הפורום לעורך התורני

תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2024 23:56 התרגום הפשוט של המילים הם: להתאים את עצמו ב-יום שלישי, 27 באוגוסט 2024 בשעה 13:18:16 UTC+3, א כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2024 16:09 אגב, לעצם הענין. בין השנים תש"פ - תת"י (=31 שנה) הרי שמתוכם ב 17 שנה חלה פרשת *האזינו *בשבת שובה (כאשר ר"ה ביום ה' או ז') ב 14 שנה חלה פרשת וילך בשבת שובה, ואילו פרשת האזינו חלה לאחר יוהכ"פ (כאשר ר"ה ביום ב' או ג') לזאת באה קריאת שירת האזינו בשבת זו, שבת שבין יוכ"פ לסוכות, כדי שנוציא מכך הוראה למעשה (ללמדנו). שגם חלק הלחץ של השגת ארבעת המינים וקניית בגדים לחג, הוא חלק מהשירה. כאשר נראה שהשבת הזו שנמצאת תמיד (=כשפרשת האזינו חלה לאחר יוהכ"פ (כאשר ר"ה ביום ב' או ג') באמצע ההכנות. מפריעה לרצף... ולא היא, אלא להיפך, אז יש זמן לשיר את שירת האזינו.... מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 10/11/2024 13:23 לאו דוקא

תאריך ההודעה המקורית: 11/11/2024 18:47 יש חוברות חודשיות שמחלקים בכוללי ערב של מרכז חמ"ש. כוללות מאמרי חסידות עם ביאורים בלשון בהירה מאוד ובסוף נספח עם ביאורי מושגים. מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2024 12:34 תודה רבה

תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2024 18:58 באופן כללי הנוק' היא כלי (מדה) והדכר אור (מוחין). זה דבר פשוט.

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2024 18:18 אכן

תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2024 19:36 עיין נחל קדומים להחיד"א פר' נצבים על הפסוק ושבת עד ה' אלקיך --

תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 13:40 אפשר קישור להורדה ישירות מהמייל - ללא צורך בכניסה לאתר?! --

תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 15:13 לצד הרמב"ם יש את הרשב"א ר"ן ומאירי (שם בסוגיא), ולצד השולחן ערוך יש את הטור שמבאר שהזמן הוא בסוף שקיעה שניה, ממאמר שפעם ערכתי בסוגיא, אך יכול להיות שיש עוד ראשונים. --

תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 10:15 [image: image.png] העתק דברי הרא"ה בבדק הבית בית ז שער ג --

תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2024 14:26 "בזמן הגאולה הרי יתגלה אחדותו של הקב"ה בעולם וממילא יהיה גם אחדות בין כלל ישראל ולא יהיו דיעות חלוקות אף בעניני פסקי ההלכה" [image: Mailsuite] Sent with Mailsuite · Unsubscribe https://mailsuite.com/en/privacy/opt-out/unsubscribe/eb617f6a9fc134da37a50b28f71e03fe61c102cb/211196d926aac4c63bf6b8daf83b4b4b197eabb93372f5a15df1498459826f723e98742541d38a8678f1663af22bf70feef3efb70c111498fb3ee4069b9ec8e2 19.12.24, 14:26:04 --

תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2025 22:46 נהנו מסעודתו של אותו רשע - נטישת הביטחון בה' והישענות על אחשורוש --

תאריך ההודעה המקורית: 30/01/2025 19:03 נשים דעתן קלה לגבי מצות בסומי בפוריא --

תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2025 00:17 אומרים משהו בשם מרן האבני נזר זי"ע שבלימוד נדרים עם ר"ן מקיימים מצוות 'מחיית עמלק', כיוון שהרעיון של עמלק היה 'עיקום השכל' ("קרומקייט") והר"ן מיישר את השכל. צריך לברר בדיוק את המקור המדויק. מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2025 12:10 המאכל מתעלה בדרגתו והופך להיות דבר קדוש

תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2025 15:22 נראה לשפר: 'אי דייקינן כולי האי, אין סיכוי לכתוב כלום'.

תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2025 15:35 מה המקור הראשון להא דפורים שוה במעלתו ליוהכ"פ (ואף גדול ממנו)? יש בתיקוני זוהר נז,ב: פורים אתקריאת על שם יום הכפורים. אך האם יש באופן ברור יותר?! [image: Mailsuite] Sent with Mailsuite · Unsubscribe https://mailsuite.com/en/privacy/opt-out/unsubscribe/9b8ca2d89386a0dd5b8c55b0e90bbc17ab72bd55/211196d926aac4c63bf6b8daf83b4b4b197eabb93372f5a15df1498459826f723e98742541d38a8678f1663af22bf70feef3efb70c111498fb3ee4069b9ec8e2 06.02.25, 15:34:29

תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2025 00:07 ייש"כ להרב עבוד שהיטיב לבאר את הענין. והדברים מאירים כספירים.

תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2025 00:17 לולי זה להדיא תמיד לא, כמו שהביאו כאן. הנידון של תוס' הוא באלמלי/אלמלא.