דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
  1. דף הבית
  2. קטגוריות
  3. ארכיון: הקבוצה הישנה
  4. 2022
  5. מה מקובל בעולם העריכה
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מה מקובל בעולם העריכה

2022
32 14 0 1
  • א אליהו עבוד - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 09:34

    איפה אתה, ר' יואל?

    מאת: [email protected]

    M
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 13:20

    יש בזה מחלוקת בין המומחים למחשבים, אם כדאי כל פעם להדליק ולכבות את המחשב,
    או שרצוי יותר להשאירו תמיד במצב דלוק.
    מה שנכתב כאן לכבות רק בסוף שעה זה פשרה מצוינת שעונה גם על הצורך לכבות מדי
    פעם, ומאידך, להשאיר את התכנות דלוקות, ולא לאפס אותם כל יום.

    בכל מקרה, אין לכך קשר עם חישוב שעות העבודה, כי הלקוח משלם על ההדלקה של
    המחשב ’שלך’, לפי מה שאתה החלטת. וכל זמן שאתה מדליק את זה בשבילו ולא בשביל
    עצמך, עליו לשלם על כך בכסף מלא.
    ופשוט שהעורך לא חייב לקנות את המחשב הכי משוכלל עבור כל לקוח מחדש, וכל זמן
    שהמחשב בגדר מחשב רגיל ונורמלי, נתקע מדי פעם וכו’, אין מקום לחייבו לחדש את
    מחשבו. אא”כ הלוקח התנה זאת, או שמדובר במחשב איטי להחריד, שרובא דעלמא היו
    זורקים אותו.

    0
  • M moshe kagana - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 13:20

    יש בזה מחלוקת בין המומחים למחשבים, אם כדאי כל פעם להדליק ולכבות את המחשב,
    או שרצוי יותר להשאירו תמיד במצב דלוק.
    מה שנכתב כאן לכבות רק בסוף שעה זה פשרה מצוינת שעונה גם על הצורך לכבות מדי
    פעם, ומאידך, להשאיר את התכנות דלוקות, ולא לאפס אותם כל יום.

    בכל מקרה, אין לכך קשר עם חישוב שעות העבודה, כי הלקוח משלם על ההדלקה של
    המחשב ’שלך’, לפי מה שאתה החלטת. וכל זמן שאתה מדליק את זה בשבילו ולא בשביל
    עצמך, עליו לשלם על כך בכסף מלא.
    ופשוט שהעורך לא חייב לקנות את המחשב הכי משוכלל עבור כל לקוח מחדש, וכל זמן
    שהמחשב בגדר מחשב רגיל ונורמלי, נתקע מדי פעם וכו’, אין מקום לחייבו לחדש את
    מחשבו. אא”כ הלוקח התנה זאת, או שמדובר במחשב איטי להחריד, שרובא דעלמא היו
    זורקים אותו.

    M
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 13:23

    ובענין אם עריכה דומה למלמדות וחנוונות מזכירות וכיו”ב, כבר כתבתי שזה משתנה
    בין מי שעורך שעה או שעתיים ביום, לבין מי שעובד כל היום בעריכה. שהרי זהו
    מנהג המדינה, שמזכיר מקבל לדוגמא משכורת על 8 שעות, ובתוכם יש הפסקות התרעננות
    קצרות, וכל השוכר פועל הוא על דעת מנהג המדינה, וכדאמרינן בב”מ דרועה בשכר
    מותר לו לנום בצהריים בשעתא דניימי אינשי.

    מאת: [email protected]

    0
  • M moshe kagana - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 13:23

    ובענין אם עריכה דומה למלמדות וחנוונות מזכירות וכיו”ב, כבר כתבתי שזה משתנה
    בין מי שעורך שעה או שעתיים ביום, לבין מי שעובד כל היום בעריכה. שהרי זהו
    מנהג המדינה, שמזכיר מקבל לדוגמא משכורת על 8 שעות, ובתוכם יש הפסקות התרעננות
    קצרות, וכל השוכר פועל הוא על דעת מנהג המדינה, וכדאמרינן בב”מ דרועה בשכר
    מותר לו לנום בצהריים בשעתא דניימי אינשי.

    מאת: [email protected]

    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 13:34

    לר' משה:
    הגבולות הן מטושטשים.
    ומה נגיד כאשר העורך עובד חצי מהיום? או כאשר מכניס את שעות העבודה בכל זמן
    פנוי?
    אם כבודו כבר טרח וישב על המדוכה אולי ידע להשיב בהגדרות ברורות על השאלות
    השונות מפי סופרים וספרים..

    מאת: [email protected]

    מ ג 2 תגובות
    0
  • מ מעשה הכתב - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 13:34

    לר' משה:
    הגבולות הן מטושטשים.
    ומה נגיד כאשר העורך עובד חצי מהיום? או כאשר מכניס את שעות העבודה בכל זמן
    פנוי?
    אם כבודו כבר טרח וישב על המדוכה אולי ידע להשיב בהגדרות ברורות על השאלות
    השונות מפי סופרים וספרים..

    מאת: [email protected]

    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 13:48

    יש מקור לחילוק בין שעתיים לכל היום?
    כי מסברא כאמור גם העובד כל היום אינו דומה למזכיר, כיון שבמזכיר ודאי דעת
    המעביד שבכלל השעות שסוכם יהיו גם הפסקות להתרעננות, וכמנהג המדינה, שהרי א"א
    לעבוד שמונה שעות רצופות ללא הפסקה.
    אך בנידו"ד הרי העורך יכול להפסיק מתי שרוצה, ולשחק בשעות כאוות נפשו, ובד"כ
    לא עורכים יותר משעתיים - שלש רצוף, ובזה לכאורה אין מנהג מדינה ברור.
    אני לא אומר מידיעה, אלא רק שואל..

    ב-יום חמישי, 24 בנובמבר 2022 בשעה 13:34:34 UTC+2, maasehactav כתב/ה:

    0
  • מ מעשה הכתב - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 13:34

    לר' משה:
    הגבולות הן מטושטשים.
    ומה נגיד כאשר העורך עובד חצי מהיום? או כאשר מכניס את שעות העבודה בכל זמן
    פנוי?
    אם כבודו כבר טרח וישב על המדוכה אולי ידע להשיב בהגדרות ברורות על השאלות
    השונות מפי סופרים וספרים..

    מאת: [email protected]

    ג
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 13:52

    הערה כללית: היות וכל רמת השכר הוא לפי מה שמסכמים ולא שייך כאן דיני הונאה
    וכדו' - לכן אפשר פשוט להבהיר ללקוח 'במסירת מודעה' שאני מחשב השעות כך וכך
    [אפשר להכין נוסח טקסט (אוניברסלי) מוכן לכל לקוח חדש],
    לגבי זמן שלוקח סביב העבודה לכאורה אין הגיון לא לקבל תשלום - מלבד על הזמן
    שיש מו"מ על העסקה מה העבודה וכמה התשלום שזה בדרך כלל לא כלול בשעות המשולמות

    בברכה

    0
  • ג גמ ח - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 13:52

    הערה כללית: היות וכל רמת השכר הוא לפי מה שמסכמים ולא שייך כאן דיני הונאה
    וכדו' - לכן אפשר פשוט להבהיר ללקוח 'במסירת מודעה' שאני מחשב השעות כך וכך
    [אפשר להכין נוסח טקסט (אוניברסלי) מוכן לכל לקוח חדש],
    לגבי זמן שלוקח סביב העבודה לכאורה אין הגיון לא לקבל תשלום - מלבד על הזמן
    שיש מו"מ על העסקה מה העבודה וכמה התשלום שזה בדרך כלל לא כלול בשעות המשולמות

    בברכה

    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 14:10

    לגמח:
    הבעייה שיש דברים שלא כ"כ נעים לומר באופן ישיר:

    תשמע ר' לקוח השעה כוללת גם קפה/תה/ביה"כ...

    0
  • מ מעשה הכתב - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 14:10

    לגמח:
    הבעייה שיש דברים שלא כ"כ נעים לומר באופן ישיר:

    תשמע ר' לקוח השעה כוללת גם קפה/תה/ביה"כ...

    ר
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 14:13

    אפשר להכין נוסח של כמה סעיפים
    ובכללו יובא גם סעיף זה
    אולי יגבשו כאן העורכים נוסח כללי
    ואז זה גם יהיה יותר נעים שהוא נוסח כולל של קבוצת עורכים וכן גם הלקוחות
    יבהלו ממנו פחות

    0
  • ר רפאל ברלב - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 14:13

    אפשר להכין נוסח של כמה סעיפים
    ובכללו יובא גם סעיף זה
    אולי יגבשו כאן העורכים נוסח כללי
    ואז זה גם יהיה יותר נעים שהוא נוסח כולל של קבוצת עורכים וכן גם הלקוחות
    יבהלו ממנו פחות

    ג
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 15:36

    קודם כל עצם זה שהעורך מתייחס לנקודות המסופקות כבר מראה ללקוח שמדובר באברך
    יר"ש הנזהר מגזל - וממילא כשמצהיר שלוקח תשלום רק על זמן ההתעסקות בעבודה
    ברצינות הלקוח ירגיש יותר בטוח שלא גונבים אותו סתם - מדובר בהגיון פשוט
    שמסכמים שכלול גם צרכי בני אנוש כמקובל בכל משרד וכדו' [על זמן מנוחה התרעננות
    לכאורה לא הוגן לקחת תשלום אא"כ מסכמים מראש - מצד החוק מקומות העבודה לא
    משלמים על זמן הפסקה (אא"כ גם בזמן ההרפיה הראש עדיין משוטט בסוגיא) - וראוי
    א"כ לסכם שיהיה מוגבל ב% מסוים מתוך השעות]

    כמעט בכל תחום עבודה מי שרוצה להנצל מגזל חייב לסכם עם המעביד מראש שמבקש שלא
    יעמוד איתו על כל שווה פרוטה - ולא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דבריהם על דין
    תורה וכו' - וזה כלול מה שמתפללים עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום וכו' ונמצא
    חן ושכל טוב וכו'

    חודש כיס לב טוב ומבורך

    0
  • ג גמ ח - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 15:36

    קודם כל עצם זה שהעורך מתייחס לנקודות המסופקות כבר מראה ללקוח שמדובר באברך
    יר"ש הנזהר מגזל - וממילא כשמצהיר שלוקח תשלום רק על זמן ההתעסקות בעבודה
    ברצינות הלקוח ירגיש יותר בטוח שלא גונבים אותו סתם - מדובר בהגיון פשוט
    שמסכמים שכלול גם צרכי בני אנוש כמקובל בכל משרד וכדו' [על זמן מנוחה התרעננות
    לכאורה לא הוגן לקחת תשלום אא"כ מסכמים מראש - מצד החוק מקומות העבודה לא
    משלמים על זמן הפסקה (אא"כ גם בזמן ההרפיה הראש עדיין משוטט בסוגיא) - וראוי
    א"כ לסכם שיהיה מוגבל ב% מסוים מתוך השעות]

    כמעט בכל תחום עבודה מי שרוצה להנצל מגזל חייב לסכם עם המעביד מראש שמבקש שלא
    יעמוד איתו על כל שווה פרוטה - ולא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דבריהם על דין
    תורה וכו' - וזה כלול מה שמתפללים עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום וכו' ונמצא
    חן ושכל טוב וכו'

    חודש כיס לב טוב ומבורך

    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 15:40

    שמעתי מת"ח חשוב יר"ש מרבים, שעוסק בעריכה תורנית, שנוהג תמיד 'להכריע' מעט
    לטובת הבעה"ב.

    0
  • ע עט סופר - ארכיון-2
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 15:40

    שמעתי מת"ח חשוב יר"ש מרבים, שעוסק בעריכה תורנית, שנוהג תמיד 'להכריע' מעט
    לטובת הבעה"ב.

    ג
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 15:43

    אפשר מראש לבקש קצת יותר ולהסביר שמבקשים יותר עקב שמקפידים לא לחשב זמן מסופק
    או אכילה שתיה וכדו' שאחרים כן נוהגים להכליל בעבודה

    בברכה

    0
  • ג גמ ח - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 15:43

    אפשר מראש לבקש קצת יותר ולהסביר שמבקשים יותר עקב שמקפידים לא לחשב זמן מסופק
    או אכילה שתיה וכדו' שאחרים כן נוהגים להכליל בעבודה

    בברכה

    M
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 15:56

    לבעל הגמ”ח.
    בחוק יש הפסקות על חשבון המעביד.
    למעשה הכתב.
    כאמור בחוק יש כללים ברורים לעובד חצי יום ולעובד כל היום.

    לענ”ד המציאות מראה שעורך עובד כמו מלמד, ולכן נראה לי להשוותם, ולא נראה לי
    כלל שהוא צריך לסכם עם הלקוח מראש, כביכול הוא חריג בנוף... כאשר במציאות כל
    מי שעובד בעריכה כמה שעות, לוקח פיסקי התרעננות קצרים לאורר את המוח, אחרת
    פשוט לא שייך לעבוד.

    לסיכום.

    הכל כמנהג המדינה.

    0
  • M moshe kagana - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 15:56

    לבעל הגמ”ח.
    בחוק יש הפסקות על חשבון המעביד.
    למעשה הכתב.
    כאמור בחוק יש כללים ברורים לעובד חצי יום ולעובד כל היום.

    לענ”ד המציאות מראה שעורך עובד כמו מלמד, ולכן נראה לי להשוותם, ולא נראה לי
    כלל שהוא צריך לסכם עם הלקוח מראש, כביכול הוא חריג בנוף... כאשר במציאות כל
    מי שעובד בעריכה כמה שעות, לוקח פיסקי התרעננות קצרים לאורר את המוח, אחרת
    פשוט לא שייך לעבוד.

    לסיכום.

    הכל כמנהג המדינה.

    ג
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 18:28

    להביא הוכחה מהחוק אינו מוכרח שהרי בחוק יש עוד הרבה תוספות שכאן אינם משולמים
    וכו' - גם ההפסקה הקיימת בחוק רק למי שעובד משרה מליאה יותר מסך שעות מסוים
    ברצף !!!

    להלן העתקה מאתר כל זכות
    https://www.kolzchut.org.il/he/הפסקות_בעבודה

    • אם במהלך ההפסקה מותר לעובד לצאת ממקום העבודה, זמן ההפסקה אינו מהווה
      חלק משעות העבודה (כלומר העובד אינו זכאי לשכר במהלך שהותו בהפסקה).
    • זכאות להפסקה לעובד שאינו עובד בעבודת כפיים
      • אמנם סעיף 20 לחוק קובע כי מנוחה תינתן למי שעובד 6 שעות ביום, אולם סעיף
        23 לחוק https://www.nevo.co.il/law_html/law01/P225_001.htm#Seif22 מסמיך
        את שר העבודה להתיר סטייה מהוראות סעיף 20.
      • בהתאם לכך, פרסם שר העבודה היתר כללי
        https://www.nevo.co.il/law_word/Law10/YALKUT-2337.pdf#page=3 המאפשר
        להעסיק 8 שעות ללא הפסקה עובד שאינו מועסק בעבודות כפיים (בהתייחס
        למי שעובדים
        6 ימים בשבוע). כלומר, מי שעובד בעבודה שאינה עבודת כפיים מעל 8 שעות ביום
        זכאי להפסקה רגילה אם הוא מועסק בשבוע עבודה בן 6 ימים.
      • על-פי תיקון להיתר
        https://www.nevo.co.il/law_html/Law10/YALKUT-3599.pdf#page=2, אם
        העובד מועסק בשבוע עבודה בן 5 ימים, מותר להעסיקו 9 שעות ללא
        הפסקה. כלומר, מי
        שעובד בעבודה שאינה עבודת כפיים מעל 9 שעות ביום זכאי להפסקה רגילה (למנוחה
        וארוחה) אם הוא מועסק בשבוע עבודה בן 5 ימים.
      • ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג ניתן להעסיק עובד שאינו
        עובד בעבודת כפיים במשך 7 שעות ללא הפסקה.
      • חשוב לשים לב כי במקרים אלה יש לשלם גמול עבור שעות נוספות
        https://www.kolzchut.org.il/he/גמול_עבור_שעות_נוספות
        על
        העסקה שמעבר ל-8.6 שעות ביום, או על העסקה שמעבר ל- 7.6 שעות ביום
        שנקבע כיום
        המקוצר בעקבות קיצור שבוע העבודה
        https://www.kolzchut.org.il/he/יום_עבודה_ושבוע_עבודה
        ל-42
        שעות.
      • כמו כן, נקבע בהיתר כי ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג ניתן
        להעסיק 7 שעות ללא הפסקה עובד שאינו מועסק בעבודות כפיים.

    מאת: [email protected]

    0
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • ע

    מה דעתכם

    2022
    20
    0 הצבעות
    20 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 15:26 כאמור, בכתיבה התורנית זה אכן 'עובר'
  • ע

    איך מקובל לכתוב [בציטוט מהנביא] ישעיה או ישעיהו

    2022
    13
    0 הצבעות
    13 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 18/08/2022 07:47 בס"ד במחילה, זה לא משנה מה 'נכון'. [זה לא נשמע טוב, אני יודע.. ובטח שזה מרגיז את הדווקנים והדייקנים..] כתבו פה לאחרונה [והתחברתי לזה] שיש ספרים שמעצבן אותך לקרוא בהם, דוקא בגלל שהכל כ"כ מדויק וסטרילי עם ריח של בית מרקחת..
  • מ

    בקשת רשות בהעתקה מספר - מה הגדר ?

    2022
    15
    0 הצבעות
    15 פוסטים
    0 צפיות
    י
    המשך ההודעה המקורית (חלק 2/2) אכן דברינו מותאמים רק עם דברי שו"ת פנים מאירות (בהקדמה) אשר האריך לבאר, דהא דשפתותיו דובבות, אינו מחייב שהאומר שמועה יזכיר שם אומרה. דהגם שיאמר סתם, או בשם אחרים, קמי שמיא גליא, היולדה והמחזיקה, ושפתותיו דובבות. אך הקפידה שהיו מקפידים לומר בשם אומרה, טעמא, דכשיאמרו השמועה משם אומרה, והוא אדם גדול, השומע ישמע, ומקבלה. וגורסין אותה, ונותנין לב ללומדה, ועי"ז האומרה, שפתותיו דובבות. וציין שם למה שמצינו בכותבות (כה:) שר"ל שמע דבר הלכה מר' אלעזר, ולא קיבל ממנו. ואח"כ שמע דבר זה מר' יוחנן, ונסתכל על ר' אלעזר בעין רעה. שלא אמר לו קודם לכן, ששמע כן מר' יוחנן. והיינו דאם היה אומר לו ר' אלעזר, שר' יוחנן אמר דבר זה, היה מקבל ממנו. וכן ציין לגמ' בשבת (כא:) שאמרו לאביי הלכה משמו של ר' ירמיה, ולא קיבלה. ואח"כ אמרוה לו משמו של ר' יוחנן, וקיבלה. ע"ש. ולאור דברים אלו, הרי שמתבאר היטב כיסוד המבואר, כי כל השיקולים של אמירת דבר בשם אומרו, וחשש הגזל וכו', הכל הוא רק לאחר ששוקלים בפלס, שלא יצא היזק והפסד לגוף החידוש, ע"י מה שיאמרו בשם אומרו, אך אם החידוש בעצמו ירד מרום ערכו מחמת הזכרת שם אומרו, שב ואל תעשה עדיף. [אמנם עי' בשם הגדולים (מע' ספרים אות ז' [כו] ערך ספר הזכרונות) אשר האריך מתחילה לצדד כדברי הפמ"א, אך בסופו קצת מפקפק, דדורות האחרונים יתכן שיש יותר צורך להקפיד להזכיר את השם, דרק בהזכרה מפורשת יוזכר המחבר לטובה ויוסר ממנו כל קטרוג, יעו"ש. ויל"ע האם יש הכרח לדברים]. עוד יש לי לציין, בייחס למה שכתבתי במכתב הקודם וכפי שדברו מזה הפוסקים, דאין ביכולת בעל החידו"ת, לעכב מיד האחרים מלהפיץ את דברי תורתו ברבים. עי' בזה בשו"ת משיב דבר (ח"א סי' כ"ד), ובשו"ת בצל החכמה (ח"ד סי' פ"ד). בכבוד רב, יצחק אברהם ועוד מאמר שנשלח בהקשר לפולמוס הנ"ל: האם מותר להעתיק מאמרים על שם כותב אחר? מו"מ בפרטי הדין והמתסעף מהות האיסור בפרשתנו (ח, י"ז) "ואמרת בלבבך כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". המבואר כי תשוקת האדם לכבוד מתבטאת בנטילת מעשי הקב"ה, כאילו הם ממנו, אך ממשיך הפסוק (י"ח) "וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיך כיום הזה" על האדם להיות תדיר זכרון הקב"ה למען לא יטול כביכול מעשה הקב"ה כאילו הם ממנו. כמו"כ במעשי האדם יש נוטלים עטרה לראשם ממעשי השני, ומתגאה בעטרה לא לו. אנו נדון במאמר זה בפרטי איסור לקחת דברי חברו ולענדם עטרה לראשו. הגדרת האיסור "אמר רבי חנינא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי" (מגילה ט"ו א') יש לדון בגדר האיסור בהעתקת דברי תורה של אחר, ומלבד הענין האמור של "כל האומר דבר בשם אמרו מביא גאולה לעולם", שהוא ענין להקפיד על בעל המימרא, וע"י זה מקרב הגאולה. לכאורה מצינו בזה פרטי דינים המורים על ענינים נוספים לאיסור וכמבואר. פרטי הדין לכאורה מצינו בזה ז' ענינים לאיסור: [א] בתוספתא ב"ק פ"ז ה"ג איתא: שבעה גנבים הן וכו'. המתגנב מאחר חבר והולך ושונה פרקו אע"פ שנקרא גנב. המבואר מזה דנתחדש כעין איסור גניבה, דשייך גניבה בד"ת. [ב] עוד שם איתא: שבעה גנבין הן הראשון שבכולם גונב דעת הבריות. ועתה כשמעתיק דברי חברו עובר בגניבת דברים שע"י יראה כאילו יש בו דעה ממה שאין בו[1]<file:///C:/Users/User1/Desktop/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%9F/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%90%20%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%90%D7%9D%20%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8%20%D7%9C%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%20%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%9C%D7%90%20%D7%A9%D7%9D%20%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%91.docx#_ftn1>. [ג] איתא בגמ' יבמות צ"ו ב׳ אגורה באהליך עולמים - אמר דוד: רבונו של עולם יהי רצון שיאמרו שמועה מפי בעולם הזה כדי שיהיו שפתותיי דובבות בקבר ע"ש. והיכא שלא מזכיר שם חברו ע"י זה מפסיד את חברו בהפסד גדול, דעל ידו לא ידובבו שפתותיו (ועי' בסמוך מה שנביא בשם הפנים מאירות). [ד] במסכת אבות פ"ו מ"ז איתא דאחד ממ׳׳ח קניני התורה זה האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, ועתה כשאינו מזכיר שמו ע"י מופסד גאולה לעולם. [ה] עובר משום מדבר שקר תרחק, כדמוכח לקמן. (ויש לחלק בין זה לבין גונב דעת וכדבסמוך). [ו] הא דע"י שידעו מי הוא בעל השמועה ידעו כמו מי לפסוק (כגון פלוגתא דאביי ורבא דהלכתא תמיד כרבא חוץ מיע"ל קג"ם כמבואר בקידושין (נ"ב א' ובעוד). דאיתא בכתובות כ"ח ב' ר"ל דקפיד אתנא דלא דייק בבעל השמועה, דאם היה יודע מיהו בעל השמועה (שהיה ראוי לסמוך עליו) היה פוסק כמותו. ודו"ק. ועתה נדון בפרטי הדין בעז"ה. [א] 'גונב תורה' בשו"ת קנה בושם להגר"מ בראנסדארפער זצ"ל ח"ג סי' קי"ח בא' ששאל אם שומע קושיא בתוך לימודו אם מותר לו להקדים ולשאול את שאלתו כאילו יצאו ממנו הדברים אם יש בזה איסור גניבה או לא. וכתב לו דלא שייך בזה איסור גניבה כיון דהתוה"ק היא מורשה לכל אחד ואחד מעמ"י (שמו"ר ל"ג ז'). אבל צריך לחוש לגניבת דעת. ע"כ ת"ד. והמוכח מדבריו דלא שייך בזה איסור גניבה כלל (אפילו לא כעין) כיון דהתורה שייכת לכולם ואין שייך תורה ששייכת למישהו. ודבריו צ"ב לענ"ד דבהדיא בתוספתא נתבאר דשייך בזה גופייהו איסור ומדוע רק מטעמא דגניבת דעת. ועוד איכא להעיר על דבריו דבגמ׳ קדושין ל"ב א' איתא גבי רב שמחל על כבודו, כבודו מחול כיון דדריש כי אם בתורת ה׳ חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה, דבריש הפסוק הוא תורת ה', ובסיפא זה תורתו, אלא כיון שעמל בה נקראת כבר תורה שלו. וזה לא כ"כ משמע מדברי הקנה בושם. ואפשר אכתי לחלק דבעלות ממונית לא שייך על תורה ולהכי לא שייך גניבה בד"ת, אבל נמי שייך בעלות על התורה מצד יחס האדם כלפי התורה שעמל בה ודו"ק בזה. [ב] גניבת דעת האומר ד"ת שאינם שלו- כאילו נאמרו על ידו, הינם בכלל גניבת דעת- שגונב דעת השומעים ויחשבו ע"י זה שהוא חכם, וזה חלוק משקר (ויבואר יותר לקמן בערך שקר) כיון שלא משקר שזה ממנו אלא גורם לשומעים לחשוב כאילו זה ממנו וכמבואר בתוספתא דלעיל. במרדכי ב"מ כ"ט ב' וז"ל "המפקיד ס"ת אצל חברו גולל כל י"ב חודש ולא יקרא בו לכתחילה, פירש רב יודא גאון כשם שאסור לקרות בו כך אסור להעתיק ממנו אפילו אות אחת שלא ברשות דמרע לי' לפקדון, וה"מ בבור וע"ה אבל חבר ות"ח מותר לקרות בו ומותר להעתיק ממנו ואפילו לכתחילה שלא ברשות, והוא כשאין לו כיוצא בו, לפי שכשהפקידו אצלו יודע היה שהנפקד חבר וילמוד בו ואדעתא דהכין הפקיד אצלו. ע"כ. העולה מדברי ר"י גאון, דמותר להעתיק אפילו דשלא ברשות דאדעתא דהכין הפקיד אצלו, ועוד מוכח דשייך בעלות על דבר כזה. ועי' ש"ך סי' רצ"ב ס"ק ל"ה דהביא מקור לד' ר"י גאון מהתוספתא דלעיל ומוכיח דמותר להעתיק. וע"ע בסוף דבריו דפוסק דמותר להעתיק ספר חברו אפילו חברו מקפיד על ההעתקה מטעמא דהתוספתא. ויש להעיר על דבריו דכל מה שנתבאר בתוספתא הוא על גניבת דברי חברו באופן שיראה כאילו הוא אמרו, דזה מיקרי גנב, וא״כ מה מוכיח דמותר להעתיק דברי חברו ללא רשות דמיירי בכלל אפילו בספר שחברו לא כתבו. דהיינו הש"ך מוכיח מהתוספתא דין שסתמא דמותר להעתיק מספר ששייך לחברו ללא רשות הרי הדין בתוספתא הוא לגבי לגנוב את דברי תורתו שחבירו גופיה חידש. ואינו קשור לדיני גניבת ד"ת חברו. [ג] שפתיו דובבות בקבר ובטעמא דיהיו שפתותיו דובבות בקבר. ויש לציין דכ״ז מיירי כשמזכיר במותו. וצ״ב דיזכיר שם בעל המימרא ובשמיא יודעים מיהו בעל המימרא ואת שפתיו ידובבו. ומבאר בשו״ת פנים מאירות (בהקדמה) דבאמת לא צריך להקפיד כולי האי בשם בעל המימרא דבגמ׳ יבמות צ״ו ב׳ נתבאר דרבי יוחנן קפיד אבעל אמימרא, ומבואר שם, דכל ־מה שהקפיד רבי יוחנן הוא רק היכא דזה נפקא מינה להלכה שיבואו מזה לידי פסיקת הלכה ובאמת א״צ להקפיד בשמועה שאין בה נפק״מ (כגון חידוש באגדה וכו׳) ובזה יש לבאר ד׳ הגמ׳ קידושין מ״ג א׳ אמר רב יצחק אנא לא רבי אבין ברבי חייא ולא רבי אבין בר כהנא אלא רבי אבין סתם, למאי נפק״מ למירמה דידיה אדידיה, דהיינו דרב יצחק דקדק מיהו בעל המימרא והנפק״מ להלכה. וזה צ״ב דא״כ נימא שפיר נפק״מ למי ידובבו שפתיו בקבר. שמע מינה, דצריך לדקדק טובא בשם בעל המימרא, היכא דזה להלכה. [ד] כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" "כל ת''ח[2]<file:///C:/Users/User1/Desktop/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%9F/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%90%20%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%90%D7%9D%20%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8%20%D7%9C%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%20%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%9C%D7%90%20%D7%A9%D7%9D%20%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%91.docx#_ftn2> שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר". וצ״ב אמאי בעי ב׳ מימרות להך דינא. ואמאי לא הביא רבי יוחנן מימרא זו לראיה שצריך לדעת שם בעל המימרא. ובמהרש״א (יבמות שם) מתרץ קושיא זו (השנייה) דטעמא דכל האומר דבר וכו׳ הוא דין כללי כלפי העולם ולא כלפי אותה בעל המימרא. אבל איפה שבעל המימרא מת, עתה מפסידו הפסד גדול ע״י שאין מזכיר השמועה ממנו. ובטעמא דהמביא גאולה לעולם, אינו מפסידו בזה, אם אינו מזכיר בשמו על ידי זה. (ויש להעיר דאכתי שייך שינזק ע״י שיתאחר הגאולה ולא יקום לתחיה״מ ודו״ק). אך אכתי צ״ב מפני מה בקניני התורה הזכיר דווקא טעם זה ולא הטעם השני דאכתי לפי דברי המהרש״א הטעם של שפניו דוברות הוא יותר חמור מכל האומר דבר בשם אומרו, והנראה ליישב בפשיטות דמח' קניני התורה זה דברים ברובם של בין אדם לחברו (נושא בעול עם הבריות וכו') דע"י העבודה שלו הוא רוכש עוד מעלה ממ"ח הקנינים. וטעמא דשפתיו דובבות הרי מיידי באחד שמת כבר ולהכי לא מצי למינקט הך טעמא אלא כל האומר דבר בשם אומרו דזה שיך בחיים ומח׳ קניני התורה מיירי בב״א לחברו ודו״ק וכדמוכח להדיא גמ׳ מגילה ט״ו א׳ ממרדכי ואסתר ופשוט. [ה] מדבר שקר תרחק ובטעמא דעובר משום מדבר שקר תרחק (שיש לחלקו מטעם גניבת דעת הבריות היכא שכותב דבר תורה של חברו ואינו מפרסמו דאז לא גונב דעת הבריות, אלא עובר על שקר כאילו הדברים יצאו ממנו ודו״ק החילוק). לענ"ד יש ראיה מוכרחת מגמ' שבועות ל"א א' מנין לתלמיד שיושב לפני רבו ורואה זכות לעני וחוב לעשיר מנין שלא ישתוק תלמוד לומר מדבר שקר תרחק. מנין לתלמיד שרואה את רבו שטועה בדין שלא יאמר אמתין לו עד שיגמרנו ואסתרנו ואבננו משלי כדי שיקרא הדין על שמי ת״ל מדבר שקר תרחק. וצ"ב אמאי התלמיד צריך לתקן את רבו מיד, דמאי שייך מדבר שקר תרחק בזה, הרי בוודאי יודע התלמיד איזה דין שנשמט מרבו, וא"כ אדרבה שפיר מתקנו בסוף ושפיר קרי לדין על שם התלמיד, ואדרבה אם נימא דצריך לתקנו מיד בוודאי יצא שקר שהדין יקרא ע״ש הרב. והרי התלמיד חידש את הדין ובוודאי צריך להקראות על שמו וצ"ע. וא״ת דאתי לאשמועינן שצריך לתקנו מיד כדי שלא יצא שקר מפי הרב, הרי כבר זה השמענו בסמוך במימרא נפרדת דאסור לעשות כן. וצ״ב. וצ״ל דבאמת אין הדין נקרא על שם התלמיד כיון שהרב דן את הדין ועל ידו הובררה נקודה נוספת, אבל באמת הדין הוא ע״ש הרב אלא ע״כ מוכח דאסור לאדם להראות דשייך אליו דין אשר בעצם לא יצא ממנו ויש בזה איסור של מדבר שקר תרחק. [ו] ידיעת שם בעל המימרא- נפק"מ לפסיקת הלכה ובטעמא אחרינא דע״י זה ידעו כמו מי לפסוק. הנה כבר הובא ד׳ שו״ת פנים מאירות בקצרה, דטעמא דקפיד רבי יוחנן מיהו בעל השמועה, הוא מכיון דאחר פטירתו יבואו לחזור על שמועתו. אבל אם לא ידעו מיהו בעל המימרא לא יחזרו על דבריו וא״כ שפתיו לא ידובבו בקבר. וע״י זה יפסיד. אבל באמת שפתיו ידובבו אם תוזכר המימרא בלא שמו רק יווצר מזה הפסד דאחר פטירתו וכנ׳׳ל. אך אם זה דבר הלכה לא זאת שלא יחזרו על שמועותיו, אלא גם אם יחזרו על שמועותיו לא יסמכו על זה כיון דלא נודע מיהו בעל המימרא אז ודאי לא תוזכר שמועתו. והנה שיטת הפנים מאירות דכל מה דבעי להזכיר שם ההלכה הוא רק מחמת שאח׳׳כ יבואו לפסוק הלכה כמותם וע׳׳י זה יותר ידובבו שפתותיהם בקבר. והחיד״א בשם הגדולים (מערכת ספרים ו׳ ספר הזכרונות) הוכיח כדבריו דרבי הקדוש כתב הרבה הלכות בסתם משנה ולא פירש מיהו בעל המימרא כיון דהיות דהלכה כסתם משנה א״כ יפסקו כמו זה, ולא חייש לפרש מיהו בעל המימרא. אך בזה יש להעיר דאכתי קי״ל קידושין נ״ג א׳ דסתם הלכה ר״מ היא, וא״כ שפיר תו ידעי׳ מיהו בעל המימרא, ואכתי לא מוכח וצ"ב. אך בהקדמה לספר דברי נחמיה (בהקדמת בן המחבר) פליג על דברי הפנים מאירות, וס״ל דודאי זכות הוא למחבר הספר שיקרא השמועה על שמו, וזה הוכיח דאיתא גמי סנהדרין צ״ג ב׳ נחמיה בן חכליה לא זכה שיקרא שמו על ספרו, וא״כ מוכח בהדיא דאע״ג דזה דברים שאין בהם נפק״מ להלכה (ובוודאי דבנ״ך לא שייך למימר דפסקינן כמר זה, דוודאי אין מאן דפליג על הנ״ך) אם כל זאת - עניין שיקרא על שם בעל המימרא. אך מביא עוד גמי הוריות י״ג ב׳ דקנסו לר׳׳נ ולר"ל דלא תאמר הלכה משמם, ואע״ג דפוסקים כמותם, ומוכח בהדיא דזה הוי ענין שיקרא ע״ש.
  • Y

    איך מקובל לציין לרא"ש?

    2022
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 19/08/2022 11:05 ובקשת מחילה מהרב צפנת פענח שכבר הקדימני, אלא שלא ראיתי דבריו כיון שקופצים לי לצד השמאלי של השורה והעין רואה רק את ההודעה שתחתיה. From: [email protected] [email protected] On Behalf Of צפנת פענח Sent: 19 Aug 2022 10:32 AM מאת: To: עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] איך מקובל לציין לרא"ש? כמדו' שברא"ש כותבים סי' ולא הלכה (עירובין פ"ב סי' ב'). ב-יום שישי, 19 באוגוסט 2022 בשעה 10:19:38 UTC+3, י. ז. פ. כתב/ה: יישר כח https://mailtrack.io/?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Mailtrack 19.08.22, 10:19:20 https://ci6.googleusercontent.com/proxy/ExieayQR3QngYfv9fEszpgb2NlZ5mCRoY4Fb31U6agY2lNIskmiVbB713Sx1iZwLRbZvIdyItNtPfpCfZMPgyJnYRzSJh81KQX7BaPm_75JlMabbexe-eWdK-5MVxsLUGMa-YYd6_dn4=s0-d-e1-ft#https://mailtrack.io/trace/mail/331ce25f5cfd0cafdba7b8f240765c5 פרק והלכה. From: mailto:[email protected] [email protected] < mailto:[email protected] [email protected]> On Behalf Of yz p Sent: Friday, August 19, 2022 10:12 AM To: עריכה תורנית < mailto:[email protected] [email protected]> Subject: [עריכה תורנית] איך מקובל לציין לרא"ש? איך מקובל לציין למראה מקום ברא"ש בהילכותיו? לפי הדפים או לפי הפרק וההלכה? דהיינו (רא"ש, עירובין ק"ד ע"ב) או (רא"ש עירובין פ"י ה"ב)? יישר כח לכולם!! https://mailtrack.io/?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Mailtrack 19.08.22, 10:09:59 https://groups.google.com/u/1/group/aricha-toire/attach/e2580182dae06/~WRD220.jpg?part=0.1&view=1 -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל- https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CABM3QaKrR8KVm42Vg_pStkWpXKkSguLKHPrZtomsK11LMDs9MQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CABM3QaKrR8KVm42Vg_pStkWpXKkSguLKHPrZtomsK11LMDs9MQ%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/197043cd-3e95-4abf-8846-78cf950ff6fen%40googlegroups.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/197043cd-3e95-4abf-8846-78cf950ff6fen%40googlegroups.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • ח

    זה מה שצריך לההדרת פרוייקט הטור במכון נקודה

    2022
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 06/09/2022 21:51 'נקודה' צדדית, רק אני נהניתי מהכתיבה הרהוטה במייל של נקודה מתחילת השירשור הזה? לפעמים יוצאים טקסטים מאנשים שמתפרנסים מעריכה, שגורמים להטיל ספק ביכולת שלהם לעסוק במקצוע. ופה - מייל טכני ואפשר להתענג על כל שורה.
  • ש

    סוגי עבודות בעולם העריכה

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 13:00 בס"ד הרב מעשה הכתב - תודה. את הרשימה הזו חיפשתי.. מישהו יתנדב לערוך את כל מה שנכתב עד כאן, בשפה ברורה ? זה יעזור מאוד לאלו שרוצים להכנס לתחום
  • 0

    מה המחיר לתמלול שיעור?

    2022
    19
    0 הצבעות
    19 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2022 15:55 מה הלקוח צריך? תמלול מילולי או תמלול תוכן?
  • ש

    כיצד ניתן להקל על העריכה בקבצים ארוכים - בעילו"ש

    2022
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 26/11/2022 21:59 לגבי "לדוג' אם הוא רוצה הספק של כך וכך, וכבר הסברת לו שהאיכות תהיה בהתאם, אז מה אכפת לך ? בעל המאה הוא כו'" לפעמים יכול לקרות שהמזמין יראה שהאיכות החדשה לא מתאימה לו... לפעמים כן כדאי להכניס קורטוב של שכל... לגבי "אז תמיד המציאות היא הפוך, עדיף לו להתגמש הרבה מאשר לקבל עובד חדש." הייתי מסייג את ההכללה 'תמיד' בהערכה עצומה למקים הקבוצה - היהודי שחשב וחושב תדיר איך ובמה אפשר לעזור לעורכים! כולנו מודים לך מעומק הלב!