חיםוש מקור
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 17:58
מזמור יט אות י (בובר) על הפסוק יום ליום יביע אומר.
[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
29.09.22,
17:57:39 -
תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 17:59
לא הספקתי להסתכל ממש בפנים רק מקופיא ממש.
כוונתך לזה?
מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור יט[י] דבר אחר [יט, ג] יום ליום יביע אומר. אמר ר' יוחנן בשעה שהזקנים נכנסין
לעבר את השנה, הן נוטלין מן היום, ונותנין על הלילה, ונוטלין מן הלילה,
ונותנין על היום. כיצד שנים עשר חודש בשנה, וארבע תקופות בשנה, תקופת ניסן
שלשה חדשים, ניסן אייר סיון, תקופת תמוז שלשה חדשים, תמוז אב אלול, תקופת תשרי
שלשה חדשים, תשרי מרחשוון כסליו, תקופת טבת שלשה חדשים, טבת שבט אדר, מן תקופת
טבת עד תקופת ניסן הלילה פורע ליום, מן תקופת ניסן עד תקופת תמוז, היום לוה מן
הלילה, וכמה פורע זה לזה, ולוה זה מזה, אחד משלשים בשעה, ומן תקופת תמוז עד
תקופת תשרי, היום פורע ללילה, ומן תקופת תשרי עד תקופת טבת, הלילה לוה מן
היום, נמצא בתקופת ניסן ותשרי אינן חייבין זה לזה כלום, ונוטלין זה מזה
בפיטסין, ופורעין זה לזה בפיטסין, ואין אחר שומע ביניהם, ואין מדיינין כבני
אדם, שאין לוין ופורעין אלא בעדים ובית דין, שנאמר אין אומר ואין דברים בלי
נשמע קולם, אבל למטה זקני ישראל ויודעין סוד העיבור נוטלין מן היום ונותנין
ללילה, ונוטלין מן הלילה ונותנין ליום, וכשהם יוצאין מבית הוועד, לאחר שקבעו
ראשי חדשים, וראשי שנים, ועיברו את השנה, ותקנו את המועדות, מיד בכל הארץ יצא
קום, שהכל אומרים אימתי ראש השנה, אימתי המועדות, ובקצה תבל מליהם, ששואלין זה
לזה בכמה בחודש, בכמה בתקופות. -
תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 20:53
ייש"כ להרב קלאר על המקור הנפלא.
מה שהבאתם בתור חידוש שצריכים ללמוד רק משהו ביום ומשהו בלילה,
יש להעיר שכעי"ז איתא בנדרים ח' א', דאי בעי פטר נפשי' (בחיוב ת"ת) בק"ש שחרית
וערבית.
אמנם עי' בר"ן שם שכתב שזה רק לענין שתחול שבועה ע"ז כיון שאינו מפורש בקרא
יותר מזה, אבל כיון שדרשו חז"ל ושננתם לבניך שיהיו ד"ת מחודדים בפיך, ודאי
שחייב אדם ללמוד בכל שעה שיוכל כדי לקיים זאת.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 22:19
התכוונתי למה שכתבתם על לשון המדרש:
פירוש זה מוציא מכלל ההבנה הרווחת ש'יומם ולילה' פירושו 'כל היום וכל הלילה',
וקובע פירוש חדש: שההקפדה היא ללמוד 'גם' ביום ו'גם' בלילה, מבלי להתייחס למשך
הזמן.
מתשובתכם משמע לכאורה שדעתכם שניתן לפרש זאת גם כחומרא, שאפילו אם אתה יכול
ללמוד רק נאמר שמונה שעות, על תעשה את כולן ביום או כולן בלילה אלא תחלק בין
יום ללילה.
אבל לכאורה לשון המדרש "כל מי שהוא קורא שני פרקים שחרית וערבית קיים ובתורתו
יהגה יומם ולילה". - משמע שבא לומר שדי בזה (ועכ"פ צריך לכה"פ פרק אחד ביום
ואחד בלילה). וזה כמו שהבאתי מהגמ' בנדרים.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 22:19
התכוונתי למה שכתבתם על לשון המדרש:
פירוש זה מוציא מכלל ההבנה הרווחת ש'יומם ולילה' פירושו 'כל היום וכל הלילה',
וקובע פירוש חדש: שההקפדה היא ללמוד 'גם' ביום ו'גם' בלילה, מבלי להתייחס למשך
הזמן.
מתשובתכם משמע לכאורה שדעתכם שניתן לפרש זאת גם כחומרא, שאפילו אם אתה יכול
ללמוד רק נאמר שמונה שעות, על תעשה את כולן ביום או כולן בלילה אלא תחלק בין
יום ללילה.
אבל לכאורה לשון המדרש "כל מי שהוא קורא שני פרקים שחרית וערבית קיים ובתורתו
יהגה יומם ולילה". - משמע שבא לומר שדי בזה (ועכ"פ צריך לכה"פ פרק אחד ביום
ואחד בלילה). וזה כמו שהבאתי מהגמ' בנדרים.מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 01:22
לא שייך מה שנז' בגמ' ובפוסקים (רמ"א ז"ל יו"ד ריש סי' רמו) על ק"ש שחרית וערבית,
דהא מפורש בגמ' ובפוסקים שזה רק לענין 'לא ימושו', אך לא יוצאים בזה והגית, (וכן
מוכח
מקריאת המגילה שמבטלין ת"ת לזה שזה לא ת"ת - ראיה מפורסמת, אך לא צריך את זה
כי זה גמ' מפורשת וכנ"ל).
כדי לצאת והגית חייבים פרק ת"ת גמור שאינו תלוי במצוה כגון ק"ש.[]
-
תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 01:22
לא שייך מה שנז' בגמ' ובפוסקים (רמ"א ז"ל יו"ד ריש סי' רמו) על ק"ש שחרית וערבית,
דהא מפורש בגמ' ובפוסקים שזה רק לענין 'לא ימושו', אך לא יוצאים בזה והגית, (וכן
מוכח
מקריאת המגילה שמבטלין ת"ת לזה שזה לא ת"ת - ראיה מפורסמת, אך לא צריך את זה
כי זה גמ' מפורשת וכנ"ל).
כדי לצאת והגית חייבים פרק ת"ת גמור שאינו תלוי במצוה כגון ק"ש.[]
-
תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 17:59
לא הספקתי להסתכל ממש בפנים רק מקופיא ממש.
כוונתך לזה?
מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור יט[י] דבר אחר [יט, ג] יום ליום יביע אומר. אמר ר' יוחנן בשעה שהזקנים נכנסין
לעבר את השנה, הן נוטלין מן היום, ונותנין על הלילה, ונוטלין מן הלילה,
ונותנין על היום. כיצד שנים עשר חודש בשנה, וארבע תקופות בשנה, תקופת ניסן
שלשה חדשים, ניסן אייר סיון, תקופת תמוז שלשה חדשים, תמוז אב אלול, תקופת תשרי
שלשה חדשים, תשרי מרחשוון כסליו, תקופת טבת שלשה חדשים, טבת שבט אדר, מן תקופת
טבת עד תקופת ניסן הלילה פורע ליום, מן תקופת ניסן עד תקופת תמוז, היום לוה מן
הלילה, וכמה פורע זה לזה, ולוה זה מזה, אחד משלשים בשעה, ומן תקופת תמוז עד
תקופת תשרי, היום פורע ללילה, ומן תקופת תשרי עד תקופת טבת, הלילה לוה מן
היום, נמצא בתקופת ניסן ותשרי אינן חייבין זה לזה כלום, ונוטלין זה מזה
בפיטסין, ופורעין זה לזה בפיטסין, ואין אחר שומע ביניהם, ואין מדיינין כבני
אדם, שאין לוין ופורעין אלא בעדים ובית דין, שנאמר אין אומר ואין דברים בלי
נשמע קולם, אבל למטה זקני ישראל ויודעין סוד העיבור נוטלין מן היום ונותנין
ללילה, ונוטלין מן הלילה ונותנין ליום, וכשהם יוצאין מבית הוועד, לאחר שקבעו
ראשי חדשים, וראשי שנים, ועיברו את השנה, ותקנו את המועדות, מיד בכל הארץ יצא
קום, שהכל אומרים אימתי ראש השנה, אימתי המועדות, ובקצה תבל מליהם, ששואלין זה
לזה בכמה בחודש, בכמה בתקופות.תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 20:43
"יומם ולילה" - "אבות הראשונים ... שהיו יושבים ביום שהוא נוטל מן הלילה ובלילה שהוא נוטל מן היום"
במדרש שוחר טוב (מזמור א') נאמר: "אמר ר' ברכיה, אף אבותינו הראשונים קבעו את המשנה, שהיו יושבין ביום שהוא נוטל מן הלילה ובלילה שהוא נוטל מן היום".
למה הכוונה?חלק מהמפרשים (מהרי"כ, רמ"ג, ועוד) נוקטים:
שהכוונה לקיץ וחורף. כשהיה לילה ארוך או יום ארוך הם נצלו אותו ללימוד.
יש שציינו בזה למה שהמדרש אומר (במזמור י"ט) שמתקופת ניסן עד תקופת תמוז היום "לווה מן הלילה", ומתקופת תשרי עד תקופת טבת הלילה "לווה מן היום".
ואולי אפשר לקשר זאת עם מה שנאמר בעירובין (סה.), שאחר הדיון אם הלילה נברא לשינה או לגירסא, אומרת הגמרא: "רב אחא בר יעקב יזיף ופרע", ומפרש רש"י: "היה קובע לו לשנות כך וכך פרקים ביום, והיה רגיל לעסוק ביום, ופעמים שהיה טרוד במזונותיו ביום ופורע קביעות עתו בלילה".
והרא"מ כתב פירוש אחר לדברי המדרש:
שהכוונה שקבעו ללמוד בהתחלת היום קודם שיאיר היום, וכן בהתחלת הלילה מעט קודם הלילה.
לפי דבריו יש כאן מקור מדרשי לעניין הקבלי הנשגב לחבר יום ולילה בלימוד התורה - ואכן כך מפרש רבי חיים פאלאג'י זצ"ל בספרו "חיים טובים", שעניינו על פי הזוהר הקדוש לקשר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום.
ראה בזוהר הקדוש פרשת בשלח, דף מו ע"א.
אם נתבונן בלשון המדרש נראה שדברי רבי ברכיה פותחים ב"אף", דהיינו - דבריו באים להוסיף על מה שנאמר במדרש קודם לכן.
נביט אפוא בדברי המדרש שקדמו למאמר זה, והנה נאמרו שם דברי בר קפרא "כל מי שהוא קורא שני פרקים שחרית וערבית קיים ובתורתו יהגה יומם ולילה". פירוש זה מוציא מכלל ההבנה הרווחת ש'יומם ולילה' פירושו 'כל היום וכל הלילה', וקובע פירוש חדש: שההקפדה היא ללמוד 'גם' ביום ו'גם' בלילה, מבלי להתייחס למשך הזמן.
מעתה נראה, שכוונת רבי ברכיה לומר, שגם אבותינו הראשונים היו מקפידים ללמוד 'גם' ביום ו'גם' בלילה, ולכן כאשר קבעו את משנתם בשעות היום - היו דואגים להתחיל בעוד לילה, וכאשר קבעו את משנתם בשעות הלילה - היו דואגים להתחיל בעוד יום.
*
אגב, יצויין שבעצם הלשון 'קבעו את המשנה', יש שפירשו שהכוונה לומר: אבותינו הראשונים שחיברו את ששת סדרי המשניות. -
תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 20:53
ייש"כ להרב קלאר על המקור הנפלא.
מה שהבאתם בתור חידוש שצריכים ללמוד רק משהו ביום ומשהו בלילה,
יש להעיר שכעי"ז איתא בנדרים ח' א', דאי בעי פטר נפשי' (בחיוב ת"ת) בק"ש שחרית
וערבית.
אמנם עי' בר"ן שם שכתב שזה רק לענין שתחול שבועה ע"ז כיון שאינו מפורש בקרא
יותר מזה, אבל כיון שדרשו חז"ל ושננתם לבניך שיהיו ד"ת מחודדים בפיך, ודאי
שחייב אדם ללמוד בכל שעה שיוכל כדי לקיים זאת.מאת: [email protected]
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות