דילוג לתוכן
מחפשים עורכים, כותבים או מגיהים לספר שלכם?

לרגל השקת הפורום — פרסום מודעות דרושים בלוח המקצועי הוא בחינם לזמן מוגבל!

פרסם מודעה עכשיו ✍️
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיםוש מקור

2022
9 6 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 17:55

    אודה למי שיוכל לחפש לי
    היכן כתוב במדרש שוחר טוב שבחורף היום מלווה ללילה שעות כי הלילות ארוכים
    מהימים. ובקיץ שהימים ארוכים מהלילות חוזר ונפרע ממנו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 17:55

    אודה למי שיוכל לחפש לי
    היכן כתוב במדרש שוחר טוב שבחורף היום מלווה ללילה שעות כי הלילות ארוכים
    מהימים. ובקיץ שהימים ארוכים מהלילות חוזר ונפרע ממנו.

    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 17:58

    מזמור יט אות י (בובר) על הפסוק יום ליום יביע אומר.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    29.09.22,
    17:57:39

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 17:55

    אודה למי שיוכל לחפש לי
    היכן כתוב במדרש שוחר טוב שבחורף היום מלווה ללילה שעות כי הלילות ארוכים
    מהימים. ובקיץ שהימים ארוכים מהלילות חוזר ונפרע ממנו.

    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 17:59

    לא הספקתי להסתכל ממש בפנים רק מקופיא ממש.

    כוונתך לזה?
    מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור יט

    [י] דבר אחר [יט, ג] יום ליום יביע אומר. אמר ר' יוחנן בשעה שהזקנים נכנסין
    לעבר את השנה, הן נוטלין מן היום, ונותנין על הלילה, ונוטלין מן הלילה,
    ונותנין על היום. כיצד שנים עשר חודש בשנה, וארבע תקופות בשנה, תקופת ניסן
    שלשה חדשים, ניסן אייר סיון, תקופת תמוז שלשה חדשים, תמוז אב אלול, תקופת תשרי
    שלשה חדשים, תשרי מרחשוון כסליו, תקופת טבת שלשה חדשים, טבת שבט אדר, מן תקופת
    טבת עד תקופת ניסן הלילה פורע ליום, מן תקופת ניסן עד תקופת תמוז, היום לוה מן
    הלילה, וכמה פורע זה לזה, ולוה זה מזה, אחד משלשים בשעה, ומן תקופת תמוז עד
    תקופת תשרי, היום פורע ללילה, ומן תקופת תשרי עד תקופת טבת, הלילה לוה מן
    היום, נמצא בתקופת ניסן ותשרי אינן חייבין זה לזה כלום, ונוטלין זה מזה
    בפיטסין, ופורעין זה לזה בפיטסין, ואין אחר שומע ביניהם, ואין מדיינין כבני
    אדם, שאין לוין ופורעין אלא בעדים ובית דין, שנאמר אין אומר ואין דברים בלי
    נשמע קולם, אבל למטה זקני ישראל ויודעין סוד העיבור נוטלין מן היום ונותנין
    ללילה, ונוטלין מן הלילה ונותנין ליום, וכשהם יוצאין מבית הוועד, לאחר שקבעו
    ראשי חדשים, וראשי שנים, ועיברו את השנה, ותקנו את המועדות, מיד בכל הארץ יצא
    קום, שהכל אומרים אימתי ראש השנה, אימתי המועדות, ובקצה תבל מליהם, ששואלין זה
    לזה בכמה בחודש, בכמה בתקופות.

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 20:53

    ייש"כ להרב קלאר על המקור הנפלא.
    מה שהבאתם בתור חידוש שצריכים ללמוד רק משהו ביום ומשהו בלילה,
    יש להעיר שכעי"ז איתא בנדרים ח' א', דאי בעי פטר נפשי' (בחיוב ת"ת) בק"ש שחרית
    וערבית.
    אמנם עי' בר"ן שם שכתב שזה רק לענין שתחול שבועה ע"ז כיון שאינו מפורש בקרא
    יותר מזה, אבל כיון שדרשו חז"ל ושננתם לבניך שיהיו ד"ת מחודדים בפיך, ודאי
    שחייב אדם ללמוד בכל שעה שיוכל כדי לקיים זאת.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 22:19

    התכוונתי למה שכתבתם על לשון המדרש:
    פירוש זה מוציא מכלל ההבנה הרווחת ש'יומם ולילה' פירושו 'כל היום וכל הלילה',
    וקובע פירוש חדש: שההקפדה היא ללמוד 'גם' ביום ו'גם' בלילה, מבלי להתייחס למשך
    הזמן.
    מתשובתכם משמע לכאורה שדעתכם שניתן לפרש זאת גם כחומרא, שאפילו אם אתה יכול
    ללמוד רק נאמר שמונה שעות, על תעשה את כולן ביום או כולן בלילה אלא תחלק בין
    יום ללילה.
    אבל לכאורה לשון המדרש "כל מי שהוא קורא שני פרקים שחרית וערבית קיים ובתורתו
    יהגה יומם ולילה". - משמע שבא לומר שדי בזה (ועכ"פ צריך לכה"פ פרק אחד ביום
    ואחד בלילה). וזה כמו שהבאתי מהגמ' בנדרים.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 22:19

    התכוונתי למה שכתבתם על לשון המדרש:
    פירוש זה מוציא מכלל ההבנה הרווחת ש'יומם ולילה' פירושו 'כל היום וכל הלילה',
    וקובע פירוש חדש: שההקפדה היא ללמוד 'גם' ביום ו'גם' בלילה, מבלי להתייחס למשך
    הזמן.
    מתשובתכם משמע לכאורה שדעתכם שניתן לפרש זאת גם כחומרא, שאפילו אם אתה יכול
    ללמוד רק נאמר שמונה שעות, על תעשה את כולן ביום או כולן בלילה אלא תחלק בין
    יום ללילה.
    אבל לכאורה לשון המדרש "כל מי שהוא קורא שני פרקים שחרית וערבית קיים ובתורתו
    יהגה יומם ולילה". - משמע שבא לומר שדי בזה (ועכ"פ צריך לכה"פ פרק אחד ביום
    ואחד בלילה). וזה כמו שהבאתי מהגמ' בנדרים.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 01:22

    לא שייך מה שנז' בגמ' ובפוסקים (רמ"א ז"ל יו"ד ריש סי' רמו) על ק"ש שחרית וערבית, 
    דהא מפורש בגמ' ובפוסקים שזה רק לענין 'לא ימושו', אך לא יוצאים בזה והגית, (וכן
    מוכח 
    מקריאת המגילה שמבטלין ת"ת לזה שזה לא ת"ת - ראיה מפורסמת, אך לא צריך את זה 
    כי זה גמ' מפורשת וכנ"ל).
    כדי לצאת והגית חייבים פרק ת"ת גמור שאינו תלוי במצוה כגון ק"ש.

    []

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 01:22

    לא שייך מה שנז' בגמ' ובפוסקים (רמ"א ז"ל יו"ד ריש סי' רמו) על ק"ש שחרית וערבית, 
    דהא מפורש בגמ' ובפוסקים שזה רק לענין 'לא ימושו', אך לא יוצאים בזה והגית, (וכן
    מוכח 
    מקריאת המגילה שמבטלין ת"ת לזה שזה לא ת"ת - ראיה מפורסמת, אך לא צריך את זה 
    כי זה גמ' מפורשת וכנ"ל).
    כדי לצאת והגית חייבים פרק ת"ת גמור שאינו תלוי במצוה כגון ק"ש.

    []

    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 09:57

    יישר כח לכל המחפשים.
    גמר חתימה טובה

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 17:59

    לא הספקתי להסתכל ממש בפנים רק מקופיא ממש.

    כוונתך לזה?
    מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור יט

    [י] דבר אחר [יט, ג] יום ליום יביע אומר. אמר ר' יוחנן בשעה שהזקנים נכנסין
    לעבר את השנה, הן נוטלין מן היום, ונותנין על הלילה, ונוטלין מן הלילה,
    ונותנין על היום. כיצד שנים עשר חודש בשנה, וארבע תקופות בשנה, תקופת ניסן
    שלשה חדשים, ניסן אייר סיון, תקופת תמוז שלשה חדשים, תמוז אב אלול, תקופת תשרי
    שלשה חדשים, תשרי מרחשוון כסליו, תקופת טבת שלשה חדשים, טבת שבט אדר, מן תקופת
    טבת עד תקופת ניסן הלילה פורע ליום, מן תקופת ניסן עד תקופת תמוז, היום לוה מן
    הלילה, וכמה פורע זה לזה, ולוה זה מזה, אחד משלשים בשעה, ומן תקופת תמוז עד
    תקופת תשרי, היום פורע ללילה, ומן תקופת תשרי עד תקופת טבת, הלילה לוה מן
    היום, נמצא בתקופת ניסן ותשרי אינן חייבין זה לזה כלום, ונוטלין זה מזה
    בפיטסין, ופורעין זה לזה בפיטסין, ואין אחר שומע ביניהם, ואין מדיינין כבני
    אדם, שאין לוין ופורעין אלא בעדים ובית דין, שנאמר אין אומר ואין דברים בלי
    נשמע קולם, אבל למטה זקני ישראל ויודעין סוד העיבור נוטלין מן היום ונותנין
    ללילה, ונוטלין מן הלילה ונותנין ליום, וכשהם יוצאין מבית הוועד, לאחר שקבעו
    ראשי חדשים, וראשי שנים, ועיברו את השנה, ותקנו את המועדות, מיד בכל הארץ יצא
    קום, שהכל אומרים אימתי ראש השנה, אימתי המועדות, ובקצה תבל מליהם, ששואלין זה
    לזה בכמה בחודש, בכמה בתקופות.

    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 20:43

    "יומם ולילה" - "אבות הראשונים ... שהיו יושבים ביום שהוא נוטל מן הלילה ובלילה שהוא נוטל מן היום"
    במדרש שוחר טוב (מזמור א') נאמר: "אמר ר' ברכיה, אף אבותינו הראשונים קבעו את המשנה, שהיו יושבין ביום שהוא נוטל מן הלילה ובלילה שהוא נוטל מן היום".
    למה הכוונה?

    חלק מהמפרשים (מהרי"כ, רמ"ג, ועוד) נוקטים:

    שהכוונה לקיץ וחורף. כשהיה לילה ארוך או יום ארוך הם נצלו אותו ללימוד.

    יש שציינו בזה למה שהמדרש אומר (במזמור י"ט) שמתקופת ניסן עד תקופת תמוז היום "לווה מן הלילה", ומתקופת תשרי עד תקופת טבת הלילה "לווה מן היום".

    ואולי אפשר לקשר זאת עם מה שנאמר בעירובין (סה.), שאחר הדיון אם הלילה נברא לשינה או לגירסא, אומרת הגמרא: "רב אחא בר יעקב יזיף ופרע", ומפרש רש"י: "היה קובע לו לשנות כך וכך פרקים ביום, והיה רגיל לעסוק ביום, ופעמים שהיה טרוד במזונותיו ביום ופורע קביעות עתו בלילה".

    והרא"מ כתב פירוש אחר לדברי המדרש:

    שהכוונה שקבעו ללמוד בהתחלת היום קודם שיאיר היום, וכן בהתחלת הלילה מעט קודם הלילה.

    לפי דבריו יש כאן מקור מדרשי לעניין הקבלי הנשגב לחבר יום ולילה בלימוד התורה - ואכן כך מפרש רבי חיים פאלאג'י זצ"ל בספרו "חיים טובים", שעניינו על פי הזוהר הקדוש לקשר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום.

    ראה בזוהר הקדוש פרשת בשלח, דף מו ע"א.

    אם נתבונן בלשון המדרש נראה שדברי רבי ברכיה פותחים ב"אף", דהיינו - דבריו באים להוסיף על מה שנאמר במדרש קודם לכן.
    נביט אפוא בדברי המדרש שקדמו למאמר זה, והנה נאמרו שם דברי בר קפרא "כל מי שהוא קורא שני פרקים שחרית וערבית קיים ובתורתו יהגה יומם ולילה". פירוש זה מוציא מכלל ההבנה הרווחת ש'יומם ולילה' פירושו 'כל היום וכל הלילה', וקובע פירוש חדש: שההקפדה היא ללמוד 'גם' ביום ו'גם' בלילה, מבלי להתייחס למשך הזמן.
    מעתה נראה, שכוונת רבי ברכיה לומר, שגם אבותינו הראשונים היו מקפידים ללמוד 'גם' ביום ו'גם' בלילה, ולכן כאשר קבעו את משנתם בשעות היום - היו דואגים להתחיל בעוד לילה, וכאשר קבעו את משנתם בשעות הלילה - היו דואגים להתחיל בעוד יום.
    *
    אגב, יצויין שבעצם הלשון 'קבעו את המשנה', יש שפירשו שהכוונה לומר: אבותינו הראשונים שחיברו את ששת סדרי המשניות.

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 20:53

    ייש"כ להרב קלאר על המקור הנפלא.
    מה שהבאתם בתור חידוש שצריכים ללמוד רק משהו ביום ומשהו בלילה,
    יש להעיר שכעי"ז איתא בנדרים ח' א', דאי בעי פטר נפשי' (בחיוב ת"ת) בק"ש שחרית
    וערבית.
    אמנם עי' בר"ן שם שכתב שזה רק לענין שתחול שבועה ע"ז כיון שאינו מפורש בקרא
    יותר מזה, אבל כיון שדרשו חז"ל ושננתם לבניך שיהיו ד"ת מחודדים בפיך, ודאי
    שחייב אדם ללמוד בכל שעה שיוכל כדי לקיים זאת.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 21:04

    איני זוכר שכתבתי שצריכים ללמוד רק משהו ביום ומשהו בלילה, רק שזה פירוש מסוים של המדרש ללשון 'יומם ולילה'

    עי' מנחות צט: ועוד במדרש שוחר טוב, וכמובן זה נושא רחב

  • מקור סיפור

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 10:14 שלום רב מישהוא מכיר את המקור של הסיפור הזה? מספרים כי פעם פנה רבי משה בן יעקב תגיז שהיה אחד מן החכמים הבולטים בירושלים במחצית הראשונה של המאה הי"ח ושאל היאך אנו מתוודים ביום הכיפורים על חטאים שלא חטאנו בהם מעולם ביודעים ובלא יודעיסז כלום מותר לו לאדם מישראל לעמוד בבית הכנסת ביום הקדוש ולהעיד על עצמו דבר שקרז הפסיק רבי משה לרגע את שטף דבריו והתבונן בקהל הגדול שמילא את אולם בית המדרש מפה לפה ואמר אספר לכם מעשה המובא במדרש ותמצאו בכד תשובה לשאלה שהצגתי זה עתה לפניכם מעשה בחבורת אנשים שהפליגו בספינה לתוך הים הגדול וכאשר התרחקו מן החוף ומכל עבר נראו רק שמים ומים נטל אחד מהם מקדח והתחיל לפרוץ פירצה בדופן הספינה הגובל בתאו גערו בו הנוסעים בקול גדול ואמרו מה המעשה שאתה עושה במקדח שבידך השיב להם האיש בתמימות מה אכפת לכם מה שאני עושהז הרי את הפירצה אני קודח בתא הפרטי שלי קראו כנגדו שאר הנוסעים בחרדה כולנו מצויים בספינה אחת המהלכת על פני מים רבים וכאשר תפרוץ חלילה פירצה קטנה בתא שלך יעלו המים ויציפו אותנו ויטביעו את הספינה כולה סיפור זה של חז"ל המשיך רבי משה בקול רועם מלמדנו מוסר השכל חשוב שחכמינו תימצתו אותו בכלל גדול כל ישראל ערבים זה בזה ולכן לא די בכך שאנו בעצמנו נמנעים מכל חטא ועוון אלא הננו נושאים גם באחריות על חטאים של הזולת ועל כך מתוודים אנו לפני בורא עולם ביום הכיפורים. תודה רבה
  • מקור

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 20:05 יש גמרא שכל מי שיכול להתפלל על חבירו ואינו מתפלל נקרא חוטא, שנאמר וגם אנכי חלילה לי מחטוא לה' מחדול להתפלל עליכם. והרמב"ן ז"ל כ' כמדו' שמי ששרוי בצרה ואינו מתפלל עליה עובר בעשה. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 25.07.22, 20:03:06 מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ה
    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 15:39 מחפש מקור קדום ביותר למילה: *קילוף (הנגזרת משם עצם 'קליפה') *אם קיימת בלשון הקודש. תודה מראש בברכת התורה, מכון 'תורה שבכתב'
  • חיפוש מקור

    2022
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2022 19:32 ייש"כ עצום. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 13/11/2022 18:33 ייש"כ גדול
  • חיפוש מקור

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 28/10/2022 00:56 לא הבנתי מה התכוונתם שנדרש
  • חיפוש מקור

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2022 21:09 היכן מוזכר בבן יהוידע שלפני ביאת המשיח יסתלקו בעלי רוח הקודש שבדור? תודה רבה!!
  • חיפוש מקור

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 20:07 שמות - אור החיים ג ח וכן בעוד מקומות רבים באור החיים הנה למה שקדם לנו כי עיקר הגלות הוא לברר הניצוצות שנטמעו בנ' שערי טומאה וכמו שציינתי דבר זה כמה פעמים בזה ינוח דעת בב' השאלות כי אם היה מוציאם קודם זה היו מפסידים בירור החלק ההוא, ותדע שעם ה' השיגו בבחינת כללותם הכלול במשה שנתיחס בשם עמו השגת מ"ט שערי בינה, וטעם שלא השיג שער החמישים הוא לצד שאין המושג אלא בהשתדלות המשיג ולצד שישראל לא נכנסו בנ' שערי טומאה לברר אותו לא השיגו בחינת הקודש שכנגדו, והובטחנו כי לעתיד לבוא ישפיע בנו אל עליון תורת חיים שבשער החמשים* והשגתו הוא באמצעות הגליות ובפרט גלות האחרון אנו משיגים הדבר*. וטעם שנסתכנו ישראל במצרים בבירור שער הנ', לצד שלא היו בני תורה מה שאין כן דורות האחרונים באמצעות תורתם ישיגו ליכנס לשער הנ' ולהוציא בולעו מפיו, ואז ספו תמו בחינת הטומאה. ומעתה כל שהיה ה' מוציא ישראל קודם זמן כל שהוא היו ממעטים הבירור והיו מתמעטים במושג ולזה הוציאם בנקודה האחרונה של מ"ט וקודם שיכנסו לשער הנ', והוא אומרם ז"ל וגאלם מיד. (פסחים פ"י מ"ה לגי' הרמב"ם) : מאת: [email protected]