שאלה בציון מקורות

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:20

יש לי התלבטות כיצד כדאי לציין במקרה הבא:
אני רוצה לציין למקור שמופיע בברכות וגם ביבמות.
דא עקא שאני רוצה להוסיף גם את דברי רש"י שביבמות דווקא.
השאלה אם לציין רק ליבמות ולא להתייחס למקור בברכות. או שמא לציין את המקור
בברכות ואת רש"י שביבמות.

לציין את שניהם לא נראה לי נכון, שכן אין תוספת בגמ' שיש במקור אחד ואין
במשנהו, והתוספת רק ברש"י.
יישר כח לכל המשיבים, ישיב לכם ה' כפעלכם הטוב.

"אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק
וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם
טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני
האדם".

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:24

אני הייתי מציין לשתי הגמרות.
מכיון שלפעמים ללומד זה מוסיף, הוא יכול למצוא איזה 'ראשון' שקיים בברכות
דוקא. וכדומה.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:31

(יבמות כג ע"א וברש"י).

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:33

לר' חיים.
יש צדק בדבריך.
אולם מאחר שהחיבור נכתב 'למען ירוץ בו הקורא', כל מקור שאינו הכרחי הרי הוא
'יותרת הכבד'.
מה גם שאין הדברים מחודשים או עמוקים.
לר' ארי:
זה גם הכיוון שלי רק שעכ"פ מאחר שברכות קודמת מצא הספק מקום לנוח.
יישר כח עכ"פ.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:36

לר' חיים: אם הקורא הוא כזה למדן ומחפש בראשונים וכדו', הוא כבר יראה במסורת
הש"ס הפניה לברכות.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:36

אין מוקדם ומאוחר בש"ס.
לפעמים הסוגיא היקרית היא דוקא במסכת יותר מאוחרת,
ועכ"פ בספר שנועד לזרום *והקורא מסתמא לא יפתח את המקור, אלא רק באים להראות
לו אמינות,*אין בעיה לציין ליבמות.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:39

... 'וכתבו בעלי הכללים הי"ו שאין מוקדם ומאוחר בש"ס'...
עכ"פ איני משיב את הארי.

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:40

לא הבנתי שהספר נכתב למען ירוץ הקורא,
סברתי שהספר בא להחכים את הקורא...

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:47

הוא בא להחכים את הקורא והוא אכן יחכימהו בעז"ה. אלא שהוא מיועד לקריאה נעימה
וזורמת ולא עמוקה ועיונית.
יש הרבה ז'אנרים בספרות, גם התורנית, ואכמ"ל.

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:49

רק תיזהר שלא יפול מרוב מרוצה....

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:51

בד"כ החשש שלא ישקע (בתרדמה) מרוב העומק..

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 18:09

בענין הכלל ש"אין מוקדם ומאוחר בש"ס"

שאלה גדולה היא באיזה סדר כתב רש"י את פירושו. האם כתב על סדר הש"ס, מסכת אחר
מסכת? או שמא לפי סדר אקראי? ואולי לפי סדר הלימוד בישיבתו?
הפניות שונות בתוך פירושו מעידות על סדר העבודה. למשל במסכת כתובות (מו: ד"ה
'יציאה דכוותה') מפנה רש"י לפירושו במסכת קידושין, בר"ה (דף ד: ד"ה 'פז"ר
קש"ב') מפנה רש"י אל פירושו במסכת יומא, ואף במסכת חולין (דף פה. ד"ה ושב
הכהן), הוא מפנה למה שפירש בעירובין. מלאכת פירושו נקטעה בב"ב כט., שם מעיד
המדפיס של דפוס פיזארו (1510) 'כאן מת רש"י ז"ל'.

[שמעון אסטרייכר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 21:31

אם אתה מציין את המ"מ בסוגריים בתוך הטקסט, תוכל גם לעשות כך (ברכות דף וכו';
יבמות דף וברש"י)
אם לעיתים אתה מוסיף גם בהערות שוליים תוכל לציין בסוגריים למקור בברכות
ובהערת שוליים להוסיף - וכן איתא ביבמות דף וכו' וברש"י