שלום וברכה

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 12:20

מידה
דבר בעיתו

קטרוג - לא צריך י', כי אין לזה משמעות שונה, ואין אפשרות לטעות.

אגב,
עוד דוגמא שמושפעת בצורת הכתיב, מהאפשרות לטעות בקריאה
בתי = הבת שלי,
ביתי = הבית שלי.

[y.rot7664 gmail - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 13:05

כבר התחבטו כאן בבעיית כללי הכתיב המלא פעמים רבות מאוד.
הבעיה היא שאין לזה כללים, ישנם מקורות בחז"ל שהרבו מאוד במילוי הכתיב, וישנם
שלא כ"כ, ישנם גאונים שמילאו עוד יותר עם תוספות של אלפין במקום של פתח, וישנם
שלא, וכן בראשונים וכן באחרונים, וכן בהרבה ספרים שאין אחידות, ואחידות גמורה
כמדומני שלא תמצא כמעט בשום ספר קדמון. ולכן צריך להשתדל שיהיה קריא ונעים, לא
מסורבל ולא משונה, וזה משתנה מדור לדור ומציבור לציבור לפי מה שהורגלו.
כבר דיברו שמוסד האקדמי' ניסה לקבוע כללים ושכתב אותם הרבה פעמים, ולא יצאו
מזה בשלום כפה"נ.
יש בזה הרבה מאוד "כללים" שאינם ממש כללים אלא כיווני מחשבה, וכדי להבינם צריך
רקע בדקדוק ולכן א"א במסגרת זו.
בענין הלוואה בגמרא וחז"ל רק בוי"ו אחת, אבל הגאונים ואחריהם השתמשו גם בשני
ווי"ם, והיום נהוג מאוד לכפול הוי"ו אעפ"י שאין בו שום חשש טעות בקריאה כי אין
שום מילה דומה שניתן להחליף בה, וכיון שנהגו נהגו.
מאידך לווה (בהווה זה שלווה כסף מחבירו כל שבוע), בגמרא וכל הפוסקים בוי"ו אחת
בלבד, לא נתבררה לי הסיבה, שהרי עשוי להתחלף בלוה בעבר, מ"מ לענ"ד כיום ראוי
לכתוב מלא.

[אברהם הורוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 13:24

לגבי בתי וביתי;
יש מקור לזה בתורה
את בתי נתתי לאיש הזה.
כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים.

לגבי לווה;
נראה לפום ריהטא שישנם מילים שנשתרש בהם המנהג לכתוב שני ווים ללא סיבה
דקדוקית ואולי זה באשמת הבחער הזעצער.

[ב. י. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 13:25

ומה דעתכם לגבי גאווה, תאווה, ענווה וכדומה?

[y.rot7664 gmail - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 13:35

תאוה וענוה לכאורה הרוב כותבים בוי"ו אחד וכן נראה, דיש בזה ריבוי מיותר.
ביתי לשון בית אין זה כתיב מלא ואינו שייך לשאלה, כי מקורו במילה בית שבה
הבי"ת שרשית (הגוגל מראה לי שיש לכתוב "שורשית" אבל אני לא משתכנע).
לעומת זאת הבת שלי ביתי היה אפשר למלא את היו"ד אם לא היה חשש חילוף עם בית.
והוא שאמרתי שבלא רקע דקדוקי עלולים לעשות טעויות שמראות על בורות, כגון אנשים
שכותבים בֵנינו במקום בינינו, כי המקור הוא המילה "בין" שגם במקרא היא בצירה
מלא. וכן רבות.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 13:43

נהוג לא להוסיף יו"ד לפני שווא נח. זו הסיבה שאין כותבים קיטרוג.
על דרך זו: נדמה, נראה, נכנס, מסכן.

[y.rot7664 gmail - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 13:51

אכן, ומיהו במקום חשש טעות כגון מילה לועזית שאין הכל מכירים, יש ממלאים גם
בכה"ג כגון קיטרוג.
והוא אשר אמרתי, שבלי היכרות בסיסית בדקדוק א"א להתחיל להכנס לסוגיית הכתיב
המלא והחסר.

מאת: [email protected]

[אברהם הורוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 13:56

אשמח לדעת אם יש חומר קצר ומתומצת
על "הלכות דקדוק".
נ.ב. האם לדעתכם חובה על כל עורך להתמקצע בהלכות דקדוק בכל פרטיהם?

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 13:58

א. יש בספר "הפליא עצה".
ב. רצוי מאוד. אגב הכרת מבנה המשפט מועילה גם בשביל הפיסוק (גם זה שם).

[אברהם הורוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 14:00

אולי תחכימנו ותצרף את הכללים מהספר?

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 14:02

אולי הוא רוצה שתקנה ממנו

[y.rot7664 gmail - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 14:05

לא צריך "כל פרטיהם" ואדרבא לרוב מיעוטם יפה, אבל את הבסיס חייבים לדעת.
וכבר האריכו במובאות של גדו"י כמה בלתי מכובד הוא כאשר ת"ח כותב בשגיאות לשון.
שלחתי פעם למישהו ספר בסיסי מוסבר היטב כמדומני של אחד מחכמי ארם צובא בדור
האחרון, אם תרצה אחפש זאת.

[אברהם הורוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 14:18

אגב, אני כעת עורך ספר ליקוטים מספרים על התורה,
ושמתי לב כמה וכמה פעמים על מחברים מלפני כ100 שנה
שכתבו בלשון פיוטית מאד ובכל זאת ישנם סתירות דקדוקיות רבות בלשונם.

[y.rot7664 gmail - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 16:48

ספר הדקדוק לר' נתנאל טראב מסלתון הכהן, נמצא בהיברובוקס, שני חלקים