דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

האם נכון לכתוב וכתבו התוספות

2022
22 9 149 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 14:25

    בפשטות כמו שכותבים התוספות עם 'ה' כמו הרשב"א והריטב"א
    רק שיש פעמים וזה משתנה בשביל רצף הקריאה

    *בברכה *
    מכון משיבת נפש
    דרך שמובילה להצלחה
    054-859-29-02

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    22.09.22,
    14:22:59

    תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 14:30

    גם אני מצטרף זה
    תסביר בבקשההלמה נראה לך שיש הבדל

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 14:30

    גם אני מצטרף זה
    תסביר בבקשההלמה נראה לך שיש הבדל

    תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 16:36

    אבל מעניין מדוע אומרים "הריטב"א", ומאידך לא אומרים "הרש"י". מה סיבת ההבדל?

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 16:36

    אבל מעניין מדוע אומרים "הריטב"א", ומאידך לא אומרים "הרש"י". מה סיבת ההבדל?

    תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 17:12

    ההבדל הוא לכאורה, אם השם נשתרש על הדמות או על החיבור
    'עצם' אפשר ליידע 'דמות' לא, ודו"ק

    ב-יום חמישי, 22 בספטמבר 2022 בשעה 16:36:26 UTC+3, chalulchalul כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 17:12

    ההבדל הוא לכאורה, אם השם נשתרש על הדמות או על החיבור
    'עצם' אפשר ליידע 'דמות' לא, ודו"ק

    ב-יום חמישי, 22 בספטמבר 2022 בשעה 16:36:26 UTC+3, chalulchalul כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 17:17

    מבריק!
    וראיה, שאומרים "פתחתי רמב"ם וראיתי...", אבל לא אומרים "פתחתי רש"י וראיתי"
    (אלא: הסתכלתי ברש"י). הרי שמתייחסים לרמב"ם כחיבור ולרש"י כדמות (ולשם פרטי
    א"א להוסיף ה"א הידיעה).

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 17:12

    ההבדל הוא לכאורה, אם השם נשתרש על הדמות או על החיבור
    'עצם' אפשר ליידע 'דמות' לא, ודו"ק

    ב-יום חמישי, 22 בספטמבר 2022 בשעה 16:36:26 UTC+3, chalulchalul כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 17:19

    אפשר לענות בפשטות שרש"י הוא ר"ת רבינו וכו', כי היה רבן של כ"י, משא"כ שאר
    הראשונים הר"ת הרב רבי משה ב"נ וכדו', עכ"פ כך מנהג ישראל, אבל בתוספות הוא
    פשוט כי הן תוספות לסוגית גמרא ורש"י, ולכן כתבו [בעלי] התוספות הללו.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 17:19

    אפשר לענות בפשטות שרש"י הוא ר"ת רבינו וכו', כי היה רבן של כ"י, משא"כ שאר
    הראשונים הר"ת הרב רבי משה ב"נ וכדו', עכ"פ כך מנהג ישראל, אבל בתוספות הוא
    פשוט כי הן תוספות לסוגית גמרא ורש"י, ולכן כתבו [בעלי] התוספות הללו.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 17:26

    אבל מה תאמר על "הר"ן"? הרי ר"ן = רבינו ניסים.
    ומעניין שמוסכם על המדקדקים שטעות לנקוט: "הר"ח", אבל מאידך כולם נוקטים:
    "הר"ן".
    ולכן לכאורה על כרחינו נצטרך לבאר כתירוץ דלעיל, שב"הר"ן" ו"הריטב"א"
    ההתייחסות היא לחיבור שכתבו, ואילו גבי ר"ח ורש"י ההתייחסות היא לדמות.
    (הסתכלתי ברש"י = הסתכלתי בדברים שכתב רש"י).

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 17:26

    אבל מה תאמר על "הר"ן"? הרי ר"ן = רבינו ניסים.
    ומעניין שמוסכם על המדקדקים שטעות לנקוט: "הר"ח", אבל מאידך כולם נוקטים:
    "הר"ן".
    ולכן לכאורה על כרחינו נצטרך לבאר כתירוץ דלעיל, שב"הר"ן" ו"הריטב"א"
    ההתייחסות היא לחיבור שכתבו, ואילו גבי ר"ח ורש"י ההתייחסות היא לדמות.
    (הסתכלתי ברש"י = הסתכלתי בדברים שכתב רש"י).

    תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 20:10

    פעם כתבתי ביאורי התוס' לעו"ה,
    בדקתי עכשיו ב"ארכיון..."
    וראיתי שבדוגמא שעו"ה שלחו לי היה כתוב "מקשים התוספות",
    ובחומר שאני שלחתי (ונדפס כבר) כתוב "מקשים תוספות".

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 17:12

    ההבדל הוא לכאורה, אם השם נשתרש על הדמות או על החיבור
    'עצם' אפשר ליידע 'דמות' לא, ודו"ק

    ב-יום חמישי, 22 בספטמבר 2022 בשעה 16:36:26 UTC+3, chalulchalul כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 22:38

    "התוס' ר"פ סובר" - לא תקני. אי אפשר לייחד רבים, ואין מיידעים [התוס'] את
    הידוע [ר"פ].
    אפשר לכתוב: "ודעת תוס' ר"פ היא", "וכתב בתוס' ר"פ", וכיו"ב.
    בכלל, הפעלת השורש "סבר" בלה"ק היא לא שפה מקצועית ומכובדת.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 22:38

    "התוס' ר"פ סובר" - לא תקני. אי אפשר לייחד רבים, ואין מיידעים [התוס'] את
    הידוע [ר"פ].
    אפשר לכתוב: "ודעת תוס' ר"פ היא", "וכתב בתוס' ר"פ", וכיו"ב.
    בכלל, הפעלת השורש "סבר" בלה"ק היא לא שפה מקצועית ומכובדת.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 00:10

    "הפעלת השורש "סבר" בלה"ק היא לא שפה מקצועית ומכובדת."
    מדוע, מי אמר?
    מה הכוונה לא מכובדת, אלא זולה?
    לא זכיתי להבין דבריך.

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 00:10

    "הפעלת השורש "סבר" בלה"ק היא לא שפה מקצועית ומכובדת."
    מדוע, מי אמר?
    מה הכוונה לא מכובדת, אלא זולה?
    לא זכיתי להבין דבריך.

    תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 03:05

    יש מושג סברא,
    אפשר לסבור את זה.
    ומי שסבר משהו, יכול לחזור בו ולסבור אחרת.

    אבל למעשה הניסוח "סבר" "סוברים" פחות מקובל בספרות תורנית כבידה,
    ויותר מקובל "סבירא ליה", או בראשי תיבות "ס"ל" ("...משא"כ הרשב"א ס"ל דאין
    דין זכין שייך ....").

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 03:05

    יש מושג סברא,
    אפשר לסבור את זה.
    ומי שסבר משהו, יכול לחזור בו ולסבור אחרת.

    אבל למעשה הניסוח "סבר" "סוברים" פחות מקובל בספרות תורנית כבידה,
    ויותר מקובל "סבירא ליה", או בראשי תיבות "ס"ל" ("...משא"כ הרשב"א ס"ל דאין
    דין זכין שייך ....").

    תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 10:49

    נכון
    הפעלת השורש "סבר" אינה נפוצה כלל בכתבי רבותינו

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 10:49

    נכון
    הפעלת השורש "סבר" אינה נפוצה כלל בכתבי רבותינו

    תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 12:52

    בדיקה קצרה בבר אילן:
    'סובר' עם תחילית דקדוקית רק בשו"ע ונו"כ מעל 18000 תוצאות (בכל המאגר מס'
    התוצאות מעל המקסימום האפשרי).
    'סבר' בלי שום תוספת במאגר הנ"ל, מעל 8000 תוצאות (בכלל המאגר - כנ"ל).
    'יסבור' עם תחילית דקדוקית בחיפוש בכל המאגר, מעל 11,000 תוצאות.
    'יסברו' בכל המאגר - מעל 4500 תוצאות.
    כמדומני שאין צורך להמשיך.

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 12:52

    בדיקה קצרה בבר אילן:
    'סובר' עם תחילית דקדוקית רק בשו"ע ונו"כ מעל 18000 תוצאות (בכל המאגר מס'
    התוצאות מעל המקסימום האפשרי).
    'סבר' בלי שום תוספת במאגר הנ"ל, מעל 8000 תוצאות (בכלל המאגר - כנ"ל).
    'יסבור' עם תחילית דקדוקית בחיפוש בכל המאגר, מעל 11,000 תוצאות.
    'יסברו' בכל המאגר - מעל 4500 תוצאות.
    כמדומני שאין צורך להמשיך.

    תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 13:37

    מלבד זאת, לדעתי להיצמד יותר מדי למה ש"מקובל" זה לפעמים מיותר ובבחינת דקדוקי
    עניות.
    אם כולם היו נוהגים רק כפי המקובל, היינו עד היום כותבים בלי סימני פיסוק, ועם
    כריכות כמו שהיו לפני 100 שנה וכו'. אנחנו לא "מקובלים".

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 13:37

    מלבד זאת, לדעתי להיצמד יותר מדי למה ש"מקובל" זה לפעמים מיותר ובבחינת דקדוקי
    עניות.
    אם כולם היו נוהגים רק כפי המקובל, היינו עד היום כותבים בלי סימני פיסוק, ועם
    כריכות כמו שהיו לפני 100 שנה וכו'. אנחנו לא "מקובלים".

    תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 13:37

    כך אני סובר...

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 13:37

    כך אני סובר...

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 14:59

    אני לא יודע אם זה רלוונטי, אבל בפרוייקט 'ביאורי התוספות' של עוז והדר, היתה
    הנחייה לכתוב: התוספות, ולאחר זמן שינו את ההנחייה ל*תוספות *לבד, בלי
    יידוע.
    אגב, את שם הספר 'ביאורי התוספות' הם לא שינו ל'ביאורי תוספות'...
    ב-יום שישי, 23 בספטמבר 2022 בשעה 13:38:04 UTC+3, chalulchalul כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 14:59

    אני לא יודע אם זה רלוונטי, אבל בפרוייקט 'ביאורי התוספות' של עוז והדר, היתה
    הנחייה לכתוב: התוספות, ולאחר זמן שינו את ההנחייה ל*תוספות *לבד, בלי
    יידוע.
    אגב, את שם הספר 'ביאורי התוספות' הם לא שינו ל'ביאורי תוספות'...
    ב-יום שישי, 23 בספטמבר 2022 בשעה 13:38:04 UTC+3, chalulchalul כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 15:05

    זה רק מראה כמה הכללים בזה גמישים
    וכמה דעות יש בזה...

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 15:05

    זה רק מראה כמה הכללים בזה גמישים
    וכמה דעות יש בזה...

    תאריך ההודעה המקורית: 24/09/2022 20:53

    לגבי השאלה לעיל בחילוק שבין הר"ן לרש"י. עדיין קשה, מדוע אומרים: "רש"י חי
    לפני כך וכך שנים...", ולעומת זאת: "הר"ן חי לפני כך וכך שנים". ממה נובע
    החילוק? הרי בשניהם ההתייחסות היא לדמות (ולא לספר), ובכל זאת בר"ן מוסיפים י'.

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/09/2022 20:53

    לגבי השאלה לעיל בחילוק שבין הר"ן לרש"י. עדיין קשה, מדוע אומרים: "רש"י חי
    לפני כך וכך שנים...", ולעומת זאת: "הר"ן חי לפני כך וכך שנים". ממה נובע
    החילוק? הרי בשניהם ההתייחסות היא לדמות (ולא לספר), ובכל זאת בר"ן מוסיפים י'.

    תאריך ההודעה המקורית: 24/09/2022 20:54

    בסיום השאלה, התכוונתי: בר"ן מוסיפים ה' הידיעה.

  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    20 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 22/07/2022 10:01 קודם כל יש להעיר שבאו"ש (רוצח פ"ז ה"ח) מבאר טעם הדבר דכיון שאם יוצא מכניס עצמו לספק סכנה ד"אם יחם לבבו" של גואל הדם, לכן אסור אפילו לצורך הצלת נפשות. אמנם דעת הצ"פ לבאר באו"א, וקורא לאיסור יציאה מהעיר מקלט 'דבר שאינו לפנינו', וכוונתו דא"א שידְחה הפיקו"נ לאיסור יציאה כיון שאין איסור בעצם היציאה לכן אינו נדחה, אלא הוא חיוב בשלילה, וכל זמן שהוא בתוך העיר חשיב אינו לפנינו ורק אחר שיצא כבר חשיב לפנינו, אלא כל זמן שהוא בעיר מחוייבים לדאוג שלא יגיע למצב שהוא מחוץ לעיר, וזה בסוג חיוב שא"א להידחות מפני פיקו"נ. מפני שאינו איסור ממשי אלא בדרך שלא יגיע למצב שיהיה איסור. ומדמה זה לאיסור בל יראה דחמץ, דמדוייק מדברי הרמב"ם שאם הגיע זמן איסור חמץ אפילו היוצא להציל נפשות ונזכר שיש לו חמץ בביתו צריך לחזור לביתו לבער, ואמאי לא ידחה ההצלת נפשות לאיסור ב"י, אלא משום דהוא בדרך השלילה שצריך לדאוג שבזמן שאח"כ לא יהיה לו חמץ, לפיכך לא שייך בזה דחייה. From: [email protected] [email protected] On Behalf Of יהודי פשוט Sent: 22 Jul 2022 8:25 AM מאת: To: אלחנן סגרון מאת: Cc: עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] ביאור הראגוטשובער בהא דגולה אינו יוצא אפי' לפיקו"נ יישר כח ! מישהו מוכן אולי להסביר כוונתו ? הרי לכאו' ההיפך, אם אין איסור בעצם היציאה מהעיר מקלט, אזי כעת יש לפניו רק הפיקו"נ. צפנת פענח תניינא הלכות עבודה זרה פרק יא והטעם עי' בירוש' בפ"ג שם ועירובין פ"י דבר שדוחה דבר זהו רק אם הדבר ישנו לפנינו דאז נדחה הדבר, אבל שהחיוב מוטל עלינו שהדבר לא יהי' אח"כ א"א שתדחה זה שעדיין אינה לפנינו, ועיין מכות די"א ובדברי רבינו בהל' רוצח פ"ז ה"ח גבי רוצח שגלה למקלט אינו יוצא משם אפי' להציל נפש ועי' ביומא דפ"ה גבי הך דמעם מזבחי כו' ולא מעל מזבחי, ואמר שם דלהחיות אפי' מעל מזבחי ודוחה את העבודה אף באמצע העבודה אף שחייב מיתה על זה כמ"ש רבינו בהל' מקדש ומ"ש והגדר דאין האיסור לצאת חוץ לערי מקלט רק מה שעי"ז לא יהי' בעיר מקלט, וא"כ הדבר עדיין איננו וע"כ אין בכח לדחות הצ"פ מבאר למה הגולה לעיר מקלט אינו יוצא אפי' לפיקו"נ, כמובאר במשנה מכות, הא פיקו"נ דוחה כה"ת, כי פיקו"נ זה רק כשהוא לפניו. [כמדומה שמבאר שם גם, שלכן אין חיוב ללמוד רפואה אף שיוכל להציל חיים, כי אינו לפניו כעת]. מי יודע המקור ? ייש"כ -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALnqzQY7maVwbOJHb_WDsjwjategaEw_n28T9%2Bf8Qx%3DmSSRGQw%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALnqzQY7maVwbOJHb_WDsjwjategaEw_n28T9%2Bf8Qx%3DmSSRGQw%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALnqzQZeyhVohExJdSk4qLVbwTC3bM5Yw7mxCQVr2LRw2zamNQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALnqzQZeyhVohExJdSk4qLVbwTC3bM5Yw7mxCQVr2LRw2zamNQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • האם לקחת דמי תיוך מחבר

    2022 עבודה תורנית עריכה תורנית
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2022 19:45 אני עורך ולפעמים מזדמן לי לתווך גם כן עבודות לאנשים אחרים האם ליטול על זה כסף צדדי הספק מצד אחד יש לי ב"ה אישה וילדים לפרנס. התחייבתי 'ואנא אפלח' כו' ואני רוצה לעמוד בהתחייבות. מצד שני אני עורך שמקבל 80 ש"ח לשעה ובאזור 10000 ש"ח לחודש א"כ את תנאי הכתובה אני מקיים בהידור רב. לכן אני לא צריך לבכות על כל שקל שחסר, אני מדבר על המון אנשים שבוכים כל הזמן, ואם הם יהיו כנים עם בורא עולם שיודע מחשבות לא חסר להם שום כסף אז למה לא לעזור לשני כן בחינם, למה לקחת לו 50 % דמי תייוך על מה שלא עבדת בכלל, אני לא מדבר על מכון שיש לו הוצאות, אלא סתם יהודי שיכול לעזור לשני ונהיה חולה כסף. אני אישית זכית לתווך להמון אנשים בחינם, ספר אהבת חסד של החפץ חיים לא נכתב רק לפנסונירים או אנשים לא נשואים. אשמח לשמוע בהודעה לכולם את דעת העורכים
  • ביקוש השלמת משנה

    2022 מקורות תורניים הבנת הגרא
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    25 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 16:03 באהבה ובשמחה!
  • טיפים לעריכה תורנית נכונה

    2022 עריכה תורנית כתיבה תורנית
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    68 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 06/09/2022 09:05 בס"ד מחילה. באמת לא סיימתי את הציטוט של אותו רב: ואם שואלים חייב לענות האמת.
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    12 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/10/2022 13:33 שמירת הלשון שער ב (שער התבונה) פרק ח: [image: image.png] מאת: [email protected]
  • יש למישהו מידע האם

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    4 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2022 18:27 אמנם כעת ראיתי שהוא לא מעתיק באופן מדויק לוורד ויש לו כמה באגים עשה כהבנתך ב-יום שבת, 3 בדצמבר 2022 בשעה 23:28:42 UTC+2, machonbandl כתב/ה:
  • יש למישהו מידע האם

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    4 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2022 18:25 עיין כאן https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20237&pgnum=1 זה לא ממש טקסט פתוח אבל ניתן להעתיק ממנו בקלות ע"י הדגשה ע"ע העכבר בהצלחה ב-יום שבת, 3 בדצמבר 2022 בשעה 23:28:42 UTC+2, machonbandl כתב/ה:
  • מהדורות בפירוש התוספות יום טוב

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    21 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2022 18:16 ייש"כ

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים