עזרה בעריכת מאמר בענייני ההיתר של 'ליכא דרכא אחרינא'

[יצחק זאב צ. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 07:56

תודה רבה לכל המסייעים.
בפרט לבעלי הבקורת...
אשמח לתגובות נוספות!

מאת: [email protected]

[יצחק זאב צ. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 09:45

יישר כח!!!
אם אני מבין נכון, כוונת מעכ"ת שלא מספיק להתבטא ש'ראוי מאד' להטות את
העיניים, וצריך להוסיף גם שבודאי זהו רצון התורה וכו'.
רק אשמח אם מעכ"ת יבאר לי מעט, שהלא בסוגיא זו, בשונה מסוגיות אחרות,
הנידון הגמ' וכו' הוא להדיא על השאלה מי נקרא חסיד ומי נקרא רשע ומי בדרך
הבינוני, והיאך אפשר לקרוא לאדם שעושה נגד רצון התורה 'בינוני', - כיצד
הוא יקרא 'מדקדק בהלכה' אם הוא בעצם נבל ברשות ההלכה?

חודש טוב, ושוב ייש"כ!

[יצחק זאב צ. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 09:48

ועוד יותר מזה מציק לי שהמקפיד בזה מכונה 'חסיד', ומעולם לא שמענו שמי
שאינו מזלזל בהלכה יקרא חסיד. היה צריך לקרוא לכל היותר 'ישר דרך' או
משהו כזה.

[יצחק זאב צ. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 10:00

תודה רבה.
אבל מש"כ מעכ"ת כאן, הוא בעצם ההיפך מכל המטרה שלי, - אני רציתי להראות
כמה קל ונעים לקיים את עיקר הדין, ואזי מי שיוסיף גם מידת חסידות, כשיהיה
הדבר לפי כוחו, יהיה לו בזה סיפוק רב.
לא קשה לקיים את הדין (עכ"פ זה שאנו עסוקים בו), אלא קל מאד. וכידוע
מהמשל של המגיד מדובנא.
האם כת"ר מסכים עימי בזה?

[יצחק זאב צ. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 20:35

כולי תודה. כפשוטו.
ודאי שאין מקום להתנצלויות.

[יצחק זאב צ. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 20:43

מ"מ חושבני שרוב דברי נכתבו ע"פ מקורות והוכחות ולא סתם ע"פ סברות כרס.
ואדרבה לא נמצאה כאן אף הוכחה חותכת נגד מה שכתבתי, אלא ויכוח עד כמה
מידת החסידות מוכרחת לקיום. הלא כן?

מאת: [email protected]

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 21:01

אני הייתי ממליץ לכתוב עוד איזה עוד, שכל הנ"ל הם על פי הלכה, אבל וכו',
וכאן להביא חומרים על הענין של הייטב בעיני ה',
כי מתוך נסיון אני יכול להגיד לך יש היתרים להמון דברים, תמיד אפשר למצוא
איזה שיטה וכו',
אני שואל אותך, אתה מוכן להיות רופא של נשים, ספר של נשים, יש היתר על פי
הלכה,
אתה לא מוכן!!! למה? הרי מותר? כי לא כל מה שמותר זה רצוי בעיני ה', וזה גם
יכול לרחק.
להתנדב בארגון הצלה, מצווה ענקית, אבל ע"ז אמרו חז"ל הוי מחשב שכר מצוה כנגד
הפסדה.
אני יכול לתת לך הרבה חומרים בנושא.

[יצחק זאב צ. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 21:25

הענין של 'מלאכתו עם הנשים' כבר נידון להדיא בחז"ל [וכמובן שם לא דובר על
מתנדבים מצילי חיים, שעדיף לא להיגרר על דיבורים אודותיהם כאן].
ואני דנתי לברר את סוגיית הההלכה הנוגעת לכל אדם באשר הוא, יום יום שעה
שעה, ולצערי הרב רוב המדברים בנושא עושים סלט בין מילי דחסידות לבין עיקר
הדין, ובכך גורמים ליאוש אצל רבים שחושבים שאין הדבר בכוחם ובין כך נפלו
בפח. כך שיוצא שאם לא הצליחו להטות את עיניהם וכדו' הם כבר לא מחשבים כלל
את הענין של חיפוש דרך אחרינא נקיה יותר וכדו'.
ועכ"פ תחילתו דרכו של עובד ה' צריכה להיות בביקוש קיום ההלכה כפשוטה
עכ"פ, ואחר שיכבוש לו דרך סלולה יוסיף עליה נדבכים נוספים.
וראה בשפתי חיים (מועדים א עמ' 25) שכבר הוא עמד על הצורך לתת עצות לקיום
שמירת העינים בדרכי נועם מבלי למתוח את הקפיץ, ובדרכו הלכתי להוסיף שיש
להתחיל מקיום הדין ולא לקפוץ דרגות בבת אחת.
מלבד מה שהעמסת חומרות בענין גורמות לבעיות רבות אחרות, שבזה כמובן אכמ"ל

• זה כבר לא שייך לענין התורני המכובד שלשמו נועדה הקבוצה.

[יצחק זאב צ. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 22:36

ראה גם בהסכמה של הגרש"ז אולמן על הספר פרי אליעזר הנ"ל, ששיבחו ע"ז
שבירר את עיקר הדין.

מאת: [email protected]

[יצחק זאב צ. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 23:28

---------- Forwarded message ---------
מאת: מאת: יצחק זאב צ.
Date: יום ד׳, 26 באוק׳ 2022 ב-23:28
Subject: Re: [עריכה תורנית] Re: עזרה בעריכת מאמר בענייני ההיתר של
'ליכא דרכא אחרינא'
מאת: To: מרדכי

להגרב"י זילבר יש ספר 'תורת ההסתכלות', והבאתי ממנו.
יש גם באוצר החכמה, זה נדפס בסוף השערי תשובה שלו - דברי האגרת.

[יצחק זאב צ. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/10/2022 09:02

למעשה, הרי גם מצד הסברא, הלא כל טענת ה'אונס' שהזכירה הגמרא, הרי אינה
בגדרי אונס הרגילים, וכל האונס בזה הוא רק משום שעל אדם רגיל לא מוטל
להתהלך בדרכי החסידות מעבר לדרגתו [ועד כדי כך שבהו"א לא העלתה הגמ'
בדעתה צד שאפי' משום חסידות יצטרך לדחוק את עצמו כ"כ].
שבת שלו'

מאת: [email protected]

[y.rot7664 gmail - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/10/2022 11:13

אני כותב בענין מפני מחמת הפולמוס שהתעורר, אמנם לא שימשתי בזה גדו"י ולמעשה
ראוי להוועץ בת"ח גדול.
לענ"ד יפה עשה כותב המאמר.
עניני החסידות הרי כל הרוצה יודע היטב היכן למצאם, מאמר הלכתי ענינו להביא
לקורא מה עיקר הדין שכל אדם מחוייב בו, כדי שלא יחשוב שאם אינו יכול להזהר
לחלוטין אז ח"ו הותרה הרצועה, אלא ידע שקל לשמור עיקר הדין ואז יש סיכוי שירצה
להתחזק יותר.
וזו עצמה הסיבה שהתורה התירה זאת, כיון שישנם מקומות שקשה מאוד ליזהר ולא
ניתנה תורה למלאכי השרת.
ולכן מצינו שרבותינו עודדו כתיבת ספרים המבארים עיקר הדין בזה. ולפעמים דוקא
הדגשה מיוחדת על עניני החסידות עלולה לרפות ידיהם של אותם שקשה להם ליזהר, וכן
ליצור עצבנות וכדו'.
וכנראה הדע"ת היא שראוי יותר לדאוג לשמירת עיקר הדין מאשר לחוש שאי מי לא ידע
שראוי להחמיר מעבר לכך.
גם כנראה שכל דור יש להנהיג לפי האפשרי והמצוי באותו דור, וכיון שבדורינו
המכשול מצוי ביותר וקשה ליזהר, ראוי להדגיש את עיקר הדין.
לדוגמא בעלמא, מי שירצה להקפיד ביותר על ענינים אלו לא יוכל לנסוע בתחבורה
צבורית בשעות העומס ולא ללכת למשרדים ממשלתיים וכדו' דברים שכמעט לא ניתן
לוותר עליהם. כמובן שראוי למעט בדברים אלו ככל האפשר אבל להורות לרבים דרך זה
כנראה א"א.
למשל, ידוע הנהגתו בזה של הגראי"ל שטיינמן שהיה מקפיד בעניני קדושה עד קצה
האחרון, ואעפ"כ לא היה מרבה כלל לדבר בענין, וע"כ שהוא מטעמים הנ"ל.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/10/2022 11:29

אני הייתי מציע להוסיף פתיחה בראשית המאמר
(שאינו לפני, ואולי יש כזו),
ובו לתאר את הקושי שעלול להיות בפני מי שחושב שהאיסור קיים בכל מקרה, ומתקשה
לקיימו וכו' וכו',
ועל כן המאמר בא לבאר את עיקר הדין, כדי שמתוך כך יהיה ברור מה החיוב שניתן
לקיים בקלות ונעימות, ומכאן והלאה תהי הדרך סלולה לתוספת הידור וחומרא
וכו' וכו' וכו'