עזרה בניסוח:
-
תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:30
לגבי זכותו תגן: גם בלשון הדיבור אומרים: תגן. אך הר"ת שהשתרשו הם: זי"ע -
זכותו יגן בעדנו. ומבחינה דקדוקים אין זה נכון, אך כבר הורגלו כך.מאת: [email protected]
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:37
"תועלת יוצאת", זכותו תגן" אלו לא משפטים מושאלים או מומצאים, אלא משפטים
רגילים ככל המשפטים. וכללי הדקדוק חלים על כל המשפטים בשווה.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:37
"תועלת יוצאת", זכותו תגן" אלו לא משפטים מושאלים או מומצאים, אלא משפטים
רגילים ככל המשפטים. וכללי הדקדוק חלים על כל המשפטים בשווה.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:37
"תועלת יוצאת", זכותו תגן" אלו לא משפטים מושאלים או מומצאים, אלא משפטים
רגילים ככל המשפטים. וכללי הדקדוק חלים על כל המשפטים בשווה.מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:41
לר' חייקל (מקווה שאייתתי נכון):
כללי הדקדוק אינם מדע מדוייק אך גם לא כ"כ רחוקים מכך.
כך שכל משפט שתמציא יחולו עליו כללי הדקדוק. כמו שבכל כביש יחולו כללי התנועה
גם אם לא למדת את שיעורי הנהיגה עליו..מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:41
לר' חייקל (מקווה שאייתתי נכון):
כללי הדקדוק אינם מדע מדוייק אך גם לא כ"כ רחוקים מכך.
כך שכל משפט שתמציא יחולו עליו כללי הדקדוק. כמו שבכל כביש יחולו כללי התנועה
גם אם לא למדת את שיעורי הנהיגה עליו..מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:41
לר' חייקל (מקווה שאייתתי נכון):
כללי הדקדוק אינם מדע מדוייק אך גם לא כ"כ רחוקים מכך.
כך שכל משפט שתמציא יחולו עליו כללי הדקדוק. כמו שבכל כביש יחולו כללי התנועה
גם אם לא למדת את שיעורי הנהיגה עליו..מאת: [email protected]
-
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:48
לגבי זי"ע מצאתי:
[image: image.png]
אך מצאתי גם (ראה בקובץ).מאת: [email protected]
קבצים מצורפים:
-
תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:48
לגבי זי"ע מצאתי:
[image: image.png]
אך מצאתי גם (ראה בקובץ).מאת: [email protected]
קבצים מצורפים:
תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:50
הכללים הם קודם כל ע"פ הכתוב ספר התורה.
וספרי רבותינו, האבן עזרא ועוד מלאים בכללי דקדוק, כך שאין מקום להחליט מסברות
בעלמא, אלא יש ללמוד הכללים הבסיסיים לפחות.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:50
נקבה
זו דוגמא יפה לשאלתך כיצד ניתן לתת כללי דקדוק למילה מומצאתמאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:50
נקבה
זו דוגמא יפה לשאלתך כיצד ניתן לתת כללי דקדוק למילה מומצאתמאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:50
הכללים הם קודם כל ע"פ הכתוב ספר התורה.
וספרי רבותינו, האבן עזרא ועוד מלאים בכללי דקדוק, כך שאין מקום להחליט מסברות
בעלמא, אלא יש ללמוד הכללים הבסיסיים לפחות.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 20:06
מילים שהומצאו בעברית החדשה כבר הגדירן הממציא בעצמו ואין צורך להתפלפל בהן
אני מדבר על מילים *תורניים שמשתמשים בהם רק בין כותלי לבי מדרשא, ובספרים
קדושים.
לצערי, הרבה עורכים ומחברים בני זמננו מתחבטים ומתלבטים בדקדוק של מילים אלו,
עושים מזה מטעמים, ויגעים לריק, פשוט בגלל הסיבה הפשוטה שלא שייך כללי דקדוק
של לשון הקודש * על מילים שאינם לשון הקודש.
יש לפעמים שכבר נתקבל בציבור איך אומרים, כמו המשנה שואלת, הגמרא מתרצת, אבל
גם זה אינו באמת, שהרי ה'משנה' לא שואלת אלא ה'תנא' של המשנה 'שואל'. ולכן
בספרים הישנים תמיד כתוב מתרץ הגמ', לא מתרצת.מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 12:52 PM אליהו עבוד
-
תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 20:23
בענין 'זכותו יגן עלינו'
שאמרו ובצדק שעל פי הדקדוק שצריך לומר 'תגן', ור' חייקל העלה טיעוןארצה להציע מלה לגבי עצם התופעה, ואולי לזה כיוון ר' חייקל
פעמים שבשפה המדוברת מתרחקת קמעה הפעולה מהנפעל,
למשל:
"נגמר לי הסוכריות", במקום "נגמרו"
יש שיקשרו זאת למנהג הדיבור באידיש ["עס האט זיך מיר געענדיגט די צוקערלאך"
במקום "האבן זיך געענדיגט"]ולכאורה הוא אשר מצאנו במגילת אסתר כמה פעמים, למשל:
"ונשלוח ספרים"
"ונתון תמרוקיהן"
פועל תלוש מהנפעל, כנראה לפי מנהג הלשון בזמנם ומקומם של אסתר [ראה למשל מה
שכתבו האבן עזרא על ניקוד 'הנמצְאים'].
אכן זה לא בדיוק "פועל" אלא כעין "שם הפועל", כמו "שליחה" "נתינה", ובכל זאת
מתקשר למחצה לנפעל, שהרי אי אפשר לומר "ושליחה ספרים" "ונתינה תמרוקיהן".
[גם "זָכור את יום השבת" פירשוהו שאינו ציווי "זְכור", אלא כמו "לזכור"].
מקווה שהובנתימאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 20:06
מילים שהומצאו בעברית החדשה כבר הגדירן הממציא בעצמו ואין צורך להתפלפל בהן
אני מדבר על מילים *תורניים שמשתמשים בהם רק בין כותלי לבי מדרשא, ובספרים
קדושים.
לצערי, הרבה עורכים ומחברים בני זמננו מתחבטים ומתלבטים בדקדוק של מילים אלו,
עושים מזה מטעמים, ויגעים לריק, פשוט בגלל הסיבה הפשוטה שלא שייך כללי דקדוק
של לשון הקודש * על מילים שאינם לשון הקודש.
יש לפעמים שכבר נתקבל בציבור איך אומרים, כמו המשנה שואלת, הגמרא מתרצת, אבל
גם זה אינו באמת, שהרי ה'משנה' לא שואלת אלא ה'תנא' של המשנה 'שואל'. ולכן
בספרים הישנים תמיד כתוב מתרץ הגמ', לא מתרצת.מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 12:52 PM אליהו עבוד
תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 20:23
טעות גדולה בידיך!
ודאי שלכל מילה יש שייכות, היא או זכר או נקבה (ויש מילים ששייכות הן בזכר והן
בנקבה).
למשל, המילים: עגבנייה, מטרייה, חנוכייה - אף שהן חדשות ומומצאות, אם תאמר
חנוכייה גדול וכ"ש אם תכתוב כך, הרי יראו זאת כלעגי שפה.
וכן שאר המילים.
לגבי מתרץ הגמרא. זהו שיבוש גמור. גמרא זה נקבה ולכן: מתרצת הגמרא.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 20:23
בענין 'זכותו יגן עלינו'
שאמרו ובצדק שעל פי הדקדוק שצריך לומר 'תגן', ור' חייקל העלה טיעוןארצה להציע מלה לגבי עצם התופעה, ואולי לזה כיוון ר' חייקל
פעמים שבשפה המדוברת מתרחקת קמעה הפעולה מהנפעל,
למשל:
"נגמר לי הסוכריות", במקום "נגמרו"
יש שיקשרו זאת למנהג הדיבור באידיש ["עס האט זיך מיר געענדיגט די צוקערלאך"
במקום "האבן זיך געענדיגט"]ולכאורה הוא אשר מצאנו במגילת אסתר כמה פעמים, למשל:
"ונשלוח ספרים"
"ונתון תמרוקיהן"
פועל תלוש מהנפעל, כנראה לפי מנהג הלשון בזמנם ומקומם של אסתר [ראה למשל מה
שכתבו האבן עזרא על ניקוד 'הנמצְאים'].
אכן זה לא בדיוק "פועל" אלא כעין "שם הפועל", כמו "שליחה" "נתינה", ובכל זאת
מתקשר למחצה לנפעל, שהרי אי אפשר לומר "ושליחה ספרים" "ונתינה תמרוקיהן".
[גם "זָכור את יום השבת" פירשוהו שאינו ציווי "זְכור", אלא כמו "לזכור"].
מקווה שהובנתימאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 20:25
בכל אופן, בכתיבה צריך לדייק יותר ולא לכתוב נגמר לי הסוכריות אלא נגמרו. לא:
היה לו צרות אלא: היו.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 20:25
בכל אופן, בכתיבה צריך לדייק יותר ולא לכתוב נגמר לי הסוכריות אלא נגמרו. לא:
היה לו צרות אלא: היו.מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 20:27
אגב לגבי "יגן עלינו", כנראה שהמילה זכות באה הן בזכר והן בנקבה. ראה בקובץ
שהעליתי לעיל בתחילת השרשור.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 20:27
אגב לגבי "יגן עלינו", כנראה שהמילה זכות באה הן בזכר והן בנקבה. ראה בקובץ
שהעליתי לעיל בתחילת השרשור.מאת: [email protected]
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות