י
י. שכטר - ארכיון
@י. שכטר - ארכיון
-
לולב בראש השנה? חיפוש מקור ל"קושית המפרשים" -
פרסום דרושים -
מייל המודיע תורני -
א. האם עשרת המכות נחשבים מתוך ה40 שנה?תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2023 19:43
להלן מה שהעלתי פעם בחכתי:
כמ"ש בגמ' @55(ר"ה יא:)@11: "בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים - כתיב הכא
'והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים', וכתיב התם @55[בתהילים, בהמשך הפסוק: תקעו
בחדש שופר בכסה ליום חגנו. עדות ביהוסף שמו]@11 'והסירותי מסבל שכמו'" @55(ראה
רש"י ומהרש"א שם בביאור הדרש)@11. וכתב @66רש"י@11 שם @55(יא. ד"ה בטלה)@11:
"בטלה עבודה מאבותינו - ששה חדשים לפני גאולתם פסק השעבוד". וכתבו
ה@66תוספות@11 שם שאף על פי שהתחילו המכות מניסן דמשפט המצרים י"ב חדש כדתנן
בעדיות @55(פ"ב מ"י)@11, מ"מ לא פסקה עבודה עד תשרי. @93@11ויש לציין
שה@66ספורנו@11 @55(שמות ו, ו)@11 כתב: לפרש הפסוק "והוצאתי אתכם מתחת סבלות
מצרים" שמיום התחלת המכות ישקוט השעבוד. וכ"כ ה@66אור החיים@11 @55(שם ו,
א)@11 "שבמכה ראשונה של דם נסתלק השעבוד", אמנם בהמשך דבריו @55(שם ו, ו)@11
כתב האוה"ח שהיה בזה כמה דרגות, וז"ל: "כי בתחלה יקל עול סבולם, והוא אומרו
'והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים' שהוא תוקף השעבוד, וזה היה תכף ומיד במכת
היאור נתפרדה חבילת נוגשים ושוטרים, אבל ישראל היו עובדים קצת כי אימת המצריים
היתה עליהם ומעצמם היו עובדים עבודה". וכעי"ז כתבו ה@66כלי יקר@11 @55(שם ו,
ו)@11, וה@66מהר"ל@11 @55(גבורות ה' פרק ל)@11. @93@11וב@66העמק דבר@11
להנצי"ב @55(שם ו, ו)@11 כתב שרק במכת ערוב הפסיקו לשעבדם בחומר ובלבנים,
"ועדיין היו בחזקת משועבדים לעבדות עד שהגיעו למכת ברד שאז החל להוקיר את
ישראל" עיי"ש. עוד כתב @55(שם ח, כג)@11 שמה שמבואר בגמ' שבר"ה פסק בטלה
העבודה, היינו "דשעבוד הקשה סר מישראל בחודש תשרי, ואף על גב דהמכות התחילו
בניסן כדתנן במס' עדיות משפט מצרים י"ב חודש, היינו מניסן עד ניסן, אבל קושי
השעבוד סר ממכת הערוב שהיה בתשרי, וכ"כ הראב"ע במקרא י"ח מצד הסברא והוא מדויק
במקרא יפה כאן". @55(וע"ע שם ט, ב ויז)@11. @93@11וכדבריו כתב ה@66אבן עזרא@11
@55(ח, יח)@11: "ומדרך הסברא עתה [במכת ערוב] החל פרעה להקל מעבודת ישראל,
כאשר ראה שהפריש השם בין ישראל ובין מצרים פחד לעשות להם רעה, כי צורך יש לו
לשלחם לזבוח פן יפגענו בדבר, הלא תראה כי עתה נתן להם רשות לזבוח בארץ".
@93@11והנה יש לעיין בכל זה היטב שהרי בשמות רבה @55(ט, יב)@11 מבואר שכל מכה
עם ההתראה היתה חודש ימים, @55(עיי"ש שנחלקו בזה רבי יהודה ורבי נחמיה, אחד
מהם אומר כ"ד ימים היה מתרה בהם עד שלא בא המכה ושבעה ימים המכה משמשת בהם,
ואחד מהם אומר ז' ימים מתרה בהם וכ"ד ימים היתה המכה משמשת בהם, עיי"ש)@11,
וכ"כ @66רש"י@11 @55(ז, כה)@11 שהיתה המכה משמשת רביע חדש ושלשה חלקים היה
מעיד ומתרה בהם. וא"כ אם המכה האחרונה היתה בט"ו ניסן, יוצא שההתראה על מכת דם
התחיל י' חדשים קודם לכן, ולפי"ז התחילה ההתראה בט"ו בסיון, ומכת דם היה בחודש
תמוז. וכן מבואר ב@66אבן עזרא@11 @55(ז, טו)@11 שביאר טעם הפסוק "לך אל פרעה
בבקר" הנאמר במכת דם, וז"ל: "מנהג מלך מצרים עד היום לצאת בתמוז ואב, כי אז
יגדל היאור, לראות כמה מעלות עלה". @93@11ולפי"ז הא דאמרי' בגמ' שבטלה העבודה
בר"ה, היה זה לפני מכת ערוב. והדברים מתאימים קצת לדברי ה@66אבן עזרא@11
וה@66העמק דבר@11 שכתבו שמאז החלו להקל שעבודם כנ"ל @55(וצ"ל שמה שאמרו שבטלה
העבודה, היינו עיקר קושי השעבוד. אך צ"ע לפי"ז שהרי רק בז' תשרי התחילה מכת
ערוב, ולמה פסקו לשעבדם כבר בר"ה)@11. והנה במדרש משנת רבי אליעזר @55(פי"ט,
אות מו-מח)@11 ובמדרש הגדול @55(שמות ח, יג)@11 מבואר שבמכת כנים פסק השעבוד,
לפי שכל עפר הארץ היה כנים ולא יכלו יותר לשעבדם, ואם נתאים את הדברים להגמ'
הנ"ל שבר"ה פסק השעבוד, צריך לומר שאכן הסיבה לכך היה מחמת מכת כנים ששימשה
בחודש אלול, אך צ"ע שא"כ למה המתינו עד ב' שבועות אחרי סיום המכה. @93@11עוד
יל"ע בזה, שהרי ידוע כי לשלש מבין המכות לא קדמה התראה, והיינו למכת כינים
שחין וחושך, מעתה לכאורה יש לדון האם משמעות הדבר הינה שמכות אלו הגיעו מיד
לאחר המכות שקדמו להן, או שמא נתן הקב"ה רווח בין מכה למכה בכדי לאפשר לפרעה
שהות להתבוננות אלא שלא התרה בו במפורש. אם נאמר כי מכות אלו הופיעו מיד לאחר
המכות שקדמו להן, הרי שעלינו לנכות מהחשבון כחדשיים ויותר אשר נחסכו באותן
מכות אשר לא קדמה להו התראה וצ"ע. @93@11עוד צ"ע, שהתוס' שם כתבו שהמכות
התחילו בחודש ניסן, וזאת עפ"י המשנה בעדויות @55(פ"ב מ"י)@11: "משפט המצריים
שנים עשר חדש", וכ"כ בסדר עולם @55(פרק ג)@11: "מכות מצרים י"ב חדשים, שנאמר
'ויפץ העם' וגו', אימתי דרכו של תבן באייר והם יצאו בניסן, לקו המצריים עשר
מכות כל י"ב חדש". ולכאורה זה סותר לדברי המדרש הנ"ל שכל מכה עם ההתראה היה
במשך חודש, שלפי"ז יוצא שהמכות התחילו בחודש סיון. וב@66מהרש"א@11 @55(שם)@11
עמד בזה, ותירץ דאיכא למימר שהיו ימים מופסקים ביניהן בלי מכה והתראה כלל,
ומשפט מצרים י"ב חדש דקאמר היינו מתחלת המכות והתראתן. אמנם ה@66יעב"ץ@11
@55(לחם שמים עדויות שם, וכן בפי' על הסדר עולם שם)@11 כתב לתרץ שאין כוונת
המשנה שהמכות התחילו בניסן, אלא "משפט המצריים", והוא אמנם התחיל משעה שבא משה
אל פרעה ואמר לו 'שלח את עמי', מאז התחיל הש"י לישב עליהם במשפט, גם מן אז
הרגיש פרעה בפורענות ומזה השליחות עבר חודש אחד, ונמצא בחצי אייר בא אליו שנית
ועשה מופת התנין. אח"כ שהה עוד חודש ימים, וחזר ובא אליו בחצי תמוז והתחילה
מכת הדם וכן כולן, נמצא כלה המשפט ושלמו המכות כסדרן לסוף יב"ח בשנה האחרת,
עכ"ד. @93@11והנה ב@66חתם סופר@11 @55(פרשת וארא)@11 כתב בפשטות שהא דאמרינן
שבר"ה בטלה העבודה, היינו שאז התחיל מכת דם. וכ"כ ב@66תורת משה@11 @55(חת"ס
שמות ט, יא)@11 וז"ל: "כי בראש השנה בטלה עבודה, ש"מ שמכת דם הי' בר"ה (כידוע
מהמדרש ביום שהתחילו עשר מכות לבוא על המצרים בטלה עבודה מאבותינו, וידוע [כי]
משפט המצרים י"ב חודש הי', והתחילו מיד כשבא משה לפרעה בפעם הראשון הגם שלא
שמשו המכות עודנה ונכבד עבודה על ישראל, יעוין בראב"ד עדיות פ"ב מ"י), וא"כ
צפרדע בר"ח מרחשון (כדאיתא במדרש רבה פרשה זו שבין כל מכה ומכה הי' חודש,
רביעית החודש שמשה המכה והשאר הי' להתראה לחד מ"ד ולאידך מ"ד בהיפוך), כנים
ר"ח כסליו, ערוב ר"ח טבת, דבר ר"ח שבט, ולפ"ז ע"כ הי' שנת עיבור והי' שחין ר"ח
אדר וברד ר"ח אדר שני וארבה ר"ח ניסן, וכ"כ רמב"ן בפ' בא (י' ד'), וחשך סמוך
לפסח ממש..." עיי"ש, וראה אוצרות הסופר @55(קו' יג עמ' קכט ואילך)@11.
@93@11וענין זה צריך בירור רחב, ואציין כמה מ"מ בענין זה ותן לחכם ויחכם עוד.
ראה במדרש הגדול @55(וארא כה)@11 שכל מכה היתה ל' יום, וז' ימים הפסיקו
ביניהם, חוץ מן החושך שלא היה אלא ג' ימים, ומכות בכורות – רגע, נמצאו כולם
י"ב חודש, שהתחילו המכות באיר ושלמו בניסן. ועי' במדרש לקח טוב (פסיקתא זוטרתי
ח, י) שי"א שמחודש שבט התחילו המצרים ללקות, ולכך נקרא שבו שבו השבטו המצרים,
ומשבט עד ט"ו ניסן עשרה שבועות, שבוע לכל מכה. ועי' ב@66אבן עזרא@11 @55(שמות
ט, י)@11 שכתב: "וידוע, כי מכת הדבר היתה שעה אחת, ומכת החשך ג' ימים, על כן
אין לנו דרך לדעת באיזו חדש בא משה והתחילו המכות, רק אם היתה קבלה ביד חכמינו
הקדושים קבלנו ושמענו". ועי' עוד באריכות ב@66רבינו בחיי@11 פרשת בא @55(י,
ה)@11 שהאריך בזה. וע"ע ב@66חידושי הרש"ש@11 על המדרש @55(שמו"ר ה, כ)@11,
וראה עוד בספר 'על הפרשה' (למברסקי, עמ' רנו-רנח, עמ' רצו הערה ה, עמ' שכה
הערה נד)@11. -
מקור קדום להנחת אבן הפינהתאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 10:32
תודה רבה
עברתי על כל המקורות הנ"ל, לסיכום אפשר לומר שככל הנראה מדובר במנהג די חדש
שהחל במאתיים שנים האחרונות
המפורסמים שבהם (לפני השואה) בישיבת וואלאזין, ובישיבת חכמי לובלין, וכן מצינו
אזכור לזה בשו"ת שואל ומשיב
בספרים הנ"ל חיפשו מקורות בחז"ל והביאו משלמה המלך ומזוה"ק וכו', אבל אני
מחפש *אזכור
*למנהג הזה בשנים קדמוניות, ומתי זה התחיל?
האם עדיין יש למישהו מקור קדום???מאת: [email protected]
-
חיפוש מקור: כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ מַשְׁפִּיעַ כָּל יוֹם וָיוֹם [גשמיות] מִמַּה שֶּׁנִּבְרָא בּוֹ -
לולב בראש השנה? חיפוש מקור ל"קושית המפרשים"תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 23:21
אשמח לקבל את עזרת הציבור, למקור לקטע שמופיע בספר תיקון משה מהגה"ק רבי משה
פאללאק זצ"ל אב"ד באניאהד. אשר נמצא כעת בשלבי עריכה על ידי.
הוא מביא את "קושיית המפרשים", שמכיון והד' מינים רומזים לאחדות בני ישראל
כמבואר במדרש א"כ היה ראוי שיטלו את הד' מינים ביום הדין ולא בסוכות.
האם מאן דהוא יודע מי הם המפרשים שהקשו קושיא זו???
בחפשי בספרים, מצאתי שגם הגה"ק רבי שמעלקא מסעליש זצ"ל, בספרו צרור החיים מביא
קושיא זו ג"כ בשם המפרשים. בלי לציין מקור ברור לקושיא.מצורף קטע מהספר תיקון משה
[image: image.png]
[image: image.png]ולהלן קטע מצרור החיים
[image: image.png] -
לולב בראש השנה? חיפוש מקור ל"קושית המפרשים" -
כתבי יד מבית המדרש לרבנים באמריקה -
פתיחת ר"ת - וז"שתאריך ההודעה המקורית: 07/11/2022 19:51
בספרי דרוש ישנים, בדרך כלל אחרי שמובא רעיון מסויים כתוב אח"כ, וז"ש וכו'
לדוגמא:
וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ, כִּי יֵשׁ מָקוֹם לַחְשֹׁב שֶׁשָּׂמַח אַבְרָהָם לְהַמְתִּין
בְּמִילַת בְּנוֹ עַד שְׁמוֹנָה יָמִים, כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזֵּק כֹּחוֹ
וְאֵיבָרָיו לִסְבֹּל צַעַר הַמִּילָה. לָכֵן הֵעִיד הַכָּתוּב, כִּי בֶּאֱמֶת
אַבְרָהָם הָיָה חוֹשֵׁק וְתָאֵב לְקַיֵּם הַמִּצְוָה מִיָּד, רַק בְּעַל
כָּרְחוֹ הֻכְרַח לְהַמְתִּין, כִּי כֵן צִוָּה לוֹ ה' יִתְבָּרַךְ. וז"ש:
וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים...
כיצד לפתוח ר"ת ...וז"ש וכו',- וזה שכתוב
- וזהו שכתוב
- וזה שאמר
- וזהו שנאמר
ומה לגבי ציון לקטע מהתפלה
לדוגמא:
וז"ש: כִּי הוּא לְבַדּוֹ וְכוּ', אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת - נִפְלָאִים
מַעֲשֶׂיךָ, וְנַפְשֵׁנוּ יוֹדַעַת מְאֹד כִּי אַתָּה הוּא הָאָדוֹן
וְהַמַּנְהִיג...
האם כאן לפענח הר"ת, כמו הנ"ל
או אולי לפענח: וזה/ו שאומרים (ולא וזה שאמר או שכתב) -
חיפוש מקור שחנוכה תיקן חטא אהרן -
דרוש מעמד בתגתאריך ההודעה המקורית: 20/11/2022 10:58
לספר שנמצא כעת בשלבי עריכה דרוש מעמד בתוכנת תג
המעמד מקבל קובץ וורד מוכן עם קודים, וכן קובץ עם הוראות לכל הסגנונות, כך
שלמעמד אין צורך כלל ביצירה אלא בהכנסת הטקסט לתג, ולבדוק שאין בעיות וכדו'
מצורף דוגמא
אם הינך רואה את עצמך כמתאים לכך, נא לשלוח דוגמאות של עבודה, וכן פרטים
נוספים למייל
[email protected]--
קבצים מצורפים:
-
דרוש מעמד בתג -
פרסום דרושים -
כותרת בהערות שוליים בוורד -
הערות שוליים בוורד אחרי שצ"א -
כולל לבו חפץ בבית שמש -
חיפוש עבודה בכתיבת מאמרים על מנהגי ישראל (ותולדות צדיקים)תאריך ההודעה המקורית: 12/06/2023 23:09
בשנים האחרונות אני כותב מדור קבוע בגליון הקהילתי שלנו על בירור מנהגי ישראל,
המקורות והטעמים וכו', והכל בהתנדבות.
לאחרונה חשבתי שאולי אוכל גם להתפרנס מזה, ולכן אשמח לדעת האם יש
מכון/עלון/גליון/בטאון וכדו' שמוכן לשלם על מאמרים כאלו. כמובן שאפשר לקבל
אצלי דוגמאות.
כמו כן, אני מתמחה בכתיבת תולדות וסיפורי צדיקים עם הרחבות היסטוריות, בעיקר
מחצרות החסידות ומהיסטוריית מזרח אירופה היהודית. אשמח לקבל מידע על מישהו
שמחפש עבודה בתחום הזה (של כתיבה, וכן הרצאות או הדרכות וכדו'), וגם משלם
טוב...
תודה רבה -
מייל המודיע תורני -
עימוד בוורד