תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2022 12:04
השאלה המפורסת שבכל דיני ממונות יהיה ספק דאו' לחומרא...
לחזור לסדר א' בישיבה, קצוה"ח שערי יושר וכו' 'משפטי הממון' וכו'
מאת: [email protected]
השאלה המפורסת שבכל דיני ממונות יהיה ספק דאו' לחומרא...
לחזור לסדר א' בישיבה, קצוה"ח שערי יושר וכו' 'משפטי הממון' וכו'
מאת: [email protected]
למעשה, הרי גם מצד הסברא, הלא כל טענת ה'אונס' שהזכירה הגמרא, הרי אינה
בגדרי אונס הרגילים, וכל האונס בזה הוא רק משום שעל אדם רגיל לא מוטל
להתהלך בדרכי החסידות מעבר לדרגתו [ועד כדי כך שבהו"א לא העלתה הגמ'
בדעתה צד שאפי' משום חסידות יצטרך לדחוק את עצמו כ"כ].
שבת שלו'
מאת: [email protected]
---------- Forwarded message ---------
מאת: מאת: יצחק זאב צ.
Date: יום ד׳, 26 באוק׳ 2022 ב-23:28
Subject: Re: [עריכה תורנית] Re: עזרה בעריכת מאמר בענייני ההיתר של
'ליכא דרכא אחרינא'
מאת: To: מרדכי
להגרב"י זילבר יש ספר 'תורת ההסתכלות', והבאתי ממנו.
יש גם באוצר החכמה, זה נדפס בסוף השערי תשובה שלו - דברי האגרת.
ראה גם בהסכמה של הגרש"ז אולמן על הספר פרי אליעזר הנ"ל, ששיבחו ע"ז
שבירר את עיקר הדין.
מאת: [email protected]
הענין של 'מלאכתו עם הנשים' כבר נידון להדיא בחז"ל [וכמובן שם לא דובר על
מתנדבים מצילי חיים, שעדיף לא להיגרר על דיבורים אודותיהם כאן].
ואני דנתי לברר את סוגיית הההלכה הנוגעת לכל אדם באשר הוא, יום יום שעה
שעה, ולצערי הרב רוב המדברים בנושא עושים סלט בין מילי דחסידות לבין עיקר
הדין, ובכך גורמים ליאוש אצל רבים שחושבים שאין הדבר בכוחם ובין כך נפלו
בפח. כך שיוצא שאם לא הצליחו להטות את עיניהם וכדו' הם כבר לא מחשבים כלל
את הענין של חיפוש דרך אחרינא נקיה יותר וכדו'.
ועכ"פ תחילתו דרכו של עובד ה' צריכה להיות בביקוש קיום ההלכה כפשוטה
עכ"פ, ואחר שיכבוש לו דרך סלולה יוסיף עליה נדבכים נוספים.
וראה בשפתי חיים (מועדים א עמ' 25) שכבר הוא עמד על הצורך לתת עצות לקיום
שמירת העינים בדרכי נועם מבלי למתוח את הקפיץ, ובדרכו הלכתי להוסיף שיש
להתחיל מקיום הדין ולא לקפוץ דרגות בבת אחת.
מלבד מה שהעמסת חומרות בענין גורמות לבעיות רבות אחרות, שבזה כמובן אכמ"ל
מ"מ חושבני שרוב דברי נכתבו ע"פ מקורות והוכחות ולא סתם ע"פ סברות כרס.
ואדרבה לא נמצאה כאן אף הוכחה חותכת נגד מה שכתבתי, אלא ויכוח עד כמה
מידת החסידות מוכרחת לקיום. הלא כן?
מאת: [email protected]
תודה רבה.
אבל מש"כ מעכ"ת כאן, הוא בעצם ההיפך מכל המטרה שלי, - אני רציתי להראות
כמה קל ונעים לקיים את עיקר הדין, ואזי מי שיוסיף גם מידת חסידות, כשיהיה
הדבר לפי כוחו, יהיה לו בזה סיפוק רב.
לא קשה לקיים את הדין (עכ"פ זה שאנו עסוקים בו), אלא קל מאד. וכידוע
מהמשל של המגיד מדובנא.
האם כת"ר מסכים עימי בזה?
יישר כח!!!
אם אני מבין נכון, כוונת מעכ"ת שלא מספיק להתבטא ש'ראוי מאד' להטות את
העיניים, וצריך להוסיף גם שבודאי זהו רצון התורה וכו'.
רק אשמח אם מעכ"ת יבאר לי מעט, שהלא בסוגיא זו, בשונה מסוגיות אחרות,
הנידון הגמ' וכו' הוא להדיא על השאלה מי נקרא חסיד ומי נקרא רשע ומי בדרך
הבינוני, והיאך אפשר לקרוא לאדם שעושה נגד רצון התורה 'בינוני', - כיצד
הוא יקרא 'מדקדק בהלכה' אם הוא בעצם נבל ברשות ההלכה?
חודש טוב, ושוב ייש"כ!
בעולם מקובל לעשות ר"ת בעריכת קבצים ע"י לחיצה על פעמיים גרש כזה: ''.
מאת: [email protected]
ומצאתי כך גם בחפץ חיים - שמירת הלשון חלק א שער התבונה פרק ו
ולכן אחי הזהר והזהר מלנקום ולנטור את חבירך כי את עצמך אתה נוקם ונוטר. רק
תחשוב בדעתך שמן השמים נסבב כל אלה עבור עונותיך, ומה לי אם נסבב הצער הזה על
ידי זה או ע"י אחר, ואם אקבל כל זה עלי באמת ימחלו עבור זה עונותי, וכמו שהשיב
דוד לאבישי בן צרויה בעת שרצה לנקום עבורו מאת שמעי בן גרא על שחירף וגידף
לדוד וקללו קללה נמרצת, לא הניחו דוד, ואמר ה' אמר לו קלל וגו'. ואחז"ל שעבור
זה נמנו בבית - דין של מעלה ומינוהו לדוד שיהא הרביעי מרגלי המרכבה, וכמו
שנאריך בזה איה"ש לקמן.
ובספר אלפא ביתא ערך מחילה כתוב ג"כ ע"ז.