הפורום לעורך התורני

תאריך ההודעה המקורית: 09/12/2022 11:07

ר' לוי בן חביב
ובמקומות האחרים הוא נקרא רלב"ח
מידע מעירית ירושלים
[image: רלבח.png]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 13:43

מחיפוש בבר אילן יצא שכדאי לכתוב נשתנה צורת הפרי
המילים השתנה/השתנתה צורת הפרי אינם מופיעות שם

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 28/12/2022 18:22

גם החיפוש בבר אילן לא יעבוד בו טוב
ולי אישית יש מחשב כמה דרגות מעליו וכשפתוחים לי כמה מסמכי וורד וכמה מסמכי פי
די אף ובר אילן הוא עובד לאט

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 12/01/2023 17:37

תודה לכל המשיבים

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 13/01/2023 09:00

תודה למשיבים אך ההיפך הוא הנכון, שמביא את הלבוש וכותב שזה דומה ממש להתם
משום גזירה, ושם התירו בשעת הדחק, אבל מה שפסלו דנראה כאינו שופר זה פסלו אף
בשעת הדחק, ומשמע שזה לא משום גזירה, ועיקר שאלתי (אולי טעיתי בניסוחה) מהו
הפסול שעליו הוא מדבר שנראה כאינו שופר, אם זה שופר שאין לו שיעור, אז בזה הוא
אמר שזה גזירה והתירו בשעת הדחק כמו בתרכט, או שטעיתי בכל ההבנה.

תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2023 08:19

האם התוכנה יודעת לזהות כשאני עובר שניה לאוצר החכמה, או פותח ספר לעיין בו?

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2023 19:38

עדיף שתביא את כל הקטע
ולכאורא הפירוש הוא לנידון דידן

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 24/01/2023 21:02

בדרך כלל כשעושים חיפוש אימייל אז מייד כשכותבים בשורת החיפוש עולה תוצאות עוד
לפני שלוחצים אנטר, בתוצאות אלו אין את תוצאות מיותרות אלא רק מילים שלימות,
מניסיון הרבה פעמים זה מספיק
בברכה

תאריך ההודעה המקורית: 24/01/2023 20:58

איני מנהל מכון, ובמחילה ממנהלי המכונים למיניהם, ובכל זאת אני חושב שגם מה
שר' שמואל כתב שהוא לא אומר לו מה להוסיף אינו נכון במאת האחוזים, משום שאם
אתה אומר לו מה להוסיף ומסביר לו למה לעשות כך, אז הוא ידע זאת גם לפעמים
הבאות, כגון עובד שמגיע להיות מחורר במאפית מצות ומישהו אומר לו באיזה נקודה
המצה להתחיל, אז זה נקרא שהוא לא עמד במבחן? להיפך עד היום הוא לא ידע להיות
מחורר ומהיום הוא יודע, וכנ"ל בעריכה אם מסבירים למה צריך לעשות השינוי,
ומדובר באדם שקולט ולומד זאת לפעמים הבאות חושבני שאין בכך כל בעיה.

תאריך ההודעה המקורית: 24/01/2023 20:45

גם אני מצטרף להנ"ל ורוצה להודות לר' שמואל על כל הניהול והיוזמה
ובהזדמנות זו גם להודות לכל המגיבים למיניהם ואף שלפעמים צריך להתאמץ בשביל
כך, כגון לשלוח ספר מאוצר החכמה או לבאר פרי מגדים קשה בהלכות שופר (נעזרתי
בזה בעבר), ולכן אני רוצה להודות ולעודד את כל המשיבים והמגיבים בכל נושא
שהוא, חילכם לאורייתא, התועלת שזה מביא לעורך ובפרט לעורך מתחיל היא עצומה.
והפניה לכולם היא להמשיך במתכונת זו בה כל שאלה ופניה נענית תוך זמן קצר
ולעשות תמיד חסדים אחד עם השני.
בברכה

תאריך ההודעה המקורית: 26/01/2023 18:15

זה תלוי איפה אתה כותב, כי בעצם הפסוק הוא דומם ואינו מדבר, אז לבוא ולומר
שהוא מרמז או רומז בלשון פועל זה קצת מוזר, אלא שבחז"ל כן מצינו לרוב לשון של
הכתוב מדבר, שהוא פועל, אך בעברית תקנית ודאי שאין לזה מקום, אז אם אתה כותב
את מאמר הרב בעלון כל שהוא עדיף לכתוב כמו שאני הצעתי, או כהצעת אליהו עבוד
פסוק זה רמז יש בו, ואם זה במאמר תורני אז לדעתי יותר מקובל מרמז, ולי מצטלצל
יותר טוב שאם אתה כותב את המילה 'כתוב' אז מתאים מרמז לנו הכתוב, ואם 'פסוק'
אז פסוק זה מרמז.

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 26/01/2023 17:46

למה לא והנרמז מפסוק זה.

תאריך ההודעה המקורית: 26/01/2023 20:35

תרומה גדולה

תאריך ההודעה המקורית: 26/01/2023 17:55

עיין שם ובעירובין מ: שמדבור בכוס של מצוה כגון ברכת הזמן, וזכורני שיש רא"ש
שאומר שברכת הגפן במצוות היא ברכת המצוות ולא ברכת הנהנין ולכן מותר לברך
בברית מילה ביום כיפור בורא פרי הגפן, ורש"י (עירובין שם) ביאר דגנאי הוא לכוס
של ברכה שלא יהנה אדם ממנו לאלתר שתהא ברכת היין דבורא פרי הגפן שלא לצורך.
ומשמע שמצד הברכה לבטלה אין בכך בעיה כאמור משום שזה ברכת המצוות, אלא משום
גנאי לברכה אמרו שהמברך צריך שיטעום.

תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2023 14:03

בספר פסקים ותשובות של חתנו של בעל הפסקי תשובות יש הלכות ברורות בכללי הפסק,
יתכן והוא מדבר גם על השולחן ערוך

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 30/01/2023 17:30

בפלפון יאנג (כשר) עם לוח עברי יש לוחות זמנים לעשרות רבות של מקומות מסביב
לעולם, אם כי איני יודע על אמיתות הזמנים

תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2023 14:22

אולי זה טעות והיה אמור להיות כתוב המפו'

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 23:31

תודה רבה לכל המשיבים,
מבירור שערכתי אצל יהודי תלמיד חכם ואיש ספר עלה כך: כשהוציאו את אוצר החכמה
זה יצא עם הרבה ספרים שאין רוח חכמים נוחה מהם, והמטרה בזה הייתה משום שהאוצר
אינו מיועד רק לחרדים מבטן ומלידה אלא גם לציבור החרדל"י, וכן יש הרבה
אוניברסיטאות בארץ ובעולם שמחזיקות את האוצר לצורך מחקר וכו'
פנו אז לארז סלע בעה"ב של אוצר החכמה, והוא נתן את זה לאחד מגדולי ראשי
הישיבות בדורינו שיעבור ספר ספר ויקטלג את מה שאינו מתאים, ואותו ראש ישיבה
מלבד עבודתו הוא נתן להם כללים ברורים איזה ספרים להכניס מכאן ולהבא ואיזה לא.
וממילא אני מסכים עם דבריו של העט סופר שמכלל הן אתה שומע שהכללי הוא אינו
לבני תורה, וזה מסוג הדברים שלא מסתכלים בה גם בטעות ובראיה בעלמא.
שוב תודה לכל המשיבים בשרשור זה ובכל נושא אחר.

תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2023 22:24

א. זה לא חידוש שלי אלא של הקובץ שיעורים.
ב. ביסוד הענין נראה שמצוות לא תסור אינה ככל המצוות, שכל המצוות ניתנו
כפרטיהם ודקדוקיהם ונאמר בהם מי חייב במצוות ומי לא, ולא שייך לומר עליהם
שמכיון שזה רצון ה' גם קטן חייב בהם, משום שהתורה פטרה אותו, וזה מראה שרצון
ה' הוא שלא לחייב את הקטן במצוות אלו, אך מצות לא תסור זה לא חיוב לעשות דבר
מסוים, אלא כח שהתורה נתנה לחכמים שיכולים לקבוע בכל דור ודור מהו רצון ה'
אפילו אם מצד התורה לא נצטווינו בו, כגון מצות נר חנוכה, שבנוסח המודפס אנו
אומרים כמו שציוונו הבורא לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל, זה לא
שמאז שתיקנו את המצוה אז מצד לא תסור זה כמו כל חיובי התורה, אלא שעל ידי הלא
תסור זה נהיה רצון ה' שכל אדם מתחילת ברייתו מחויב בזה.

תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 23:33

מועתק מקובץ שכתבתי
וכיסוד זה כתב הקובץ שיעורים (קונטרס דברי סופרים סי' א ס"ק כא-כב) לענין קטן
לפי הדעות שחינוך הוא מצוה על הקטן, והקשה שהרי קטן אינו מחויב במצות לא תסור
ואיך חייב לשמוע בקול חכמים, וביאר שלקיים רצון ה' כל ברואי העולם מצוים משעת
ברייתן, וגדר הלאו של לא תסור הוא שכל מה שציונו חכמים הוא רצון ה' וממילא
כולם חייבים לקיים דברי חכמים, עכ"ד.