דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מקור בדברי הבת עין

2023
6 3 0 1
  • מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2023 19:04 זה שיח שיכורים בפורים תוכל למצוא בדרשות שונות לפורים רב באוצר הטפשות מהדורה 1779 או במדור המעניין בוארטים לשלחן שבת
  • מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 23:05 לשם מאמר בעניני גיטין מה המקור למנהג ישרא' לברך מזל טוב לאחר נתינת הגט -- שלמה ענגלארד
  • חיפוש מקור בדברי השואל ומשיב

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 09/07/2023 21:50 שו"ת שואל ומשיב מהדורה תליתאה חלק ג סימן לו והנה בשנת תרי"ג למדתי יבמות דף ע"ה בהא דאמרו שכבר אכלה לא אמרינן דאלת"ה בת ישראל שניסת לכהן ומת בעלה תאכל שכבר אכלה ומשני התם פקע קנינו הכא לא פקע קנינו ולפ"ז קשה לי אם נימא דמיתת הבעל אינו מתיר וע"כ שלא נפקע קנינו עוד וא"כ תקשה אמאי לא תאכל בתרומה וכ"ת אה"נ והא אינו מבואר כלל דמת אינה אוכלת דז"א דהרי אם נשאר לה בן מאכיל ודרשו מדכתיב יליד ביתך יאכלו ודרשו מאכילו כדאמרו נדה דף מ"ד ואם איתא הא בלא"ה אוכלת דלא נפקע קנינו דהא עדיין נקראת אשתו וקנינו וצע"ג: והנה בשנת תרי"ח הקשה אותי המופלג מוה' יוסף שורשטיין נ"י דלמה לא יליף דמיתת הבעל מתיר ממה שמצינו דדוד נשא לאביגיל לאחר מות בעלה ובתחלה רציתי לומר דהש"ס רצה למילף מדברי תורה אבל באמת נתיישבתי דאדרבא מגוף המעשה דעשה דוד שייך למילף יותר דהרי חזינן דלא מיחו בו ולא מצינו שחטא בזה וע"כ דמותר אמנם נראה דהרי נבל היה מורד במלכות וכל הטעם דס"ד דאין מיתת הבעל מתיר דהרי האשה עומדת ברשותו של הבעל ועד שמסיר הקנין הרי היא עדן תחת רשותו ולא נפקע הקנין אבל שם הרי נבל הי' מורד במלכות ורצה לקעקע אותו לולא שאביגיל הליצה בעדו וא"כ עכ"פ מצד נבל אין לו רשות עלי' וכל אשר שייך לדוד ודו"ק:
  • ישועת ה' כהרף עין - מקור המשפט

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2023 21:10 ידיעה מעניינת. להלן התוצאות שקיבלתי בבר אילן: פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) אסתר פרק ד מה שאלתך. מלמד שלא היתה אוכלת עד שאמר לה מה שאלתך, והוא אמר מהרו את המן, וביום י"ו בניסן נתלה המן, לא עמד גזירתו אלא ב' ימים, וביום ג' נצלב, כי נדדה שנת המלך בליל שמורים, ישועת ה' כהרף עין, יחיינו מיומים וביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו: שארית ישראל שער השובבי"ם - הערות דרוש ששי יתרו אינו פסוק. וכתב ר"י אבן שועיב תלמיד הרשב"א בדרשות ליום אחרון של פסח והוא מדרש שיר השירים ד"ה עתה מדבר: "אומרים ישראל ישועת ה' כהרף עין, שלא ידעו בדבר עד שיראוהו, כמו שאמרו ז"ל שלשה באים בהיסח הדעת והאחד הגואל העתיד". משנה שכיר בראשית - הערות פרשת נח עי' בקובץ אור ישראל [שנה ח גליון ב] במדור זוטות שמציין בנוגע הפתגם "ישועת ה' כהרף עין" שמקורו מפיוט בסליחות ר' צדוק שבספר שפתי רננות, וכך מפייט ר' צדוק [עמאני] בסליחתו: "... עזרי יביא אל מאין /לראות עוזך בבית היין/ ואם רב עוני כמעשה קין /ישועת ה' כהרף עין... ".
  • מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/07/2023 00:08 תסתכל אנצ"ת תחילת ערך דברים שבלב מאת: [email protected]
  • מקור

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/03/2023 16:33 מסתבר שהכוונה היא שעל מה שנעשה לשם שמים אין אפשרות לס"א לקטרג. אבל כיון שעל הרוב לא עושים לגמרי לשמה, צריך לתת מים אחרונים. מאת: [email protected]
  • מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 17/03/2023 10:32 זה מדרש ולא רמב"ן. ב-יום שישי, 17 במרץ 2023 בשעה 07:52:05 UTC+2, יצחק ירוחם זלצמן כתב/ה:
  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2023 17:04 חיפוש קליל, הנה זה - סוף ערך דעת דשלשה מיני גזרות יש. לפעמים נגזר עליו דוקא שיהא עשיר, עליו נאמר (שמואל א ב ז) אף מרומם, שאף הקדוש ברוך הוא מרומם אותו אפלו נגד רצונו. וכן אם נגזר עליו שיהא חי ובריא. אולם, אם יעבר במים לא ישטפוהו ואם ילך במו אש לא יכוה. ואם נגזר עליו שיהא עני או שימות או שיהא מדכא ביסורין, אם ייגע במועצות ודעת כל יגיעו לריק ולא יוכל לבטל גזרת שמים כי לא יחדל אביון. ואם גופו יהיה שומר, שוא שקד שומר ולא יוכל לבטל גזרת שוכן רומה שתקות אנוש רמה: אמנם יש שיגזרו עליו מן השמים שיהיה לו החיים והשלום והעשר על פי הטבע לפי חריפותו והשתדלותו ולפי שמירתו והנהגתו, על כן למחש בעי שמא כך גזרה חכמתו יתברך לתן לאיש כפי דעתו ויגיעתו, לכן יצא אדם למלאכתו ולעבודתו ויעין מאד כפי דעתו איזה דרך ישכן אור להביא טרף לביתו ולשמר בריאותו, וגם ה' יתן הטוב, אך בתנאי שלא יבטל עבודת קונו בשביל ממונו ולא ייגע להעשיר במידי דאסיר ולא יבטל את התורה כדי לשמר את גופו בשמירה יתרה, כי זה ודאי ה' לא צוה והוא דבר שבחובה ומונע את הטובה, ודומה למכבה את האש בתבן שירבה להבה: וכל האמור בענין הוא למי שאינו עושה רצון שוכן ערץ צריך לנהג מנהג דרך ארץ, ולמי שעושה מלאכתו קבע, הוא נתון תחת הטבע, אבל האיש הירא את ה' אשר בתורת ה' חפצו ובמצותיו חפץ מאד ועושה תורתו קבע ומלאכתו עראי, יצו ה' אתו את הברכה למעלה מן המערכה, וגופו יהיה בריא וחזק כביר כח, אף כי ירבה ענויים ועמל וטרח קווי ה' יחליפו כח, הון ועשר בביתם בלי מגרעת, מדעת ושלא מדעת. וזה פרוש הפסוק (משלי טז כ) משכיל על דבר ימצא טוב ובוטח בה' אשריו. רוצה לומר שאינו משכיל על דבר אלא בוטח בה', אשריו:

1

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים