נפשות הנבראים - פילוסופיה

[שמעון אסטרייכר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2023 23:47

אין לי ידיעה בעניינים אלו כלל אך נראה לי דבר זר לומר שהראשונים נחלקו בזה,
מאחר והגאון הרוגצ'ובי כתב מפורשות שזו כפירה לומר שכח הדומם שבמדבר זהה לכח
הדומם שבדומם, כנ"ל לגבי כח הצומח שבמדבר, כנ"ל לגבי כח החי, וזו היא שיטת
הפילוסוף אפלטון
זה לשונו בצ"פ על התורה פרשת קרח (טז, ג) שיו"ל ע"י הגרמ"מ כשר, נמצא באוצה"ח:
וזה באמת הוא גדר אפיקורוס של שיטת אפלטון הידוע דגדר החי אדם ובהמה שווים,
לגדר הצומח אדם ובהמה וצומח שוים, ובגדר הדומם הכל שווים, דכל בני אדם לבד
משכלם הם שווים וכן בע"ח, וזה כפירה בכל התורה

מאת: [email protected]

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2023 23:53

מקור נאה. אבל בענייני אמונה מה שלאחד עיקר לשני כפירה (וכ"ה בעניינים
אקטואלים. וד"ל), אבל באמת מחלוקת היא ואני עדיין עומד ומצווח ככרוכיא היכן
מקור הדברים?
אם יש מישהו שמכיר חכם (נגיש) שבקיא פילוספיה תורנית אשמח שיפנני ואודה לו
מאוד על זה, ועל תועלות שלהבא.

ב-יום שלישי, 31 בינואר 2023 בשעה 23:47:53 UTC+2, 118823so כתב/ה:

[למען אחי ורעי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 01:07

אגב, לגבי מש"כ הרה"ג שמעלקא
גם בחובת הלבבות (נדמה לי בשער הבחינה) מוזכר שיש נפש לדומם

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 08:34

נראה שאתה מתכוין למש"כ בשער עבודת האלוקים פ"ח 'ואמר כי כל תנועה המתחדשת
בעולם ממדבר ודומם היא ברשות הבורא ית' וגזרתו ודינו ותחת מאסרו', אך איני
חושב שכוונתו באמת לתנועת הדומם, שהרי אפילו האר"י ז"ל (?ככל הידוע לי) אמר
שיש חיות אבל לא תנועה ממש, אלא כוונתו שכל דבר שנעשה בפועל בבריאה כגון נפילת
האבן ונשיבת הרוח וגלי הים הכל נעשה ברשות הבורא (ומדבר על השגחה פרטית), אבל
אין הכוונה לתנועתו העצמית והאישית של הדומם
או שכוונתך למקור אחר בדבריו, איני יודע

ב-יום רביעי, 1 בפברואר 2023 בשעה 01:08:09 UTC+2, a0546693781 כתב/ה:

[שמעון אסטרייכר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 09:47

מה שלאחד עיקר לשני כפירה??? כיצד זה יתכן?! אתמהה.
קיימות מחלוקות עד כמה ההשגחה היא פרטית וכו', ברמה הזו, אבל בענייני אמונה
בתחום הפילוסופי, רבותינו הראשונים היו עסוקים להוכיח שהפילוסופים טועים באותם
דעות שנוגדות את האמונה
אז כיצד זה יתכן לומר שרבותינו עצמם נחלקו זה עם זה, וכל אחד סבור שרעהו טועה
עד כדי כפירה?
[מה שהוספת "בעניינים אקטואליים" לא זכיתי להבין כוונתך, אבל אם כוונתך היא
בענייני השעה כיצד לנהוג כלפי ענין זה או אחר, שרב ומנהיג פלוני אומר דעה כזו
ורב אחר סבור אחרת, אזי למרות שהעיתונים והלבלרים ויושבי הקרנות והצעקניים
אומרים על הצד השני שדבריו הם ממש כפירה,
כמובן שאין להתייחס להבליהם ברצינות, כי הם סתם מתלהמים כדי לחזק את מעמדם
החברתי וכל כיו"ב, זה סתם ניסוח רדוד של הדור הזה, אבל הרבנים בעצמם והוא הדין
כל אדם רציני שמוח בקודקדו ויר"ש בלבבו ודאי שאינם סבורים שרב אחר הנוקט בדעה
מנוגדת אליהם הוא כופר, הס מלהזכיר!!]
אם אינך יודע מקור הדברים, מנין לך לומר בוודאות שכזו שעדיין היא מחלוקת? לא
הבנתי.

[שמעלקא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 12:54

יישר כח על המראי מקומות. לא הכרתי את הרמב"ן.
ברמב"ם שם מבואר, שיש נפש אחת בלבד לכל יצור נברא, כלומר "מערכת הפעלה" אחת
המבצעת פעולות רבות, והן נקראות בהשאלה "חלקי הנפש" או "שלשה נפשות".
לפי זה כותב הרמב"ם, שלמרות שכל בעלי החיים ניזונים, אין "כוח הזן" של האדם
שווה לכוח הזן של החמור, כי מקורם מנפש אחרת, כלומר לחמור יש נפש של חמור
ולאדם נפש של אדם, ושתי מערכות ההפעלה הללו יודעות לבצע פעולת אכילה, "ואין
להם ענין יקבצם, אלא שיתוף השם בלבד. והשג זה הענין, שהוא נפלא מאד, יכשלו בו
הרבה מן המתפלספים, ויחייבו מזה דברים מגונים ודעות בלתי נכונות", עכ"ד
הרמב"ם.
ובכן, הרמב"ן ידע מה שכתב הרמב"ם ובכל זאת הציג את הדברים כמחלוקת אם יש נפש
אחת או שלשה.
ואני הקטן לא הבנתי איך אפשר בכלל לדבר על שלשה נפשות, וכי נפש התנועה שבדג
היא הנפש המפעמת באדם להניע אותו? הרי הם נבראים אחרים, שונים, ורק תכונה
משותפת יש להם, "שיתוף השם בלבד". אשמח אם תאירו עיני.
עכ"פ יש כאן מקור לכאורה למחלוקת בין חכמי ישראל אודות הכוחות המשותפים
שבבריאה, אם "נפש הצומח" של הצמח היא "נפש הצומח" של החי. האם חיפשת מקור קדום
יותר מכוזרי רמב"ם ואבן עזרא?

לגבי הדומם, ברור שהוא לא זז, ואין בו כוח תנועה. תסתכלו. ואף האריז"ל שאמר
שיש בו נפש, כוונתו לומר שהיותו קיים בכל רגע הוא מרצון ה' לקיימו ע"י צירופי
אותיות ידועים שחשבונם הובא בספר יצירה, כפי שמבואר בשער היחוד והאמונה פ"א.
כלומר, האר"י ז"ל לא אמר שיש לדומם נפש אנושית מפעמת, בעלת מודעות ורצון וכו',
אלא חיות ורצון אלוקי השופע בה לקיימה.

כבר הארכתי מעט. מקווה שיהיה לתועלת.

ב-יום רביעי, 1 בפברואר 2023 בשעה 09:48:01 UTC+2, 118823so כתב/ה:

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 18:06

רק עכשיו נפניתי להשיב אל כבודו. אל יתמה מר על לא דבר, כי אכן כן והמתעסק
בעניני אמונה מכיר לכך דוגמאות רבות שכפירת האחד אמונת האחר, שתי דוגמאות
קצרות וקליטות: הרמב"ם מונה י"ג עיקרי אמונה ואומר שהכופר באחד מהם הריהו
אפיקורוס גמור. בעל העקרים (מ"א) מונה רק שלשה ואומר שהכופר בשאר העיקרים אינו
אפיקורוס גמור אלא מכחיש דברי חכמים (אמרתי את הדברים בגסות ובאי דיוק מיטבי
למען יקלטו).
דוגמא נוספת (שלחלק מהרבנים תשמע מזעזעת): הרלב"ג כתב כדעת אפלטון שהעולם נברא
יש מיש, ואין להאריך בזה עוד מחשש שמא יצאו הדברים מכדי הבנתכם ושליטתי.
הרמב"ם במורה נבוכים כתב שמפסוקי בראשית לא כל כך נראה כן, אבל הסובר כן אינו
כופר (!). אך הראב"ד והרבה מהחכמים חלקו ולדעתם (וכן לדעתכם) הסובר כן כופר
הוא.

רבותינו השתמשו רבות בדברי הפילוסופים, ובדבריך התכונת לאסכולת חכמי האמונה
שהכחישו ונלחמו בה (רבינו יונה הרשב"א ועוד) ובעיקר בדורות האחרונים מאז שבאה
קבלת האר"י נמוטה לה חכמת הפילוסופיא התורתית, אבל אין לומר שרבותינו לא
הסתכמו על דבריהם.

לגבי האקטואליה, אמרו רבותינו הנכווה בחמין נזהר בפושרין, ואין בכוונתי להיו
מושעה גם מקבוצה נאה זו.

ב-יום רביעי, 1 בפברואר 2023 בשעה 09:48:01 UTC+2, 118823so כתב/ה:

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 22:40

נשמט ממני, אך אענה את חלקי.
א. מש"כ הרב שמעלקא שליט"א 'מכוזרי רמב"ם ואבן עזרא', היכן הכוזרי והאבן
עזרא?!
ב. הרמב"ם שם חולק בענין אחר שאין באדם הרבה נפשות אלא נפש אחת הכוללת את כל
הנפשות, וא"כ בודאי שנפש הצומח של האדם אינה נפש הצומח של הצמח, כי נפשו האחת
של האדם כוללת גם את כח הדיבור ולא ניתן לחלקם. אך לדעת הסוברים שהנפש מרובה
איני צריך מקור יותר קדום, אני מבקש למצוא את הדעה החולקת על הרמב"ם ואומרת
שהנפשות משותפות.

ב-יום רביעי, 1 בפברואר 2023 בשעה 12:54:09 UTC+2, שמעלקא כתב/ה:

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 22:42

האבן עזרא מצוטט ברמב"ן המפורסם עליה דיברנו מקודם

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 22:44

לא תליתי בזה כי כתבת גם כוזרי?
[אגב, עליו דיברנו מקודם]

ב-יום רביעי, 1 בפברואר 2023 בשעה 22:43:02 UTC+2, Gra Biurim כתב/ה:

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 22:45

סליחה, לא שמתי לב שלא שמעלקא ענה לי, ויש לנסח את ההודעה: לא תליתי בזה כי *הוא
כתב *גם כוזרי.

ב-יום רביעי, 1 בפברואר 2023 בשעה 22:44:41 UTC+2, haim-AY כתב/ה:

[שמעון אסטרייכר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 22:50

שמעתי פעם מאדם מוסמך ששלושת עיקרי האמונה הם ראשים לי"ג העיקרים, וא"כ
המחלוקת אינה אלא עד כמה הפרטים נחשבים כעיקר ועד כמה לא, אבל לכו"ע הם אמת,
השאלה היא האם הכופר בהם הוא בגדר מין או לא.
ולגבי יש מיש, יש להניח באופן וודאי שהפירוש הפשוט אינו כמשמעו (פשוטו לאו
כמשמעו), כי הסוברים שהעולם נברא יש מיש סוברים שהעולם קדמון, וזה כפירה פשוטה
בתורה שיש בורא לעולם ורק הוא קדמון, וזה פשוט. כלומר הנדון באופן בריאת העולם
ע"י הבורא האם היתה יש מיש או יש מאין, אבל לא שהיה איזשהו "יש" כלשהו לפני
בריאת העולם (מי ברא את אותו "יש"? ולמה שנעצור בו, למה שלא נבדוק איזה "יש"
היה לפניו, ואם כך זה יש מיש מיש מיש בלי סוף, כשחושבים קצת מבינים שזה לא כמו
שנראה בהשקפה פשוטה כמו שנהוג לדקלם "יש מאין" "יש מיש").
יש הרבה מושגים אצל אסכולת חכמי האמונה וכו' - שכמובן הרבה הרבה הסתמכו על
דבריהם ולא חשבתי לרגע שזה לא כך - שאינם מובנים כפי משמעותם הפשוטה.
יתכן שאני טועה, אבל חושבני שראוי לומר את הדברים הללו, דוגמא נוספת: הפשט
הפשוט בלשונו של המורה נבוכים בדר"כ אינו כפי שאנו מפרשים את הלשון העברית הזו.

ולמש"כ הרב שמעלקא איך אפשר בכלל לדבר על שלושה נפשות, והביא את הרמב"ן וכו'
וכו',
אנס להסביר כפי קט שכלי
הרמב"ן שם מציין לראב"ע ובציונים ציינו שהם דברי הראב"ע בשמות כג, כה. ושם כתב
שלושת החלקים שהם נשמה שבמוח, רוח שבלב, ונפש שבכבד. וכלפיהם כתב הרמב"ן שלדעת
הרמב"ם כל אלו הם חלקי הנשמה גרידא שהיא מחולקת לשלושה כוחות.
ועכ"פ לענ"ד אין לזה שייכות לשאלה הראשונה שהציג הרב חיים
א. כי לא הזכירו שם כלל את הנפש הצומחת וכן את נפש (או כח) הדומם, רק את הנפש
החיונית, האם היא נפש נפרדת או שהיא חלק מהנשמה שנפח הקב"ה באפיו של האדם.
ב. כי אין זה הנדון כלל, השאלה היתה לגבי הדומם והצומח והחי שקיימים גם באדם,
האם הם זהים לדומם שבדומם ולצומח שבצמחים ולחי שבבעלי חיים או שזה סוג אחר ורק
תכונותיו ומאפייניו שווים, וברמב"ן שם לא דן בזה כלל אלא דן מה הם חלקי הנפש
החיונית שבאדם, אך לא האם היא אותה הנפש החיונית שבבעלי חיים.

ולגבי מה ששאלת כיצד זה יתכן לומר שנפש הצומחת שבאדם היא אותה הנפש הצומחת
שבצומח, הלא הם שני ברואים נפרדים.
לשם המחשה ניקח את חומר הגלם של העץ, שהוא זהה בין בעצי תפוזים, ובין
בעצי ברוש, ובין בגבעולי איזוב. ההבדל הוא רק בצורת הנברא, אבל לא ביסוד שלו,
כלומר לא במרכיב שלו.
או לדוגמא הפלסטיק שבכוס ושבמקלדת שבמחשב ובמטרייה זהה לגמרי, הההבדל בין
החפצים נוצר באופן ההרכבה של היסוד הגולמי שהוא הפלסטיק אבל אין הבדל מהותי
במרכיב עצמו כלומר ביסוד עצמו.
לכן שייך להבין מצד הטבע את הטענה שהדומם שקיים גם בצומח ובחי (שהרי כאשר
תקצור את הצמח הוא לא ייעלם אלא יהפוך לדומם ורק כח הצומח שבו יאבד, וכן בבעל
חי שניטלה נפשו) הוא אותו דומם ממש, אלא שכאשר הורכב הכח הדומם יחד עם הנפש
הצומחת נוצרה בריאה אחרת והיא הצמח
אבל אחד מיסודותיו שהוא הדומם, זהה לגמרי למרכיב של הדומם.
וכן בנפש הצומחת שקיימת גם בבעלי חיים, שהיא זו המגדלת אותם ומצמיחה אותה, היא
לכשעצמה זהה לגמרי לצמחים, ורק הורכב על גבה נפש החיונית שהפכה את ה"פאזל"
כולו לבעל חי. כנ"ל אצל מדבר.
ועל כך טענו רבותינו (למשל הרמב"ם) שהנפש הצומח והחיונית שבאדם אינה אותו יסוד
של הצמחים ובעלי החיים, אלא סוג אחר, רק שהיא פועלת באדם את אותם פעולות שהנפש
הצומחת פועלת בצומח והנפש החיונית פועלת בבעל חי.
לשם המחשה, שני סוגי מתכת, אולי זו לא דוגמא טובה, אולי יותר נכון לומר בשר
אמיתי ובשר טופו שהם רק נראים כאילו אותו דבר, אבל באמת הם שני דברים שונים.
מקווה שהארתי את עיניך.
בכ"ר

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2023 00:14

עניתי דברים כהוויתם לרב הכותב הנ"ל באופן אישי, ואענה תמציתם ברבים, לא כל מה
שאנו מכירים הכירו הראשונים ששכלנו החלוש אינו אפילו כנמלה בפני הפיל לעומתם.
ואנו צריכים להבין בעצמנו שהשקפתנו מעוצבת מעמודי המחשבה המאוחרים כהמהר"ל
והרמח"ל והגר"א ואילך עד המשגיח רבי ירוחם ממיר והמשגיח הגר"א דסלר והחזו"א
וכו'. אך דרך השקפתם אינה מתאימה לאסכולה מסוימת מהראשונים, ולכן צריכים אנו
להיזהר מאוד בדברנו בענינים אלו ולא פחות ממה שצריך לעשות שימוש במראו' צ'
לעשות בענינים אלו מחכמים מוסמכים ומבינים בהם (ולא משגיחים ומשפיעים שליט"א).
לגבי גוף הדברים:

1. העיקרים עצמו כותב שם ששלשת עיקרי האמונה הם ראשיים למה שכתב הרמב"ם, אבל
   רק מה שנאמר בשלשה אלו הוא מיסודי האמונה, והשאר משתלשלים מהם אך אין הכרח
   להאמין בהם מצד מצוות אמונת ה'. עיי"ש ואין לחלוק בלא לבדוק.
2. הרלב"ג הקדיש את המאמר השישי בספרו מלחמות השם לבאר את ענין חידוש העולם,
   והדברים מפורשים לרגילים בהם בפרק ב ובעיקר בפרק י"ז ואילך. מסקנתו שם חד
   משמעית שהעולם מחודש יש מאין מצד הצורה ויש מיש מצד החומר (וראיתי שי"א שחזר
   בו בפירוש עה"ת).
   לגבי שאר ההערות הרב כיוון לדבריי בהודעה לעיל שאכן אין משם ראיה לענין שלי.
   ולגבי הביאור שכתב כבודו לרב שמעלקא, הרמב"ם עצמו שואל את שאלתו כיצד יתכן
   שנפש הצומח שבאדם היא נפש הצומח שבצומח עיי"ש. וכן הקשה בפירוש הראב"ד הראשון
   באמונה הרמה מאמר א פרק ו. ומה שענה אכן היא תשובה מתבקשת מאליה לדעת הנבון
   נקל.
   ב-יום רביעי, 1 בפברואר 2023 בשעה 22:50:25 UTC+2, 118823so כתב/ה:

[למען אחי ורעי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2023 00:15

דברי ר' שמעון אסטרייכר שג' העיקים כוללים את הי"ג. הם ידועים משמיה דהגר"ח
מבריסק, והאריך בזה רבות המשמר הלוי בקונטרס שהדפיס בהרבה מספריו בסוף הספר.

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2023 00:22

נכון, והעקרים עצמו כותב את זה, *אבל תבינו נא, *שלשת העיקרים הם שורשים לי"ג
העיקרים של הרמב"ם, אבל לדעת העיקרים (כמו שכתב שם בפירוש) הכופר בתולדות
שורשים אלו אינו אפיקורוס! כבר כתבתי את זה יותר משלוש פעמים! זה כמו לומר
שרחוב פלוני נמצא בעיר פלונית, והמכחיש שיש עיר פלונית כופר בכל מציאות העיר,
אך המכחיש שיש רחוב פלוני באותה עיר כופר רק במציאות אותו רחוב ולא בכל העיר,
איש כזה לדעת העיקרים במשל דידן אינו כופר

ב-יום חמישי, 2 בפברואר 2023 בשעה 00:16:07 UTC+2, a0546693781 כתב/ה:

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2023 00:26

אחח... דור הישיבעשער'ס, במקום להגיד דברים בשם רבי יוסף אלבו (בעל העיקרים)
אומרים דברים בשם הגר"ח מבריסק...
אין זה ממש מה שהגר"ח בא לחדש בזה, ואם ידחקו בי ועיתותי יהיו בידי אאריך
בדברים.

ב-יום חמישי, 2 בפברואר 2023 בשעה 00:22:30 UTC+2, haim-AY כתב/ה:

[שמעלקא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2023 00:36

א. מה שהוזכר שהמחלוקת על מנין ה'עיקרים' אינה מחלוקת מהותית, אלא על הגדרות
מה יש להגדיר כ'עיקר', כך מובא בחתם סופר (שו"ת, יו"ד סי' שנו).
ב. מה שכתב ר"ש אסטרייכר על בריאת 'יש מיש' - אתה צודק שאין הכוונה להאמין ביש
קדמון, אלא להאמין שה' ברצונו החל לברוא את העולם מחומר היולי ראשוני ומשם
נוצר הכל. כפי שכתבו הרמב"ן (בראשית א א) והרמב"ם (מורה ב כה), וקדם לכולם
הכוזרי (א סז).
ג. הנה המקורות שהושמטו לגבי כוחות הנפש: כוזרי (ח"א לא-לה) רמב"ם (שמונה
פרקים א) ואבן עזרא (שמות כג כה).
ד. יישר כח לכולם על הדברים הברורים. אולם יורשה לי להעיר שלא הבנתי מה השאלה
אם זו אותה הנפש או לא, הרי החי והצומח הם בסופו של דבר שני יצורים שונים,
ולמה דחוף לגלות אם שניהם מורכבים מאותם אטומים, או שאותה תכונה ביולוגית
קיימת אצל שניהם, אותה "נפש", הרי זה דמיון חיצוני בעלמא כי באמת הם שני
יצורים, ומה זה משנה אם הם דומים או לא דומים (מה יוסיף לך שגם לאדם וגם לחתול
יש "נפש השומעת" או "נפש המגדלת ציפורנים").
האם הרב השואל שליט"א מצא מישהו שהזכיר במפורש מחלוקת מוגדרת אודות "נפש
הצומח" כלשונו?

[ה. ולר"ש אסטרייכר, הרמב"ם בשמונה פרקים אינו מדבר על כוח הגדילה של הגוף
("נפש הצומח" בלשונך) או על הרכבת הבשר שלו, אלא על תכונות נפשיות ("הזן,
והמרגיש, והמדמה, והמתעורר, והשכלי"). ורק בהם שייך לדון על "נפש". אבל כוח
הגדילה אינו "נפש" אלא הוא בודאי תכונה ביולוגית הקיימת גם בצמחים ובבעלי
חיים, כפי שאנו רואים, ואני מעדיף לקצר].

ב-יום חמישי, 2 בפברואר 2023 בשעה 00:26:45 UTC+2, haim-AY כתב/ה:

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/02/2023 00:15

תשובות להרב שמעלקא
א. אמנם המחלוקת על העיקרים אינה מחחלוקת מהותית ותרווייהו מודו שהי"ג נכונים,
אבל לדעת הרמב"ם מי שמכחיש את התולדות מהעיקרים כופר ולבעל העיקרים אינו כופר.
העיקרים מביא דוגמא מרב הלל שאמר שאין משיח לישראל וכבר אכלוהו וכו' ראה שם.
וגם המעיין בדברי החת"ס רואה שאין סתירה לכל זה ואדרבה כותב להיפך שהאמונה
בגאולה אינה מעיקרי הדת. ומה שכתב בהתחלה שאין נפקותא יש לבארו בפשיטות
והדברים ארוכים.
ב. אין זה נכון למה שאמרת בענין היש מיש לדעת הרלב"ג, תעיין במלחמות השם
לרלב"ג מאמר ו מפרק ב' ואילך ובעיקר בפרק י"ז עד סוףך המאמר. והחומר ההיולי
אינו קשור לענין, כי כל הראושנים מודים שהעולם נברא מחומר היולי, אלא שדעת
הרמב"ן ושא"ר שההיולי עצמו מחודש יש מאין. ודעת הרלב"ג היא שהעולם עצמו מחודש
יש מאין מצד הצורה, אבל מצד החומר הוא מחודש יש מיש. ראה בכ"ז גם אמונות ודעות
עם ביאור דרך אמונה עמ' 236. לכן אין לערבב את דברי הרמב"ן והרמב"ם והכוזרי
בענין זה.
ד. לגבי מה שהערת מה החקירה אם זו אותה הנפש או לא, אולי לך זה לא משנה, אבל
הראשונים דנים ומתחבטים בזה רבות, וכמו שטרח להדגיש זאת הרמב"ם בענין כח הזן
בפ"א בשמונה פרקים. וראה גם האמונה הרמה מ"א פ"ו, ובחינות עולם מאמר אחרון.
ה. לא נכון מה שהערת לר"ש אסטרייכר שהרמב"ם אינו מדבר על כוח הגדילה של הגוף
שהרי כתב בפירוש 'כי כח המזון, על דרך משל, אשר לאדם, איננו כח המזון אשר
לחמור ולסוס. כי האדם ניזון בחלק *הזן *מן הנפש האנושית, והחמור ניזון בחלק
הזן מן הנפש החמורית, והדקל ניזון בחלק הזן מן הנפש אשר לו', והוי יודע שנפש
הזן היא מנפשות הצומח אצל הפילוסופים. ודו"ק.

ב-יום חמישי, 2 בפברואר 2023 בשעה 00:36:07 UTC+2, שמעלקא כתב/ה:

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/02/2023 00:17

לא הבנתי מה מצאת בכוזרי שם? אין שם התייחסות לנושא זה, לא דבר על מיני הנפשות
של הנבראים.

ב-יום שישי, 3 בפברואר 2023 בשעה 00:15:25 UTC+2, haim-AY כתב/ה: