דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
  1. דף הבית
  2. ארכיון: הקבוצה הישנה
  3. 2022
  4. מקור ל-תחלה עלה במחשבה
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מקור ל-תחלה עלה במחשבה

2022
4 3 24 1
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • א

    חיפוש מקור בכתבי הרמח"ל

    2022 מקורות תורניים
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    9 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 21:09 אני מחפש מקור בדברי הרמח"ל (מן הסתם זה בדעת תבונות. ואולי בדרך ה'. אבל יתכן גם באדיר במרום). שהנשמה מצד עצמה יכולה לראות מכל מקום ולשמוע מכל מקום וכו', ורק מחמת כניסתה לגוף היא מצמצמת עצמה לראות רק דרך העין ולשמוע רק דרך האוזן וכו'. תודה מראש!
  • ע

    חיפוש מקור לויכוח בין חז"ל לצדוקים בפסוק לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת

    2022 מקורות תורניים הלכה ומנהג
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    15 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 16:44 נראה לי שכאן המקור ראב"ע פירוש א - הקצר: https://www.mgketer.org/mikra/2/35/3/mg/17 וטעם לא תבערו - בעבור שאמר בפסח "כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש" (שמ' יב , טז) , אסר עשות מאכל הנפש בשבת , כי לא יעשה מאכל כי אם בהדלקת האש. והשם יכפיל שכר הגאון , שהשיב תשובות גמורות על הצדוקים האוסרים נר בשבת. ופעם אחת התחבר עימי אחד מהם , ואמרתי לו , שנעזוב דברי הקבלה (ראה מכיל' ויקהל שבתא א) ונרדוף אחרי הכתוב לבדו; אז שמח. וָאשאלהו לאמר: מי אסר להדליק הנר בליל שבת אחר שקוע השמש? אז ענה ואמר: לא תבערו אש! גם אני עניתי , כי הכתוב לא הזכיר הלילה , כי אם היום; וכן "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (וי' יב , ג) - לא נמול בלילה. אז ענה: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" (בר' א , ה) - שניהם נקראו 'יום' , והערב קודם הבוקר. גם אני השיבותי , כי זה לא יתכן , כי הכתוב אומר "ויקרא אלהים לאור יום" (שם) , ואיך יסתור דבריו לקרוא האור והחשך 'יום'? וכבר פרשתיו (שם). וכתוב "לילה ויום" (מ"א ח , כט); "ויום ולילה" (בר' ח , כב); "שלשת ימים לילה ויום" (אס' ד , טז); "שלשה ימים ושלשה לילות" (ש"א ל , יב)? אז השיב: "מערב ועד (בנוסחנו: עד) ערב תשבתו שבתכם" (וי' כג , לב). גם אני עניתי , כי זה הכתוב הוא על יום הכיפורים לבדו; והראיה , שאמר "שבתכם" , לשון יחיד , ולא אמר 'שבתותיכם' , כמו "ואת שבתותי תשמרו" (וי' יט , ג); ועוד , כי השבת לא תקָרא 'שבתכם' כי אם 'שבת יי'' , כמו "אך את שבתותי" (שמ' לא , יג). רק יום הכיפורים נקרא כן: "שבת שבתון הוא לכם" (וי' כג , לב) , ולא מצאנו שאמר בו 'שבת ליי''. ולמה אאריך , ופסוק "מערב ועד ערב" לא נאמר כי אם ביום הכיפורים , ובו כתוב "בתשעה לחדש בערב" (שם) , והנה היום קודם הלילה; וכן "שנים ליום עולה תמיד. את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים" (במ' כח , ג - ד) שהוא ערב כבוא השמש , כאשר הוא כתוב בפסח (ראה דב' טז , ו). אז השתבש הצדוקי , ואחר ימים בא אלי לאמר: הנה "כי כל אכל חמץ... מיום הראשון עד יום השביעי" (שמ' יב , טו); גם "אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד)! אז עניתי ואמרתי לו: גם בפסח כתוב "בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות" (שמ' יב , יח) , וכבר הזהיר על הלילה "על מצות ומרורים" (שם , ח) , ושב להזהיר מתחלת יום ראשון ועד יום השביעי בערב (ראה שם , יח); והעד , שלא אמר בשבת: 'ביום הששי בערב תשבתו' , רק אמר משה לישראל ביום הששי: "שבתון שבת קדש ליי' מחר" (שמ' טז , כג) , ולא אמר: זה הערב הבא. גם "ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד) איננה ראיה , כי פירושו הוא: הבשר שתזבח בערב - לא ילין ממנו לבקר יום הראשון; והטעם , שלא ישאר ממנו עד בקר יום ראשון. אז הלך בחמת רוחו על נפשו (ע"פ יח' יג , יד). והנה הוא שב אחר חֹדש אלי , והוא שמח וטוב לב , בעבור שמצא "היום הזה יום בשורה הוא" (מ"ב ז , ט) , ושם כתוב "וחכינו עד אור הבקר"! אז עניתי: כאילו אין 'יום' כי אם זה! והלא כתוב בתורה "ביום הכותי כל בכור" (במ' ג , יג) - ובחצי הלילה היתה מכת בכורים (ראה שמ' יב , כט)! רק פירוש 'יום' - על שני דרכים: האחד - ביום ובלילה; והשני - זמן ועת , כמו "והיה ביום ההוא" (יש' יז , ד); וכן "אתה עבר היום את הירדן" (דב' יט , א). והזכרתי אלה הדברים , בעבור שיוכל האדם המבין לפרש הכתובים לטעמים רבים; על כן אנחנו צריכים בדברי כל המצות לקבלה ומסורת ותורה שבעל פה , כאשר התחלתי בספר הזה (ראה הקדמתו לבראשית).
  • י

    לולב בראש השנה? חיפוש מקור ל"קושית המפרשים"

    2022 מקורות תורניים עריכה תורנית
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    18 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 23:21 אשמח לקבל את עזרת הציבור, למקור לקטע שמופיע בספר תיקון משה מהגה"ק רבי משה פאללאק זצ"ל אב"ד באניאהד. אשר נמצא כעת בשלבי עריכה על ידי. הוא מביא את "קושיית המפרשים", שמכיון והד' מינים רומזים לאחדות בני ישראל כמבואר במדרש א"כ היה ראוי שיטלו את הד' מינים ביום הדין ולא בסוכות. האם מאן דהוא יודע מי הם המפרשים שהקשו קושיא זו??? בחפשי בספרים, מצאתי שגם הגה"ק רבי שמעלקא מסעליש זצ"ל, בספרו צרור החיים מביא קושיא זו ג"כ בשם המפרשים. בלי לציין מקור ברור לקושיא. מצורף קטע מהספר תיקון משה [image: image.png] [image: image.png] ולהלן קטע מצרור החיים [image: image.png]
  • A

    מקור דברי האריז"ל שההקפות הן בסוד אור המקיף, וכן שהדיבור הוא עניין של אור המקיף

    2022 מקורות תורניים חסידות קבלה
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    8 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 24/09/2022 23:28 כמו"כ אשמח למציאת מקור דברי האר"י - בשעה"כ שכל השכחה של האדם נגרמת בגלל אחיזת הקלי' בו. תודה רבה ב-יום שבת, 24 בספטמבר 2022 בשעה 23:23:28 UTC+3, at0241726 כתב/ה:
  • א

    מציאת מקור - שטר שנכתב בו כתקנת חז"ל.

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    14 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 07/12/2022 23:33 לא בדקתי אבל אולי תעיין במקור למטבע הלשון "כדת משה וישראל" שאומרים בקידושין.
  • B

    מקור

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    9 צפיות
    B
    תאריך ההודעה המקורית: 02/12/2022 06:14 אני מחפש איזה שהוא סיפור על אחד מאדמורים שסיפר שלפני שנולד ראה על קיר אחד כתוב מאוד מאוד הוי שפל רוח אחרי זה הוא הסתכל בקיר השני הוא ראה שכתוב ויגבה לבו בדרכי השם הוא היה מבולבל לגמרי פתאום הוא נולד
  • א

    מקור

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    17 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 08/08/2022 19:51 באבן שלמה פ"ה ס"א מביא כעי"ז בשם הגר"א במשלי ט"ז ד' (ולכאורה לא דייק בביאור דברי הגר"א וצ"ע) וז"ל הגר"א שם, וכשהיו נביאים היו הולכין אצל הנביאים לדרוש את ה' והיה הנביא אומר ע"פ משפט הנבואה דרכו אשר ילך בה לפי שורש נשמתו ולפי טבעת גופו וזהו לאדם מערכי לב שלו לא היה רק לערוך לבבו לדרוש את ה' בכל לבבו ומה' הי' מענה לשון ע"י הנביא איך יתנהג וכשבטלה הנבואה היה רוח הקודש ישראל ואיש רוחו הוא יודיענו איך להתנהג ורוה"ק יש לכל אדם ואדם אך אשרי אדם אדם לא יחשוב ה' לו עון ואין ברוחו רמיה כלומר כו'. From: [email protected] [email protected] On Behalf Of ארי במסתרים Sent: 8 Aug 2022 7:43 PM מאת: To: אברהם ר.-טיב מאת: Cc: עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] מקור כמדומה שהנוסח הוא שהמקום שיש לאדם הכי נסיון, זה המקום שבו עליו לתקן. יתכן שזה בגר"א על יונה. יותר מתאים. (זה די קצר, תוכל לעבור במהירות ולראות). האם יש מי שיודע היכן כתב הגר"א בפירושו על משלי שכיום שאין נביאים, כל אחד יכול לדעת לפי הרגשת ליבו מה עליו לתקן בעולם? תודה מראש! -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAO%2BCYWDGPexdZCEKE3t6D0diQpO7W3nKy%3D%3DBNSUX5ZNPTga5KA%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAO%2BCYWDGPexdZCEKE3t6D0diQpO7W3nKy%3D%3DBNSUX5ZNPTga5KA%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcR_%3Dm8xGKyqO3qPh2PVeTXJh_chc%2BYb%2BQYtWmRtuUe3wQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcR_%3Dm8xGKyqO3qPh2PVeTXJh_chc%2BYb%2BQYtWmRtuUe3wQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • מ

    חיפוש מקור

    2022
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    57 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 19:34 חזק וברוך. החכמתנו. מאת: [email protected]

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים