דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור בהלכה

2022
6 3 21 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 15:04

    איתא בשו''ע או''ח סימן רכ''ה סעיף ר' דאם לא ראה חבירו ל' יום מברכין
    שהחיינו, ואם לא ראה שנה מברכין מחיה מתים, האם יש מקור לברך שהחיינו גם אחר
    ל' יום ולא ברכת מחיה מתים?

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 15:04

    איתא בשו''ע או''ח סימן רכ''ה סעיף ר' דאם לא ראה חבירו ל' יום מברכין
    שהחיינו, ואם לא ראה שנה מברכין מחיה מתים, האם יש מקור לברך שהחיינו גם אחר
    ל' יום ולא ברכת מחיה מתים?

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 15:08

    אני לא מבין מה השאלה, זה דבר פשוט, בכלל מאתים מנה וצריך לברך את שניהם.
    יש לזה המון ראיות, אבל זה כתוב מפורש בלידת הבת דמברך שהחיינו כי לא גרע משלושים
    יום.

    []
    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 15:08

    אני לא מבין מה השאלה, זה דבר פשוט, בכלל מאתים מנה וצריך לברך את שניהם.
    יש לזה המון ראיות, אבל זה כתוב מפורש בלידת הבת דמברך שהחיינו כי לא גרע משלושים
    יום.

    []
    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 15:14

    עיי''ש במשנ''ב ס''ק ד' ואז אין מברך שהחיינו

    מאת: On Sun, Oct 2, 2022 at 3:11 PM אליעזר סילבר

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 15:14

    עיי''ש במשנ''ב ס''ק ד' ואז אין מברך שהחיינו

    מאת: On Sun, Oct 2, 2022 at 3:11 PM אליעזר סילבר

    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 15:18

    צודק, אי תניא תניא, איה"י אבדוק את הענין מה באמת הסברא בזה.

    []
    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 15:18

    צודק, אי תניא תניא, איה"י אבדוק את הענין מה באמת הסברא בזה.

    []
    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 17:19

    בקובץ שמצורף לשאלה כתוב שבירך שהחיינו בלבד ולא בירך מחיה המתים.
    וזה תימה מדוע לא בירך מחיה המתים.

    אך מה שכתב המשנ"ב שאז אין מברך שהחיינו, הפשט הוא שכשמברך מחייה המתים אין
    שייך לברך לבד מזה ברכה נוספת של שהחיינו. (מכיון שמחיה המתים זה כולל
    את השהחיינו).

    ואולי הטעם שהרב הנ"ל לא בירך שהחיינו הוא כיון שידוע (איני זוכר כרגע לצטט
    המקור) שאין מברכים ברכה זו אלא במי שהוא כמו בנו ששמח בראייתו שמחה עצומה, אך
    סבר שכדי לברך שהחיינו אין צריך שמחה עצומה כל כך, וכמו שביאר הרב סילבר בטו"ט
    שאם אחר ל' מברכין שהחיינו כ"ש שאחרי שנה שייך לברך זאת.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 17:19

    בקובץ שמצורף לשאלה כתוב שבירך שהחיינו בלבד ולא בירך מחיה המתים.
    וזה תימה מדוע לא בירך מחיה המתים.

    אך מה שכתב המשנ"ב שאז אין מברך שהחיינו, הפשט הוא שכשמברך מחייה המתים אין
    שייך לברך לבד מזה ברכה נוספת של שהחיינו. (מכיון שמחיה המתים זה כולל
    את השהחיינו).

    ואולי הטעם שהרב הנ"ל לא בירך שהחיינו הוא כיון שידוע (איני זוכר כרגע לצטט
    המקור) שאין מברכים ברכה זו אלא במי שהוא כמו בנו ששמח בראייתו שמחה עצומה, אך
    סבר שכדי לברך שהחיינו אין צריך שמחה עצומה כל כך, וכמו שביאר הרב סילבר בטו"ט
    שאם אחר ל' מברכין שהחיינו כ"ש שאחרי שנה שייך לברך זאת.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 18:32

    הבעיה שכתוב באחרונים שאותו הגדר של שמחה במחיה המתים זה גם בשהחיינו.

    []

  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    32 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 11/08/2022 04:13 "משונצינו ועד וילנא" (יעקב לויפר)
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    12 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/09/2022 15:02 הרמב"ם במורה נבוכים. בגדול כל הראשונים בספרי המחשבה מדברים על זה, כמו אמונות ודעות לרס"ג, ספר העיקרים, ועוד דומים לזה. כמדומני שגם לאבן עזרא יש ספר על יסודות האמונה שעוסק בזה. יצא ע"י מוסד הרב קוק
  • 0 הצבעות
    21 פוסטים
    71 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2022 23:00 סתם להמציא סברות להחמיר (ולהקל בביטול מ"ע) לפענ"ד אין לזה טעם וריח. נט"י לסעודה יש לה ג"כ סמך מה"ת והתקדשתם אלו מים ראשונים והייתם קדושים אלו מים אחרונים ואעפ"כ מקילינן בה. ולשער שיש חומרא כללית בנט"י לנ"כ בלא מקור מן הפוסקים אינה מידה. ומה שכתבתי שפשוט שדי בפ"א, הבאתי לזה כמה ראיות, ולענ"ד פשוט שהמחמיר בזה עליו הראיה. מאת: From: מעשה הכתב Sent: 12 Sep 2022 7:56 PM מאת: To: יצחק רוט מאת: Cc: עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] בעניין נטילת ידיים לברכת כהנים ראשית השבתי על השאלה מדוע נטילת ידיים לנשיאות כפיים חמורה יותר. אשיב כאן שנית שכנראה הטעם משום שיש לנטילה זו סמך מן התורה. ולגבי השאלה שכאן פשוט שדי בפעם אחת לא ידעתי מאין פשיטותיה.. לא כתבת מדוע חמור יותר משמ"ע שמותר להתפלל וגם לא השבת על מה שכתבתי שפשוט שכאן די בפ"א. שו"ת יביע אומר חלק ט - אורח חיים סימן קח טז) בעמוד כו אות יז, מ"ש מי שנטל ידיו שחרית, וחזר ונגע בידיו של מי שעדיין לא נטל ידיו שחרית, אם ידיו היו יבשות א"צ לחזור וליטול ידיו, ורק אם היו ידיו של אחד מהם רטובות מחמת נטילת ידים, צריך לחזור וליטול ידיו. נ"ב. חילוק זה אינו נכון, כי לפי מה שהעלה הגר"ח פלאג'י בשו"ת לב חיים ח"א (סי' סה), לעולם צריך לחזור וליטול ידיו. וכ"כ בקצרה בספרו רוח חיים (סי' ה סק"ו) בזה"ל: "אם נגע בידי מי שלא נטל ידיו צריך נטילת ידים". וכ"כ עוד בספרו כף החיים (סי' ח אות ד). וכן פסק בבן איש חי (פר' תולדות אות יב). ולכן העיקר כד' האחרונים, שבכל אופן צריך לחזור וליטול ידיו. דהיינו שפסק כן לחומרא. ומצאנו שבכל כי האי גוונא שצריך לחזור ליטול ידיים אין לכהן לישא כפיו או שמא מאחר שהטעם הוא משום רוח רעה אין להחמיר. סברא מעניינת ראיתי בחפש'י שייתשן שאינו חייב ליטול ידיים כבשחרית אלא נטילת ידיים בעלמא ואם אמת נכוון הדבר הרי שנטילת ידיים לנשיאות כפיים עולה להעביר רוח רעה של הנוגע בידיו של מי שלא נטל ידיו..
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    8 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 05:33 עיין שער הכוונות דרושי סוכות דרוש ח', שם כתוב להדיא כל סוד ההקפות והדיבור של ההקפות, שהם ב' מיני מקיפים, עיי"ש. ב-יום ראשון, 25 בספטמבר 2022 בשעה 13:50:38 UTC+3, es0583292679 כתב/ה:
  • צריך עזרה בפיענוח מילה

    2022 מקורות תורניים הבנת הגרא קבלה
    7
    1
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    23 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/10/2022 00:20 שהם רב"ג - ראש בטן גוויה. תוכל להיעזר בבביאור הגר"א הנדפס, עם הערות וביאורים: [image: image.png]
  • חיפוש מקור

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    5 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 18/12/2022 11:30 אני מחפש מקור לכך שהכנעת היצר היא תיקון לחטא אדם הראשון יישר כח למסייעים ושכמ"ה. "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".
  • חיפוש מקור

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    6 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 12:37 אני מחפש מקור לכך שרק מי שעשה מעשה בפועל אפשר לומר עליו שעובד את ה' מאהבה אך כל עוד שלא עשה אלא רק במחשבה לא ניתן לומר שעבד את ה' מאהבה. נפ"מ לצורך העניין, במקרה שאדם חשב לעשות מצוה באופן שמעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, שא"א לומר עליו כאילו עשאה מאהבה כיון שצריך מעשה ממש. וכן בעקידת יצחק ה' לא הסתפק במה שאברהם 'מוכן' במחשב לעקוד את יצחק אלא רצה שיעקוד בפועל ובכך תיחשב לו עבודה מאהבה. יישר כח למסייעים ושכמ"ה. "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".
  • חיפוש מקור

    2022
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    37 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 19/10/2022 15:53 נכון!! התכוונתי לשני המדרשים הללו

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים