דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
  1. דף הבית
  2. ארכיון: הקבוצה הישנה
  3. 2022
  4. מאה קולות בתק"ש
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מאה קולות בתק"ש

2022
8 5 33 1
  • י
    תאריך ההודעה המקורית: 21/07/2022 21:48

    מחפש מקור שהענין של מאה קולות בתקיעת שופר הוא גם ליחיד, ודלא כמ"ש הרמ"א סי'
    תקצב ס"ב, והשו"ע הרב תקצב ס"ז, והחזו"א או"ח קלז ד.

    0
  • י יהודי פשוט - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 21/07/2022 21:48

    מחפש מקור שהענין של מאה קולות בתקיעת שופר הוא גם ליחיד, ודלא כמ"ש הרמ"א סי'
    תקצב ס"ב, והשו"ע הרב תקצב ס"ז, והחזו"א או"ח קלז ד.

    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 21/07/2022 22:13

    המקורות שכתבת לא בדקתי אבל זה מה שמצאתי

    אשל אברהם (בוטשאטש) (סימן תקצב על מג"א בהקדמה),

    ונראה שכיון שיש עכ"פ מצוה מהמובחר בזה להשלים מאה קולות, ויש על זה כוונות גדולות יקרות, וכבר פשט ברוב תפוצות גולת עם בני ישראל לתקוע עכ"פ מאה קולות, וכמו שאין חוששין בזה להשבות של התקיעה (ולזה ע"י קצת מועטים שלא שמעו לקולות הראשונים התרתי לתקוע בגינם שנית, וע"י זה התוקע תקע מאה קולות מלבד שלשים קולות ששמע כבר, מצד שעד מאה קולות אין חשש שבות דתקיעה, וגם ע"י איש אחד ששומע מאה קולות נכון לתקוע בגינו כל כך, ובירך לעצמו מי שלא שמע הברכות תחלה, והתוקע כבר יצא ידי חובתו), מצד שכבר שוויינהו חוב על עצמם.

    וכן ציין לפי תומו בפסקי תשובות אורח חיים (סימן תקצב אות ג - ד) וז"ל, ומכל מקום, יחיד שלא שמע את תקיעות הציבור, המנהג שמשלים לעצמו לשמוע מאה קולות וכאמור בטור (סי' זה) ובשל"ה (הו"ד במ"ב סי' תקצ"ו סק"ב) שיש לשמוע מאה קולות של שופר בר"ה נגד מאה יבבות של אם סיסרא, אכן אינו אלא מנהג, ומדינא די ששומע ל' קולות (וע"ע לעיל סי' תק"צ אות א').

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of יהודי פשוט
    Sent: 21 Jul 2022 9:49 PM
    מאת: To: עריכה תורנית
    Subject: [עריכה תורנית] מאה קולות בתק"ש

    מחפש מקור שהענין של מאה קולות בתקיעת שופר הוא גם ליחיד, ודלא כמ"ש הרמ"א סי' תקצב ס"ב, והשו"ע הרב תקצב ס"ז, והחזו"א או"ח קלז ד.

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALnqzQbDoN4D%3DgyzMvW9DYBbaNq%2B8eMz%2BC5wLVrBMk_Gk5bJ3w%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALnqzQbDoN4D%3DgyzMvW9DYBbaNq%2B8eMz%2BC5wLVrBMk_Gk5bJ3w%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

    0
  • Y y.rot7664 gmail - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 21/07/2022 22:13

    המקורות שכתבת לא בדקתי אבל זה מה שמצאתי

    אשל אברהם (בוטשאטש) (סימן תקצב על מג"א בהקדמה),

    ונראה שכיון שיש עכ"פ מצוה מהמובחר בזה להשלים מאה קולות, ויש על זה כוונות גדולות יקרות, וכבר פשט ברוב תפוצות גולת עם בני ישראל לתקוע עכ"פ מאה קולות, וכמו שאין חוששין בזה להשבות של התקיעה (ולזה ע"י קצת מועטים שלא שמעו לקולות הראשונים התרתי לתקוע בגינם שנית, וע"י זה התוקע תקע מאה קולות מלבד שלשים קולות ששמע כבר, מצד שעד מאה קולות אין חשש שבות דתקיעה, וגם ע"י איש אחד ששומע מאה קולות נכון לתקוע בגינו כל כך, ובירך לעצמו מי שלא שמע הברכות תחלה, והתוקע כבר יצא ידי חובתו), מצד שכבר שוויינהו חוב על עצמם.

    וכן ציין לפי תומו בפסקי תשובות אורח חיים (סימן תקצב אות ג - ד) וז"ל, ומכל מקום, יחיד שלא שמע את תקיעות הציבור, המנהג שמשלים לעצמו לשמוע מאה קולות וכאמור בטור (סי' זה) ובשל"ה (הו"ד במ"ב סי' תקצ"ו סק"ב) שיש לשמוע מאה קולות של שופר בר"ה נגד מאה יבבות של אם סיסרא, אכן אינו אלא מנהג, ומדינא די ששומע ל' קולות (וע"ע לעיל סי' תק"צ אות א').

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of יהודי פשוט
    Sent: 21 Jul 2022 9:49 PM
    מאת: To: עריכה תורנית
    Subject: [עריכה תורנית] מאה קולות בתק"ש

    מחפש מקור שהענין של מאה קולות בתקיעת שופר הוא גם ליחיד, ודלא כמ"ש הרמ"א סי' תקצב ס"ב, והשו"ע הרב תקצב ס"ז, והחזו"א או"ח קלז ד.

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALnqzQbDoN4D%3DgyzMvW9DYBbaNq%2B8eMz%2BC5wLVrBMk_Gk5bJ3w%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALnqzQbDoN4D%3DgyzMvW9DYBbaNq%2B8eMz%2BC5wLVrBMk_Gk5bJ3w%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

    י
    תאריך ההודעה המקורית: 21/07/2022 22:32

    תודה

    0
  • י יהודי פשוט - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 21/07/2022 22:32

    תודה

    א
    תאריך ההודעה המקורית: 24/07/2022 16:32

    אתה יכול לפתוח את ספר שער הכוונות על ר"ה, וכן משאר המקובלים, ששם כתוב להדיא
    שיש תיקונים גדולים במנין 100 קולות דווקא, ואין לזה קשר אם זה בציבור או
    ביחיד,

    ב-יום חמישי, 21 ביולי 2022 בשעה 22:32:57 UTC+3, s95044294 כתב/ה:

    0
  • א אריה ש. - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 24/07/2022 16:32

    אתה יכול לפתוח את ספר שער הכוונות על ר"ה, וכן משאר המקובלים, ששם כתוב להדיא
    שיש תיקונים גדולים במנין 100 קולות דווקא, ואין לזה קשר אם זה בציבור או
    ביחיד,

    ב-יום חמישי, 21 ביולי 2022 בשעה 22:32:57 UTC+3, s95044294 כתב/ה:

    א
    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 12:31

    יש כמה מנהגים שאין להם שום אחיזה בעיקר הדין, והם נזכרים בגדולי הפוסקים כמו
    בדרכי משה.
    לדוגמא המנהג של תרועה גדולה, הוא לא כלום מעיקר הדין והוא פסול לתקיעות, מפני
    שאיד לו פשוטה לפניה ולאחריה,
    ואעפ"כ נזכר בפוסקים לעשות אותו מטעמים אחרים, וכנראה שהגדר הוא ב'תקיעה
    בחינם' שנז' בש"ע הוא רק אם זה
    בחינם לגמרי, בלי כוכביות וסעיפים או סוגריים או אותיות קטנות כלשהם.
    ידוע מהמהרי"ל דיסקין זצ"ל שהיה תוקע כל היום להידור מצוה, אולי יצא קול יותר
    יפה וחלק, ובודאי לענין חובה אין לזה
    שום ענין, ורק להידור וחביבות המצוה הוא עשה את זה, וזה דבר מופלא, איך יכול
    להיות שמותר לתקוע כל הר"ה ללא הפסקה,
    כנראה שזה מותר אם זה לא ממש לחינם לגמרי כמו לעשות סלטה.
    כמדו' שכשהייתי בסוגיא היה לי עוד ראיות טובות להתיר, אני לא זוכר כעת בעל פה,
    מי שיכול שיביא עוד ראיות.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    25.07.22,
    12:25:42

    0
  • א אליעזר סילבר - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 12:31

    יש כמה מנהגים שאין להם שום אחיזה בעיקר הדין, והם נזכרים בגדולי הפוסקים כמו
    בדרכי משה.
    לדוגמא המנהג של תרועה גדולה, הוא לא כלום מעיקר הדין והוא פסול לתקיעות, מפני
    שאיד לו פשוטה לפניה ולאחריה,
    ואעפ"כ נזכר בפוסקים לעשות אותו מטעמים אחרים, וכנראה שהגדר הוא ב'תקיעה
    בחינם' שנז' בש"ע הוא רק אם זה
    בחינם לגמרי, בלי כוכביות וסעיפים או סוגריים או אותיות קטנות כלשהם.
    ידוע מהמהרי"ל דיסקין זצ"ל שהיה תוקע כל היום להידור מצוה, אולי יצא קול יותר
    יפה וחלק, ובודאי לענין חובה אין לזה
    שום ענין, ורק להידור וחביבות המצוה הוא עשה את זה, וזה דבר מופלא, איך יכול
    להיות שמותר לתקוע כל הר"ה ללא הפסקה,
    כנראה שזה מותר אם זה לא ממש לחינם לגמרי כמו לעשות סלטה.
    כמדו' שכשהייתי בסוגיא היה לי עוד ראיות טובות להתיר, אני לא זוכר כעת בעל פה,
    מי שיכול שיביא עוד ראיות.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    25.07.22,
    12:25:42

    י
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 10:29

    ייש"כ הרב סילבר.
    לא חיפשתי מקור שזה מותר. זה פשוט לי. חיפשתי מקור שיש בזה ענין.

    מאת: [email protected]

    0
  • י יהודי פשוט - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 10:29

    ייש"כ הרב סילבר.
    לא חיפשתי מקור שזה מותר. זה פשוט לי. חיפשתי מקור שיש בזה ענין.

    מאת: [email protected]

    י
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 11:10

    אחר מחילת הרב הכותב
    יעיין בסימן תקצו בנו"כ כי לדעת הרבה מהם תרועה גדולה הוא ביאור בגמ'

    0
  • י יאיר שרון - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 11:10

    אחר מחילת הרב הכותב
    יעיין בסימן תקצו בנו"כ כי לדעת הרבה מהם תרועה גדולה הוא ביאור בגמ'

    א
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 12:18

    ייש"כ, זכור לי מהד"מ ועוד שזה מנהג הקדמונים, אך יתכן מה שאתה אומר.
    אשמח אם תעתיק לכאן לשונות.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    26.07.22,
    12:17:22

    0
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • י

    ביאור לשון במ"ב

    2022 הלכה ומנהג מקורות תורניים
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    24 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2022 14:12 תודה !
  • C

    לשון מתלבט

    2022 מקורות תורניים מדרש
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    42 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 23:37 איני יודע למי ידוע מה שכתבו "ידוע", אבל לשון מתלבט כבר מופיע בפוסקים במשמעות זו או דומה לזו, כגון שו"ת הריטב"א (סימן עט), ותחלת דבר ראיתיו מתלבט במה שאמרו בדין הקדש דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט אם הוא כמסירה ממש אם לאו, ואמ' דלאו כמסירה ממש דא"כ אין שאלה בהקדש. ובשו"ת דבר אברהם ח"ב סימן ט', דהנה מתלבט אני לפ"מ שפירש"י ותוס' דאין חייבין אצללתא דדמא עד דאיכא כזית דם גמור. ובתי"ט מנחות פי"א מ"ח, ואין להתלבט עוד במה שנתלבט הכ"מ בזה. ובכתב סופר גיטין ל"ט ע"א, הא מני רבי מאיר הוא וכו'. עיין פני יהושע שהאריך בפירוש הסוגיא, ואלו ראה חידושי ר"ן לא היה מתלבט כל כך, עיין בו ותמצא בו דייך. והגם שכולם ניתן להסב לכאורה גם למשמעות של טירחא ומאמץ, מ"מ מי שהבין לשון היסוס ואי ודאות אין להאשימו כ"כ, דהיינו נמי שמצדד לכאן ולכאן, וכך דרך הלשון שמילים משנות מעט את משמעותן במשך הדורות. דוגמא לדבר, עץ, בלשון תורה הוא גם הצמח המחובר, ובלשון חז"ל רק החומר לבנין, והצמח נקרא אילן. ואיני מביא ממחברי דורינו שאצלם הוחלט לגמרי שהוא כפירושו בלשון הדיבור. מאת: From: א.י. מישקין Sent: 3 Aug 2022 11:15 PM מאת: To: נפתלי צבי יוסף ווימער מאת: Cc: דוד וסרמן [email protected]; יצחק רוט [email protected]; אלחנן סגרון [email protected]; אליעזר סילבר [email protected]; Chaim Erlanger [email protected]; עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] לשון מתלבט בס"ד "כל טינופת לא תטנפך" עדיין המפרש כך ותולה פירושו בדברי ראב"ע [בכל מקום שכך אכן פירש] קדוש יאמר לו. זה שיש מי שעשה פלסתר זה לא אומר על מי שכוונתו רחוקה מכך מזרח ממערב שאינו יכול לתלות פירוש בקדוש עליון מראשונים כמלאכים רבינו הראב"ע. ידוע שאותו ממציא העברית העדיף לקחת את פירוש הראב"ע כגון ירקרק או אדמדם וכיוצ"ב משלי י ח חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט. הושע ד יד לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה כִּי הֵם עִם הַזֹּנוֹת יְפָרֵדוּ וְעִם הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ וְעָם לֹא יָבִין יִלָּבֵט. כל המפרשים מפרשים "ילבט" בענין טירחה ויגיעה או כיו"ב. חוץ מהראב"ע בהושע: ומלת ילבט - בלשון ישמעאל: כמשתבש , שלא ידע מה לעשות; וכמהו "ואויל שפתים ילבט" (מש' י , ח). ישנם מקרים שבפירוש המקרא נחלקו המפרשים ואילו בלשון המדוברת (אולי אפילו לפני כמה וכמה דורות) התקבל פירוש אחד, ופשיטא שכיום זה הפירוש היחיד כלפי לשונות נתחברו בדורות אלו, אבל כלפי המקרא עדין ישנם שני פירושים אפשריים ואין בידינו להכריע. גם בלשונות המשנה ישנן מילים שאין פירושן מוסכם, וכמדומני שיש כמה מילים שבמשך הדורות התקבל להשתמש בהן עפ"י אחד הפירושים, ובודאי אין זה הכרעה לגבי הפירוש האמיתי במשנה, אבל כך התקבל בשימוש. ויכול להיות שלפעמים זה בא מחמת שאותה מילה היתה נצרכת מאוד בשפה, ולפיכך סמכו על אותו פירוש כדי למצוא מילה עברית לאותו הדבר. ובמילה מתלבט זה מאוד מסתבר, כי אין לנו מילה שמתארת זאת באופן מדוייק כ"כ, ולכן מעדיפים את הפירוש הזה מטעמי נוחות. דרך אגב משמעות רש"י (ריש דברים פס' ב') ש'שכינה מתלבטת' היינו טורחת, ולא כמש"כ השפ"ח ממהרת. וכן ברש"י בהעלתך 'כמה לבטנו בדרך' - כמה טרחנו, וכ"כ שם השפ"ח. דברי רש"י הם ממש סתירא לפרוש המקובל, כי אם זה ממהר היינו שאינו חושב הרבה ואינו מסופק. גם הרד"ק בשרשיו בפירוש ראשון בשם אביו ערך לבט מפרש כרש"י. ופירוש שני "לשון אחרת יתלבט כמו פוסח וכו' והענין השני פוסח הוא במה שיצוה על שתי הסעפים ולא יתברר לא האמת". ואולי כוונתו למשמעות שבשימוש השפה היום. אסור לשאול מה נכון אם זה נשמע שיש צד שדברי רש"י ז"ל חלילה ... תכתוב: אולי יש ב' משמעיות (בחז"לים), אולי זה השתנה בלשון חכמים לחוד (בזמנים), אולי זה תלוי בא"י ובבל (בארצות), וכיוצא בזה, ושמי שיכול שיעזור לך למצוא מקורות וסיועים לזה. תמיד ידעתי שלשון מתלבט הוא מלשון ספק ורש''י בפרשתן כתב שהוא מלשון ממהר מהו הנכון? -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל- https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEhRn0xX%3DeT04Xgd4jp%2B3jq_vi1cVR1rEHLiNqfb1vH3hWPBVg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEhRn0xX%3DeT04Xgd4jp%2B3jq_vi1cVR1rEHLiNqfb1vH3hWPBVg%40mail.gmail.com. https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 02.08.22, 16:59:48 https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAF4%2BCpZp4RFKMjjfbN0AVzXcTuTssQqTp_yxFbEt%3DxK8tuF7YQ%40mail.gmail.com. https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADyFv0GXjqgL4xd1K%3Dp0vwrxEXO6q4xp8rj2YrcW6WqsomUU2Q%40mail.gmail.com. https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALCmKgq%2BMKWOvxUo%2BsVBXba7%3DjZQOoDhP%3DGHZ9koAsjBicVd2Q%40mail.gmail.com. https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANOjfkZRkovhN83nynjFU7Y%3DwRrmZeqZ0vbvad6p%2BLqgf3UjGQ%40mail.gmail.com. https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAOw84rGaKQr1_rfcXVE511BxajvkkSgoQq0p9iwMNehgdg6PLw%40mail.gmail.com.
  • מ

    למי יש ?

    2022 מקורות תורניים כלים תורניים
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    29 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 15:58 תודה רבה
  • י

    מקור - שלא מקפידים על ש"ץ נשוי בימים נוראים - ישר כח

    2022 הלכה ומנהג
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    35 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 29/08/2022 14:16 אינני מבין כלל על מה הנדון, רבי יאיר ראה להלן ובאר את שאלתך שולחן ערוך אורח חיים הלכות ראש השנה סימן תקפא סעיף א ברמ"א: "וידקדקו לחזור אחר שליח צבור היותר הגון והיותר גדול בתורה ומעשים שאפשר למצוא, שיתפלל סליחות וימים נוראים; ושיהא בן שלשים שנים, גם שיהא נשוי (כל בו). מיהו כל ישראל כשרים הם, רק שיהיה מרוצה לקהל" (יג) משנה ברורה: שיהא נשוי - דומיא דכה"ג שהיו מכינים לו אשה אחרת ושתהיה לו אשה לשומרו מן החטא. ופשוט דאם מזדמן לו שנים אחד שהוא בן תורה וירא חטא ואין לו אלו הפרטים והשני הוא איש פשוט והוא נשוי ויותר מבן שלשים הבן תורה קודם: מאת: From: אברהם דיקמן Sent: Monday, August 29, 2022 1:34 PM מאת: To: חנניה הירש מאת: Cc: יאיר שרון [email protected]; [email protected]; עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] מקור - שלא מקפידים על ש"ץ נשוי בימים נוראים - ישר כח לפי זה, הוא יכול להיות אלמן או גרוש. כתוב בהלכה שצריך שיהיה לחזן שברון לב ויש לו בנים א"כ בוודאי הוא אמור להיות נשוי צודק! וכונתי שלא מקפידים בדווקא שכן שלא??? From: [email protected] mailto:[email protected] <[email protected] mailto:[email protected] > On Behalf Of יאיר שרון Sent: Monday, August 29, 2022 10:06 AM To: עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] > Subject: [עריכה תורנית] מקור - שלא מקפידים על ש"ץ נשוי בימים נוראים - ישר כח -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAGAF-pD%2B2hT_OAsicg1aNiVABob%2BOxXB5z%3D%2BMZ4sPGYFnDsKaw%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAGAF-pD%2B2hT_OAsicg1aNiVABob%2BOxXB5z%3D%2BMZ4sPGYFnDsKaw%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAGAF-pBTm-CQ%2B-3B1OUP5VBBff-9CWa6hoM4a7oK%3DvbStSEhsQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAGAF-pBTm-CQ%2B-3B1OUP5VBBff-9CWa6hoM4a7oK%3DvbStSEhsQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANuuTzMk325i-yj9ms61m6PJexJ-ESUJ3dUKzEn1z6zGMYNwsg%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANuuTzMk325i-yj9ms61m6PJexJ-ESUJ3dUKzEn1z6zGMYNwsg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • 0

    יש כזה דבר ש"ך עה"ת???

    2022 מקורות תורניים ספרים תורניים
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    31 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 14:43 מופיע גם בבר אילן גירסא 29 בטקסט: [ב, כה] וירא אלהים. שמעתי שנמצא במדרש מה ראה ראה שהיו מרחמים זה על זה כשהיה אחד מהם משלים סכום הלבנים קודם חבירו היה בא ומסייע עם חבירו, וכשראה הקדוש ברוך הוא שהיו מרחמים זה על זה אמר ראוים אלו לרחם עליהם, כל המרחם מרחמים עליו שנאמר (דברים י"ג, י"ח) ונתן לך רחמים ורחמך:
  • א

    חיפוש ספר [או קובץ]

    2022 ספרים תורניים מקורות תורניים
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    18 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 07/09/2022 09:55 מצו"ב כל הלכות שביעית קבצים מצורפים: דיני שביעית למעשה.pdf
  • G

    נוסח כמ"ש

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    27 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 02/12/2022 11:28 זה רק המדפיס שכתב כך.
  • נ

    מי שיוכל להביא בהקדם תוספות רא"ש על יבמות דף צ עמוד ב.

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    14 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 00:14 תוספות הרא"ש מסכת יבמות דף צ עמוד ב כולהו נמי שב ואל תעשה נינהו. וא"ת סדין בציצית היכי הוי שב ואל תעשה בשלמא למ"ד חובת טלית הוא ניחא דמיד שקנאו נתחייב בציצית אפי' מונח בקופסא ושב ואל תעשה הוא שלא יעשה לו ציצית, אלא למ"ד חובת גברא כי מיכסי בטלית דבר חיובא הוה ואין בו ציצית עובר בידים שהתורה חייבתו להטיל ציצית בכל טלית שיתעטף בו ולא ילבשנו בלא ציצית, וי"ל דבשעת עיטוף אכתי לא מיחייב עד לאחר שנתעטף דכסותך משמע שאתה כבר מכוסה בה ואשר תכסה בה דרשינן לדרשא אחריתי במנחות, וא"ת אכתי הא משמע בפ' מי שמתו דכשהוא לבוש כלאים ואינו פושטן לא חשיב שב ואל תעשה אלא כעובר ועושה, וי"ל דשאני כלאים שתחלת איסורן היה בלבישה שלבשן באיסור אבל כאן בשעת עיטוף לא נתחייב עד אחר שנתעטף ואז הוי שב ואל תעשה, ומיהו ק"ק מהאי דמברכין להתעטף בציצית ומוכיח מזה בה"ג דקי"ל ציצית חובת גברא הוא מדקא מברכים להתעטף משמע דבשעת עיטוף הוי מצוה, וי"ל שכך פירוש הברכה להיות מעוטף בציצית ומשום דמברך עובר לעשייתו צריך לברך להתעטף, ומכאן הורה ריצב"א דאם נפסק לאדם אחד ציצית בשבת או בי"ט יכול להתעטף בטליתו אפילו לכתחלה משום דלא מיחייב עד לאחר שנתעטף, וא"כ דוקא בחול אסור ללובשו בלא ציצית שהוא מחוייב לעשות ציצית כשילבשנו אבל בשבת וי"ט דאי אפשר לעשותו ובשעת עיטוף ליכא עבירה גם אין עבירה שהוא מעוטף בו בלא ציצית כיון דא"א לעשותו. וליגמר מיניה. וא"ת מאי מקשה ליה שאני התם משום דע"פ הדיבור מתנבא לעבור והיכי ניגמר מיניה לעבור משום תקנתא דרבנן שלא על פי הדיבור, ובסנהדרין נמי משמע דעובדא דאליהו ע"פ הדיבור היה דאמרינן פרק אלו הן הנחנקין היכא דמוחזק שאני דאלת"ה אברהם בהר המוריה היכי שמע ליה [יצחק] אליהו בהר הכרמל היכי סמכי עילויה ועבדי שחוטי חוץ אלא היכא דמוחזק שאני, ועו"ק למה לן בסנהדרין משום דאיתחזק בנביאות הא משמע הכא דאפי' בלא נביאות שרי לב"ד לעבור משום מיגדר מילתא, וי"ל דמדקדק מלישנא דבריתא מדקתני הכל לפי השעה דמשמע מפני צורך שעה יש לשמוע אפילו לנביא שעושה מדעתו דאי ע"פ הדיבור בין לצורך שעה בין שלא לצורך שעה צריך לקיים צוויו של מקום, והא דבעי בסנהדרין איתחזק היינו משום דאי לאו דאיתחזק לא היו סומכין עליו לשחוט קדשים בחוץ על מה שהבטיח לירידת האש משום דשמא לא ירד האש ולא מיגדר מילתא בדבר. כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש. ולכך אמרינן בשעת קידושין כדת משה וישראל. ואפקעינהו רבנן לקידושי מיניה. הקשה ה"ר שמואל א"כ יחפה אדם על בת אחותו שזינתה וישלח לה גט ויבטלנו שלא בפני השליח ויהיו הקידושין מופקעים ונמצא שהיתה פנויה, ונראה דלא קשה דמה שהקפידו חכמים שלא יחפה ותקנו זמן בגט היינו לפי שהיה מחפה עליה שלא כדין אבל הכא כדין מחפה דמן התורה היא פטורה, ועוד הקשה ה"ר שמואל היאך אשת איש נהרגת ע"י זנות והא הויא התראת ספק שמא ישלח לה גט ויבטלנו, ועוד יכולים ממזרים ליטהר, ומתוך כך היה מפרש רשב"ם דה"ק ואפקעינהו רבנן לקידושי מיניה כלומר חכמים היו מפקיעים הקידושין אם היה מבטלו הלכך אנן סהדי שאין בלבו לבטלו שלא יהיו בעילותיו בעילת זנות, וקשה לר"ת תינח נשואה ארוסה מאי איכא למימר אלא ודאי כי האי גוונא לאו התראת ספק היא דאזלינן בתר רובא ורוב אין מגרשין נשותיהן, וגם המגרשים אינן מבטלים הגט, ועוד דאוקמה אחזקתה כמו שהיא עכשיו נשואה, דאי לא תימא הכי נזיר שהיה שותה יין ומטמא למתים אמאי לקי דאמרינן כשאומרים לו אל תשתה אל תשתה חייב על כל אחד ואחד שמא ישאל על נזירותו והוי התראת ספק, ומה שהקשה נמי א"כ יחפה על בת אחותו ויכולין ממזרים ליטהר, אי ידעינן שלכך מתכוין לא פקעי קידושין מינה, לתקנה עשו חכמים ולא לתקלה, אבל אם ברור לנו שלא נתכוון לכך לא חיישינן אם יכולים ליטהר. טעמא מאי אמור רבנן מציאת אשה לבעלה משום איבה וכו'. תימה דבריש מציאת האשה אמרינן מציאה כהעדפה שע"י הדחק דמי ומדמדמי מציאה להעדפה משמע דמציאה תחת מזונות כמו מעשה ידיה והכא משמע דמציאה משום איבה וכן בפ"ק דב"מ, וי"ל דמעשה ידיה נמי משום איבה הם כדאמרינן בפרק אף על פי דתקינו רבנן מזוני עיקר ומעשה ידיה משום איבה, ואף על גב דתרוויהו משום איבה ותרוויהו משום מזונות נקט גבי מעשה ידיה טעמא מאי אמור רבנן מעשה ידיה לבעלה משום דקא מיתזנא מיניה, משום דתחת מזונות היתה עיקר התקנה על מעשה ידיה כדי שיפרנסנה הבעל בעין יפה ואח"כ הוסיפו לתקן גם מציאה דלא תיהוי לה איבה. היתה בת ישראל נפסלה מן הכהונה פשיטא. וא"ת מאי פשיט ליה כולי האי הא לעיל בסוף ד' אחים אצטריך ליה למידק ממתני' אשת ישראל שנאנסה אף על פי שמותרת לבעלה פסולה מן הכהונה, י"ל דשאני התם שמותרת לבעלה ולא קרינן ביה ונטמאה לגבי הבעל אבל הכא דאשמועינן כבר דאסורה לבעלה דקרינן בה ונטמאה מדרבנן פשיטא דגם לכהונה אסורה.

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים