דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מקור ל-תחלה עלה במחשבה

2022
4 3 24 1
  • מקור לשילוב אותיות א-ל

    2022 מקורות תורניים עבודה תורנית
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    15 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/07/2022 23:33 מוזכר ברמ"א ז"ל כזכור לגבי קדושת שמות. אולי דרך שם תמצא עוד מקורות (בפרט בש"ע פרידמן, ואולי זה בד"מ ותעיין בהערות של המאור וכו'). תעדכן אותנו. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 23.07.22, 23:32:06
  • 0 הצבעות
    21 פוסטים
    60 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 15/08/2022 18:43 או מרכאות או ז"ל ועכ"ל. א"צ בשניהם. From: [email protected] [email protected] On Behalf Of י. בן חיים Sent: 15 Aug 2022 1:26 PM מאת: To: ברכת ישראל מאת: Cc: יצחק דובאוו [email protected]; אהבת ישראל [email protected]; משה הלברשטאם [email protected]; אלי אפלבוים [email protected]; עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] כשכותבים וז"ל לעשות פסיק אחרי הוז"ל או לא? יש"כ! כשיש מרכאות צריך להוסיף עכ"ל? הרי המרכאות [וה-וז"ל] מוכיחות עליו! באופן שהציטוט נמצא בתוך גרשיים וכדומה, אפשר לוותר על הפסיק, אך לענ"ד עדיף להשאירו. עם זאת חשוב לציין שבספרים רבים לא מוסיפים פסיק כלל לפני עכ"ל, כי בעצם זו הפסקה ברורה [וכן לגבי יעו"ש] - אך כאמור המקובל והראוי (לענ"ד) הוא להוסיפו. לדעת עו"ה פסיק לדעתי לא משנה, אבל שיהיה אחיד בכל הספר אבל מי אנוכי כו' יש"כ! ומה עדיף, פסיק או נקודה? ודאי שצריך אחד מהם מעוז והדר [הריני מגלה דעתי שאין הכוונה שצריך כי כך כתבו עו"ה..] צריך רשות מעו"ה לצלם קטע מההוראות ? כי עקרונית הם לא מרשים להעביר את זה הלאה מענין לענין באותו ענין: בסוף הציטוט לפני 'עכ"ל', יש שכתבו לעשות פסיק [כזה: ...פטור, עכ"ל.]. האם הפסיק מוכרח אף שכותבים 'עכ"ל'? ומה עדיף, פסיק או נקודה? בברכה מרובה! סתם נקודה לשונית - לא כותבים: אחרי הוז"ל. אלא אחרי ה - וז"ל. או אחרי ה'וז"ל' או אחרי תיבת וז"ל. וד"ל נהוג לעשות נקודותיים: -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALr5kJqfbALaTBqQJfZb73pOUihvck4xSjxy4jj1D3T%2B5OM5Tw%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALr5kJqfbALaTBqQJfZb73pOUihvck4xSjxy4jj1D3T%2B5OM5Tw%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAA%3DF_hytCi%2BOhsk%2B3q1s6LG8dKY%3DQ%2Bconr6%3DRHyiWc2w9yARKQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAA%3DF_hytCi%2BOhsk%2B3q1s6LG8dKY%3DQ%2Bconr6%3DRHyiWc2w9yARKQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- באהבת ישראל נביא את הגואל -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAP%2BKNT2w8LQzRgeyHUj_2X58%3DbxjQmy7WLrbCzJ3tQKQaozFXg%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAP%2BKNT2w8LQzRgeyHUj_2X58%3DbxjQmy7WLrbCzJ3tQKQaozFXg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAADQ2cjXG8cg18raN5jQO2ZztCnJSVih%2B8QZuDxUonCWj5SDbg%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAADQ2cjXG8cg18raN5jQO2ZztCnJSVih%2B8QZuDxUonCWj5SDbg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAO67RELP5_hAQ0n-HkR6PzTvC%3DNww_M0pn_SzfQaa1JH3%3DjGLw%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAO67RELP5_hAQ0n-HkR6PzTvC%3DNww_M0pn_SzfQaa1JH3%3DjGLw%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAADQ2chiYRwq-bGbj4t4hAg%3D1U4h-krH5bY9PbVPU8wo122CbQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAADQ2chiYRwq-bGbj4t4hAg%3D1U4h-krH5bY9PbVPU8wo122CbQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    15 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 16:44 נראה לי שכאן המקור ראב"ע פירוש א - הקצר: https://www.mgketer.org/mikra/2/35/3/mg/17 וטעם לא תבערו - בעבור שאמר בפסח "כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש" (שמ' יב , טז) , אסר עשות מאכל הנפש בשבת , כי לא יעשה מאכל כי אם בהדלקת האש. והשם יכפיל שכר הגאון , שהשיב תשובות גמורות על הצדוקים האוסרים נר בשבת. ופעם אחת התחבר עימי אחד מהם , ואמרתי לו , שנעזוב דברי הקבלה (ראה מכיל' ויקהל שבתא א) ונרדוף אחרי הכתוב לבדו; אז שמח. וָאשאלהו לאמר: מי אסר להדליק הנר בליל שבת אחר שקוע השמש? אז ענה ואמר: לא תבערו אש! גם אני עניתי , כי הכתוב לא הזכיר הלילה , כי אם היום; וכן "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (וי' יב , ג) - לא נמול בלילה. אז ענה: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" (בר' א , ה) - שניהם נקראו 'יום' , והערב קודם הבוקר. גם אני השיבותי , כי זה לא יתכן , כי הכתוב אומר "ויקרא אלהים לאור יום" (שם) , ואיך יסתור דבריו לקרוא האור והחשך 'יום'? וכבר פרשתיו (שם). וכתוב "לילה ויום" (מ"א ח , כט); "ויום ולילה" (בר' ח , כב); "שלשת ימים לילה ויום" (אס' ד , טז); "שלשה ימים ושלשה לילות" (ש"א ל , יב)? אז השיב: "מערב ועד (בנוסחנו: עד) ערב תשבתו שבתכם" (וי' כג , לב). גם אני עניתי , כי זה הכתוב הוא על יום הכיפורים לבדו; והראיה , שאמר "שבתכם" , לשון יחיד , ולא אמר 'שבתותיכם' , כמו "ואת שבתותי תשמרו" (וי' יט , ג); ועוד , כי השבת לא תקָרא 'שבתכם' כי אם 'שבת יי'' , כמו "אך את שבתותי" (שמ' לא , יג). רק יום הכיפורים נקרא כן: "שבת שבתון הוא לכם" (וי' כג , לב) , ולא מצאנו שאמר בו 'שבת ליי''. ולמה אאריך , ופסוק "מערב ועד ערב" לא נאמר כי אם ביום הכיפורים , ובו כתוב "בתשעה לחדש בערב" (שם) , והנה היום קודם הלילה; וכן "שנים ליום עולה תמיד. את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים" (במ' כח , ג - ד) שהוא ערב כבוא השמש , כאשר הוא כתוב בפסח (ראה דב' טז , ו). אז השתבש הצדוקי , ואחר ימים בא אלי לאמר: הנה "כי כל אכל חמץ... מיום הראשון עד יום השביעי" (שמ' יב , טו); גם "אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד)! אז עניתי ואמרתי לו: גם בפסח כתוב "בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות" (שמ' יב , יח) , וכבר הזהיר על הלילה "על מצות ומרורים" (שם , ח) , ושב להזהיר מתחלת יום ראשון ועד יום השביעי בערב (ראה שם , יח); והעד , שלא אמר בשבת: 'ביום הששי בערב תשבתו' , רק אמר משה לישראל ביום הששי: "שבתון שבת קדש ליי' מחר" (שמ' טז , כג) , ולא אמר: זה הערב הבא. גם "ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד) איננה ראיה , כי פירושו הוא: הבשר שתזבח בערב - לא ילין ממנו לבקר יום הראשון; והטעם , שלא ישאר ממנו עד בקר יום ראשון. אז הלך בחמת רוחו על נפשו (ע"פ יח' יג , יד). והנה הוא שב אחר חֹדש אלי , והוא שמח וטוב לב , בעבור שמצא "היום הזה יום בשורה הוא" (מ"ב ז , ט) , ושם כתוב "וחכינו עד אור הבקר"! אז עניתי: כאילו אין 'יום' כי אם זה! והלא כתוב בתורה "ביום הכותי כל בכור" (במ' ג , יג) - ובחצי הלילה היתה מכת בכורים (ראה שמ' יב , כט)! רק פירוש 'יום' - על שני דרכים: האחד - ביום ובלילה; והשני - זמן ועת , כמו "והיה ביום ההוא" (יש' יז , ד); וכן "אתה עבר היום את הירדן" (דב' יט , א). והזכרתי אלה הדברים , בעבור שיוכל האדם המבין לפרש הכתובים לטעמים רבים; על כן אנחנו צריכים בדברי כל המצות לקבלה ומסורת ותורה שבעל פה , כאשר התחלתי בספר הזה (ראה הקדמתו לבראשית).
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    8 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 24/09/2022 23:28 כמו"כ אשמח למציאת מקור דברי האר"י - בשעה"כ שכל השכחה של האדם נגרמת בגלל אחיזת הקלי' בו. תודה רבה ב-יום שבת, 24 בספטמבר 2022 בשעה 23:23:28 UTC+3, at0241726 כתב/ה:
  • מקור דברי האריז"ל

    2022 מקורות תורניים קבלה
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    14 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 22:19 תודה רבה
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    25 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 01:28
  • מקור

    2022
    37
    0 הצבעות
    37 פוסטים
    252 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2022 13:28 אני מבקש בכל לשון בקשה להפסיק את הנושא, זה מתחיל להיות אישי.
  • מקור

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    16 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 19/11/2022 22:15 ראה עוד כאן קבצים מצורפים: השם המפורש שנרשם על משענת אלישע.pdf

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים