דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

על מי מסופר שהיה רץ להרים רצועות תפילין כשראה מרחוק שהם נגררים על הרצפה?

2024
4 3 18 1
  • מי מכיר, מי יודע

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    13 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 22/02/2024 12:12 יהודי בשם בלומבערג ממאנסי, 'משפיע' חסידי, במקור חסיד צאנז, מדבר 'שארף', בעל השגה גדול.
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    28 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 22/02/2024 14:20 יישר כח לכל העונים נראין דברי ר' שמעון שטרן עשיין לא מצאתי הטעם שכתב כן לשון כזה בהרבה מקומות בספריו
  • 0 הצבעות
    9 פוסטים
    31 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 07/05/2024 16:25 מעניין אבל סבתא שלי ספרה שהיא ראתה כזה דבר אצל חמיה חמיה לא היה הגר"א אבל הוא היה יהודי תלמיד חכםה בקי שקדן ולמדן שקראו ל ר' שמעון קראוס רב בעיר אטש בהונגריה נהרג ע"י הנאצים ימ"ש הוא נגע בקליתפ תפוז והתעל 3 פעמים עד שאשתו אכלה את זה כאמור סבתא ספרה שהיא ראתה את במאור עיניה
  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    34 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 10/12/2024 10:20 השאלה שלו היתה מקור לכך שהטעם שאין שכר מצוה בעולם הזה הוא מפני שיתכן שיהפוך להיות רשע, וגם יהיה תוהה על הראשונות, ויתברר למפרע שהשכר שקיבל היה לשוא, כי בתוהה על הראשונות הוא מאבד את הזכויות הקודמות. תוס' בר"ה מדבר על משהו אחר, ששם כתוב בגמרא 'האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיו בני, ובשביל שאזכה בה לחיי העולם הבא - הרי זה צדיק גמור', והקשו התוספות שהרי כתוב 'אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס', ותירצו שזה נאמר רק בתוהה על הראשונות, כלומר כשעושה רק על מנת לקבל פרס ואם לא יקבל פרס הוא מתחרט על המצווה שעשה, אבל יהודי שנותן צדקה בשביל שיחיה בנו, אינו מתחרט על כך גם אם בנו מת בסופו של דבר. --
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    35 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 18:03 בספר הכל לאדון הכל ישנו פרק שבו מסופר על ההקפדה שלו (של ר' יעקב הערמן זצ"ל) להתפלל במנין ויהי מה. וכמדומני שמסופר שם איך הגיע למקום נידח ואיכשהו בדרך פלאית הזדמן לו מנין. אבל צריך כמובן לבדוק בפנים. מאת: From: חנן Sent: 24 Dec 2024 3:14 PM מאת: To: טללים FAX מאת: Cc: [email protected]; הבית לעורך התורני Subject: Re: [הכתב והמכתב] מנהג ישראל. סיפורים על הקפדה על מנת שהציל או גרם רווח והצלה. מי יודע ? התיחסתי לסוף דבריך " אדם שהקפיד על קיום מנהג" אתה צודק. איני מדייק בדברי (ואולי זה גם לא בגדר מנהג), אבל נראה לי שיש מעשה באדם שבא לשאול את ר' משה פיינשטיין האם מותר לו לגלח (בתקופה שבה אסור/ לא נהגו לגלח) לקראת ראיון עבודה כלשהוא, והוא אכן הגיע לראיון לא מגולח וכו'. ימשיכו שאר הרבנים.. היכן יש שם מנהג ישראל? מעשה דר' עקיבא ברכות ס ע"ב. --
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    19 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 30/12/2024 21:34 מן הסתם גם הרב הכותב יודע זאת, אלא שכתב בלשון זו 'לפי הכללים'. --
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    9 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2024 17:50 אינני כל כך בקי, אבל מסתבר שמכללא איתמר. כי יראת הרוממות מגיעה אחרי אהבת ה', וממילא זדונות נעשו זכויות כבר כשהיה בדרגה נחותה מדרגתו העכשוית. ראה לדוגמא במאור ושמש פ' תולדות, וכן הוא בנוע"א שם: 'אבל באמת שאר בני אדם צריכים מתחלה לעבוד את השי"ת ביראה תתאה, היינו יראת העונש, ואחר כך יוכל לבוא לאהבה. ומאהבה יבא ליראה עילאה, שהיא יראת הרוממות'.
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    19 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 12/08/2024 03:30 צילום מסך: תגדיל את הצילום. שים לב לחץ למעלה. [image: image.png]

1

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים