דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור אר"י ורמ"ק

2022
1 1 63 1
  • מצות עשה של אכילת לחם הפנים

    2022 מקורות תורניים הלכה ומנהג
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    7 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 18:32 שלום וברכה עדיין לא מצאתי המקור הברור למצות אכילת לחם הפנים שהיא מה"ת, דהיינו, לא ברור לי אם זה בכלל המצוה ברמב"ם [סהמ"צ עשה פ"ח - והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו מצות תאכל] של אכילת שיירי מנחות, או שזה שייך למצוה ברמב"ם של אכילת הקרבנות [רמב"ם מעשה הקרבנות פ"י ה"א - ואכלו אותם אשר כופר בהם]? אודה מאוד למי שיוכל לעזור לי בענין זה
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    5 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 12:58
  • הואיל והועיל

    2022 עריכה תורנית מקורות תורניים
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    32 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 17:16 ויש גם 'הואיל' של חז"ל שפירושו בגלל דין הואיל
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    23 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 18/08/2022 11:54 על ידי שניכם, מן הא ומן הא תרווח שמעתתא
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    16 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 15:13 [image: image.png] מאת: [email protected]
  • שלום וברכה. מקור מדויק

    2022 מקורות תורניים תולדות חכמים
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    74 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 20/09/2022 21:15 יתכן שמחמת האימרה הידועה 'רב תנא הוא ופליג' קראו כותב המאמר לרב בשם 'תנא'.
  • עוד בענייני ליכא דרכ"א

    2022 הלכה ומנהג מקורות תורניים
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    12 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 30/10/2022 09:44 נדמה היה לי שהמייל ששלחתי לא נשלח, ולכן אני כותב שוב. סליחה מראש אם נשלח בטעות פעמיים. ראיתי מציינים לשו"ת חת"ס חלק ה - השמטות סימן קצ שכתב בזה"ל 'אע"כ פשיטא שכל המצות נדחות מפני חטא הרהור עבירה' דבריו שם נאמרו לגבי מה שרצו שנשים ישירו בבית הכנסת בעת ביקור הקיסר בקהילה היהודית, וע"ז כתב שאע"פ שכבוד הקיר"ה הוא מצוה, מ"מ מצות נדחות מפני איסור ההרהור. ויל"ע אם לשיטתו כלל הוא בכל אופן שקיום מצוה אינו נחשב כליכא דרכ"א, ויהיה בזה חידוש נורא, שאדם שיודע שיש לו אתרוג או תפילין וכדו' מעבר לשוק שיש בו פריצות וכדו', לא יהיה לו ללכת שמה, ויבטל מצוה דאו' זו מפני חשש הרהור. אני אישית חשבתי שאולי הוא דן שם רק ע"פ דיני דחיה, ולכן כתב שמצוה לא דוחה לאו של הרהור, ואי"ז ככל עדל"ת (ויל"ע מדוע). אבל כאשר ליכא דרכ"א ואין כלל איסור בהרהור אה"נ שידחה ההרהור מפני המצוה, ולא יגרע מכל צרכיו שדוחים את איסור ההרהור [וזאת בהנחה שבאמת גם הרהור מותר כשליכא דרכ"א]. אשמח אם מאן דהו יפשוט לי את ספקותי, שכאמור זהו נפק"מ אדירה לדינא. וכן תודה לכל המסייעים הנפלאים שהאירו והעירו עד כה. שכמ"ה! נ.ב. הנפק"מ בשבילי היא בעיקר למה שנטיתי בהערה 33 שקיום מצוה יחשב כצורך שמתיר כשליכא דרכ"א.
  • 0 הצבעות
    49 פוסטים
    395 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 04/11/2022 07:02 לענ"ד גם המילה ישות אינה מספקת, כי גם עצם דומם הוא ג"כ ישות, וכידוע שהקדמונים קראו להם שכלים נפרדים, וכמדומני שהוא ממצה מש"כ.

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים