דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלה בציון מקורות

2022
13 5 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:31

    (יבמות כג ע"א וברש"י).

    תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:33

    לר' חיים.
    יש צדק בדבריך.
    אולם מאחר שהחיבור נכתב 'למען ירוץ בו הקורא', כל מקור שאינו הכרחי הרי הוא
    'יותרת הכבד'.
    מה גם שאין הדברים מחודשים או עמוקים.
    לר' ארי:
    זה גם הכיוון שלי רק שעכ"פ מאחר שברכות קודמת מצא הספק מקום לנוח.
    יישר כח עכ"פ.

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:33

    לר' חיים.
    יש צדק בדבריך.
    אולם מאחר שהחיבור נכתב 'למען ירוץ בו הקורא', כל מקור שאינו הכרחי הרי הוא
    'יותרת הכבד'.
    מה גם שאין הדברים מחודשים או עמוקים.
    לר' ארי:
    זה גם הכיוון שלי רק שעכ"פ מאחר שברכות קודמת מצא הספק מקום לנוח.
    יישר כח עכ"פ.

    תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:36

    לר' חיים: אם הקורא הוא כזה למדן ומחפש בראשונים וכדו', הוא כבר יראה במסורת
    הש"ס הפניה לברכות.

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:33

    לר' חיים.
    יש צדק בדבריך.
    אולם מאחר שהחיבור נכתב 'למען ירוץ בו הקורא', כל מקור שאינו הכרחי הרי הוא
    'יותרת הכבד'.
    מה גם שאין הדברים מחודשים או עמוקים.
    לר' ארי:
    זה גם הכיוון שלי רק שעכ"פ מאחר שברכות קודמת מצא הספק מקום לנוח.
    יישר כח עכ"פ.

    תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:36

    אין מוקדם ומאוחר בש"ס.
    לפעמים הסוגיא היקרית היא דוקא במסכת יותר מאוחרת,
    ועכ"פ בספר שנועד לזרום *והקורא מסתמא לא יפתח את המקור, אלא רק באים להראות
    לו אמינות,*אין בעיה לציין ליבמות.

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:36

    אין מוקדם ומאוחר בש"ס.
    לפעמים הסוגיא היקרית היא דוקא במסכת יותר מאוחרת,
    ועכ"פ בספר שנועד לזרום *והקורא מסתמא לא יפתח את המקור, אלא רק באים להראות
    לו אמינות,*אין בעיה לציין ליבמות.

    תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:39

    ... 'וכתבו בעלי הכללים הי"ו שאין מוקדם ומאוחר בש"ס'...
    עכ"פ איני משיב את הארי.

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:39

    ... 'וכתבו בעלי הכללים הי"ו שאין מוקדם ומאוחר בש"ס'...
    עכ"פ איני משיב את הארי.

    תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:40

    לא הבנתי שהספר נכתב למען ירוץ הקורא,
    סברתי שהספר בא להחכים את הקורא...

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:40

    לא הבנתי שהספר נכתב למען ירוץ הקורא,
    סברתי שהספר בא להחכים את הקורא...

    תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:47

    הוא בא להחכים את הקורא והוא אכן יחכימהו בעז"ה. אלא שהוא מיועד לקריאה נעימה
    וזורמת ולא עמוקה ועיונית.
    יש הרבה ז'אנרים בספרות, גם התורנית, ואכמ"ל.

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:47

    הוא בא להחכים את הקורא והוא אכן יחכימהו בעז"ה. אלא שהוא מיועד לקריאה נעימה
    וזורמת ולא עמוקה ועיונית.
    יש הרבה ז'אנרים בספרות, גם התורנית, ואכמ"ל.

    תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:49

    רק תיזהר שלא יפול מרוב מרוצה....😄😄😄

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:49

    רק תיזהר שלא יפול מרוב מרוצה....😄😄😄

    תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:51

    בד"כ החשש שלא ישקע (בתרדמה) מרוב העומק..

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:51

    בד"כ החשש שלא ישקע (בתרדמה) מרוב העומק..

    תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 18:09

    בענין הכלל ש"אין מוקדם ומאוחר בש"ס"

    שאלה גדולה היא באיזה סדר כתב רש"י את פירושו. האם כתב על סדר הש"ס, מסכת אחר
    מסכת? או שמא לפי סדר אקראי? ואולי לפי סדר הלימוד בישיבתו?
    הפניות שונות בתוך פירושו מעידות על סדר העבודה. למשל במסכת כתובות (מו: ד"ה
    'יציאה דכוותה') מפנה רש"י לפירושו במסכת קידושין, בר"ה (דף ד: ד"ה 'פז"ר
    קש"ב') מפנה רש"י אל פירושו במסכת יומא, ואף במסכת חולין (דף פה. ד"ה ושב
    הכהן), הוא מפנה למה שפירש בעירובין. מלאכת פירושו נקטעה בב"ב כט., שם מעיד
    המדפיס של דפוס פיזארו (1510) 'כאן מת רש"י ז"ל'.

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 18:09

    בענין הכלל ש"אין מוקדם ומאוחר בש"ס"

    שאלה גדולה היא באיזה סדר כתב רש"י את פירושו. האם כתב על סדר הש"ס, מסכת אחר
    מסכת? או שמא לפי סדר אקראי? ואולי לפי סדר הלימוד בישיבתו?
    הפניות שונות בתוך פירושו מעידות על סדר העבודה. למשל במסכת כתובות (מו: ד"ה
    'יציאה דכוותה') מפנה רש"י לפירושו במסכת קידושין, בר"ה (דף ד: ד"ה 'פז"ר
    קש"ב') מפנה רש"י אל פירושו במסכת יומא, ואף במסכת חולין (דף פה. ד"ה ושב
    הכהן), הוא מפנה למה שפירש בעירובין. מלאכת פירושו נקטעה בב"ב כט., שם מעיד
    המדפיס של דפוס פיזארו (1510) 'כאן מת רש"י ז"ל'.

    תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 21:31

    אם אתה מציין את המ"מ בסוגריים בתוך הטקסט, תוכל גם לעשות כך (ברכות דף וכו';
    יבמות דף וברש"י)
    אם לעיתים אתה מוסיף גם בהערות שוליים תוכל לציין בסוגריים למקור בברכות
    ובהערת שוליים להוסיף - וכן איתא ביבמות דף וכו' וברש"י

  • שאלה למדקדקים

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2022 13:40 אני מוסיף ואומר, שלא כל חידוש שעולה בדעתו של אי מי, יש למצוא מי שאומר להפך כדי לפרכו, אלא להפך, הרד"ק השקיע בביאור עניני המקור דף שלם וצפוף וכל דבריו אומרים הפך הרעיון המחודש הזה, לא נראה לך שמן הראוי שבעל הרעיון יטרח ויביא מי שאומר כדבריו? מאת: From: מעשה הכתב Sent: 28 Jul 2022 1:09 PM To: [email protected] מאת: Cc: עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] שאלה למדקדקים עניינו של המקור ידוע לנו משכבר הימים השאלה אם העובדא שאם ישמי שכתב שהעבדא שאין לו גוף מסויים מחשיבה אותו בגדר 'נסתר'. להלן צורת המקור ביחס לכל אחד מן גופים אמר אמרתי - למדבר נתן תתן - לנוכח יצא יצא - לנסתר בדר"כ צורת מקור היא במשפט נסתר, אך היא עצמה אין לה שום אפיון, לא של זמן ולא של גוף, ועל כן שמה "מקור" כי היא המקור לכל הפעלים. כאשר מבואר בספר המכלול לרד"ק הרצוף כאן. ותמצֵא בצירוף לכל הגופים: זכור את יום השבת — נוכח. ובשכבך ובקומך — נוכח. להרגו בערמה — נסתר. וַיֹּ֡אמֶר חָלִילָה֩ לִּ֨י יְיָ֜ מֵעֲשֹׂ֣תִי, (שמ"ב כ"ג י"ז) — מדבר. וגם מקור בלא נטיה: אָמֹ֤ר אָמַ֙רְתִּי֙ (שופטים ט"ו ב') — נסתר. הֲיָכֹ֥ל אוּכַ֖ל דַּבֵּ֣ר מְא֑וּמָה (במדבר כ"ב ל"ח) — מדבר. From: [email protected] mailto:[email protected] <[email protected] mailto:[email protected] > On Behalf Of מעשה הכתב Sent: 28 Jul 2022 12:17 PM To: עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] > Subject: [עריכה תורנית] שאלה למדקדקים האם ידוע לאי מי מחו"ר הנפלאה, על מי שכתב שתיבה במשקל 'מקור' (כגון יָצֹֹא יצא, נָתֹן תתן, וכיו"ב) הינה לשון נסתר. תודה רבה לעזרים ולמסייעים -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owFKwdQP0cmNJ4dhv3E0nxGW4k02yrvSb-_Z2uibj55Few%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owFKwdQP0cmNJ4dhv3E0nxGW4k02yrvSb-_Z2uibj55Few%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • שאלה מעניינת

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    I
    תאריך ההודעה המקורית: 16/09/2022 02:04 ישר כח... נפלא תמיד שאלתי את עצמי מתאי נשתנה ממנהג הגמרא. מאת: El mié., 14 de sep. de 2022 17:24, מעשה הכתב escribió:
  • שאלה בוורד

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 16:23 האם קיימת להגדיר את ההעתקות בוורד באופן דומה למאגר בר אילן? דהיינו שכשמעתיקים טקסט מתוך ספר, נכנס לתוך ההעתקה גם שם הספר + מיקום ההעתקה בתוכו. האם יש דרך פשוטה להגדיר דבר דומה בוורד? (גם שם המסמך וגם שם הכותרת/כותרת משנית) וגם לגבי בר אילן עצמו, האם יש דרך לשלוט בפונקציה זו בהעתקות; לשנות את סגנון המ"מ או לבטלו לגמרי?
  • שאלה בהדפסה

    2022
    13
    0 הצבעות
    13 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 15:20
  • שאלה בפיסוק

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2022 16:20 מסכים לגמרי פסיקים מיותרים מכאיבים לי ומבלבלים את הקורא פסיקים כותבים רק כשעוזרים להבנה מאת: [email protected]
  • שאלה בפיסוק

    2022
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    S
    תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2022 03:57 בהמשך לדברים יש לציין לגבי השאלה ב'. אם משאירים את ניסוח איך שהוא זה נקודה ולא פסיק *בברכה * מכון משיבת נפש דרך שמובילה להצלחה 054-859-29-02
  • שאלה לשונית

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2022 18:13 לכאורה אין הבדל. אך עדיף תביא כל הקטע.
  • שאלה בניסוח

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 28/10/2022 13:35 המקובל והראוי לפענ"ד 'ונפק"מ לדינא ב...' וכמש"כ כב' שהוא כפילות. ולכל היותר מצינו במחברים והיוצא מזה דאיכא נפק"מ וכדו'.

1

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים