הפורום לעורך התורני

תאריך ההודעה המקורית: 30/11/2022 20:55

יש פסוקים שמתחילים ב'פן', כגון (דברים ד, טז) פו תשחיתון... ופן תשא עיניך
השמימה...

מאת: On Wed, Nov 30, 2022 at 1:04 PM אליהו עבוד

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2022 21:31

לאחרונה שמתי לב במודעות על אדמורים יש כבר שפותחים את הר"ת, וכותבים כבוד
קדושת, אדוננו מורינו ורבינו. מעניין כמה זמן זה יקח עד שיפתחו את שאר
התואריים, אב"ד, גאב"ד, שליט"א

מאת: On Thu, Dec 8, 2022 at 2:03 PM אברהם לייב ווילחוביצער

תאריך ההודעה המקורית: 07/12/2022 20:04

מסכים עם הנ"ל.
לגבי עצם הנדון האם מוצ"ש הוא ישראלי מדי, התשובה היא בהחלט לא, וזה מקובל בכל
המקומות בחו"ל

תאריך ההודעה המקורית: 09/12/2022 00:42

הוא כותב שם שווהבילה הפרוכת לכם בין הקדש וגו' מרמז על הבדל הקדושה בין המוח
ולב לכבד. נסתפקתי אם הרמז הוא במלת לכ"ם או שזה לא קשור

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 00:33

לענ"ד, כשמתשמשים בלשון מושאל הדקדוק הולך לפי המשאיל ולא לפי המושאל. וזו
דוגמה מצויינת: כי בלשון אמיתי לא שייך להגיד שה'שליטה' מגיעה (או מגעת), אלא
היא 'שולטת', רק שזה לשון מושאל כדאמרי אינשי (באידיש: 'ביז דארט קומט עס
אן'), וכיון שבשפה המדוברת אין הבדל בין זכר לנקבה הולכים לפי זה.

תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 01:25

ומה שהתרגלו בעברית המודרנית לומר בל' נקבה הוא מחמת הצליל של המילה שנשמע
כנקבה.
אבל ברור שאין להקפיד על כך בכתיבה, בפרט אם אפשר אחרת, כגון לכתוב איתא בגמ',
מסיק, מקשה מתרץ וכו'.

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 6:23 PM chaikel rakow

תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 01:23

כפי שהסברתי קודם כל הענין של 'די גמרא זאגט' או 'הגמרא אומרת' הוא לשון
מושאל. כי הגמרא לא שואלת ולא אומרת אלא האמורא אומר שואל מתרץ ומסיק.
ולכן בראשונים בדרך כלל כתוב 'מתרץ בגמרא' או 'מפרש בגמרא'.

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 6:11 PM מעשה הכתב

תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 00:56

מעולם לא שמעתי שיבטאו 'די רש"י'. אדרבה בדרך כלל אומרים רש"י גרידא בלי 'די'.
אולי כך נהגו בלעלוב

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 5:35 PM משה הלברשטאם

תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 00:23

אמר רבי שמואל בר נחמני מסורת אגדה *הוא *בידינו שאין עשו נופל אלא ביד בניה
של רחל (ילקו"ש שופטים רמז נא)

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 22:08

מסורת הוא נקבה?

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 3:06 PM אליהו עבוד

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 22:07

מהיכי תיתי ש'גמרא' הוא לשון נקבה? בגלל הא' בסוף? מה עם 'קודשא בריך הוא'
(ושכינתיה)?

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 2:57 PM משה הלברשטאם

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 21:44

תודה רבה רבה לכל אלו שהשתתפו בדיון חשוב זה. תשו"ח רב לכולכם, אקוה שמינן
ומינייכו תסתיים שמעתתא.
היסוד של הכל צריך לדעת שלשון הקודש הוא לא סתם שפה בעלמא, אלא כל מילה וכל
אות [וכל קוצו של יו"ד] מדוייקת ומוגדרת, מפרשת ומגדרת.
אין מילים בלשוננו הטהורה שהם 'סתם כך'. וכן הדקדוק אינו סתם כך אלא מתאים
לשורש הענין, מסבירו ומגדירו.
יש מילים שהם בלשון זכר בגלל* שמשמעותן הוא זכר* (גם אם אנו לא מבינים למה),
ויש מילים שהם נקבה בגלל שמשמעותן נקבה (כנ"ל).
רש"י בפרשה שעברה מביא שיש מילים שמשמשים זכר ונקבה - הפשט הוא שיש במשמעותן
גם זכר או נקבה.
אין לזה דמיון בכל השפות שבעולם, שהם נוצרו מהסכמת בני אדם, להבדיל. לא כן
לשוננו הקדוש שהוא מאמר פיו של הקב"ה בכבודו ובעצמו, וכל מילה אות ותג שבה
מגדירה את המציאות של הבריאה - מעשה ידיו של הקב"ה.
ראה בחת"ס פ' ויגש שהאריך בשגב קדושת לשוו הקודש.
נקוט כלל זה בידך, ואז תראה נפלאות בדקדוק לשון התוה"ק. ואידך פירושא זיל גמור.
באהבה ובברכה, חיים חייקל.

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 2:12 PM chaikel rakow

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 21:12

מצאת פעם 'כתבה המשנה ברורה'? למה לא?

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 2:10 PM אליהו עבוד

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 21:04

אמור לחכמה אחותי את

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 2:03 PM מעשה הכתב

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 21:00

היום אומרים די גמרא'טע זאגט....

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 20:46

בענן 'ויעשו בני ישראל את הפסח', הסיבה שיש קמץ הוא לא בגלל שכללי הדקדוק אינם
מדוייקים, רק בגלל שבמקרה זה יש הפסקה בפסוק בלי האתנחתא.

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 1:37 PM chaikel rakow

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 20:37

אני שואל: כל הראשונים והאחרונים שהתייחסו למשנה ולגמרא בל' זכר לא ידעו
הכללים (ח"ו)?

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 1:27 PM אליהו עבוד

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 20:06

מילים שהומצאו בעברית החדשה כבר הגדירן הממציא בעצמו ואין צורך להתפלפל בהן
אני מדבר על מילים *תורניים שמשתמשים בהם רק בין כותלי לבי מדרשא, ובספרים
קדושים.
לצערי, הרבה עורכים ומחברים בני זמננו מתחבטים ומתלבטים בדקדוק של מילים אלו,
עושים מזה מטעמים, ויגעים לריק, פשוט בגלל הסיבה הפשוטה שלא שייך כללי דקדוק
של לשון הקודש * על מילים שאינם לשון הקודש.
יש לפעמים שכבר נתקבל בציבור איך אומרים, כמו המשנה שואלת, הגמרא מתרצת, אבל
גם זה אינו באמת, שהרי ה'משנה' לא שואלת אלא ה'תנא' של המשנה 'שואל'. ולכן
בספרים הישנים תמיד כתוב מתרץ הגמ', לא מתרצת.

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 12:52 PM אליהו עבוד

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:54

ברור, ודאי שכל מילה שהוא לשון הקודש ניתן להגדרת זכר או נקבה, השאלה היא מה
עם כל המילים שהוכנסו במשך הדורות, או שהועברו ממשמעותן המקורית, כגון:
קושיא
תירוץ
גברא
חפצא
שעבוד
וכו' וכו'

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 12:50 PM אליהו עבוד

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:46

מי המציא את הכללים?

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 12:45 PM אליהו עבוד