הפורום לעורך התורני

תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2023 19:20

קבצים מצורפים:

• 2.1הסבר על הלוח.doc
• tahara 2.1 he.xls

תאריך ההודעה המקורית: 28/02/2023 10:54

בענין העבודה תחת לחץ, והתגמול הנמוך מאוד ביחס למקומות אחרים.
לחץ, לא תמיד הבעיה היא ב'עוז והדר'.
לפעמים הבעיה היא *במי שמתווך *עבורם את העבודה.

הרי לכל מגמה יש מישהו שאחראי על העובדה, התפוקה והתוצאה.
לפעמים, הבעיות כרוכות בתפקודו של האחראי.

במקרה דנן, המתווך הוא מישהו בשם מיכאל רוטמן.
אברך צעיר, שעדיין לא הוכחה מהימנותו, עד עתה, בפרוייקטים קודמים.
גם צורת העבודה שלו, עד עכשיו, שונה מזו של אחרים.
לטוב ולמוטב.

תאריך ההודעה המקורית: 14/03/2023 09:34

1. בחוברת שצירף הרב י. בן חיים, 'סיכום הלכתי על תשלום...', הטיב המו"ל לברר
   את כל הפרטים הנידונים.

אך לא דנו בשאלת 'זה נהנה וזה לא חסר' הנוגעת למי שעולה על אוטובוס
עירוני (*עירוני
*בדווקא - כי בבין עירוני הוא ממש בגדר 'חצר דקיימא לאגרא').

אבל לכו"ע אם המשתמש מתקף בכל נסיעה, אינו בגדר גזל מחברת התחבורה.

כי חברות התחבורה מקבלות על כל תיקוף.

גם אם הוא משתמש בכרטיס שהכסף שהוטען בו - לא הוטען ביושר....

כך שאין ענין לשאלה אם אגד ודן הינן חברות ממשלתיות או לא. וכדלהלן.

2. מה שאפשר להשיג רב קו טעון ב350 ש"ח ב150 ש"ח, או טעון ב700 ש"ח ב300 ש"ח.

יש לברר עוד.

כי שמעתי אומרים שהיא תוצאה של 'לקונה פנימית' מתוך משרד התחבורה.

כלומר, שהפריצה נעשתה מ'בפנים' - ושותפים לה אנשים מתוך המערכת המשרדית.

ובמילים ברורות יותר: רק זה שסבור שמותר לגנוב מן המדינה, ישתמש בכרטיסים אלו.

כי השימוש בכרטיסים אלו, אינו *מזיק *את החברות (אגד, דן, סופר בוס וכו').

כי הם מקבלות על כל תיקוף.

אלא שהכסף המוטען בכרטיסים אלו, (שהיו צריכים לשלם עליו למשרד התחבורה),

לכאורה הוא כסף גנוב מהמדינה.

.וכל ערום יעשה בדעת

.שלא יהא עוון גזל תלוי בראשו

.(אם הוא מברר ומגיע למסקנה שלגנוב מהמדינה *נחשב *על פי תורה גזל)

במהלך שיחה, אתמול, עם בחור (שהיה בעבר בחור ישיבה) נודע לי על עוד דרך להטעין
רב קו בגניבה.

ע"י אפליקציות חיצונית. אינני רואה טעם לפרט את הפרוצדורה, מסיבות מובנות.

אבל, מה שהתברר לי הוא, שה'רב-קו'ים האנונימיים שמוטענים ב350 ש"ח הנ"ל,

היא תוצאה של 'לקונה פנימית' מתוך משרד התחבורה.

ושותפים לה אנשים מתוך המערכת המשרדית.

תאריך ההודעה המקורית: 12/10/2023 22:30

מתוך שירת הגאולה:

דברים פרק לב, טז-מג.

עיינו רש"י הקדוש על אתר.

יַקְנִאֻ֖הוּ בְּזָרִ֑ים בְּתוֹעֵבֹ֖ת יַכְעִיסֻֽהוּ:

יִזְבְּח֗וּ לַשֵּׁדִים֙ לֹ֣א אֱלֹ֔הַּ אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א יְדָע֑וּם חֲדָשִׁים֙
מִקָּרֹ֣ב בָּ֔אוּ לֹ֥א שְׂעָר֖וּם אֲבֹתֵיכֶֽם:

צ֥וּר יְלָדְךָ֖ תֶּ֑שִׁי וַתִּשְׁכַּ֖ח אֵ֥ל מְחֹלְלֶֽךָ:

וַיַּ֥רְא ה' וַיִּנְאָ֑ץ מִכַּ֥עַס בָּנָ֖יו וּבְנֹתָֽיו:

וַיֹּ֗אמֶר אַסְתִּ֤ירָה פָנַי֙ מֵהֶ֔ם אֶרְאֶ֖ה מָ֣ה אַחֲרִיתָ֑ם כִּ֣י ד֤וֹר
תַּהְפֻּכֹת֙ הֵ֔מָּה בָּנִ֖ים לֹא־אֵמֻ֥ן בָּֽם:

הֵ֚ם קִנְא֣וּנִי בְלֹא־אֵ֔ל כִּעֲס֖וּנִי בְּהַבְלֵיהֶ֑ם וַאֲנִי֙
אַקְנִיאֵ֣ם בְּלֹא־עָ֔ם בְּג֥וֹי נָבָ֖ל אַכְעִיסֵֽם:

כִּי־אֵשׁ֙ קָדְחָ֣ה בְאַפִּ֔י וַתִּיקַ֖ד עַד־שְׁא֣וֹל תַּחְתִּ֑ית
וַתֹּ֤אכַל אֶ֙רֶץ֙ וִֽיבֻלָ֔הּ וַתְּלַהֵ֖ט מוֹסְדֵ֥י הָרִֽים:

אַסְפֶּ֥ה עָלֵ֖ימוֹ רָע֑וֹת חִצַּ֖י אֲכַלֶּה־בָּֽם:

מְזֵ֥י רָעָ֛ב וּלְחֻ֥מֵי רֶ֖שֶׁף וְקֶ֣טֶב מְרִירִ֑י וְשֶׁן־בְּהֵמֹת֙
אֲשַׁלַּח־בָּ֔ם עִם־חֲמַ֖ת זֹחֲלֵ֥י עָפָֽר:

מִחוּץ֙ תְּשַׁכֶּל־חֶ֔רֶב וּמֵחֲדָרִ֖ים אֵימָ֑ה גַּם־בָּחוּר֙
גַּם־בְּתוּלָ֔ה יוֹנֵ֖ק עִם־אִ֥ישׁ שֵׂיבָֽה:

אָמַ֖רְתִּי אַפְאֵיהֶ֑ם אַשְׁבִּ֥יתָה מֵאֱנ֖וֹשׁ זִכְרָֽם:

לוּלֵ֗י כַּ֤עַס אוֹיֵב֙ אָג֔וּר פֶּֽן־יְנַכְּר֖וּ צָרֵ֑ימוֹ פֶּן־יֹֽאמְרוּ֙
יָדֵ֣נוּ רָ֔מָה וְלֹ֥א ה' פָּעַ֥ל כָּל־זֹֽאת:

כִּי־ג֛וֹי אֹבַ֥ד עֵצ֖וֹת הֵ֑מָּה וְאֵ֥ין בָּהֶ֖ם תְּבוּנָֽה:

ל֥וּ חָכְמ֖וּ יַשְׂכִּ֣ילוּ זֹ֑את יָבִ֖ינוּ לְאַחֲרִיתָֽם:

אֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף וּשְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה אִם־לֹא֙
כִּי־צוּרָ֣ם מְכָרָ֔ם וַֽיקֹוָ֖ק הִסְגִּירָֽם:

כִּ֛י לֹ֥א כְצוּרֵ֖נוּ צוּרָ֑ם וְאֹיְבֵ֖ינוּ פְּלִילִֽים:

כִּֽי־מִגֶּ֤פֶן סְדֹם֙ גַּפְנָ֔ם וּמִשַּׁדְמֹ֖ת עֲמֹרָ֑ה עֲנָבֵ֙מוֹ֙
עִנְּבֵי־ר֔וֹשׁ אַשְׁכְּלֹ֥ת מְרֹרֹ֖ת לָֽמוֹ:

חֲמַ֥ת תַּנִּינִ֖ם יֵינָ֑ם וְרֹ֥אשׁ פְּתָנִ֖ים אַכְזָֽר:

הֲלֹא־ה֖וּא כָּמֻ֣ס עִמָּדִ֑י חָת֖וּם בְּאוֹצְרֹתָֽי:

לִ֤י נָקָם֙ וְשִׁלֵּ֔ם לְעֵ֖ת תָּמ֣וּט רַגְלָ֑ם כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם
אֵידָ֔ם וְחָ֖שׁ עֲתִדֹ֥ת לָֽמוֹ:

כִּֽי־יָדִ֤ין ה' עַמּ֔וֹ וְעַל־עֲבָדָ֖יו יִתְנֶחָ֑ם כִּ֤י יִרְאֶה֙
כִּי־אָ֣זְלַת יָ֔ד וְאֶ֖פֶס עָצ֥וּר וְעָזֽוּב:

וְאָמַ֖ר אֵ֣י אֱלֹהֵ֑ימוֹ צ֖וּר חָסָ֥יוּ בֽוֹ:

אֲשֶׁ֨ר חֵ֤לֶב זְבָחֵ֙ימוֹ֙ יֹאכֵ֔לוּ יִשְׁתּ֖וּ יֵ֣ין נְסִיכָ֑ם יָקוּ֙מוּ֙
וְיַעְזְרֻכֶ֔ם יְהִ֥י עֲלֵיכֶ֖ם סִתְרָֽה:

רְא֣וּ׀ עַתָּ֗ה כִּ֣י אֲנִ֤י אֲנִי֙ ה֔וּא וְאֵ֥ין אֱלֹהִ֖ים עִמָּדִ֑י
אֲנִ֧י אָמִ֣ית וַאֲחַיֶּ֗ה מָחַ֙צְתִּי֙ וַאֲנִ֣י אֶרְפָּ֔א וְאֵ֥ין
מִיָּדִ֖י מַצִּֽיל:

כִּֽי־אֶשָּׂ֥א אֶל־שָׁמַ֖יִם יָדִ֑י וְאָמַ֕רְתִּי חַ֥י אָנֹכִ֖י לְעֹלָֽם:

אִם־שַׁנּוֹתִי֙ בְּרַ֣ק חַרְבִּ֔י וְתֹאחֵ֥ז בְּמִשְׁפָּ֖ט יָדִ֑י אָשִׁ֤יב
נָקָם֙ לְצָרָ֔י וְלִמְשַׂנְאַ֖י אֲשַׁלֵּֽם:

אַשְׁכִּ֤יר חִצַּי֙ מִדָּ֔ם וְחַרְבִּ֖י תֹּאכַ֣ל בָּשָׂ֑ר מִדַּ֤ם חָלָל֙
וְשִׁבְיָ֔ה מֵרֹ֖אשׁ פַּרְע֥וֹת אוֹיֵֽב:

הַרְנִ֤ינוּ גוֹיִם֙ עַמּ֔וֹ כִּ֥י דַם־עֲבָדָ֖יו יִקּ֑וֹם וְנָקָם֙ יָשִׁ֣יב
לְצָרָ֔יו וְכִפֶּ֥ר אַדְמָת֖וֹ עַמּֽוֹ:

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2024 23:02

אם אינני טועה.

הדרך הישרה היא בשלבים.

ואסכם בזאת את מה שכתבו קודמיי.

השלבים הנדרשים, לכאורה הם.

1.  פניה ישירה של התובע אל הנתבע, באמרו שברצונו להזמינו לדין תורה.
   

2.  בשלב זה, ראוי שהתובע יציע לנתבע בית דין שם ברצונו לתבעו.
   

שני המשכים אפשריים:

א. שהנתבע מסכים להידון בפניי אותו בית דין שהציע התובע

ב. שהנתבע אומר שהוא רוצה להידון בית דין אחר.

ואפרט:

3. אם הנתבע מסכים לדון באותו בית דין שהתובע הציע. אשרינו לחלוטין.

והתובע הולך לאותו בית דין (המוסכם לכאורה על שניהם), ופותח שם תיק תביעה,
ומקבל הזמנה לדין תורה אותו הוא מוסר לנתבע.

כנ"ל בית הדין שולח - גם הוא - הזמנה לדיון אל הנתבע.

(הקדמתי לכתוב, שכדאי שהנתבע יבקש מבית הדין להדפיס הזמנה, וליתנה ביד התובע,
כי לפעמים הנתבע יכול להכחיש שהוא קיבל הזמנה, ולכן כדאי שהתובע ידאג למסור
בעצמו או ע"י שליח, את ההזמנה, כדי לוודא שההזמנה הגיעה ליעדה).

4.  גם במקרה זה, יתכן מאוד, שאם ברצונו של הנתבע, לסחוב את הדיון, הוא
   

יכול לשלוח מכתב לבית הדין שהוא רוצה להידון בבית דין אחר, או אפילו לבוא אל
בית הדין ולומר שם לדיינים שהוא מעונין להידון בבית דין אחר.

5.  ברוב המקרים, באופן זה, בית הדין מורה לנתבע לקבוע בית דין אחר,
   

ולהודיע תוך זמן מה לבית הדין (הראשון) על בית הדין שבו בחר הנתבע להידון.

כי במקרה כזה, שהנתבע לא בחר בית דין אחר להידון שם, בית הדין הראשון יוכל
'לכפות' עלח הנתבע להידון בפני בית הדין הראשון.

'לכםפות' הכוונה, לתת היתר לתובע ללכת לערכאות, אם הנתבע אינו מופיע לדיונים,
ואינו בוחר בית דין אחר, בטווח זמן סביר.

כי כתב סירוב א"א היום להוציא, עקב השתלטות בית המשפט עכומ"י על חיי הדת כאן
בארצינו, והוצאת כתב סירוב אסורה על פי החוק העכומ"י.

6.  לפעמים, אם בית הדין הראשון רואה את הנתבע כמתחמק, הוא דורש מן הנתבע
   

לילך לאותו בית דין שהוא בחר, ולחתום שם על כתב בוררות, או על פתיחת תיק. כדי
לעצור את ההליך בבית הדין הראשון.

כמובן, שבמקרה שהנתבע מודיע לבית הדין, את מיקום בית הדין אותו בחר, צריך
הנתבע לפעול בדומה לאפשרות שאפרט בסעיף הבא.

7. ואם הנתבע אומר לתובע שהוא רוצה להידון בבית דין אחר*..*

מתבקש מן הנתבע לומר לתובע באיזה בית דין הוא רוצה לדון.

בהרבה מקרים אומר הנתבע מיידית: בבית דין פלוני אני רוצה לדון, והולכים אחר
הנתבע.

במקרה זה, מומלץ לתובע לילך לאותו בית דין אותו בחר הנתבע, ולפתוח שם תיק
תביעה כנ"ל.

במקרים שהנתבע אומר לתובע, תן לי זמן לבחור בית דין. נהוג לתת לו כמה ימים
לחפש בית דין.

8.  בד"כ אחר כמה ימים הוא בוחר בית דין כרצונו, ואז כנ"ל מומלץ לתובע
   

לילך לאותו בית דין אותו בחר הנתבע, ולפתוח שם תיק תביעה. ולא להמתין שהנתבע
יבוא לשם לחתום על כתב בוררות או פתיחת תיק.

9.  ואם הנתבע ממשיך לסחוב, ואינו בוחר בית דין. צריך לכאורה לעשות את
   

התהליך שכתבתי לעיל. (=ללכת לבית דין אחר, ולפתוח שם תיק תביעה, כדי שבית הדין
ימנע את הסחבת הזו, והם ידרשו מן הנתבע לבחור את אחת משני האפשרויות: או
להידון שם או לבחור בית דין אחר, ולהודיע לבית הדין הראשון את בחירתי כנ"ל).

אני חושב, שהסברתי באריכות גדולה די והותר לתת פירוט מושלם יותר.

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2024 03:27

כשם שמצוה לומר דבר הנשמע, כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע
לכן, דעתו של הרב טוקצ'ינסקי, בענין זה, לא נתקבלה כלל, אפילו כספק.
והיא מבוססת על הנחות יסוד מוטעות ושגויות.
הנחות יסוד שבגללן קיבל הרב טוקצ'ינסקי, את דעתו של חז"ס בענין קו התאריך.
ואכמ"ל.

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 08/04/2024 16:55

*בַּיי *אֵיינֶעם - אֵצֶל אֶחָד.

אִין אֵיינֶעם - בְּיַחַד.

חבל להתווכח.

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 08/04/2024 14:53

לא.

אין איינעם - ביחד.

תאריך ההודעה המקורית: 08/04/2024 14:36

הכל ביחד - אין אצל אף אחד

תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2024 18:33

נדמה לי שהמדובר על רבי בערל הירשמן-ריישער. בנו של רבי חיים ריישער.
עינינו ראו ולא זר.

חבל לתלות בוקי סריקי בהרב אלישיב או בחזו"א.

תאריך ההודעה המקורית: 29/10/2024 02:12

האם זו לא העמסת סגנון על המילים הפשוטות.
היה מתאים לכתוב אותם באופן אחר.

בשאלה הפוכה:
אילו אתה היית צריך לתרגם את המילים הללו: 'למען שמך המהולל' ליידיש, האם היית
בוחר במילים: 'אִין דַיינֶעם לוֹיבּ' ?????

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2024 16:03

יתכן מאוד, שאם יש הוראה פרטנית למישהו מסוים, העוסק בארגון 'נפש יהודי',
שמותר לו להחזיק, בצנעה, מכשיר טרף שהוא 'מוגן', עם הגנה
מירבית ומקסימלית כפי שניתן,
אבל, אין להוציאו בפרהסיא.
ובוודאי שמכשיר כזה איננו כשר...
כך שהמשפט: 'הפלאפון הכשר הראשון עם הסכמת רבנים גדולים באותה העת, יוצר
עבורינו העוסקים במלאכה'. איננו נכון.

1. כי הפלאפון הכשר עם הסכמת הרבנים - יוצר עבור כלל ישראל, הרוצים לשמור תורה
   ומצוות.
2. מכשיר שיש בו חיבור לאינטרנט - איננו כשר. [יש מקרים בהם מותר לאדם
   להחזיקו למרות טריפותו - אם הוא עם הגנה מירבית ומקסימלית כפי הניתן. אבל
   ההיתר הפרטני שניתן לאדם פרטי, אחר שאלת מורו ורבו שמקובל על רבים, אינו הופך
   את המכשיר ל...'כשר'].
3. הסכמת רבנים גדולה זו שהרב צ.ק. מדבר עליה, נתבטלה, ונתחדשה, ונתבטלה,
   וחוזר חלילה.
4. סהדו במרומים של הרב צ.ק. - יכול להעיד רק עליו. ואילו סהדו במרומים, שיש
   אלפים רבים כדוגמת הרב צ.ק. שאמנם קיבלו היתר כזה, ונפלו ונלפתו ע"י המכשיר
   המוגן לשאול תחתית...

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2024 12:49

פגשתי בשבוע שעבר יהודי חשוב, לבוש בלבוש רבני, נראה בעל בעמיו, שמחזיק
בפרהסיא, 'מיני-טלויזיה' המשמשת גם לדיבור.
וכששאלתי אותו, בעדינות, כמובן, איך מגיע מכשיר טמא כזה לידיו של אדם 'ירא
שמים',
הוספתי כי לאחר דברי רבותינו, ולאור דברי חז"ל והראשונים,
פעולה זו של החזקת סמארט-פון היא חילול השם.

היהודי הלז, כעס מאוד, ואמר לי, לאחר שהוא קיטלג אותי כחוצפן ועז פנים הזוי
וקיצוני קנאי וסיקריק, על חוצפתי הנוראה שהעזתי להעיר לו על מעשיו.
וחלקתי על פסוק מפורש, שם כתוב: חיה ותן לחיות.

והסביר את עומק שפלותי, שהרי המכשיר שבידיו משמש אותו לקירוב רחוקים, ע"י
דרשות וסרטוני-חיזוק שהוא שולח ומעביר דרך המדיה האינטרנטית.
כמה הוא גדול וחשוב, וכמה אני עיוור ומטופש, שהרי אפשר לרתום את הטכנולוגיה
האינטרנטית לצורך הפצת תורה וכולי וכולי.
והוא אומר לי: אתה חוצפן, במקום למחוא לי כפיים, אתה מעיר לי כאילו אני עובר
עבירות.

אמרתי לו: אמשול לך, משל ליהודי ברוסיה, שהלך לטייל על שפת הנהר, נהר גדול
וגועש,.
והנה הוא רואה כפרי גוי, עומד על שפת הנהר ומוחה כפיים בהתלהבות.
היהודי הסקרן תמה לפשר מחיאות כפיים
והחליט לשאול את הגוי הנלהב: מה האירוע? מה הן מחיאות הכפיים הללו? למי הן?

הגוי עונה לו כך:
הנה, קראתי בעיתון, כי היתה תחרות עולמית, לאורך הזמן שבו אדם יכול לשהות מתחת
למים.
תחרות בשהיה מתחת למים.
והשיא שנשבר בתחרות, היה ארבע דקות ושבע עשרה שניות..

והנה, אומר הכפרי, הבן שלי כאן בנהר שבר שיא של יומיים...
שיא של יומיים מתחת למים....

אמר לו היהודי:
מוחאים כפיים כשיוצאים. לא כשנכנסים...
תמתין עד שהבן שלך ייצא, ואז... או אז, אחרי שיצא תמחא לו כפיים ותספר לעולם
על שבירת השיא...

אף אתה, המשכתי לומר ליהודי הנכבד, נכנסת לאינטרנט, אתה נמצא במים הגועשים....
אתה רוצה שנמחא לך כפיים, עכשיו ??? כשאתה טובע ???
נמתין כשתצא משם....
אם תצא משם, בחיים....

תאריך ההודעה המקורית: 02/12/2024 17:59

תעשה:
סובב עם כיוון השעון
הדפסה לפי די אף.

תאריך ההודעה המקורית: 30/12/2024 11:09

תנסו להביא ארבעה משפטים קודמים למשפט הזה
ועוד כמה משפטים לאחר מכן.

מאת: [email protected]

--

תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2023 17:13

נמצא תחת ידי - מאגר שמות המופיעים בתנ"ך - כפשוטם.
מי מבין העורכים המעונין לעזור לי, לתרום לי מידיעתו, לעבור - מקופיא - ולהעיר
הערות על כך.
יפנה אליי באישי.

זהו קובץ של 1600 שמות מן התנ"ך.

תאריך ההודעה המקורית: 08/05/2023 12:55

אחד החברים בקבוצה ביקשני,
שאציג את השאלה הבאה לפני החברים, כדלהלן:

בהמשך לפרסום בלוח דעת
אודות פענוח כתב יד
רציתי לשאול: כמה נהוג לקחת על עבודת פענוח כתב יד

ראוי להזכיר כי על פי הוראת מורינו, ראש הישיבה, הרב שמואל בלויא.
אין להזכיר שמות של מכונים, או אנשים פרטיים.

תאריך ההודעה המקורית: 08/05/2024 21:32

מתוך ספר בעריכה.

כמו שאמרו המפרשים, על הפסוק בצדק תשפוט עמיתך, שהמכוון הוא גם כלפי הקב"ה,
כביכול, שאם באים לאדם יסורים, והוא רואה כי מידת הדין מתגברת עליו, ישפוט
וידון כביכול לכף זכות.

מי יודע מקור לכך ש 'בצדק תשפוט עמיתך' נאמר גם כביכול כלפי הקב"ה ?

תאריך ההודעה המקורית: 08/05/2024 21:28

מתוך ספר בעריכה.

כמו שאמרו המפרשים, על הפסוק בצדק תשפוט עמיתך, שהמכוון הוא גם כלפי הקב"ה,
כביכול, שאם באים לאדם יסורים, והוא רואה כי מידת הדין מתגברת עליו, ישפוט
וידון כביכול לכף זכות.

מי יודע מקור לכך ש 'בצדק תשפוט עמיתך' נאמר גם כביכול כלפי הקב"ה ?

תאריך ההודעה המקורית: 29/10/2024 01:54

האם יש מי שיודע את פירוש המילים: 'אין דיינעם לויב'
בתפילת (בסגולה למוצאי שבת) של רבינו הקדוש רבי לוי יצחק מברדיטשוב זיע"א:
בֶּעהִיט דַיין לִיבּ פָאלְק יִשְׂרָאֵל - שְׁמוֹר וְהַצֵּל אֶת עַמְּךָ
יִשְׂרָאֵל אֲהוּבֶיךָ

פוּן אַלֶעם בֵּייזֶען. - מִכָּל רָע,

אִין דַיינֶעם לוֹיבּ. - ?????

אַז דֶער לִיבֶּער שַׁבָּת קוֹדֶשׁ גֵייט. - כַּאֲשֶׁר שַׁבָּת קֹדֶשׁ
הָאֲהוּבָה עוֹבֶרֶת,