דקדוק

[עריכה תורנית - ארכיון-3]

תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 14:38

היכן אני יכול למצוא הסבר על בנין קל ובנין כבד,
כלומר כתוב בספר ש'זכור' הוא בנין קל ו'מזכירין' הוא בנין כבד
בתודה מראש לכל העונים !

[y.rot7664 gmail - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 15:23

ככל הידוע לי מה שהעתקתם אינו מדוייק.

הבנינים הכבדים הם פיעל פועל והתפעל, מזכירין זה בבנין הפעיל.

From: [email protected] [email protected] On Behalf Of עריכה תורנית
Sent: 11 Sep 2022 2:39 PM
מאת: To: עריכה תורנית
Subject: [עריכה תורנית] דקדוק

היכן אני יכול למצוא הסבר על בנין קל ובנין כבד,

כלומר כתוב בספר ש'זכור' הוא בנין קל ו'מזכירין' הוא בנין כבד

בתודה מראש לכל העונים !

--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEiHk2vfBKJuGqxSAyLc-5EFex8d6H0DrHWEPPjeP-rVrF_Qtg%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEiHk2vfBKJuGqxSAyLc-5EFex8d6H0DrHWEPPjeP-rVrF_Qtg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

[חנניה הירש - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 16:21

בניין קל = בניין פעל?! הסבר מקיף

מה זה בניין קל? התשובה הקצרה היא שזה כינוי נוסף לבניין פעל. דוגמאות: אָמַר,
סָגַר, יָדַע, חָשַב ועוד כהנה וכהנה. אם זה כל מה שרציתם לדעת, אז תודה
ושלום, שמחתי לעזור:)
אבל אם אתם סקרנים לדעת למה בנין פעל זכה בשם הזה, בנין קל, ומהי בכלל משמעותו
של הביטוי הזה "בניין קל" – הסבר לכל זה ידרוש מאיתנו לצלול קצת יותר לעומק.
במאמר הזה אנחנו עומדים לחקור את בניין קל מכל צד ופינה, כדי להבין בדיוק מיהו
ובעיקר למה.
בטרם נתחיל – עובדה פיקנטית על הבניין הקל הזה, פרט שישמש לנו אבן דרך ותמרור
לאורך המאמר כולו:
בניין פעל קל הוא הבניין הנפוץ ביותר בשפה העברית. במקרא בערך 50% מן הפעלים
שייכים לבניין פעל קל, וגם בדורות הבאים הבניין הזה תופס נפח נכבד בנוף
הבניינים, יותר מכל בניין אחר.

אבל למה בעצם הבניין הזה כל כך נפוץ?
שפשפו את העיניים, ראיתם נכון. הופיעה כאן עכשיו השאלה "למה". אני יודע, זאת
לא שאלה שאמורים לשאול, שבעת בנייני העברית הם אקסיומות, עובדות נטולות סיבה
ועקרות מתכלית, שפשוט היו שם מאז ומעולם. ואם בניין אחד נפוץ מעט יותר מאחרים,
זה בוודאי לא נושא שאמור לטרוד את מנוחתו של מישהו.
אז זהו, שלא. השפה נוצרה בפיהם של דובריה התנ"כיים, בני אדם כמוני וכמוכם,
ומוחותיהם הקדמוניים נטו לבניין פעל חיבה מרובה.
יש כאן התרחשות, יש לה סיבה. הסיבה טמונה בכינויו הנוסף של בניין פעל – בניין
קל. מטבע הדברים, כל אחד מעדיף לקחת איתו לדרך משהו קל על פני כבד, בוודאי
כשמדובר בבניין. השאלה אפוא מתחילה מוקדם יותר: מדוע זכה בניין פעל בכינוי
הנחשק הזה.
במאמר זה נצלול לעומקם של דברים וננסה להבין מהי.
"בניין פעל הוא בניין קל" - האומנם?

יש בלשנים שאוהבים את עקרון הפשטות. לפי עקרון זה, ככל שמבנה לשוני הוא פשוט
יותר, כך הוא יהיה נפוץ יותר בשפה. הנחת היסוד היא שבני האדם הם עצלנים, ועל
כן ישאפו להשתמש בתבניות הפשוטות ביותר.
האם זה נכון תמיד? האם לא יכלו הילידים האפריקניים להמציא לחיית הענק רובצת
האגמים שם קליט ופשוט יותר מ"היפופוטם"? נניח לטענות שכנגד כרגע, ונבדוק אם
עקרון הפשטות מסייע לנו להבין את מעמדו הבלתי מעורער של בניין פעל כנסיך
הבניינים.
האם בניין פעל הוא הבניין הפשוט ביותר שבנמצא?
התשובה לכך היא מורכבת. בנין פעל פשוט מבחינות מסויימות, אבל מורכב יותר מרוב
הבניינים, מבחינות אחרות.
בניין פעל - בניין מותאם אישית

בשביל מי שמלמד עברית, במיוחד לעולים חדשים, בניין פעל מהווה חתיכת כאב ראש,
האזור הממולכד של מערכת הפועל
https://milimilim.co.il/מערכת-הפועל-שורש-בניין-גוף-זמן
העברית.
יש בניינים סימפטיים ממנו בהרבה, בניינים צפויים, מאורגנים ומסודרים פי כמה.
יש מורים וגם ספרי לימוד שמעדיפים להתחיל וללמד בניינים אחרים לפני פעל, למשל
את בניין הפעיל.

כי אומנם צורת העבר של בניין קל – פעל היא אחידה ופשוטה – פָּעַל – אבל ההווה
והעתיד שלו מסתעפים לכמה אופציות לפי חוקים שנראים לפעמים ממש שרירותיים,
ואולי הם אכן כאלה.

נתחיל בהווה.
לכל הבניינים צורת הווה (בינוני) אחת ויחידה. למשל פיעל – מְפַעֵל. אין עוד.
לעומת זאת, לבניין פעל יש לא פחות מ-3 צורות הווה.

1. צורת ההווה הנפוצה ביותר של בניין פעל היא פּוֹעֵל. דוגמאות: הולך,
   יורד, חומד, נושך.
2. לצד צורה זו קיימת צורת פָּעֵל. דוגמאות: רעֵב, צמֵא, גדֵל, ישֵן. חלק
   מהצורות האלה מוכרות לדוברי העברית, אבל בחלק מהן מתמידים דוברי עברית ילידיים
   לטעות עד זקנה ושיבה. מי מאיתנו לא שמע משפטים כגון "איך הילד גודל יפה!" או
   "רד ממני אבא, אני יושנת עכשיו"?
3. צורה נוספת של בניין פעל, גם בעבר, היא צורת פָּעוֹל. לצורה זו שייכות
   מילים כמו יכול (בהווה, אבל גם בעבר!) וקטונתי. צורה זו נדירה מאוד, אפילו
   במקרא.

עד כאן התייחסנו רק לצורות העבר וההווה. מה בנוגע לצורת העתיד? ובכן, גם כאן
העניינים אינם פשוטים. זה שיודעים שפועל שייך לבניין קל, עוד לא מבטיח הרבה
לגבי צורת העתיד שלו. לפעלים בבניין קל שתי צורות עתיד אפשריות: יפעול (הצורה
הנפוצה יותר. דוגמאות: ידרוך, ישמור, יטרוף) ויפעל (דוגמאות: ישאג, ישמח,
יגדל). האם יש היגיון בשיגעון הזה? בדרך כלל כן, אבל שימו לב שמדובר בכלל
דקדוקי נוסף שיש להעמיס על מוחנו המיוגע: את צורת יפעל מקבלים שורשים שאחת
משתי האותיות האחרונות שלהם היא גרונית (אותיות האח"ע). את צורת יפעול מקבלים
כל השאר. זה לא כלל של 100%, למשל המילים ירכב וישכב אינן מכילות אף לא אות
גרונית אחת לרפואה, ובכל זאת הריהן כפי שהן.

כעת נוסיף לתערובת גם את צורת שם הפועל. כאן דווקא יש איזו תמימות דעים,
לכאורה, מקיר לקיר: שם הפועל של בניין קל הוא לפעול. למשל: לגמור, לזרום,
לרכוש, לברוח. איזו אחידות מופלאה. אה, כן, חוץ מהפועל לשכב. וגם, בגזרות
השונות נוצרות מפלצות שלא ברור מאין באו: לשבת, לגשת, לתת, לחנות, לעוף, לחון.
לא חשוב, נעזוב את הגזרות כרגע, הן עושות צרות צרורות גם לבניינים אחרים.

אבל זה עוד לא הסוף. חוקרי העברית נוהגים לשייך לבניין קל גם את צורת הסביל
פעוּל, דהיינו מילים כמו סגוּר, רצוּי, מעוּך, קבוּע. צורה זו נקראת צורת
הסביל הפנימי של בניין קל. כאילו הבניין הזה לא מספיק עשיר גם בלי זה.

בקיצור, אם אתה במקרה פועל ובחרת להתגורר בשיכון של בניין פעל, אתה צריך לבחור
קודם כל באיזה דגם מותאם אישית אתה חפץ – ויש לך בחירה מודולרית: אתה צריך
להחליט איך ייראה העבר שלך, ההווה שלך, העתיד שלך, הציווי, שם הפועל ועוד ועוד
– וכל החלטה עומדת בנפרד ואינה מחייבת החלטות אחרות. כפיצוי, בשלב מסירת המפתח
בדרך כלל תקבל בונוס: סביל פנימי משלך.

לא פלא שלעולים חדשים נשבר הראש מהבניין הזה. בניין קל? ספרו לסבתא.
[image: טבלת הנטיות של בניין פעל קל בגזרת השלמים - עבר בינוני עתיד ציווי שם
פועל ושם פעולה]
בניין פעל - הדָּוִד של הבניינים

ואחרי ככלות הכול, צריך להודות ביושר: יש כמה איכויות שאי אפשר לקחת ממנו,
מבניין קל-פעל.

בניין פעל מגיע למערכת המילים מצוייד פחות מכל בניין אחר. בעולם של בניינים
גָּלְיָתִים עתירי דגשים ומוספיות, עומד בניין פעל כדוד המלך בשעתו, בידיים
חשופות. ידיים חשופות משלוש בחינות: מוספיות, דגשים, ותנועות קיצוניות. מיד
נפרט.
מוספיות

לבניין פעל אין אף מוספית. בניין נפעל סוחב איתו נ' באשר יילך, הפעיל והופעל
מלווים בה' תחילית, ומגדיל לעשות התפעל, שמתהדר בקונסטלציה של הברה סגורה
שלמה, בת שתי אותיות, הִתְ.

לפעל אין כלום.

הוא לא היחיד, יש להודות. איתו עומדים איתן פיעל ופועל. אבל: פיעל ופועל
עקשנים פחות מפעל. בצורת הבינוני, זמן הווה, הם מקבלים מ' תחילית (טיפל וטופל
בעבר, אבל מטפל ומטופל בהווה). בניין פעל, גם בזמן הווה, מתנזר מתחיליות.
כעברו כן הוֹוֵהוּ. (אמר בעבר ואומר בהווה).

[hayim furman - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 18:06

בהקדמת תיקון קוראים סימנים של הרב שמואל חיים ריאחי יש פירוט על כל כללי
הדקדוק והניקוד, הספר נמצא (כמעט) בכל בית כנסת והתוכן כתוב בשפה השווה לכל
נפש.
אולי זה קיים גם במאגרים התורניים (אין לפני כרגע), ואם כן אולי יוכל אחד
הרבנים להעלות כאן לקבוצה לתועלת הרבים.

ב-יום ראשון, 11 בספטמבר 2022 בשעה 16:21:54 UTC+3, h3277568 כתב/ה:

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 19:19

אצל המדקדקים הקדמונים מכונה בנין "הפעיל" - "בנין הכבד הנוסף". כבדותו מתבטאת
בכח הפעלתו.

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 19:20

במאמר שהובא קודם,
יש גם דברי כפירה בתורה ובחז"ל,
ובעיקר שטויות.

מאת: [email protected]

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 19:25

אכן. מבחיל.
אגב, ידועה דעת השפויים כי שפה כמו העברית לשוננו הקדושה המורכבת כל כך משרשים
ובנינם לא היתה יכולה להיוצר בצורה אבולוציונית.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2022 09:49

לא נכון! ידוע שלשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד, וגם בלשון חכמים יש חילוקים
בין הדורות. העברית כל הזמן הולכת ומשתכללת, כמו כל שפה.

וראה דברי הרמב"ם (תרומות א, א): "אמרם בכל המשנה תרם ותורם ויתרום בעלי הלשון
האחרוני' מקשין על זה ואומרים כי השרש הרים ומרים וירים. וזו אינה קושיא אמתית
כיון שעיקר כל הלשון מן הלשונות הוא חוזר למה שמדברים בו בעלי אותו הלשון ומה
שנשמע מהם ואלו בעלי המשנה בלא ספק עבריים היו במקומן ר"ל בארץ הצבי ונשמע מהם
לשון תרם ובו נשתמשו הנה זו ראיה שהוא מקובל בלשון ושזו המלה לשון מלשונות
העבריים. ועל זה הדרך תהיה תשובתך לכל מי שיאמר מן האחרונים שלשון המשנה אינו
צח או שהם נשתמשו במלו' שאינן כראוי בלשון וזה העיקר שזכרתי לך אמתי אצל
החכמים השלמים המדברים על הדברים הכוללים כל הלשונות כלם".

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2022 09:50

חוץ מזה, איזו כפירה מצאתם שם?
זה שהדברים כתובים בלשון מדעית או מודרנית, עדיין לא אומר שיש שם כפירה. מדוע
סתם להוציא לעז?

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2022 10:23

[image: image.png]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2022 13:29

דברי הכפירה היו בהסבר המדופלם למה האינדיאנים לפני אלפי או מליוני שנים קראו
ל"היפופוטם" דוקא בשם הזה,
בהתעלמות מדברי חז"ל שאדם הראשון קרא לכל החיות שמות על פי תכונתם וכו',
וכל הרוח שם כפרנית ומחקתי את ההודעה עם המאמר כך שאין לי יכולת לבדוק מה היה
הכפירה (ומהראש ודאי מחקתי).

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2022 13:57

דברי הכפירה הם במה שכתב כי הסיבה לכך שרוב הפעלים משתמשים בבנים פעל הקל הוא
משום ש"כך אהבו דוברי העברית הראשונים", עפ"ל וימ"ש.

[y.rot7664 gmail - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2022 14:32

עיקר מבנה הלשון המורכב משרשים, בנינים, נטיות של גופים, מספר וזמנים, נמסר לנו בתוה"ק, ואח"כ היו תוספות ושינויים קלים בלבד.

וע"ז היתה הכוונה, שבעוד שבשאר לשונות ניתן לשער איך כל יסודות הלשון נוצרו בהדרגה, בלה"ק לא ניתן לשער זאת כלל.

From: [email protected] [email protected] On Behalf Of א
Sent: 12 Sep 2022 9:49 AM
מאת: To: דוד וסרמן
מאת: Cc: ארי במסתרים [email protected]; hayim furman [email protected]; עריכה תורנית
Subject: Re: [עריכה תורנית] דקדוק

לא נכון! ידוע שלשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד, וגם בלשון חכמים יש חילוקים בין הדורות. העברית כל הזמן הולכת ומשתכללת, כמו כל שפה.

וראה דברי הרמב"ם (תרומות א, א): "אמרם בכל המשנה תרם ותורם ויתרום בעלי הלשון האחרוני' מקשין על זה ואומרים כי השרש הרים ומרים וירים. וזו אינה קושיא אמתית כיון שעיקר כל הלשון מן הלשונות הוא חוזר למה שמדברים בו בעלי אותו הלשון ומה שנשמע מהם ואלו בעלי המשנה בלא ספק עבריים היו במקומן ר"ל בארץ הצבי ונשמע מהם לשון תרם ובו נשתמשו הנה זו ראיה שהוא מקובל בלשון ושזו המלה לשון מלשונות העבריים. ועל זה הדרך תהיה תשובתך לכל מי שיאמר מן האחרונים שלשון המשנה אינו צח או שהם נשתמשו במלו' שאינן כראוי בלשון וזה העיקר שזכרתי לך אמתי אצל החכמים השלמים המדברים על הדברים הכוללים כל הלשונות כלם".

אכן. מבחיל.

אגב, ידועה דעת השפויים כי שפה כמו העברית לשוננו הקדושה המורכבת כל כך משרשים ובנינם לא היתה יכולה להיוצר בצורה אבולוציונית.

--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANOjfkYW69K%2BGXvCpaR2SvQ%3DjC6S8TZ3FGBtGFMpiFAmOM9BUw%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANOjfkYW69K%2BGXvCpaR2SvQ%3DjC6S8TZ3FGBtGFMpiFAmOM9BUw%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAPtH7wNDrfMPbiqEgUhxiMv%3DzPevioE%3DvqnP1kxSOdqWXXTzTA%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAPtH7wNDrfMPbiqEgUhxiMv%3DzPevioE%3DvqnP1kxSOdqWXXTzTA%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .