נקודות למעשה שכדאי לדעת, בעיקר למתחילים

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 18:48

אני הייתי מגדיר שעוז והדר זה השלב שעוברים בין הכולל לעבודה של עריכה,
זה בעצם סוג של כולל שמשלם ממש טוב (ביחס לכולל) ויש לו דרישות של סיכום
הלימוד...

מאת: [email protected]

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 18:54

בעבר כשעוז והדר הוציאו את הש"ס, הם עברו אצל כל גדולי ישראל,
ואח"כ הוציאו ספר צבעוני ויפה עם תמונות מכל הסיבוב הזה, מה כל אדמו"ר ורב אמר,
בין היתר ראיתי שם, כי המטרה שלהם היא אכן להחזיק אברכים שילמדו תורה, סוג של
כולל.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 19:06

זה היה מה שהרב שטיינמן אמר להם (היו שראו בזה משמעות אחרת)

[פנחס - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 19:09

מנהלי הפרויקטים של כל מיני מכונים מקבלים שכר יפה ומתוכו הם אמורים להפריש
לעורכים נתח והם החליטו שמספיק 40 ש"ח רק חבל שלעצמם הם לא חושבים ששכר כזה
מספיק

ב-יום רביעי, 26 באוקטובר 2022 בשעה 18:06:29 UTC+2, ארי במסתרים כתב/ה:

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 20:38

אני חושב שהעובדה שעוז והדר מתקמצנים בשכר העורכים מראה את עצמה בעבודת הגמר,
כשתראו את ההבדל בין ספר של מתיבתא לארטסקרול, ארטסקרול כידוע משלמים הון
לעורכים, וזה עובר הרבה הגהות וכו' קודם שמודפס, והתוצאות עדות בעד עצמם.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 20:39

מצד שני כמה ספרים ארטסקרול הוציאו בשנה האחרונה, וכמה עוז והדר?
אמנם כאן יש איכות, אבל כאן כמות (כשגם האיכות לא כ"כ נמוכה...)

מאת: [email protected]

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 20:43

זה תמיד יהיה הבדל, אבל מי שרוצה עבודה מושלמת שיקנה שוטנשטיין.
אני אתן דוגמא מצחיקה שמצאתי במקראות גדולות עוז והדר (לא בדקתי של מכון המאור
עדיין). יש לפעמים שרש"י רמב"ן ספורנו ואור החיים יביאו אותו חז"ל בדיוק,
ברש"י ציינו מדרש רבה ברמב"ן תנחומא, באור החיים ילקוט שמעוני וכן הלאה!!!

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 20:44

סוגיה פילוסופית עתיקה כמות או איכות.
ואיני יודע במה חפץ השי"ת במעשיהם של אלו או של אלו...

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 20:46

מחלוקת בין הקצות לנתיבות, ותראו איזה משתמשים יותר בישיבות

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 20:47

מצד שני - איזה משתמשים יותר בכוללים (של הלכה, חו"מ).
[נתיבות...]

מאת: [email protected]

[משה פרידמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 21:06

ברשותכם אני אמשיך בנושא השרשור...

יש מעלה גדולה לעבוד את עבודת העריכה במחשב ללא אינטרנט / מייל

זה לא סוד שיש סקרנות טבעית לבן אנוש ויש לו דחף לראות כל כמה דקות מה חדש
במייל,
הוא 'חייב' לבדוק כעת האם שלחו לו מייל בחצי שעה האחרונה וכן הלאה.

לכן (כמובן למי שיש לו אפשרות כזו) שיהיה לו מחשב ללא רשת ומייל וכו' לעריכה
בלבד זה לענ''ד מעלה אדירה
ושליחת החומר יתבצע דרך און קי עם מחשב אחר

כך יש מיקוד אמיתי בעבודה ללא שום מפריעים

או לחילופין - שיש משמעית עצמית חזקה - וכן גם חשש מגזל מהלוקח שהשעות אינן
שלמות.

אגב, ידוע לי על מכון מסויים שיש לו משרד שלם לעורכים שלו
ובכל המחשבים שם אין רשת כלל
ויש רק מחשב אחד בצד עם מייל ששם העורכים מגיעים עם אונקי ושולחים את החומר

נקודה למחשבה....

[משה - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 21:07

לענין מה שנכתב קודם, שלא נותנים שכר על הלימוד אלא על הכתיבה עצמה,
האם אכן כך מקובל?
לכאורה אין בזה שום היגיון. מה גם שאין דרך לחשב זאת, שהרי גם במהלך הכתיבה
עצמה מתעכבים הרבה לצורך לימוד והבנה.

ב-יום רביעי, 26 באוקטובר 2022 בשעה 20:48:02 UTC+3, ארי במסתרים כתב/ה:

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 21:19

ואכן, אני הייתי מדווח כסדר גם על שעות הלימוד (אלא שזה היה תמיד לימוד וכתיבה
יחד).

[חנן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 22:04

מי שמתעסק עם ציון מ"מ יכול לייעל את עבודתו ע"י שיקטלג מ"מ (שלא ניתן למוצאם
בקלות) בקובץ וורד אחר (בשולחן עבודה חדש)באמצעות מילות מפתח, וכך עם השנים
ימצא עצמו עם נתח נכבד של מ"מ בנושאים שונים.
ויתרה מכך גם אם המ"מ הוא כזה שניתן למוצאו בקלות, אך כשמציינים כ-3 מ"מ בכל
הערה, הרבה יותר קל להעתיקם בבת אחת מהקובץ של המפתחות, מאשר לחפשם שוב במאגרי
החיפוש ולהעתיקם לקובץ העריכה.

לדוגמא:

ערב רב עשו העגל ולא ישראל - תנחומא כי תשא ל, ילקוט שמעוני אמור תרמג (בד"ה
אמר ר' ברכיה).
ערב רב - נקראים עם - זוהר ח"ב מה ע"ב, שם קצא ע"א, שם ח"ג רלז ע"א, ילקוט
שמעוני עקב תתנב.

אם יש דרך לייעל את העניין אשמח לשמוע.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 22:10

רעיון נפלא,
חשוב להקפיד על פיסקא אחת רצופה לכל מ"מ כזה,
כך שיהיה ניתן לרשום הרבה פיסקאות לפי מה שיוצא,
ואז לעשות בלחיצת כפתור "מיון" של הכל לפי א' ב'.

הכוונה לכפתור הזה
[image: image.png]

[רזיאל פרדמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 22:42

המשפטים למעלה שהתייחסו לספריהם הקדושים של רבותינו האחרונים קשים לי מאד.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 22:54

אולי הרב התכוון למשהו שהיה כתוב בשרשור אחר?

מאת: [email protected]

[אברהם א. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 22:55

א. לגבי מציאת מ"מ, אפשר לקנות תוכנת חיפוש שמחפשת בתוך קבצי וורד. ואיתה
לעשות חיפוש איכותי (כמו החיפוש במאגר אוצה"ח וכדו', שניתן להגדיר רווחים בין
המילים) בתיקייה של הקבצים הישנים. פעם ראיתי פרסום של מפתח תוכנות שהציע
למכירה ב-500 ש"ח.

ב. לגבי ההצעה שכתב הרב חנן, הבנתי שכוונתו שיש ליצור קובץ ובו רשימת מ"מ. אבל
לא הבנתי מה הכוונה: כשמציינים כ-3 מ"מ בכל הערה, הרבה יותר קל להעתיקם בבת
אחת
מה עניין הציון בתוך הערה? ומה הכוונה להעתיק אותם בבת אחת?

ג. ולגבי מה שכתב הארי, לא הבנתי מה הכוונה: להקפיד על פיסקא אחת רצופה לכל
מ"מ כזה,
כך שיהיה ניתן לרשום הרבה פיסקאות לפי מה שיוצא,

מאת: [email protected]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 22:56

אולי מתכוון על הקצות והנתיבות...

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 22:58

לגבי ההצעה שכתבתי באות א. הכוונה היא שבתקייה שיש למשל מאות קבצים, התוכנה
מחפשת בבת אחת בכל הקבצים לפי הגדרות חיפוש מתקדמות (רווחים בין המילים,
וקידומת לפני המילה וכיו"ב).

מאת: [email protected]