דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור.

2022
2 2 13 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 12:00

    לשון הר"ן בשבת עט ע"א.(מיוחסות).
    תדע דהא רקיקי מצות מלח נותנין בהם כדכתיב על כל קרבנך תקריב מלח ואפי' הכי
    קראם הכתוב מצות, ויש לדחות דדילמא לא היו נותנין בהם מלח והא דכתיב על כל
    קרבנך תקריב מלח היינו בדבר הקרב לגבי המזבח וכדמוכח התם* בזבחים*.
    אשמח אם יוכל אחד מחברי הקבוצה לבאר לי מה כוונת בר"ן במאמרו "התם בזבחים" איה
    הוא.
    בד"א אולי כוונת הר"ן למנחות? אם יוכל א' מהחברים לבאר לי האם יתכן שכוונת
    הר"ן למסכת מנחות, (שם בכ ע"א אפשר להבין את כוונת הר"ן).
    ודה רבה בו"ה וגמח"ט.

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 12:00

    לשון הר"ן בשבת עט ע"א.(מיוחסות).
    תדע דהא רקיקי מצות מלח נותנין בהם כדכתיב על כל קרבנך תקריב מלח ואפי' הכי
    קראם הכתוב מצות, ויש לדחות דדילמא לא היו נותנין בהם מלח והא דכתיב על כל
    קרבנך תקריב מלח היינו בדבר הקרב לגבי המזבח וכדמוכח התם* בזבחים*.
    אשמח אם יוכל אחד מחברי הקבוצה לבאר לי מה כוונת בר"ן במאמרו "התם בזבחים" איה
    הוא.
    בד"א אולי כוונת הר"ן למנחות? אם יוכל א' מהחברים לבאר לי האם יתכן שכוונת
    הר"ן למסכת מנחות, (שם בכ ע"א אפשר להבין את כוונת הר"ן).
    ודה רבה בו"ה וגמח"ט.

    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 15:19

    בפשטות דבריכם מוכרחים דבזבחים לכאו' אין לזה זכר, וכל ראייתו מכללות הסוגיא
    במנחות.
    ועי' ברא"ש פסחים פ"ב סי' כ"ג שדחה הראיה בתוקף כדברי המיוחס לר"ן, ועי' שעה"מ
    איסורי מזבח פ"ה הי"א שכ' דגם דעת הרמב"ם כן, והרא"ה סובר דאף בדברים הנאכלים
    יש מ"ע דמליחה והרשב"א דחה דבריו.
    ובכל אלה לא נמצא לע"ע שום מ"מ לא בזבחים ולא במנחות.

  • בטובו של מהר"ש בובר/באבער

    2022 מקורות תורניים הנהגות צדיקים
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    61 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/09/2022 19:21 חלק ממה שזכרון אהרן הדפיסו הערות שלו זה מחמת זכויות יוצרים של חברת מקיצי נרדמים [כן כן היא עדין קיימת] זה מרומז באחד מהמבואים שלהם זכרון אהרן
  • איך מקובל לציין לרא"ש?

    2022 מקורות תורניים כתיבה תורנית
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    22 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 19/08/2022 11:05 ובקשת מחילה מהרב צפנת פענח שכבר הקדימני, אלא שלא ראיתי דבריו כיון שקופצים לי לצד השמאלי של השורה והעין רואה רק את ההודעה שתחתיה. From: [email protected] [email protected] On Behalf Of צפנת פענח Sent: 19 Aug 2022 10:32 AM מאת: To: עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] איך מקובל לציין לרא"ש? כמדו' שברא"ש כותבים סי' ולא הלכה (עירובין פ"ב סי' ב'). ב-יום שישי, 19 באוגוסט 2022 בשעה 10:19:38 UTC+3, י. ז. פ. כתב/ה: יישר כח https://mailtrack.io/?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Mailtrack 19.08.22, 10:19:20 https://ci6.googleusercontent.com/proxy/ExieayQR3QngYfv9fEszpgb2NlZ5mCRoY4Fb31U6agY2lNIskmiVbB713Sx1iZwLRbZvIdyItNtPfpCfZMPgyJnYRzSJh81KQX7BaPm_75JlMabbexe-eWdK-5MVxsLUGMa-YYd6_dn4=s0-d-e1-ft#https://mailtrack.io/trace/mail/331ce25f5cfd0cafdba7b8f240765c5 פרק והלכה. From: mailto:[email protected] [email protected] < mailto:[email protected] [email protected]> On Behalf Of yz p Sent: Friday, August 19, 2022 10:12 AM To: עריכה תורנית < mailto:[email protected] [email protected]> Subject: [עריכה תורנית] איך מקובל לציין לרא"ש? איך מקובל לציין למראה מקום ברא"ש בהילכותיו? לפי הדפים או לפי הפרק וההלכה? דהיינו (רא"ש, עירובין ק"ד ע"ב) או (רא"ש עירובין פ"י ה"ב)? יישר כח לכולם!! https://mailtrack.io/?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Mailtrack 19.08.22, 10:09:59 https://groups.google.com/u/1/group/aricha-toire/attach/e2580182dae06/~WRD220.jpg?part=0.1&view=1 -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל- https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CABM3QaKrR8KVm42Vg_pStkWpXKkSguLKHPrZtomsK11LMDs9MQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CABM3QaKrR8KVm42Vg_pStkWpXKkSguLKHPrZtomsK11LMDs9MQ%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/197043cd-3e95-4abf-8846-78cf950ff6fen%40googlegroups.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/197043cd-3e95-4abf-8846-78cf950ff6fen%40googlegroups.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • למי יש ?

    2022 מקורות תורניים כלים תורניים
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    29 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 15:58 תודה רבה
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    11 צפיות
    ר
    תאריך ההודעה המקורית: 24/08/2022 20:44 לא שמענו ולא מצאנו יש כזה ווארט מהמגיד (תורת המגיד פסחים) אבל הכוונה היא הפוכה שתמיד הוא במדרגת שלא לשמה לפי ערכו וז"ל: אמר ר"י א"ר לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה [נ ב]. הענין הוא כי התורה היא א"ס כנודע ונמצא בחי' לשמה הוא ג"כ א"ס, כי כל עוד שמוסיף והולך ממדריגה למדריגה נתרחבו מוחין שלו, ויודע לדבק א"ע בשכל היותר גדול, כי האדם נקרא הולך עבור זה, וכל עוד שהולך במדריגה היותר גדולה משיג יותר אמיתת אור פנימיות התורה הנקרא לשמה, ונקרא הבחי' שתחתיה שלמד מקודם שהגיע לשכל זה, נקרא בחי' שלא לשמה, נגד בחי' שלמעלה שהגיע אצלה, וכן לעולם, כי זה דבר שאין לו סוף והבן, וזהו לעולם וכו' שלא לשמה, כי לכאורה איך אמר לעולם, הא אמר אח"ז בא לשמה, א"כ אינו לעולם, אך הענין הוא כאמור שכוונת הש"ס לרמז שלא יעמוד במדריגה אחת, רק שילך ממדריגה למדריגה, באופן שידמה לו בחי' הקודמת לשלא לשמה לפי ערך בחי' עתה. אבל ללמוד שלא לשמה זה דיבר בחריפות מאד כמו שכ' הספר בעש"ט ואתחנן אות מב ז"ל: 'בלימוד לשמה יש שתי בחינות, ונקרא בחינה הראשונה שלא לשמה נגד מדריגה העליונה ממנה וכו', והוא דכבר זכרנו כי התורה נקרא הלכה, כמו שאמרו חז"ל (ברכות ח' א) אין להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה, והטעם שנקרא הלכה אמרנו שיש שני מיני לימוד, אחד לקשט הכלה שהוא אותיות הלכה, כנזכר בתיקונים, והוא בזוהר חדש לשיר השירים, לכך פליגי תנאי בלשון אסור ומותר, להתיר קישוט זה מכאן וליתן במקום אחר וכו' יעוין שם, ונודע כי קישוטי הכלה הוא על ידי לבושין ותכשיטין טובים, כך הלימוד שהוא על ידי לבושין או לתכלית עולם הבא או לאיזה סיבה שיהיה לו איזה תועלת נקרא דרך לימודו במלבושין, והנה אחר כל קישוטי הכלה הוא תועלת שתמצא חן להתעורר הזיווג ואז אשתללית מלבושין, והוא דיבוק עצמיי, כך יש לימוד לשמה בלי שום תועלת והנאה, לדבק את עצמו באותיות התורה והתפילה, ופנימיותיו לדבק בתוך פנימיות התורה והתפילה שהוא הנשמה של האותיות, ונקרא סוד נשיקין ישקני מנשיקות פיהו (שיר השירים א', ב'), זיווג המעולה זיווג בפה לדבק רוחא ברוחא ונשמה בנשמה, סוד ארבע נשיקין הרמוז באותיות הוי"ה, נגד ארבע אותיות אהבה וכמו שכתב הרב מוה"ר משה קורדוורא בזה יעוין שם, והנה שני מיני לימוד הנ"ל צריך אדם השלם להשלים בכל יום, וכמו שעשה הרב האר"י זלה"ה, תחילה למד הלכה בפלפול כדי לשבר הקליפות וכו', ורצה לומר כי נודע סוד גלות השכינה הוא מה שהקליפה מלביש את הקדושה ומכסה אותה בסוד רשע מכתיר את הצדיק (חבקוק א', ד'), כמו שכתב בספר נוף עץ חיים בפרשת פקודי בזוהר דף רמ"ב יעוין שם, וזהו שאמר לבשו שמים קדרות (ישעיה נ', ג'), ואם כן על ידי לימוד בפלפול כדי לשבר הקליפות, רצה לומר כדי להסיר לבושי השחרות מהכלה העליונה, ולקשטה בלבושי התורה לבושי הקדושה זהו בחינה ראשונה של לימוד לשמה, ואחר כך ילמוד בבחינה שניה הנ"ל לזיווג לדבק עצמותו ופנימיותו בעצמות פנימיות התורה בלי שום לבוש, ובזה אמר רב יהודה לעולם יעסוק אדם בתורה שלא לשמה (פסחים נ' ב) שהוא ציווי, דהיינו שיעסוק בדרך הראשון, הנקרא קישוטי השכינה, שהוא נקרא שלא לשמה נגד הבחינה השניה העליונה ממנה, דיבוק עצמיי בלי שום לבוש, וזהו שאמר שמתוך שלא לשמה בא לשמה, כי בחינה שהוא בתוך שלא לשמה שהוא השכינה שהיתה מלובשת בתוך הקליפות, בסוד רשע מכתיר הצדיק וכו', עכשיו בא לשמה, שאין לימודו לשום הנאה ותועלת רק לשמה, שמדבק עצמו בפנימיות אותיות התורה בלי לבוש, אבל שאר בחינות שלא לשמה גדול עוונו מנשוא' (תולדות יעקב יוסף פרשת שלח דף קמ"ב ע"ב)
  • חיפוש מקור

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    7 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 29/12/2022 16:27 שלו' וברכה! היכן נמצאים דברי הרמב''ם שכאשר האדם נלחם ברוח גבורה, ד' נותן בידו את רבבות שונאיו (או על שמשון הגיבור או על החשמונאים)? בתודה מראש!!
  • חיפוש מקור

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    16 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2022 08:31 מצאתי את מבוקשי, אבל בשער ג' ולא בשער מ"ב, אבל בראשית הפרק נכתב: שער ג פרק א שער השלישי - מ"ב סדר אצילות בקיצור מופלג למוהרח"ו: התוכלו לעזרני האם הכוונה לשער מ"ב [אולי מהדורא בתרא]... בתודה מראש. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    27 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 21:41 זוהר ח"ב מה ע"ב, שם קצא ע"א, שם ח"ג רלז ע"א.
  • חיפוש מקור

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    8 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 06/09/2022 22:04 בס"ד שמות רבה כג ד ד"א אז ישיר משה, הה"ד (משלי לא) פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה, מיום שברא הקדוש ברוך הוא את העולם ועד שעמדו ישראל על הים לא מצינו אדם שאמר שירה להקב"ה אלא ישראל, ברא אדה"ר =אדם הראשון= ולא אמר שירה הציל אברהם מכבשן האש ומן המלכים ולא אמר שירה, וכן יצחק מן המאכלת ולא אמר שירה, וכן יעקב מן המלאך ומן עשו ומן אנשי שכם ולא אמר שירה, כיון שבאו ישראל לים ונקרע להם מיד אמרו שירה לפני הקדוש ברוך הוא שנא' אז ישיר משה ובני ישראל הוי פיה פתחה בחכמה, אמר הקדוש ברוך הוא לאלו הייתי מצפה

1

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים