך ופעם כך. ולכן מצוי שיהיו סוגריים עגולים של מראי מקומות בתוך סוגריים מרובעים של הרחבה וכדומה. אבל גם להיפך, לפעמים יש סוגריים עגולים של מראי מקומות ובתוכם יש הוספה של פרטים, למשל ציון לקובץ פלוני שרוצים להוסיף גם את השנה וכדומה וההפניה ארוכה מדי, שבזה יש העושים זאת עם פסיקים ויש העושים זאת עם סוגריים מרובעים. ועם זאת, המקובל הוא שאין עושים אותם סוגריים בתוך סוגריים, כגון ששניהם מרובעים או עגולים, ואפילו שאינם צמודים בסופם. כוח"ט!

תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 19:03 תורה רבה לכל העונים.

תאריך ההודעה המקורית: 06/01/2023 01:44 אשמח לקבל הספר נדרי זריזין מהג''ר שלמה קלוגר אם אפשר במהדורה החדשה. רב תודות

תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 15:40 שלום וברכה למי שכבר פנה בענין זה או למי שחושב שזה רלוונטי בשבילו ניתן לפנות אלי במייל [email protected] תודה מאת: On Mon, Nov 7, 2022 at 11:23 AM Chaim Erlanger

תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2022 11:58 בהמשך להודעה הקודמת היה טעות בכתובת הנכון היא [email protected] מאת: On Mon, Nov 7, 2022 at 11:23 AM Chaim Erlanger

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 11:11 *אבל זה חומרא, ותיבת לי נשמט. [] מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2022 09:15 תודה לכל העונים! מאת: On Thu, Nov 17, 2022 at 12:07 AM שמעון אסטרייכר

תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2022 11:31 מסופר על איזה רבי שהתפלל מאוחר וכששאלו אותו על דבר איחורו אמר שהשאלה הראשונה שישאלו אותו בעולם האמת הוא אם התפלל מאוחר. וקודם יענה על חלק הראשון והעיקרי 'אם התפלל' ואחרי זה יתרץ חלק השני אם התפלל 'מאוחר' וכו' למישהו יש מקור לעובדא זו? תודה מראש.

תאריך ההודעה המקורית: 20/09/2022 10:52 מחפש מקור דאיתא בספה''ק דהטעם שאומרים קדיש בשעת הלווי' כדי להשריש שכל מה שנעשה הוא לגדל ולקדש שמו יתברך. תודה.

תאריך ההודעה המקורית: 18/09/2022 14:44 איני יודע המקור, אך בהמבשר תורני פר' כי תצא ש. ז. הביאו באריכות נפלאה. מאת: [email protected]