בניטל מותר לערוך? [לאלו שמקיימים ניטל ב5-היום כמנהג בעלזא]

[שמעון הלר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2023 10:38

השאלה הייתה האם ניתן לערוך בניטל לפי מנהג החסידים שלא ללמוד בניטל, ואף אחד
לא שאל האם צריך לשמור ניטל.
כמו"כ אין שום סמכות לשום רב שיהיה חשוב ככל שיהיה לבטל מנהג שנהוג באיזה
מקום... כ"ק אדמור"י בית בעלזא לא היו "קטלא קניה בעלמא" רח"ל, וידון כ"א
בדעתו באם היו מבטלים את המנהגים שנהגו במקומו (אני לא מדבר על אלו שמנהגים
אצלם הוא דבר מיותר, וזקניהם לא ידעו מה הם עושים ורק עכשיו איכשר דרא ונתחכמו
וממילא מבטלים את המנהגים הישנים) האם היה מסכים עם זה או שהיה מוצא ק"נ טעמים
לבארו. וד"ל.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
05.01.23,
10:33:49

[שמעון הלר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2023 10:41

ולגופן של דברים קשה להכריע בדבר זה, שהוא תלוי במנהג המקומות כמה החמירו
לעניין "ניטל", ולדוג' בעלזא שעליה נשאלה השאלה החמירו בעניין זה, ולכאו' לא
גרע עריכה מלימוד התורה בתוך ספר מבלי להוציא בשפתיו, שישנם כו"כ קהילות
שהחמירו בזה.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
05.01.23,
10:39:44

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2023 11:04

אף אחד לא חולק שלימוד בהרהור נחשב לימוד תורה, רק שהשאלה לעניין ברכת התורה
אם צריך בדיבור כדי להיות חייב בלימוד.
כאן הנידון לכאורה איזה סוג עריכה, אם הוא רק מגיה בלי לשים לב למה שהוא קורא,
היינו שהוא לא מבין בעצם מה הוא קורא, אז לכאורה זה לא נחשב לימוד, כל זמן
שהוא לא מוציא בפה

[yz p - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2023 11:24

יש לי אישית כמה סוגי עבודות, נראה לי שהעבודה שכל כולו לחפש מקורות, וקיטוע
פיסוק וכדומה, לכאורה מותר, אולי, והטעם נראה לי משום שאינו לומד על מסתכל
ומברר המקום איפה מובא זה וזה, אבל לא לשם לימוד.
מאידך הוא סוף כל סוף מעביר במוחו דברי תורה...

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
05.01.23,
11:22:40

[משה טבק - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2023 11:28

לגופה של השאלה, אם זה נחשב כל השנה ללימוד התורה אז אסור בניטל, ואם מותר
בניטל אז זה לא נחשב ללימוד התורה.
ולענין מנהג בעלזא, שמעתי שכשאמרו להרה"ק מהר"א מבעלזא שכיום הנוצרים חוגגים
את חגותיהם ב6 לינואר, הוא ענה וכי מה הם יודעים הגוים של היום?.....

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2023 13:33

ח"ו להכניס טומאה בספר שהוא עורך!
(אני ליטאי ולא קיבלתי כך. אבל אני מנסה להכנס לראש החסידי)

[מאירות עינים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2023 14:18

בפשטות עריכה אינו נחשב כלימוד, (רק אם הוא עוסק בכתיבת עצם הד"ת ולומד (אפי'
אם רק במחשבתו, דהוי לימוד בהרהור) הדברים) והראי' שאינו מבין הדברים וכש"כ
שאינו זוכרם עפי"ר
-וע"כ חיפוש מראי מקומות וקיטוע וכדו' שאינו לומד הדברים בעצמם נראה דמותר.
וראה במשנ"ב סימן מז ס"ק ד, וז"ל - וכל זה בכותב ספרים לעצמו דרך לימודו ומבין
מה שהוא כותב אבל סופר המעתיק ואינו מבקש להבין א"צ לברך דאין זה לימוד וכו'
ולענין מעשה הסכימו האחרונים *שלא לסמוך על דעת המחבר לברך על הכתיבה לבדה בכל
גווני שהרי מ"מ אינו רק מהרהר בדברי תורה אלא ראוי לכל כותב בד"ת שיוציא מפיו
קצת תיבות להנצל מברכה לבטלה אם אינו אומר פסוקי ברכת כהנים או ברייתא דאלו
דברים אחר הברכה כמו שנוהגין. ע"כ.
וביאור הלכה ד"ה אף על פי שאינו קורא, וז"ל - ואם הוא כותב ומעתיק וכוונתו רק
כדי להרויח ממון אפשר דאפילו בקורא התיבות ג"כ אין צריך לברך דאין זה בכלל
לימוד וכו' ולפ"ז אפילו אם הוא שכיר לכתוב סת"ם דדינא הוא דצריך לקרות בפיו
הדברים שכותב אפשר דאין לו לברך ע"ז ברה"ת ועיין בט"ז שכתב דאפילו לדעת
המחבר דכתיבה הוא כדיבור אם פעולתו הוא רק כדי להרויח ממון אין זה בכלל לימוד
וכו' *עי"ש.

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2023 14:21

בפשטות עריכה אינו נחשב כלימוד, (רק אם הוא עוסק בכתיבת עצם הד"ת ולומד (אפי'
אם רק במחשבתו, דהוי לימוד בהרהור) הדברים) והראי' שאינו מבין הדברים וכש"כ
שאינו זוכרם עפי"ר
-וע"כ חיפוש מראי מקומות וקיטוע וכדו' שאינו לומד הדברים בעצמם נראה דמותר.
וראה במשנ"ב סימן מז ס"ק ד, וז"ל - וכל זה בכותב ספרים לעצמו דרך לימודו ומבין
מה שהוא כותב אבל סופר המעתיק ואינו מבקש להבין א"צ לברך דאין זה לימוד וכו'
ולענין מעשה הסכימו האחרונים *שלא לסמוך על דעת המחבר לברך על הכתיבה לבדה בכל
גווני שהרי מ"מ אינו רק מהרהר בדברי תורה אלא ראוי לכל כותב בד"ת שיוציא מפיו
קצת תיבות להנצל מברכה לבטלה אם אינו אומר פסוקי ברכת כהנים או ברייתא דאלו
דברים אחר הברכה כמו שנוהגין. ע"כ.
וביאור הלכה ד"ה אף על פי שאינו קורא, וז"ל - ואם הוא כותב ומעתיק וכוונתו רק
כדי להרויח ממון אפשר דאפילו בקורא התיבות ג"כ אין צריך לברך דאין זה בכלל
לימוד וכו' ולפ"ז אפילו אם הוא שכיר לכתוב סת"ם דדינא הוא דצריך לקרות בפיו
הדברים שכותב אפשר דאין לו לברך ע"ז ברה"ת ועיין בט"ז שכתב דאפילו לדעת
המחבר דכתיבה הוא כדיבור אם פעולתו הוא רק כדי להרויח ממון אין זה בכלל לימוד
וכו' *עי"ש.

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2023 14:38

אז לפי שיטתך - כל הספרים והתורה שכתבו ולמדו ולימדו חכמי ספרד וליטא
באלפיהם בעיתים הללו ''מלאים טומאה'' ???

חבר'ה, לא קצת הגזמנו ?!!
חכמים , הזהרו בדבריכם שלא יצא מזה [גם אם בעקיפין] לעז על אנשים גדולים .

מאת: [email protected]

[שמעון הלר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2023 14:42

א. המתנגדים בחו"ל נהגו ניטל.
ב. מבואר בגמ' פסחים לעניין זוגות שהנזהר בהם הם מזיקים לו, וכיו"ב לענייניו
עדת החסידים שנזהרו בכך חששו לטומאה, ואין כאן שום היסחפות, וזה לא מהדברים
היחידים שאצל האחד כשר ואצל השני טמא, למנהג החסידים הלימוד בניטל הוא מטמא את
התורה שלומדים בעת הזאת.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
05.01.23,
14:40:06

מאת: [email protected]

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2023 14:47

א.מפורשות שמעתי ממי שנהגו בניטל שזה מוסיף כל לטומאה ולא כמו שאמרתם.
ב. לגבי מנהג ליטא בחו''ל - לי ידוע הפוך, וכש''כ בארץ,בארה''ב ובאירופה כיום
. לכן עליכם להביא ראייה לטענתכם .
ג. לשיטתכם , באיזה ניטל מהשיטות השונות, נהגו בדיוק בני ליטא ??

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2023 14:50

א. המתנגדים בחו"ל נהגו ניטל.
ב. מבואר בגמ' פסחים לעניין זוגות שהנזהר בהם הם מזיקים לו, וכיו"ב לענייניו
עדת החסידים שנזהרו בכך חששו לטומאה, ואין כאן שום היסחפות, וזה לא מהדברים
היחידים שאצל האחד כשר ואצל השני טמא, למנהג החסידים הלימוד בניטל הוא מטמא את
התורה שלומדים בעת הזאת.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
05.01.23,
14:40:06

מאת: [email protected]

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2023 14:54

נ.ב. - עוד ראייה לדברי שמפורש בחז''ל (מדרשים וגמרא , ומפורסם) שהתורה איננה
מקבלת טומאה
ואין להקשות מספר שכתבו מין וכיו''ב. כי זה *בגברא *. ודו''ק .

מאת: [email protected]

[yz p - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2023 14:54

חברי היקרים לומדי הבית מדרש, אם רצונכם לברר על ענינים במנהג ניטל תעברו
לאישי,
לענין עריכה שייך רק להגיב בענין האם מותר לערוך בניטל, תודה על שמירת האוירה.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
05.01.23,
14:52:36

מאת: [email protected]

[שמעון הלר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2023 14:55

הניטל אינו ממנהג החסידים כלל, אלא מזמנים הקודמים וידוע שגם המהרש"א נהג כן,
יתכן באמת שלא כל הקהילת נהגו כן, וישנם כאלו שלא נהגו בו.
לגבי ארה"ב אינני יודע מדוע ישתנה מאירופה, לגבי א"י הפסיקו לנהוג כן מהטעם
שאינו נוהג אלא היכן ששלטו הנוצרים ומשאי"כ בא"י.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
05.01.23,
14:53:34

מאת: [email protected]

[מאירות עינים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2023 14:58

-} ספיקת המשנ"ב לענין ברכה, הוא על כתיבה בהבנה, ובזה הוא נוטה לומר דלא
כהמחבר ועל כתיבה לבדה בלא לימוד בפה א"א לברך, וע"כ יוציא הדברים בפיו או
יקרא הפסוקים הנהוגים,
אבל עריכה בלא הבנה זה בודאי אינו לימוד, וז"ל - בכותב ספרים לעצמו דרך
לימודו ומבין מה שהוא כותב, אבל סופר המעתיק ואינו מבקש להבין א"צ לברך דאין
זה לימוד וכו'. ובביאוה"ל הוא מסתפק לומר בשכיר שלא לברך *אפי' אם מוציא
הדברים בפיו, *ודו"ק.
-} עריכה - דהיינו עריכת הד"ת ולימודם בהבנה בודאי הוי לימוד, וכל הנידון הוא,
בעבודת עריכה (-כך נקרא לזה) דהיינו כמו שהוא כתב חיפוש מראי מקומות וקיטוע
וכדו' ללא לימוד רק ע"י הסתכלות על הדברים וכדו' בקפיצה ממקום למקום וכידוע,
וזה בודאי לא הוי נחשב כלימוד, לפענ"ד (אם מישהו יכול להכריע דנחשב ללימוד
ומקבלים עליו שכר לימוד התורה, אדרבה ואדרבה).
-} בודאי אלו שלא נוהגים ניטל ח"ו וח"ו מלומר שלימודם מלא בטומאה ח"ו, וכידוע
היו צדיקים שבחו"ל נהגו ניטל וכשעלו לאר"י הם בעצמם לא נהגו ניטל וא"כ תלוי
לפי המקומות, ואפי' אלו שלא נהגו ניטל אף בחו"ל (ליטא) ג"כ ח"ו לומר שלימודם
... [גם אצל החסידים- זה רק אחד מהטעמים שלא ללמוד בניטל, וא"כ אולי לא כולם
ס"ל דהלימוד ....].
-} בענין התאריך, ידוע שמעולם הנוצרים אחזו חגותיהם ב- 25 בדצמבר עד שבא
גיאורגרי ודילג עשר ימים כדי שחשבון הלוח שלהם יתאים עם ימי החמה, וע"כ
במקומות שלא קיבלו הלוח נשאר התאריך ב- 6, וכהיום אם כי בכל המקומות אוחזים
בלוח המקובל, אמנם בחגותיהם לפי מה ששמעתי ברוסיא (-וכמדמוני בעוד מקומות) עוד
היום חוגגים ב 6 בינואר, א"כ בודאי אלו שנהגו כך עדיין יש סמך למנהגם (ואף
שאינם נמצאים במקומות אלו מ"מ הרי הם אוחזים הניטל גם באר"י וכדו'), ובענין
מנהג בעלזא ידוע שכך אמר הרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע כמו שכתב ר' משה טבק, וכל
אחד יאחז כמנהגו וח"ו ללעוג על מנהגי ישראל.

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2023 15:10

אני חושב, שהשאלה הזאת לכאורה לא מתאים לקבוצה בכלל, כאן זה קבוצה של עריכה,
לא קבוצה של הלכות. אי אפשר להגיע לדעת תורה מהמון אנשים שיגידו כל אחד משהו
אחר.
פשוט השואל צריך לבקש מרב חסידי, וזהו.

[שמעון אסטרייכר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2023 15:12

ניטל אינו כתשעה באב ש"אסור" ללמוד
לכן הכלל הקובע בניטל אינו הכלל הקובע לענין ברכת התורה ולענין ותשעה באב וכדו'
ומשכך גם אם עריכה נחשבת כלימוד לענין קבלת שכר כלימוד תורה וכו' עדיין יש
מקום לומר שאינו בכלל המנהג שלא ללמוד בניטל
וביותר שיש הרבה שנהגו כן ללמוד ספרי מוסר וחסידות וכדומה שמהותם היא לעורר לב
האדם, ורק ספרים העוסקים בהלכה ובאגדה נהגו שלא ללמוד
לכן רק עריכה שהיא ממש לימוד, לדוגמא ביאורי התוספות של עוז והדר ששם צריך ממש
"ללמוד" את הקטע שאותו עורכים, היא ודאי בכלל המנהג שלא ללמוד בניטל (שימו לב,
לא שייך להתבטא "אסור" ללמוד בניטל, אלא "נהגו שלא ללמוד", ודוק)

[במאמר מוסגר מאחר וכבר הנושא הועלה
נ.ב.
לגבי התאריך 5 בינואר של מנהג בעלזא, זה בעצם ה-6 כמו ברוב המקומות, רק כאן
בארץ החליף הרה"ק מהר"א את היום
הטעם לכך אינו ידוע ואינו ברור!!
הגם שידוע שאמר שהגוים עצמם אינם יודעים, זה לא טעם שבאמת מבינים, מי שקצת קרא
על תהלוכותיו ומנהגיו יודע שהרבה מאוד מנהגים (אישיים וכלליים) שנתן בהם טעם
ולא היה זה הטעם האמיתי אלא סוג של "תירוץ" (כדי להניח דעתו של מי שרוצה להבין
אבל באמת לא מסוגל להבין)
וכך העיד אחיו הגה"ק מבילגורייא [שידע יותר טוב מכל אחד לפרשן את דבריו].

מאת: [email protected]

[אברהם א. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2023 15:42

הבהרה חשובה:
מובא בגמרא: "דברי תורה אינם מקבלים טומאה".
טעם המנהג לא ללמוד בניטל, הוא משום שמגבירים את כח הטומאה בעולם, אבל לא
שחלילה מכניסים טומאה לתורה או לספרים.

[אברהם א. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2023 15:44

ופשוט שלהתבטל זה הדבר הכי גרוע, כי הבטלה מביאה לידי שעמום וזימה.
לכן נהגו לשחק שחמט וכדו'. אבל מי שאין לו אפשרות להעסיק את עצמו, פשוט שילמד
ולא יתבטל.