דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
  1. דף הבית
  2. קטגוריות
  3. ארכיון: הקבוצה הישנה
  4. 2022
  5. חיפוש מאמר חז"ל
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מאמר חז"ל

2022
3 3 0 1
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • י

    כשכותבים וז"ל לעשות פסיק אחרי הוז"ל או לא?

    2022
    21
    0 הצבעות
    21 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 15/08/2022 18:43 או מרכאות או ז"ל ועכ"ל. א"צ בשניהם. From: [email protected] [email protected] On Behalf Of י. בן חיים Sent: 15 Aug 2022 1:26 PM מאת: To: ברכת ישראל מאת: Cc: יצחק דובאוו [email protected]; אהבת ישראל [email protected]; משה הלברשטאם [email protected]; אלי אפלבוים [email protected]; עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] כשכותבים וז"ל לעשות פסיק אחרי הוז"ל או לא? יש"כ! כשיש מרכאות צריך להוסיף עכ"ל? הרי המרכאות [וה-וז"ל] מוכיחות עליו! באופן שהציטוט נמצא בתוך גרשיים וכדומה, אפשר לוותר על הפסיק, אך לענ"ד עדיף להשאירו. עם זאת חשוב לציין שבספרים רבים לא מוסיפים פסיק כלל לפני עכ"ל, כי בעצם זו הפסקה ברורה [וכן לגבי יעו"ש] - אך כאמור המקובל והראוי (לענ"ד) הוא להוסיפו. לדעת עו"ה פסיק לדעתי לא משנה, אבל שיהיה אחיד בכל הספר אבל מי אנוכי כו' יש"כ! ומה עדיף, פסיק או נקודה? ודאי שצריך אחד מהם מעוז והדר [הריני מגלה דעתי שאין הכוונה שצריך כי כך כתבו עו"ה..] צריך רשות מעו"ה לצלם קטע מההוראות ? כי עקרונית הם לא מרשים להעביר את זה הלאה מענין לענין באותו ענין: בסוף הציטוט לפני 'עכ"ל', יש שכתבו לעשות פסיק [כזה: ...פטור, עכ"ל.]. האם הפסיק מוכרח אף שכותבים 'עכ"ל'? ומה עדיף, פסיק או נקודה? בברכה מרובה! סתם נקודה לשונית - לא כותבים: אחרי הוז"ל. אלא אחרי ה - וז"ל. או אחרי ה'וז"ל' או אחרי תיבת וז"ל. וד"ל נהוג לעשות נקודותיים: -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALr5kJqfbALaTBqQJfZb73pOUihvck4xSjxy4jj1D3T%2B5OM5Tw%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALr5kJqfbALaTBqQJfZb73pOUihvck4xSjxy4jj1D3T%2B5OM5Tw%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAA%3DF_hytCi%2BOhsk%2B3q1s6LG8dKY%3DQ%2Bconr6%3DRHyiWc2w9yARKQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAA%3DF_hytCi%2BOhsk%2B3q1s6LG8dKY%3DQ%2Bconr6%3DRHyiWc2w9yARKQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- באהבת ישראל נביא את הגואל -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAP%2BKNT2w8LQzRgeyHUj_2X58%3DbxjQmy7WLrbCzJ3tQKQaozFXg%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAP%2BKNT2w8LQzRgeyHUj_2X58%3DbxjQmy7WLrbCzJ3tQKQaozFXg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAADQ2cjXG8cg18raN5jQO2ZztCnJSVih%2B8QZuDxUonCWj5SDbg%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAADQ2cjXG8cg18raN5jQO2ZztCnJSVih%2B8QZuDxUonCWj5SDbg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAO67RELP5_hAQ0n-HkR6PzTvC%3DNww_M0pn_SzfQaa1JH3%3DjGLw%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAO67RELP5_hAQ0n-HkR6PzTvC%3DNww_M0pn_SzfQaa1JH3%3DjGLw%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAADQ2chiYRwq-bGbj4t4hAg%3D1U4h-krH5bY9PbVPU8wo122CbQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAADQ2chiYRwq-bGbj4t4hAg%3D1U4h-krH5bY9PbVPU8wo122CbQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • N

    חיפוש בתוכן ספר הברית ח"ב מאמר ד פרק יח

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 14:14 לזה כוונתך? ספר הברית - חלק ב מאמר ד אהבה ויראה - פרק טו אתה הראת לדעת (בפרק י"א מאמר זה) שענין אהבת הרוממות אל ה' כענין אהבת בן אדם המעלה בעל החמודות והשלמות שהשכל גוזר לאהוב לאיש אשר אלה לו, ואחר שגלוי וידוע לכל שאין כשלמות הבורא יתברך אפילו למי שאינו בקי בחכמת הכוכבים והגלגלים וכל מאמינים שהוא השלם האמתי וכלו מחמדים, לכן דעת כל איש ישר הולך ומחייב לאהוב אותו מזה הצד שהוא הגדולה ובכן יירא אותו יראה גדולה אחר שאי אפשר לאחד בלתי האחד, ככה הדרך ומסילה לאלהינו המגיע לזאת האהבה, והעוזר עליו הוא כמו הדרך והפתח אשר לאהבת איש החמודות והעוזר עליו, כי אם תזכרו ראשונות וקדמוניות את הרשום (בפרק ה' מאמר זה) שהאהבה הבאה מן השכל לבעל החמודות צריך סעד לתמכו, ובמה יסעדנו בטבע שהוא ההשתוות והדמיון אליו שזה מוליד אהבה עזה בטבעו, ככה האהבה אל האלהים שאף היא אינה אלא מן השכל על שהוא השלם וכלו מחמדים אף היא צריך סעד לתמכה שהוא ההשתוות אליו וזהו הדרך המגיע לאהבה רבה הזה ומחזקו: ואם לא תדע לך במה תשוה אליו ומה דמות תערכו לו אשכילך ואומר לך דמה לך דודי למדותיו מה הוא רחום אף אתה רחום מה הוא חנון אף אתה חנון כאשר אמרו חז"ל, גם תשוה אליו בקיום מצות התורה מפני שהקב"ה אף הוא מקיים כל מצות התורה כאמרם ז"ל (בפרק קמא דברכות) אמר ר' יצחק מנין שהקב"ה מניח תפילין כו', וכאמרם במדרש ושמרו את משמרתי מלמד שהקב"ה מקיים כל התורה, וכאשר תקנו לנו חכמי קדם בנוסח הברכות שעל המצות אשר קדשנו במצותיו, מצותיו דייקא. נמצא אשר אני אחזה לי הדרך לאהבת ה' ויראתו באמת היא הדבקות במדותיו ושמירת מצותיו כי באלה תשתוה לו וההשתוות מוליד אהבה עזה: לכן פעמים רבות תמצא במקראי קודש אצל האהבה והיראה ענין הדבקות ושמירת המצות כנאמר את ה' אלהיך תירא אותו תעבוד ובו תדבק (דברים י') כלומר מה הוא הדרך המגיע אותך ליראה הגדולה, הדבקות והעבודה לפניו במצותיו, ונאמר ואהבת את ה' אלהיך ושמרת משמרתו וחקותיו ומשפטיו ומצותיו (שם י"א) כלומר מה הדרך המגיע לאהבה הגדולה שמירת מצותיו, ונאמר כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם לעשותה לאהבה את ה' אלהיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו (שם) כלומר הדרך לאהבה הוא עשיית המצות ולדבקה בו במדותיו, ונאמר אחרי ה' אלהיכם תלכו ואותו תיראו ואת מצותיו תשמרו ואותו תעבדו ובו תדבקון (שם י"ג) ונאמר אשר אנכי מצוך היום לאהבה את ה' אלהיך ללכת בכל דרכיו ולשמור מצותיו (שם ל'), ואמר יהושע לאהבה את ה' אלהיכם וללכת בכל דרכיו ולשמור מצותיו ולדבקה בו (יהושע כ"ב), לכן אמר הכתוב ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך לשמור את מצות ה' (דברים י'), כלומר מהו הדרך המגיע אל היראה והאהבה אשר הוא שואל מעמך, זו ההשתוות אליו, ומפרש ואמר מה הוא ההשתוות, ללכת בכל דרכיו זו המדות ולשמור את מצות ה' שהוא מקיים אותם, וכשתשתוה אליו בכל אלה אז מלבד שתאהב ה' מצד השכל תאהב אותו ג"כ בטבע מצד ההשתוות וכל אחד יעזור את חבירו ואז תאהב אותו באהבה עזה יותר מאהבתך את עצמך ואת בנך את יחידך אשר אהבת בטבע לבד, ובכן תירא ממנו יראה גדולה שהיא יראת הרוממות ופחדת לילה ויומם שלא יפול שום פגם בכבוד של מעלה ע"י מעשיך כיראתך על בנך ממש ועל בעל החמודות ואת ה' אלהיך תירא לא שתפחד ויראת מאלהיך כדבר האמור למעלה (פ' י"ב מאמר זה) והתבוננת על מקומו ותבין: נמצא אשר חנן אלהים אותי בזה יהיה אהבת הרוממות כאהבת בעל החמודות ויראת הרוממות כיראת בעל החמודות כאשר באמת מקרא אחד להם ליראה את ה' אלהיך לרבות ת"ח, והדרך לזה הוא הדרך בעצמו המגיע לאהבת בעל החמודות כלומר ההשתוות אליו בשמירת המצות ולהדבק במדותיו, לא במה שמתבונן ועוסק בחכמת הכוכבים והגלגלים, כי ההתבוננות בהם אינו אלא שע"י זה יוסיף לו ידיעה פרטיית שהוא בעל החמודות יותר ממה שהיה יודע זה בתחלה בדרך כלל, אך בכל זאת אם זה האדם אינו מקיים מצות התורה ומדות הבורא לא יאהב לאלהים בשביל זה ולא ירא אלהים, כאשר יעיד הנסיון מהאנשים העוסקים באלה החכמות אשר אין יראת אלהים בלבותם. ואחר שהדרך שזכרתי דרך המלך ה' צבאות הוא ובהם הוא חפץ אשר על כן כתב בתורתו בכל המקום אשר יזכיר אהבה ויראה ענין הדבקות ושמירת המצות, לכן אף אתה אחי וראש אחוז בזה ומנה לא תזוע תכין לך הדרך אשר צוך ה' כי זה הדרך יחלק אור לישרים כאור נוגה הולך ואור עד נכון האהבה והיראה הגדולה From: [email protected] [email protected] On Behalf Of n. reisner Sent: Thursday, September 1, 2022 1:47 PM מאת: To: עריכה תורנית Subject: [עריכה תורנית] חיפוש בתוכן ספר הברית ח"ב מאמר ד פרק יח מישהו יכול לצטט לי מתוך הספר ? וכבר כתב כן בספר הברית (ח"ב מאמר ד פי"ח) 'גם תשוה אליו בקיום מצות התורה, מפני שהקב"ה אף הוא מקיים כל מצות התורה כאמרם ז"ל אמר ר' יצחק מנין שהקב"ה מניח תפילין כו', וכאמרם במדרש (ילקוט רמז תרא) ושמרו את משמרתי מלמד שהקב"ה מקיים כל התורה, וכאשר תקנו לנו חכמי קדם בנוסח הברכות שעל המצות 'אשר קדשנו במצותיו', מצותיו דייקא', ע"כ. -- -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACb8x4eBgCcnMtwR-Q9pjZNyUMv33qUePtyR7FoU8xEPdc3WiA%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACb8x4eBgCcnMtwR-Q9pjZNyUMv33qUePtyR7FoU8xEPdc3WiA%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • N

    חיפוש מקור בחז"ל

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 15:12 מדברי האברבנאל בפר' אחרי המצו"ב, נראה שהגורל המדובר היא ביום הכיפורים. מאת: [email protected] קבצים מצורפים: אברבנאל אחרי.jpeg
  • ע

    חיפוש מקור לויכוח בין חז"ל לצדוקים בפסוק לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 16:44 נראה לי שכאן המקור ראב"ע פירוש א - הקצר: https://www.mgketer.org/mikra/2/35/3/mg/17 וטעם לא תבערו - בעבור שאמר בפסח "כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש" (שמ' יב , טז) , אסר עשות מאכל הנפש בשבת , כי לא יעשה מאכל כי אם בהדלקת האש. והשם יכפיל שכר הגאון , שהשיב תשובות גמורות על הצדוקים האוסרים נר בשבת. ופעם אחת התחבר עימי אחד מהם , ואמרתי לו , שנעזוב דברי הקבלה (ראה מכיל' ויקהל שבתא א) ונרדוף אחרי הכתוב לבדו; אז שמח. וָאשאלהו לאמר: מי אסר להדליק הנר בליל שבת אחר שקוע השמש? אז ענה ואמר: לא תבערו אש! גם אני עניתי , כי הכתוב לא הזכיר הלילה , כי אם היום; וכן "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (וי' יב , ג) - לא נמול בלילה. אז ענה: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" (בר' א , ה) - שניהם נקראו 'יום' , והערב קודם הבוקר. גם אני השיבותי , כי זה לא יתכן , כי הכתוב אומר "ויקרא אלהים לאור יום" (שם) , ואיך יסתור דבריו לקרוא האור והחשך 'יום'? וכבר פרשתיו (שם). וכתוב "לילה ויום" (מ"א ח , כט); "ויום ולילה" (בר' ח , כב); "שלשת ימים לילה ויום" (אס' ד , טז); "שלשה ימים ושלשה לילות" (ש"א ל , יב)? אז השיב: "מערב ועד (בנוסחנו: עד) ערב תשבתו שבתכם" (וי' כג , לב). גם אני עניתי , כי זה הכתוב הוא על יום הכיפורים לבדו; והראיה , שאמר "שבתכם" , לשון יחיד , ולא אמר 'שבתותיכם' , כמו "ואת שבתותי תשמרו" (וי' יט , ג); ועוד , כי השבת לא תקָרא 'שבתכם' כי אם 'שבת יי'' , כמו "אך את שבתותי" (שמ' לא , יג). רק יום הכיפורים נקרא כן: "שבת שבתון הוא לכם" (וי' כג , לב) , ולא מצאנו שאמר בו 'שבת ליי''. ולמה אאריך , ופסוק "מערב ועד ערב" לא נאמר כי אם ביום הכיפורים , ובו כתוב "בתשעה לחדש בערב" (שם) , והנה היום קודם הלילה; וכן "שנים ליום עולה תמיד. את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים" (במ' כח , ג - ד) שהוא ערב כבוא השמש , כאשר הוא כתוב בפסח (ראה דב' טז , ו). אז השתבש הצדוקי , ואחר ימים בא אלי לאמר: הנה "כי כל אכל חמץ... מיום הראשון עד יום השביעי" (שמ' יב , טו); גם "אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד)! אז עניתי ואמרתי לו: גם בפסח כתוב "בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות" (שמ' יב , יח) , וכבר הזהיר על הלילה "על מצות ומרורים" (שם , ח) , ושב להזהיר מתחלת יום ראשון ועד יום השביעי בערב (ראה שם , יח); והעד , שלא אמר בשבת: 'ביום הששי בערב תשבתו' , רק אמר משה לישראל ביום הששי: "שבתון שבת קדש ליי' מחר" (שמ' טז , כג) , ולא אמר: זה הערב הבא. גם "ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד) איננה ראיה , כי פירושו הוא: הבשר שתזבח בערב - לא ילין ממנו לבקר יום הראשון; והטעם , שלא ישאר ממנו עד בקר יום ראשון. אז הלך בחמת רוחו על נפשו (ע"פ יח' יג , יד). והנה הוא שב אחר חֹדש אלי , והוא שמח וטוב לב , בעבור שמצא "היום הזה יום בשורה הוא" (מ"ב ז , ט) , ושם כתוב "וחכינו עד אור הבקר"! אז עניתי: כאילו אין 'יום' כי אם זה! והלא כתוב בתורה "ביום הכותי כל בכור" (במ' ג , יג) - ובחצי הלילה היתה מכת בכורים (ראה שמ' יב , כט)! רק פירוש 'יום' - על שני דרכים: האחד - ביום ובלילה; והשני - זמן ועת , כמו "והיה ביום ההוא" (יש' יז , ד); וכן "אתה עבר היום את הירדן" (דב' יט , א). והזכרתי אלה הדברים , בעבור שיוכל האדם המבין לפרש הכתובים לטעמים רבים; על כן אנחנו צריכים בדברי כל המצות לקבלה ומסורת ותורה שבעל פה , כאשר התחלתי בספר הזה (ראה הקדמתו לבראשית).
  • י

    [2]: ציון מקורות שהובאו בדברי חז"ל

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 10:24 נכון, בתנאי שהמקורות הם קצרים ונקודתיים ובלי דיוני משנה ומ"מ אם הם בסוגרים מאד כדאי שהסוגרים יהיו מוקטנים בשלש נקודות מהכתב הראשי לענ"ד היה עדיף להשתמש בסוגרים עגולים ולא במרובעים, אבל יש החולקים עלי בזה בוורד ניתן ליצור סוגרים עגולים בלחיצת כפתור, כולל יצירת תו אחד של רווח קדימה בכתב בגודל הרגיל, כדי שיהיה ניתן להמשיך לכתוב במהירות בל להגדיל מחדש את הגודל, או ללא רווח - אם זה מיועד לסיום משפט ------ Original Message ------ מאת: From "Gra Biurim" מאת: To "מעשה הכתב" [email protected]; "Typing Main" Date כ"ח חשוון תשפ"ג 10:16:56 Subject Re: [עריכה תורנית] ציון מקורות שהובאו בדברי חז"ל קבצים מצורפים: פתיחת סוגרים.MP4
  • G

    חיפוש ספר

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 31/12/2022 23:03 אני מחפש ספר נחמת אליהו על איכה זה פירוש הגר"א על איכה שיצא לאור על ידי מכון הגר"א, ולא מצאתי אותו לא בחנויות ולא באוצר החכמה
  • ש

    חיפוש מקור

    2022
    40
    0 הצבעות
    40 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 14:27 רק עכשיו אני רואה האשכול. מכל מקום, אף אחד לא ציין לד' חילוקי כפרה, נז' בגמ' ויש על זה עוד חלק באדר"נ. ויש עוד כמה מקומות בחז"ל במדרשים ובזוהר, וכולם כאחד אמרו שהכל מתתקן, אולי כתבו דברים נוראים אין לתקן אבל הכל יכול להתקן. דוגמא: בפדר"א אי' על ריש לקיש כמה עבירות נוראיות היה עושה עם ב' חבירו, וכמה אנשים רצחו וגזלו וכו', ועשה תשובה והכל נמחק וכו',  וביום שמת בו מתו שני ריעו בהרים, אמרו לפניו רבש"ע כלום משאוי פנים יש לפניך, יש גזלנו וכו', א"ל שוטים שבעולם הוא עשה תשובה, א"ל  הנח לנו שעה אחת ואנו עושים תשובה גדולה לפניך וכו', אני לא זוכר ממש הלשון כרגע. דוג' נוספת: בקה"ר אי' על רשעים חברים תיאורטיים, אחד עושה תשובה ואחד לא, ולע"ל זה עומד בצד חבורה של רשעים ורואה לחבירו עומד  בצד חבורה של צדיקים, אומר להם מפני מה אני עומד וכו' והוא עומד וכו', א"ל ביום שמת ראה זה אותו מוטל על הקרקע, תחתיך וגו', והלך ועשה  תשובה, אמר להם הניחוני ואלך וכו', א"ל וכו', אמר להם הניחוני ואלך ואראה בכבודו וכו' א"ל רשע כבר אנו מצווין שלא להעמיד צדיקים בצד רשעים  ורשעים בצד צדיקים שנ' למען לא ינוח וגו', ואז או שכתוב מיד הוא אוכל את בשרו שנ' הכסיל חובק וגו', או שכתוב מיד הוא כועס וחורק את שיניו שנ'  רשע יראה וכעס ועליו וגו'. עוד שם: ריש לקיש הוה לעי באוריתא כל צרכיה בהדה אליסס דטבריה, והוה נהיג מעתד ליה הדין פיילדא חד משקויי למים בכל יום, והוה אתי  משלהי משלהי ושתי לה, יומא חד עאל למיעבד עימיה אויר קליל, אמר ליה נהור את דאת וההוא גברא הוינן עיילין לכנישתא כחדא, את זכית וההוא  גברא לא זכי, צלי עלי דיהוי חולקי עמך לעלמא דאתי, אמר ליה ומה נצלי עלך דכל חד וחד לא מתרין ליה אלא עם בניה אומנותיה. גם בג' גבי ר"י בר"א בר"ש אי' שכל זונה שנשכרת בשתים שוכרתו בשמונה, ואי' שם שנתקנו כל העברות, ע"ש כל המעשה. עוד במעלות התורה, שאמר אחי שכל הסיגופים שכתב האר"י ז"ל הוא למי שאינו עוסק בתורה, אבל מי שעוסק בתורה אין צריך לכל זה וכו', והכי אי'  בהרבה מקומות בגר"א ז"ל ותלמידיו ז"ל, וכן אי' להדיא בשלהי מנחות (קיא כזכור), אמר רבא כל מי שעוסק בתורה אינו צריך לא חטאת ולא אשם וכו',  ובתדבא"ר ועל כל פשעים תכסה אהבה ואין אהבה אלא תורה וכו', וכן אי' בזוהר כמה פעמים, ועי' מעלות התורה בכ"מ. וכן אי' מעשה בנתן דצוציתא וכו', פעם אחת היה לומד רע"ק תורה וראה אותו וכו', אמר לתלמידיו מי הוא איש זה, אמרו לו נתן רועה זונות, ובסוף  נעשה מר עוקבא (רש"י ז"ל סנהדרין, ועו"מ). ע"כ דברים שזכרתי כרגע, ויש עוד הרבה מאמרים לאין סוף על תשובות נוראות, בין על מי שעשה בעבר ובין על מי שיעשה, שהכל מתוקן לגמרי בלי סרך. [] מאת: [email protected]
  • מ

    חיפוש מקור

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/11/2022 00:09 יש תנאים שאמרו שהזמן היה קודם הבריאה, והרמב"ם במו"נ דוחה זאת בחריפות [שיש להסתכל על הנאמר ולא האומר]. תראה מו"נ ח"ב פרק יג ופרק ל. יש גם ראב"ע ע"ז כמודמה בריש בראשית.

1

מחובר

789

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים