עזרה בניסוח:

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 17:18

"לא תצא מזה תועלת"
מי לא תצא מ'זה'?
התועלת!
והרי היא לשון נקבה. נמצא שנוקטים 'תצא' בלשון נקבה.
מקוה שהיה ברור.
ברכה והצלחה.

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:16

כבר כתבתי בנדון אחר הנלענ"ד שבמקרים כגון אלו אין זכר ואין נקבה, שהרי באמת
'תועלת' אינו 'יוצא', וגם אינו נכנס, לאף מקום, והוא לשון מושאל בעלמא, א"כ מה
לי שאכתבנו זכר או נקבה?..
בדומה לזה: זכותו 'יגן' עלינו או 'תגן' עלינו? אין הבדל, כי באמת ה'זכות' של
הצדיק אינו 'מגין' ולא 'מגנת' אלא הכוונה שהמעשים הטובים של הצדיק יגינו
עלינו, והוא לשון מושאל בעלמא, ולכן יש לכתוב 'יגן' כי במקום שאין סיבה לעשות
נקבה כותבים לשון זכר

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 10:19 AM מעשה הכתב

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:27

לא ולא!
אין כאן לשון מושאלת וגם אילו היתה, הלשון היא נקבה.
לגבי זכותו תגן/יגן: לפי כללי הדקדוק אכן צריך לומר תגן, אך משום מה הורגלו
העם לומר תגן, והנח להם לישראל.

יש כללים מסודרים ללשון ולדקדוק ולא מכריעים בזה מסברא וממה ש"נלענ"ד". בספרי
הבאתי כמה כללים בסיסיים.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:30

לגבי זכותו תגן: גם בלשון הדיבור אומרים: תגן. אך הר"ת שהשתרשו הם: זי"ע -
זכותו יגן בעדנו. ומבחינה דקדוקים אין זה נכון, אך כבר הורגלו כך.

מאת: [email protected]

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:33

יש לך מקור קדום (יותר מחמשים שנה) ל'תגן'?

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 12:30 PM אליהו עבוד

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:35

איך אפשר לעשות כללים על משפטים שהומצאו?

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 12:33 PM chaikel rakow

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:37

"תועלת יוצאת", זכותו תגן" אלו לא משפטים מושאלים או מומצאים, אלא משפטים
רגילים ככל המשפטים. וכללי הדקדוק חלים על כל המשפטים בשווה.

מאת: [email protected]

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:39

'חלות' (במובן של חלות קידושין וכדו') הוא זכר או נקבה?

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 12:37 PM אליהו עבוד

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:41

לר' חייקל (מקווה שאייתתי נכון):
כללי הדקדוק אינם מדע מדוייק אך גם לא כ"כ רחוקים מכך.
כך שכל משפט שתמציא יחולו עליו כללי הדקדוק. כמו שבכל כביש יחולו כללי התנועה
גם אם לא למדת את שיעורי הנהיגה עליו..

מאת: [email protected]

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:45

סליחה, אבל אם יש משהו מדוייק, הדבר הראשון שצריך להיות מדוייק הוא ה'דקדוק'!!!

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 12:41 PM מעשה הכתב

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:45

כללי הדקדוק הם כן מדע מדוייק. יש כללים ברורים, ובשביל ללמוד את כל הכללים
צריך כמה שנים, כי יש הרבה יוצאים מן הכלל והסתעפויות.

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:46

מי המציא את הכללים?

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 12:45 PM אליהו עבוד

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:46

חלות זה נקבה. "החלות לא תתקיים".

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:48

לגבי זי"ע מצאתי:
[image: image.png]
אך מצאתי גם (ראה בקובץ).

מאת: [email protected]

קבצים מצורפים:

• יגן.PDF

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:50

הכללים הם קודם כל ע"פ הכתוב ספר התורה.
וספרי רבותינו, האבן עזרא ועוד מלאים בכללי דקדוק, כך שאין מקום להחליט מסברות
בעלמא, אלא יש ללמוד הכללים הבסיסיים לפחות.

מאת: [email protected]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:50

נקבה
זו דוגמא יפה לשאלתך כיצד ניתן לתת כללי דקדוק למילה מומצאת

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:52

גם מטריה ומלחייה הן מילים מומצאות, והן נקבה.

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:54

ברור, ודאי שכל מילה שהוא לשון הקודש ניתן להגדרת זכר או נקבה, השאלה היא מה
עם כל המילים שהוכנסו במשך הדורות, או שהועברו ממשמעותן המקורית, כגון:
קושיא
תירוץ
גברא
חפצא
שעבוד
וכו' וכו'

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 12:50 PM אליהו עבוד

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 20:06

מילים שהומצאו בעברית החדשה כבר הגדירן הממציא בעצמו ואין צורך להתפלפל בהן
אני מדבר על מילים *תורניים שמשתמשים בהם רק בין כותלי לבי מדרשא, ובספרים
קדושים.
לצערי, הרבה עורכים ומחברים בני זמננו מתחבטים ומתלבטים בדקדוק של מילים אלו,
עושים מזה מטעמים, ויגעים לריק, פשוט בגלל הסיבה הפשוטה שלא שייך כללי דקדוק
של לשון הקודש * על מילים שאינם לשון הקודש.
יש לפעמים שכבר נתקבל בציבור איך אומרים, כמו המשנה שואלת, הגמרא מתרצת, אבל
גם זה אינו באמת, שהרי ה'משנה' לא שואלת אלא ה'תנא' של המשנה 'שואל'. ולכן
בספרים הישנים תמיד כתוב מתרץ הגמ', לא מתרצת.

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 12:52 PM אליהו עבוד

[ישראל אברהם קלא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 20:23

בענין 'זכותו יגן עלינו'
שאמרו ובצדק שעל פי הדקדוק שצריך לומר 'תגן', ור' חייקל העלה טיעון

ארצה להציע מלה לגבי עצם התופעה, ואולי לזה כיוון ר' חייקל
פעמים שבשפה המדוברת מתרחקת קמעה הפעולה מהנפעל,
למשל:
"נגמר לי הסוכריות", במקום "נגמרו"
יש שיקשרו זאת למנהג הדיבור באידיש ["עס האט זיך מיר געענדיגט די צוקערלאך"
במקום "האבן זיך געענדיגט"]

ולכאורה הוא אשר מצאנו במגילת אסתר כמה פעמים, למשל:
"ונשלוח ספרים"
"ונתון תמרוקיהן"
פועל תלוש מהנפעל, כנראה לפי מנהג הלשון בזמנם ומקומם של אסתר [ראה למשל מה
שכתבו האבן עזרא על ניקוד 'הנמצְאים'].
אכן זה לא בדיוק "פועל" אלא כעין "שם הפועל", כמו "שליחה" "נתינה", ובכל זאת
מתקשר למחצה לנפעל, שהרי אי אפשר לומר "ושליחה ספרים" "ונתינה תמרוקיהן".
[גם "זָכור את יום השבת" פירשוהו שאינו ציווי "זְכור", אלא כמו "לזכור"].
מקווה שהובנתי

מאת: [email protected]