דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

נפשות הנבראים - פילוסופיה

2023
36 7 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2023 23:32

    יש גם באוצר החכמה של מוסד הרב קוק

    תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2023 23:47

    אין לי ידיעה בעניינים אלו כלל אך נראה לי דבר זר לומר שהראשונים נחלקו בזה,
    מאחר והגאון הרוגצ'ובי כתב מפורשות שזו כפירה לומר שכח הדומם שבמדבר זהה לכח
    הדומם שבדומם, כנ"ל לגבי כח הצומח שבמדבר, כנ"ל לגבי כח החי, וזו היא שיטת
    הפילוסוף אפלטון
    זה לשונו בצ"פ על התורה פרשת קרח (טז, ג) שיו"ל ע"י הגרמ"מ כשר, נמצא באוצה"ח:
    וזה באמת הוא גדר אפיקורוס של שיטת אפלטון הידוע דגדר החי אדם ובהמה שווים,
    לגדר הצומח אדם ובהמה וצומח שוים, ובגדר הדומם הכל שווים, דכל בני אדם לבד
    משכלם הם שווים וכן בע"ח, וזה כפירה בכל התורה

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2023 23:47

    אין לי ידיעה בעניינים אלו כלל אך נראה לי דבר זר לומר שהראשונים נחלקו בזה,
    מאחר והגאון הרוגצ'ובי כתב מפורשות שזו כפירה לומר שכח הדומם שבמדבר זהה לכח
    הדומם שבדומם, כנ"ל לגבי כח הצומח שבמדבר, כנ"ל לגבי כח החי, וזו היא שיטת
    הפילוסוף אפלטון
    זה לשונו בצ"פ על התורה פרשת קרח (טז, ג) שיו"ל ע"י הגרמ"מ כשר, נמצא באוצה"ח:
    וזה באמת הוא גדר אפיקורוס של שיטת אפלטון הידוע דגדר החי אדם ובהמה שווים,
    לגדר הצומח אדם ובהמה וצומח שוים, ובגדר הדומם הכל שווים, דכל בני אדם לבד
    משכלם הם שווים וכן בע"ח, וזה כפירה בכל התורה

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2023 23:53

    מקור נאה. אבל בענייני אמונה מה שלאחד עיקר לשני כפירה (וכ"ה בעניינים
    אקטואלים. וד"ל), אבל באמת מחלוקת היא ואני עדיין עומד ומצווח ככרוכיא היכן
    מקור הדברים?
    אם יש מישהו שמכיר חכם (נגיש) שבקיא פילוספיה תורנית אשמח שיפנני ואודה לו
    מאוד על זה, ועל תועלות שלהבא.

    ב-יום שלישי, 31 בינואר 2023 בשעה 23:47:53 UTC+2, 118823so כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2023 23:53

    מקור נאה. אבל בענייני אמונה מה שלאחד עיקר לשני כפירה (וכ"ה בעניינים
    אקטואלים. וד"ל), אבל באמת מחלוקת היא ואני עדיין עומד ומצווח ככרוכיא היכן
    מקור הדברים?
    אם יש מישהו שמכיר חכם (נגיש) שבקיא פילוספיה תורנית אשמח שיפנני ואודה לו
    מאוד על זה, ועל תועלות שלהבא.

    ב-יום שלישי, 31 בינואר 2023 בשעה 23:47:53 UTC+2, 118823so כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 01:07

    אגב, לגבי מש"כ הרה"ג שמעלקא
    גם בחובת הלבבות (נדמה לי בשער הבחינה) מוזכר שיש נפש לדומם

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 01:07

    אגב, לגבי מש"כ הרה"ג שמעלקא
    גם בחובת הלבבות (נדמה לי בשער הבחינה) מוזכר שיש נפש לדומם

    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 08:34

    נראה שאתה מתכוין למש"כ בשער עבודת האלוקים פ"ח 'ואמר כי כל תנועה המתחדשת
    בעולם ממדבר ודומם היא ברשות הבורא ית' וגזרתו ודינו ותחת מאסרו', אך איני
    חושב שכוונתו באמת לתנועת הדומם, שהרי אפילו האר"י ז"ל (?ככל הידוע לי) אמר
    שיש חיות אבל לא תנועה ממש, אלא כוונתו שכל דבר שנעשה בפועל בבריאה כגון נפילת
    האבן ונשיבת הרוח וגלי הים הכל נעשה ברשות הבורא (ומדבר על השגחה פרטית), אבל
    אין הכוונה לתנועתו העצמית והאישית של הדומם
    או שכוונתך למקור אחר בדבריו, איני יודע

    ב-יום רביעי, 1 בפברואר 2023 בשעה 01:08:09 UTC+2, a0546693781 כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 08:34

    נראה שאתה מתכוין למש"כ בשער עבודת האלוקים פ"ח 'ואמר כי כל תנועה המתחדשת
    בעולם ממדבר ודומם היא ברשות הבורא ית' וגזרתו ודינו ותחת מאסרו', אך איני
    חושב שכוונתו באמת לתנועת הדומם, שהרי אפילו האר"י ז"ל (?ככל הידוע לי) אמר
    שיש חיות אבל לא תנועה ממש, אלא כוונתו שכל דבר שנעשה בפועל בבריאה כגון נפילת
    האבן ונשיבת הרוח וגלי הים הכל נעשה ברשות הבורא (ומדבר על השגחה פרטית), אבל
    אין הכוונה לתנועתו העצמית והאישית של הדומם
    או שכוונתך למקור אחר בדבריו, איני יודע

    ב-יום רביעי, 1 בפברואר 2023 בשעה 01:08:09 UTC+2, a0546693781 כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 09:47

    מה שלאחד עיקר לשני כפירה??? כיצד זה יתכן?! אתמהה.
    קיימות מחלוקות עד כמה ההשגחה היא פרטית וכו', ברמה הזו, אבל בענייני אמונה
    בתחום הפילוסופי, רבותינו הראשונים היו עסוקים להוכיח שהפילוסופים טועים באותם
    דעות שנוגדות את האמונה
    אז כיצד זה יתכן לומר שרבותינו עצמם נחלקו זה עם זה, וכל אחד סבור שרעהו טועה
    עד כדי כפירה?
    [מה שהוספת "בעניינים אקטואליים" לא זכיתי להבין כוונתך, אבל אם כוונתך היא
    בענייני השעה כיצד לנהוג כלפי ענין זה או אחר, שרב ומנהיג פלוני אומר דעה כזו
    ורב אחר סבור אחרת, אזי למרות שהעיתונים והלבלרים ויושבי הקרנות והצעקניים
    אומרים על הצד השני שדבריו הם ממש כפירה,
    כמובן שאין להתייחס להבליהם ברצינות, כי הם סתם מתלהמים כדי לחזק את מעמדם
    החברתי וכל כיו"ב, זה סתם ניסוח רדוד של הדור הזה, אבל הרבנים בעצמם והוא הדין
    כל אדם רציני שמוח בקודקדו ויר"ש בלבבו ודאי שאינם סבורים שרב אחר הנוקט בדעה
    מנוגדת אליהם הוא כופר, הס מלהזכיר!!]
    אם אינך יודע מקור הדברים, מנין לך לומר בוודאות שכזו שעדיין היא מחלוקת? לא
    הבנתי.

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 09:47

    מה שלאחד עיקר לשני כפירה??? כיצד זה יתכן?! אתמהה.
    קיימות מחלוקות עד כמה ההשגחה היא פרטית וכו', ברמה הזו, אבל בענייני אמונה
    בתחום הפילוסופי, רבותינו הראשונים היו עסוקים להוכיח שהפילוסופים טועים באותם
    דעות שנוגדות את האמונה
    אז כיצד זה יתכן לומר שרבותינו עצמם נחלקו זה עם זה, וכל אחד סבור שרעהו טועה
    עד כדי כפירה?
    [מה שהוספת "בעניינים אקטואליים" לא זכיתי להבין כוונתך, אבל אם כוונתך היא
    בענייני השעה כיצד לנהוג כלפי ענין זה או אחר, שרב ומנהיג פלוני אומר דעה כזו
    ורב אחר סבור אחרת, אזי למרות שהעיתונים והלבלרים ויושבי הקרנות והצעקניים
    אומרים על הצד השני שדבריו הם ממש כפירה,
    כמובן שאין להתייחס להבליהם ברצינות, כי הם סתם מתלהמים כדי לחזק את מעמדם
    החברתי וכל כיו"ב, זה סתם ניסוח רדוד של הדור הזה, אבל הרבנים בעצמם והוא הדין
    כל אדם רציני שמוח בקודקדו ויר"ש בלבבו ודאי שאינם סבורים שרב אחר הנוקט בדעה
    מנוגדת אליהם הוא כופר, הס מלהזכיר!!]
    אם אינך יודע מקור הדברים, מנין לך לומר בוודאות שכזו שעדיין היא מחלוקת? לא
    הבנתי.

    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 12:54

    יישר כח על המראי מקומות. לא הכרתי את הרמב"ן.
    ברמב"ם שם מבואר, שיש נפש אחת בלבד לכל יצור נברא, כלומר "מערכת הפעלה" אחת
    המבצעת פעולות רבות, והן נקראות בהשאלה "חלקי הנפש" או "שלשה נפשות".
    לפי זה כותב הרמב"ם, שלמרות שכל בעלי החיים ניזונים, אין "כוח הזן" של האדם
    שווה לכוח הזן של החמור, כי מקורם מנפש אחרת, כלומר לחמור יש נפש של חמור
    ולאדם נפש של אדם, ושתי מערכות ההפעלה הללו יודעות לבצע פעולת אכילה, "ואין
    להם ענין יקבצם, אלא שיתוף השם בלבד. והשג זה הענין, שהוא נפלא מאד, יכשלו בו
    הרבה מן המתפלספים, ויחייבו מזה דברים מגונים ודעות בלתי נכונות", עכ"ד
    הרמב"ם.
    ובכן, הרמב"ן ידע מה שכתב הרמב"ם ובכל זאת הציג את הדברים כמחלוקת אם יש נפש
    אחת או שלשה.
    ואני הקטן לא הבנתי איך אפשר בכלל לדבר על שלשה נפשות, וכי נפש התנועה שבדג
    היא הנפש המפעמת באדם להניע אותו? הרי הם נבראים אחרים, שונים, ורק תכונה
    משותפת יש להם, "שיתוף השם בלבד". אשמח אם תאירו עיני.
    עכ"פ יש כאן מקור לכאורה למחלוקת בין חכמי ישראל אודות הכוחות המשותפים
    שבבריאה, אם "נפש הצומח" של הצמח היא "נפש הצומח" של החי. האם חיפשת מקור קדום
    יותר מכוזרי רמב"ם ואבן עזרא?

    לגבי הדומם, ברור שהוא לא זז, ואין בו כוח תנועה. תסתכלו. ואף האריז"ל שאמר
    שיש בו נפש, כוונתו לומר שהיותו קיים בכל רגע הוא מרצון ה' לקיימו ע"י צירופי
    אותיות ידועים שחשבונם הובא בספר יצירה, כפי שמבואר בשער היחוד והאמונה פ"א.
    כלומר, האר"י ז"ל לא אמר שיש לדומם נפש אנושית מפעמת, בעלת מודעות ורצון וכו',
    אלא חיות ורצון אלוקי השופע בה לקיימה.

    כבר הארכתי מעט. מקווה שיהיה לתועלת.

    ב-יום רביעי, 1 בפברואר 2023 בשעה 09:48:01 UTC+2, 118823so כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 09:47

    מה שלאחד עיקר לשני כפירה??? כיצד זה יתכן?! אתמהה.
    קיימות מחלוקות עד כמה ההשגחה היא פרטית וכו', ברמה הזו, אבל בענייני אמונה
    בתחום הפילוסופי, רבותינו הראשונים היו עסוקים להוכיח שהפילוסופים טועים באותם
    דעות שנוגדות את האמונה
    אז כיצד זה יתכן לומר שרבותינו עצמם נחלקו זה עם זה, וכל אחד סבור שרעהו טועה
    עד כדי כפירה?
    [מה שהוספת "בעניינים אקטואליים" לא זכיתי להבין כוונתך, אבל אם כוונתך היא
    בענייני השעה כיצד לנהוג כלפי ענין זה או אחר, שרב ומנהיג פלוני אומר דעה כזו
    ורב אחר סבור אחרת, אזי למרות שהעיתונים והלבלרים ויושבי הקרנות והצעקניים
    אומרים על הצד השני שדבריו הם ממש כפירה,
    כמובן שאין להתייחס להבליהם ברצינות, כי הם סתם מתלהמים כדי לחזק את מעמדם
    החברתי וכל כיו"ב, זה סתם ניסוח רדוד של הדור הזה, אבל הרבנים בעצמם והוא הדין
    כל אדם רציני שמוח בקודקדו ויר"ש בלבבו ודאי שאינם סבורים שרב אחר הנוקט בדעה
    מנוגדת אליהם הוא כופר, הס מלהזכיר!!]
    אם אינך יודע מקור הדברים, מנין לך לומר בוודאות שכזו שעדיין היא מחלוקת? לא
    הבנתי.

    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 18:06

    רק עכשיו נפניתי להשיב אל כבודו. אל יתמה מר על לא דבר, כי אכן כן והמתעסק
    בעניני אמונה מכיר לכך דוגמאות רבות שכפירת האחד אמונת האחר, שתי דוגמאות
    קצרות וקליטות: הרמב"ם מונה י"ג עיקרי אמונה ואומר שהכופר באחד מהם הריהו
    אפיקורוס גמור. בעל העקרים (מ"א) מונה רק שלשה ואומר שהכופר בשאר העיקרים אינו
    אפיקורוס גמור אלא מכחיש דברי חכמים (אמרתי את הדברים בגסות ובאי דיוק מיטבי
    למען יקלטו).
    דוגמא נוספת (שלחלק מהרבנים תשמע מזעזעת): הרלב"ג כתב כדעת אפלטון שהעולם נברא
    יש מיש, ואין להאריך בזה עוד מחשש שמא יצאו הדברים מכדי הבנתכם ושליטתי.
    הרמב"ם במורה נבוכים כתב שמפסוקי בראשית לא כל כך נראה כן, אבל הסובר כן אינו
    כופר (!). אך הראב"ד והרבה מהחכמים חלקו ולדעתם (וכן לדעתכם) הסובר כן כופר
    הוא.

    רבותינו השתמשו רבות בדברי הפילוסופים, ובדבריך התכונת לאסכולת חכמי האמונה
    שהכחישו ונלחמו בה (רבינו יונה הרשב"א ועוד) ובעיקר בדורות האחרונים מאז שבאה
    קבלת האר"י נמוטה לה חכמת הפילוסופיא התורתית, אבל אין לומר שרבותינו לא
    הסתכמו על דבריהם.

    לגבי האקטואליה, אמרו רבותינו הנכווה בחמין נזהר בפושרין, ואין בכוונתי להיו
    מושעה גם מקבוצה נאה זו.

    ב-יום רביעי, 1 בפברואר 2023 בשעה 09:48:01 UTC+2, 118823so כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 12:54

    יישר כח על המראי מקומות. לא הכרתי את הרמב"ן.
    ברמב"ם שם מבואר, שיש נפש אחת בלבד לכל יצור נברא, כלומר "מערכת הפעלה" אחת
    המבצעת פעולות רבות, והן נקראות בהשאלה "חלקי הנפש" או "שלשה נפשות".
    לפי זה כותב הרמב"ם, שלמרות שכל בעלי החיים ניזונים, אין "כוח הזן" של האדם
    שווה לכוח הזן של החמור, כי מקורם מנפש אחרת, כלומר לחמור יש נפש של חמור
    ולאדם נפש של אדם, ושתי מערכות ההפעלה הללו יודעות לבצע פעולת אכילה, "ואין
    להם ענין יקבצם, אלא שיתוף השם בלבד. והשג זה הענין, שהוא נפלא מאד, יכשלו בו
    הרבה מן המתפלספים, ויחייבו מזה דברים מגונים ודעות בלתי נכונות", עכ"ד
    הרמב"ם.
    ובכן, הרמב"ן ידע מה שכתב הרמב"ם ובכל זאת הציג את הדברים כמחלוקת אם יש נפש
    אחת או שלשה.
    ואני הקטן לא הבנתי איך אפשר בכלל לדבר על שלשה נפשות, וכי נפש התנועה שבדג
    היא הנפש המפעמת באדם להניע אותו? הרי הם נבראים אחרים, שונים, ורק תכונה
    משותפת יש להם, "שיתוף השם בלבד". אשמח אם תאירו עיני.
    עכ"פ יש כאן מקור לכאורה למחלוקת בין חכמי ישראל אודות הכוחות המשותפים
    שבבריאה, אם "נפש הצומח" של הצמח היא "נפש הצומח" של החי. האם חיפשת מקור קדום
    יותר מכוזרי רמב"ם ואבן עזרא?

    לגבי הדומם, ברור שהוא לא זז, ואין בו כוח תנועה. תסתכלו. ואף האריז"ל שאמר
    שיש בו נפש, כוונתו לומר שהיותו קיים בכל רגע הוא מרצון ה' לקיימו ע"י צירופי
    אותיות ידועים שחשבונם הובא בספר יצירה, כפי שמבואר בשער היחוד והאמונה פ"א.
    כלומר, האר"י ז"ל לא אמר שיש לדומם נפש אנושית מפעמת, בעלת מודעות ורצון וכו',
    אלא חיות ורצון אלוקי השופע בה לקיימה.

    כבר הארכתי מעט. מקווה שיהיה לתועלת.

    ב-יום רביעי, 1 בפברואר 2023 בשעה 09:48:01 UTC+2, 118823so כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 22:40

    נשמט ממני, אך אענה את חלקי.
    א. מש"כ הרב שמעלקא שליט"א 'מכוזרי רמב"ם ואבן עזרא', היכן הכוזרי והאבן
    עזרא?!
    ב. הרמב"ם שם חולק בענין אחר שאין באדם הרבה נפשות אלא נפש אחת הכוללת את כל
    הנפשות, וא"כ בודאי שנפש הצומח של האדם אינה נפש הצומח של הצמח, כי נפשו האחת
    של האדם כוללת גם את כח הדיבור ולא ניתן לחלקם. אך לדעת הסוברים שהנפש מרובה
    איני צריך מקור יותר קדום, אני מבקש למצוא את הדעה החולקת על הרמב"ם ואומרת
    שהנפשות משותפות.

    ב-יום רביעי, 1 בפברואר 2023 בשעה 12:54:09 UTC+2, שמעלקא כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 22:40

    נשמט ממני, אך אענה את חלקי.
    א. מש"כ הרב שמעלקא שליט"א 'מכוזרי רמב"ם ואבן עזרא', היכן הכוזרי והאבן
    עזרא?!
    ב. הרמב"ם שם חולק בענין אחר שאין באדם הרבה נפשות אלא נפש אחת הכוללת את כל
    הנפשות, וא"כ בודאי שנפש הצומח של האדם אינה נפש הצומח של הצמח, כי נפשו האחת
    של האדם כוללת גם את כח הדיבור ולא ניתן לחלקם. אך לדעת הסוברים שהנפש מרובה
    איני צריך מקור יותר קדום, אני מבקש למצוא את הדעה החולקת על הרמב"ם ואומרת
    שהנפשות משותפות.

    ב-יום רביעי, 1 בפברואר 2023 בשעה 12:54:09 UTC+2, שמעלקא כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 22:42

    האבן עזרא מצוטט ברמב"ן המפורסם עליה דיברנו מקודם

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 22:42

    האבן עזרא מצוטט ברמב"ן המפורסם עליה דיברנו מקודם

    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 22:44

    לא תליתי בזה כי כתבת גם כוזרי?
    [אגב, עליו דיברנו מקודם]

    ב-יום רביעי, 1 בפברואר 2023 בשעה 22:43:02 UTC+2, Gra Biurim כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 22:44

    לא תליתי בזה כי כתבת גם כוזרי?
    [אגב, עליו דיברנו מקודם]

    ב-יום רביעי, 1 בפברואר 2023 בשעה 22:43:02 UTC+2, Gra Biurim כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 22:45

    סליחה, לא שמתי לב שלא שמעלקא ענה לי, ויש לנסח את ההודעה: לא תליתי בזה כי *הוא
    כתב *גם כוזרי.

    ב-יום רביעי, 1 בפברואר 2023 בשעה 22:44:41 UTC+2, haim-AY כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 18:06

    רק עכשיו נפניתי להשיב אל כבודו. אל יתמה מר על לא דבר, כי אכן כן והמתעסק
    בעניני אמונה מכיר לכך דוגמאות רבות שכפירת האחד אמונת האחר, שתי דוגמאות
    קצרות וקליטות: הרמב"ם מונה י"ג עיקרי אמונה ואומר שהכופר באחד מהם הריהו
    אפיקורוס גמור. בעל העקרים (מ"א) מונה רק שלשה ואומר שהכופר בשאר העיקרים אינו
    אפיקורוס גמור אלא מכחיש דברי חכמים (אמרתי את הדברים בגסות ובאי דיוק מיטבי
    למען יקלטו).
    דוגמא נוספת (שלחלק מהרבנים תשמע מזעזעת): הרלב"ג כתב כדעת אפלטון שהעולם נברא
    יש מיש, ואין להאריך בזה עוד מחשש שמא יצאו הדברים מכדי הבנתכם ושליטתי.
    הרמב"ם במורה נבוכים כתב שמפסוקי בראשית לא כל כך נראה כן, אבל הסובר כן אינו
    כופר (!). אך הראב"ד והרבה מהחכמים חלקו ולדעתם (וכן לדעתכם) הסובר כן כופר
    הוא.

    רבותינו השתמשו רבות בדברי הפילוסופים, ובדבריך התכונת לאסכולת חכמי האמונה
    שהכחישו ונלחמו בה (רבינו יונה הרשב"א ועוד) ובעיקר בדורות האחרונים מאז שבאה
    קבלת האר"י נמוטה לה חכמת הפילוסופיא התורתית, אבל אין לומר שרבותינו לא
    הסתכמו על דבריהם.

    לגבי האקטואליה, אמרו רבותינו הנכווה בחמין נזהר בפושרין, ואין בכוונתי להיו
    מושעה גם מקבוצה נאה זו.

    ב-יום רביעי, 1 בפברואר 2023 בשעה 09:48:01 UTC+2, 118823so כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 22:50

    שמעתי פעם מאדם מוסמך ששלושת עיקרי האמונה הם ראשים לי"ג העיקרים, וא"כ
    המחלוקת אינה אלא עד כמה הפרטים נחשבים כעיקר ועד כמה לא, אבל לכו"ע הם אמת,
    השאלה היא האם הכופר בהם הוא בגדר מין או לא.
    ולגבי יש מיש, יש להניח באופן וודאי שהפירוש הפשוט אינו כמשמעו (פשוטו לאו
    כמשמעו), כי הסוברים שהעולם נברא יש מיש סוברים שהעולם קדמון, וזה כפירה פשוטה
    בתורה שיש בורא לעולם ורק הוא קדמון, וזה פשוט. כלומר הנדון באופן בריאת העולם
    ע"י הבורא האם היתה יש מיש או יש מאין, אבל לא שהיה איזשהו "יש" כלשהו לפני
    בריאת העולם (מי ברא את אותו "יש"? ולמה שנעצור בו, למה שלא נבדוק איזה "יש"
    היה לפניו, ואם כך זה יש מיש מיש מיש בלי סוף, כשחושבים קצת מבינים שזה לא כמו
    שנראה בהשקפה פשוטה כמו שנהוג לדקלם "יש מאין" "יש מיש").
    יש הרבה מושגים אצל אסכולת חכמי האמונה וכו' - שכמובן הרבה הרבה הסתמכו על
    דבריהם ולא חשבתי לרגע שזה לא כך - שאינם מובנים כפי משמעותם הפשוטה.
    יתכן שאני טועה, אבל חושבני שראוי לומר את הדברים הללו, דוגמא נוספת: הפשט
    הפשוט בלשונו של המורה נבוכים בדר"כ אינו כפי שאנו מפרשים את הלשון העברית הזו.

    ולמש"כ הרב שמעלקא איך אפשר בכלל לדבר על שלושה נפשות, והביא את הרמב"ן וכו'
    וכו',
    אנס להסביר כפי קט שכלי
    הרמב"ן שם מציין לראב"ע ובציונים ציינו שהם דברי הראב"ע בשמות כג, כה. ושם כתב
    שלושת החלקים שהם נשמה שבמוח, רוח שבלב, ונפש שבכבד. וכלפיהם כתב הרמב"ן שלדעת
    הרמב"ם כל אלו הם חלקי הנשמה גרידא שהיא מחולקת לשלושה כוחות.
    ועכ"פ לענ"ד אין לזה שייכות לשאלה הראשונה שהציג הרב חיים
    א. כי לא הזכירו שם כלל את הנפש הצומחת וכן את נפש (או כח) הדומם, רק את הנפש
    החיונית, האם היא נפש נפרדת או שהיא חלק מהנשמה שנפח הקב"ה באפיו של האדם.
    ב. כי אין זה הנדון כלל, השאלה היתה לגבי הדומם והצומח והחי שקיימים גם באדם,
    האם הם זהים לדומם שבדומם ולצומח שבצמחים ולחי שבבעלי חיים או שזה סוג אחר ורק
    תכונותיו ומאפייניו שווים, וברמב"ן שם לא דן בזה כלל אלא דן מה הם חלקי הנפש
    החיונית שבאדם, אך לא האם היא אותה הנפש החיונית שבבעלי חיים.

    ולגבי מה ששאלת כיצד זה יתכן לומר שנפש הצומחת שבאדם היא אותה הנפש הצומחת
    שבצומח, הלא הם שני ברואים נפרדים.
    לשם המחשה ניקח את חומר הגלם של העץ, שהוא זהה בין בעצי תפוזים, ובין
    בעצי ברוש, ובין בגבעולי איזוב. ההבדל הוא רק בצורת הנברא, אבל לא ביסוד שלו,
    כלומר לא במרכיב שלו.
    או לדוגמא הפלסטיק שבכוס ושבמקלדת שבמחשב ובמטרייה זהה לגמרי, הההבדל בין
    החפצים נוצר באופן ההרכבה של היסוד הגולמי שהוא הפלסטיק אבל אין הבדל מהותי
    במרכיב עצמו כלומר ביסוד עצמו.
    לכן שייך להבין מצד הטבע את הטענה שהדומם שקיים גם בצומח ובחי (שהרי כאשר
    תקצור את הצמח הוא לא ייעלם אלא יהפוך לדומם ורק כח הצומח שבו יאבד, וכן בבעל
    חי שניטלה נפשו) הוא אותו דומם ממש, אלא שכאשר הורכב הכח הדומם יחד עם הנפש
    הצומחת נוצרה בריאה אחרת והיא הצמח
    אבל אחד מיסודותיו שהוא הדומם, זהה לגמרי למרכיב של הדומם.
    וכן בנפש הצומחת שקיימת גם בבעלי חיים, שהיא זו המגדלת אותם ומצמיחה אותה, היא
    לכשעצמה זהה לגמרי לצמחים, ורק הורכב על גבה נפש החיונית שהפכה את ה"פאזל"
    כולו לבעל חי. כנ"ל אצל מדבר.
    ועל כך טענו רבותינו (למשל הרמב"ם) שהנפש הצומח והחיונית שבאדם אינה אותו יסוד
    של הצמחים ובעלי החיים, אלא סוג אחר, רק שהיא פועלת באדם את אותם פעולות שהנפש
    הצומחת פועלת בצומח והנפש החיונית פועלת בבעל חי.
    לשם המחשה, שני סוגי מתכת, אולי זו לא דוגמא טובה, אולי יותר נכון לומר בשר
    אמיתי ובשר טופו שהם רק נראים כאילו אותו דבר, אבל באמת הם שני דברים שונים.
    מקווה שהארתי את עיניך.
    בכ"ר

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 22:50

    שמעתי פעם מאדם מוסמך ששלושת עיקרי האמונה הם ראשים לי"ג העיקרים, וא"כ
    המחלוקת אינה אלא עד כמה הפרטים נחשבים כעיקר ועד כמה לא, אבל לכו"ע הם אמת,
    השאלה היא האם הכופר בהם הוא בגדר מין או לא.
    ולגבי יש מיש, יש להניח באופן וודאי שהפירוש הפשוט אינו כמשמעו (פשוטו לאו
    כמשמעו), כי הסוברים שהעולם נברא יש מיש סוברים שהעולם קדמון, וזה כפירה פשוטה
    בתורה שיש בורא לעולם ורק הוא קדמון, וזה פשוט. כלומר הנדון באופן בריאת העולם
    ע"י הבורא האם היתה יש מיש או יש מאין, אבל לא שהיה איזשהו "יש" כלשהו לפני
    בריאת העולם (מי ברא את אותו "יש"? ולמה שנעצור בו, למה שלא נבדוק איזה "יש"
    היה לפניו, ואם כך זה יש מיש מיש מיש בלי סוף, כשחושבים קצת מבינים שזה לא כמו
    שנראה בהשקפה פשוטה כמו שנהוג לדקלם "יש מאין" "יש מיש").
    יש הרבה מושגים אצל אסכולת חכמי האמונה וכו' - שכמובן הרבה הרבה הסתמכו על
    דבריהם ולא חשבתי לרגע שזה לא כך - שאינם מובנים כפי משמעותם הפשוטה.
    יתכן שאני טועה, אבל חושבני שראוי לומר את הדברים הללו, דוגמא נוספת: הפשט
    הפשוט בלשונו של המורה נבוכים בדר"כ אינו כפי שאנו מפרשים את הלשון העברית הזו.

    ולמש"כ הרב שמעלקא איך אפשר בכלל לדבר על שלושה נפשות, והביא את הרמב"ן וכו'
    וכו',
    אנס להסביר כפי קט שכלי
    הרמב"ן שם מציין לראב"ע ובציונים ציינו שהם דברי הראב"ע בשמות כג, כה. ושם כתב
    שלושת החלקים שהם נשמה שבמוח, רוח שבלב, ונפש שבכבד. וכלפיהם כתב הרמב"ן שלדעת
    הרמב"ם כל אלו הם חלקי הנשמה גרידא שהיא מחולקת לשלושה כוחות.
    ועכ"פ לענ"ד אין לזה שייכות לשאלה הראשונה שהציג הרב חיים
    א. כי לא הזכירו שם כלל את הנפש הצומחת וכן את נפש (או כח) הדומם, רק את הנפש
    החיונית, האם היא נפש נפרדת או שהיא חלק מהנשמה שנפח הקב"ה באפיו של האדם.
    ב. כי אין זה הנדון כלל, השאלה היתה לגבי הדומם והצומח והחי שקיימים גם באדם,
    האם הם זהים לדומם שבדומם ולצומח שבצמחים ולחי שבבעלי חיים או שזה סוג אחר ורק
    תכונותיו ומאפייניו שווים, וברמב"ן שם לא דן בזה כלל אלא דן מה הם חלקי הנפש
    החיונית שבאדם, אך לא האם היא אותה הנפש החיונית שבבעלי חיים.

    ולגבי מה ששאלת כיצד זה יתכן לומר שנפש הצומחת שבאדם היא אותה הנפש הצומחת
    שבצומח, הלא הם שני ברואים נפרדים.
    לשם המחשה ניקח את חומר הגלם של העץ, שהוא זהה בין בעצי תפוזים, ובין
    בעצי ברוש, ובין בגבעולי איזוב. ההבדל הוא רק בצורת הנברא, אבל לא ביסוד שלו,
    כלומר לא במרכיב שלו.
    או לדוגמא הפלסטיק שבכוס ושבמקלדת שבמחשב ובמטרייה זהה לגמרי, הההבדל בין
    החפצים נוצר באופן ההרכבה של היסוד הגולמי שהוא הפלסטיק אבל אין הבדל מהותי
    במרכיב עצמו כלומר ביסוד עצמו.
    לכן שייך להבין מצד הטבע את הטענה שהדומם שקיים גם בצומח ובחי (שהרי כאשר
    תקצור את הצמח הוא לא ייעלם אלא יהפוך לדומם ורק כח הצומח שבו יאבד, וכן בבעל
    חי שניטלה נפשו) הוא אותו דומם ממש, אלא שכאשר הורכב הכח הדומם יחד עם הנפש
    הצומחת נוצרה בריאה אחרת והיא הצמח
    אבל אחד מיסודותיו שהוא הדומם, זהה לגמרי למרכיב של הדומם.
    וכן בנפש הצומחת שקיימת גם בבעלי חיים, שהיא זו המגדלת אותם ומצמיחה אותה, היא
    לכשעצמה זהה לגמרי לצמחים, ורק הורכב על גבה נפש החיונית שהפכה את ה"פאזל"
    כולו לבעל חי. כנ"ל אצל מדבר.
    ועל כך טענו רבותינו (למשל הרמב"ם) שהנפש הצומח והחיונית שבאדם אינה אותו יסוד
    של הצמחים ובעלי החיים, אלא סוג אחר, רק שהיא פועלת באדם את אותם פעולות שהנפש
    הצומחת פועלת בצומח והנפש החיונית פועלת בבעל חי.
    לשם המחשה, שני סוגי מתכת, אולי זו לא דוגמא טובה, אולי יותר נכון לומר בשר
    אמיתי ובשר טופו שהם רק נראים כאילו אותו דבר, אבל באמת הם שני דברים שונים.
    מקווה שהארתי את עיניך.
    בכ"ר

    תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2023 00:14

    עניתי דברים כהוויתם לרב הכותב הנ"ל באופן אישי, ואענה תמציתם ברבים, לא כל מה
    שאנו מכירים הכירו הראשונים ששכלנו החלוש אינו אפילו כנמלה בפני הפיל לעומתם.
    ואנו צריכים להבין בעצמנו שהשקפתנו מעוצבת מעמודי המחשבה המאוחרים כהמהר"ל
    והרמח"ל והגר"א ואילך עד המשגיח רבי ירוחם ממיר והמשגיח הגר"א דסלר והחזו"א
    וכו'. אך דרך השקפתם אינה מתאימה לאסכולה מסוימת מהראשונים, ולכן צריכים אנו
    להיזהר מאוד בדברנו בענינים אלו ולא פחות ממה שצריך לעשות שימוש במראו' צ'
    לעשות בענינים אלו מחכמים מוסמכים ומבינים בהם (ולא משגיחים ומשפיעים שליט"א).
    לגבי גוף הדברים:

    1. העיקרים עצמו כותב שם ששלשת עיקרי האמונה הם ראשיים למה שכתב הרמב"ם, אבל
      רק מה שנאמר בשלשה אלו הוא מיסודי האמונה, והשאר משתלשלים מהם אך אין הכרח
      להאמין בהם מצד מצוות אמונת ה'. עיי"ש ואין לחלוק בלא לבדוק.
    2. הרלב"ג הקדיש את המאמר השישי בספרו מלחמות השם לבאר את ענין חידוש העולם,
      והדברים מפורשים לרגילים בהם בפרק ב ובעיקר בפרק י"ז ואילך. מסקנתו שם חד
      משמעית שהעולם מחודש יש מאין מצד הצורה ויש מיש מצד החומר (וראיתי שי"א שחזר
      בו בפירוש עה"ת).
      לגבי שאר ההערות הרב כיוון לדבריי בהודעה לעיל שאכן אין משם ראיה לענין שלי.
      ולגבי הביאור שכתב כבודו לרב שמעלקא, הרמב"ם עצמו שואל את שאלתו כיצד יתכן
      שנפש הצומח שבאדם היא נפש הצומח שבצומח עיי"ש. וכן הקשה בפירוש הראב"ד הראשון
      באמונה הרמה מאמר א פרק ו. ומה שענה אכן היא תשובה מתבקשת מאליה לדעת הנבון
      נקל.
      ב-יום רביעי, 1 בפברואר 2023 בשעה 22:50:25 UTC+2, 118823so כתב/ה:
  • תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 22:50

    שמעתי פעם מאדם מוסמך ששלושת עיקרי האמונה הם ראשים לי"ג העיקרים, וא"כ
    המחלוקת אינה אלא עד כמה הפרטים נחשבים כעיקר ועד כמה לא, אבל לכו"ע הם אמת,
    השאלה היא האם הכופר בהם הוא בגדר מין או לא.
    ולגבי יש מיש, יש להניח באופן וודאי שהפירוש הפשוט אינו כמשמעו (פשוטו לאו
    כמשמעו), כי הסוברים שהעולם נברא יש מיש סוברים שהעולם קדמון, וזה כפירה פשוטה
    בתורה שיש בורא לעולם ורק הוא קדמון, וזה פשוט. כלומר הנדון באופן בריאת העולם
    ע"י הבורא האם היתה יש מיש או יש מאין, אבל לא שהיה איזשהו "יש" כלשהו לפני
    בריאת העולם (מי ברא את אותו "יש"? ולמה שנעצור בו, למה שלא נבדוק איזה "יש"
    היה לפניו, ואם כך זה יש מיש מיש מיש בלי סוף, כשחושבים קצת מבינים שזה לא כמו
    שנראה בהשקפה פשוטה כמו שנהוג לדקלם "יש מאין" "יש מיש").
    יש הרבה מושגים אצל אסכולת חכמי האמונה וכו' - שכמובן הרבה הרבה הסתמכו על
    דבריהם ולא חשבתי לרגע שזה לא כך - שאינם מובנים כפי משמעותם הפשוטה.
    יתכן שאני טועה, אבל חושבני שראוי לומר את הדברים הללו, דוגמא נוספת: הפשט
    הפשוט בלשונו של המורה נבוכים בדר"כ אינו כפי שאנו מפרשים את הלשון העברית הזו.

    ולמש"כ הרב שמעלקא איך אפשר בכלל לדבר על שלושה נפשות, והביא את הרמב"ן וכו'
    וכו',
    אנס להסביר כפי קט שכלי
    הרמב"ן שם מציין לראב"ע ובציונים ציינו שהם דברי הראב"ע בשמות כג, כה. ושם כתב
    שלושת החלקים שהם נשמה שבמוח, רוח שבלב, ונפש שבכבד. וכלפיהם כתב הרמב"ן שלדעת
    הרמב"ם כל אלו הם חלקי הנשמה גרידא שהיא מחולקת לשלושה כוחות.
    ועכ"פ לענ"ד אין לזה שייכות לשאלה הראשונה שהציג הרב חיים
    א. כי לא הזכירו שם כלל את הנפש הצומחת וכן את נפש (או כח) הדומם, רק את הנפש
    החיונית, האם היא נפש נפרדת או שהיא חלק מהנשמה שנפח הקב"ה באפיו של האדם.
    ב. כי אין זה הנדון כלל, השאלה היתה לגבי הדומם והצומח והחי שקיימים גם באדם,
    האם הם זהים לדומם שבדומם ולצומח שבצמחים ולחי שבבעלי חיים או שזה סוג אחר ורק
    תכונותיו ומאפייניו שווים, וברמב"ן שם לא דן בזה כלל אלא דן מה הם חלקי הנפש
    החיונית שבאדם, אך לא האם היא אותה הנפש החיונית שבבעלי חיים.

    ולגבי מה ששאלת כיצד זה יתכן לומר שנפש הצומחת שבאדם היא אותה הנפש הצומחת
    שבצומח, הלא הם שני ברואים נפרדים.
    לשם המחשה ניקח את חומר הגלם של העץ, שהוא זהה בין בעצי תפוזים, ובין
    בעצי ברוש, ובין בגבעולי איזוב. ההבדל הוא רק בצורת הנברא, אבל לא ביסוד שלו,
    כלומר לא במרכיב שלו.
    או לדוגמא הפלסטיק שבכוס ושבמקלדת שבמחשב ובמטרייה זהה לגמרי, הההבדל בין
    החפצים נוצר באופן ההרכבה של היסוד הגולמי שהוא הפלסטיק אבל אין הבדל מהותי
    במרכיב עצמו כלומר ביסוד עצמו.
    לכן שייך להבין מצד הטבע את הטענה שהדומם שקיים גם בצומח ובחי (שהרי כאשר
    תקצור את הצמח הוא לא ייעלם אלא יהפוך לדומם ורק כח הצומח שבו יאבד, וכן בבעל
    חי שניטלה נפשו) הוא אותו דומם ממש, אלא שכאשר הורכב הכח הדומם יחד עם הנפש
    הצומחת נוצרה בריאה אחרת והיא הצמח
    אבל אחד מיסודותיו שהוא הדומם, זהה לגמרי למרכיב של הדומם.
    וכן בנפש הצומחת שקיימת גם בבעלי חיים, שהיא זו המגדלת אותם ומצמיחה אותה, היא
    לכשעצמה זהה לגמרי לצמחים, ורק הורכב על גבה נפש החיונית שהפכה את ה"פאזל"
    כולו לבעל חי. כנ"ל אצל מדבר.
    ועל כך טענו רבותינו (למשל הרמב"ם) שהנפש הצומח והחיונית שבאדם אינה אותו יסוד
    של הצמחים ובעלי החיים, אלא סוג אחר, רק שהיא פועלת באדם את אותם פעולות שהנפש
    הצומחת פועלת בצומח והנפש החיונית פועלת בבעל חי.
    לשם המחשה, שני סוגי מתכת, אולי זו לא דוגמא טובה, אולי יותר נכון לומר בשר
    אמיתי ובשר טופו שהם רק נראים כאילו אותו דבר, אבל באמת הם שני דברים שונים.
    מקווה שהארתי את עיניך.
    בכ"ר

    תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2023 00:15

    דברי ר' שמעון אסטרייכר שג' העיקים כוללים את הי"ג. הם ידועים משמיה דהגר"ח
    מבריסק, והאריך בזה רבות המשמר הלוי בקונטרס שהדפיס בהרבה מספריו בסוף הספר.

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2023 00:15

    דברי ר' שמעון אסטרייכר שג' העיקים כוללים את הי"ג. הם ידועים משמיה דהגר"ח
    מבריסק, והאריך בזה רבות המשמר הלוי בקונטרס שהדפיס בהרבה מספריו בסוף הספר.

    תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2023 00:22

    נכון, והעקרים עצמו כותב את זה, *אבל תבינו נא, *שלשת העיקרים הם שורשים לי"ג
    העיקרים של הרמב"ם, אבל לדעת העיקרים (כמו שכתב שם בפירוש) הכופר בתולדות
    שורשים אלו אינו אפיקורוס! כבר כתבתי את זה יותר משלוש פעמים! זה כמו לומר
    שרחוב פלוני נמצא בעיר פלונית, והמכחיש שיש עיר פלונית כופר בכל מציאות העיר,
    אך המכחיש שיש רחוב פלוני באותה עיר כופר רק במציאות אותו רחוב ולא בכל העיר,
    איש כזה לדעת העיקרים במשל דידן אינו כופר

    ב-יום חמישי, 2 בפברואר 2023 בשעה 00:16:07 UTC+2, a0546693781 כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2023 00:22

    נכון, והעקרים עצמו כותב את זה, *אבל תבינו נא, *שלשת העיקרים הם שורשים לי"ג
    העיקרים של הרמב"ם, אבל לדעת העיקרים (כמו שכתב שם בפירוש) הכופר בתולדות
    שורשים אלו אינו אפיקורוס! כבר כתבתי את זה יותר משלוש פעמים! זה כמו לומר
    שרחוב פלוני נמצא בעיר פלונית, והמכחיש שיש עיר פלונית כופר בכל מציאות העיר,
    אך המכחיש שיש רחוב פלוני באותה עיר כופר רק במציאות אותו רחוב ולא בכל העיר,
    איש כזה לדעת העיקרים במשל דידן אינו כופר

    ב-יום חמישי, 2 בפברואר 2023 בשעה 00:16:07 UTC+2, a0546693781 כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2023 00:26

    אחח... דור הישיבעשער'ס, במקום להגיד דברים בשם רבי יוסף אלבו (בעל העיקרים)
    אומרים דברים בשם הגר"ח מבריסק...
    אין זה ממש מה שהגר"ח בא לחדש בזה, ואם ידחקו בי ועיתותי יהיו בידי אאריך
    בדברים.

    ב-יום חמישי, 2 בפברואר 2023 בשעה 00:22:30 UTC+2, haim-AY כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2023 00:26

    אחח... דור הישיבעשער'ס, במקום להגיד דברים בשם רבי יוסף אלבו (בעל העיקרים)
    אומרים דברים בשם הגר"ח מבריסק...
    אין זה ממש מה שהגר"ח בא לחדש בזה, ואם ידחקו בי ועיתותי יהיו בידי אאריך
    בדברים.

    ב-יום חמישי, 2 בפברואר 2023 בשעה 00:22:30 UTC+2, haim-AY כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2023 00:36

    א. מה שהוזכר שהמחלוקת על מנין ה'עיקרים' אינה מחלוקת מהותית, אלא על הגדרות
    מה יש להגדיר כ'עיקר', כך מובא בחתם סופר (שו"ת, יו"ד סי' שנו).
    ב. מה שכתב ר"ש אסטרייכר על בריאת 'יש מיש' - אתה צודק שאין הכוונה להאמין ביש
    קדמון, אלא להאמין שה' ברצונו החל לברוא את העולם מחומר היולי ראשוני ומשם
    נוצר הכל. כפי שכתבו הרמב"ן (בראשית א א) והרמב"ם (מורה ב כה), וקדם לכולם
    הכוזרי (א סז).
    ג. הנה המקורות שהושמטו לגבי כוחות הנפש: כוזרי (ח"א לא-לה) רמב"ם (שמונה
    פרקים א) ואבן עזרא (שמות כג כה).
    ד. יישר כח לכולם על הדברים הברורים. אולם יורשה לי להעיר שלא הבנתי מה השאלה
    אם זו אותה הנפש או לא, הרי החי והצומח הם בסופו של דבר שני יצורים שונים,
    ולמה דחוף לגלות אם שניהם מורכבים מאותם אטומים, או שאותה תכונה ביולוגית
    קיימת אצל שניהם, אותה "נפש", הרי זה דמיון חיצוני בעלמא כי באמת הם שני
    יצורים, ומה זה משנה אם הם דומים או לא דומים (מה יוסיף לך שגם לאדם וגם לחתול
    יש "נפש השומעת" או "נפש המגדלת ציפורנים").
    האם הרב השואל שליט"א מצא מישהו שהזכיר במפורש מחלוקת מוגדרת אודות "נפש
    הצומח" כלשונו?

    [ה. ולר"ש אסטרייכר, הרמב"ם בשמונה פרקים אינו מדבר על כוח הגדילה של הגוף
    ("נפש הצומח" בלשונך) או על הרכבת הבשר שלו, אלא על תכונות נפשיות ("הזן,
    והמרגיש, והמדמה, והמתעורר, והשכלי"). ורק בהם שייך לדון על "נפש". אבל כוח
    הגדילה אינו "נפש" אלא הוא בודאי תכונה ביולוגית הקיימת גם בצמחים ובבעלי
    חיים, כפי שאנו רואים, ואני מעדיף לקצר].

    ב-יום חמישי, 2 בפברואר 2023 בשעה 00:26:45 UTC+2, haim-AY כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2023 00:36

    א. מה שהוזכר שהמחלוקת על מנין ה'עיקרים' אינה מחלוקת מהותית, אלא על הגדרות
    מה יש להגדיר כ'עיקר', כך מובא בחתם סופר (שו"ת, יו"ד סי' שנו).
    ב. מה שכתב ר"ש אסטרייכר על בריאת 'יש מיש' - אתה צודק שאין הכוונה להאמין ביש
    קדמון, אלא להאמין שה' ברצונו החל לברוא את העולם מחומר היולי ראשוני ומשם
    נוצר הכל. כפי שכתבו הרמב"ן (בראשית א א) והרמב"ם (מורה ב כה), וקדם לכולם
    הכוזרי (א סז).
    ג. הנה המקורות שהושמטו לגבי כוחות הנפש: כוזרי (ח"א לא-לה) רמב"ם (שמונה
    פרקים א) ואבן עזרא (שמות כג כה).
    ד. יישר כח לכולם על הדברים הברורים. אולם יורשה לי להעיר שלא הבנתי מה השאלה
    אם זו אותה הנפש או לא, הרי החי והצומח הם בסופו של דבר שני יצורים שונים,
    ולמה דחוף לגלות אם שניהם מורכבים מאותם אטומים, או שאותה תכונה ביולוגית
    קיימת אצל שניהם, אותה "נפש", הרי זה דמיון חיצוני בעלמא כי באמת הם שני
    יצורים, ומה זה משנה אם הם דומים או לא דומים (מה יוסיף לך שגם לאדם וגם לחתול
    יש "נפש השומעת" או "נפש המגדלת ציפורנים").
    האם הרב השואל שליט"א מצא מישהו שהזכיר במפורש מחלוקת מוגדרת אודות "נפש
    הצומח" כלשונו?

    [ה. ולר"ש אסטרייכר, הרמב"ם בשמונה פרקים אינו מדבר על כוח הגדילה של הגוף
    ("נפש הצומח" בלשונך) או על הרכבת הבשר שלו, אלא על תכונות נפשיות ("הזן,
    והמרגיש, והמדמה, והמתעורר, והשכלי"). ורק בהם שייך לדון על "נפש". אבל כוח
    הגדילה אינו "נפש" אלא הוא בודאי תכונה ביולוגית הקיימת גם בצמחים ובבעלי
    חיים, כפי שאנו רואים, ואני מעדיף לקצר].

    ב-יום חמישי, 2 בפברואר 2023 בשעה 00:26:45 UTC+2, haim-AY כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 03/02/2023 00:15

    תשובות להרב שמעלקא
    א. אמנם המחלוקת על העיקרים אינה מחחלוקת מהותית ותרווייהו מודו שהי"ג נכונים,
    אבל לדעת הרמב"ם מי שמכחיש את התולדות מהעיקרים כופר ולבעל העיקרים אינו כופר.
    העיקרים מביא דוגמא מרב הלל שאמר שאין משיח לישראל וכבר אכלוהו וכו' ראה שם.
    וגם המעיין בדברי החת"ס רואה שאין סתירה לכל זה ואדרבה כותב להיפך שהאמונה
    בגאולה אינה מעיקרי הדת. ומה שכתב בהתחלה שאין נפקותא יש לבארו בפשיטות
    והדברים ארוכים.
    ב. אין זה נכון למה שאמרת בענין היש מיש לדעת הרלב"ג, תעיין במלחמות השם
    לרלב"ג מאמר ו מפרק ב' ואילך ובעיקר בפרק י"ז עד סוףך המאמר. והחומר ההיולי
    אינו קשור לענין, כי כל הראושנים מודים שהעולם נברא מחומר היולי, אלא שדעת
    הרמב"ן ושא"ר שההיולי עצמו מחודש יש מאין. ודעת הרלב"ג היא שהעולם עצמו מחודש
    יש מאין מצד הצורה, אבל מצד החומר הוא מחודש יש מיש. ראה בכ"ז גם אמונות ודעות
    עם ביאור דרך אמונה עמ' 236. לכן אין לערבב את דברי הרמב"ן והרמב"ם והכוזרי
    בענין זה.
    ד. לגבי מה שהערת מה החקירה אם זו אותה הנפש או לא, אולי לך זה לא משנה, אבל
    הראשונים דנים ומתחבטים בזה רבות, וכמו שטרח להדגיש זאת הרמב"ם בענין כח הזן
    בפ"א בשמונה פרקים. וראה גם האמונה הרמה מ"א פ"ו, ובחינות עולם מאמר אחרון.
    ה. לא נכון מה שהערת לר"ש אסטרייכר שהרמב"ם אינו מדבר על כוח הגדילה של הגוף
    שהרי כתב בפירוש 'כי כח המזון, על דרך משל, אשר לאדם, איננו כח המזון אשר
    לחמור ולסוס. כי האדם ניזון בחלק *הזן *מן הנפש האנושית, והחמור ניזון בחלק
    הזן מן הנפש החמורית, והדקל ניזון בחלק הזן מן הנפש אשר לו', והוי יודע שנפש
    הזן היא מנפשות הצומח אצל הפילוסופים. ודו"ק.

    ב-יום חמישי, 2 בפברואר 2023 בשעה 00:36:07 UTC+2, שמעלקא כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/02/2023 00:15

    תשובות להרב שמעלקא
    א. אמנם המחלוקת על העיקרים אינה מחחלוקת מהותית ותרווייהו מודו שהי"ג נכונים,
    אבל לדעת הרמב"ם מי שמכחיש את התולדות מהעיקרים כופר ולבעל העיקרים אינו כופר.
    העיקרים מביא דוגמא מרב הלל שאמר שאין משיח לישראל וכבר אכלוהו וכו' ראה שם.
    וגם המעיין בדברי החת"ס רואה שאין סתירה לכל זה ואדרבה כותב להיפך שהאמונה
    בגאולה אינה מעיקרי הדת. ומה שכתב בהתחלה שאין נפקותא יש לבארו בפשיטות
    והדברים ארוכים.
    ב. אין זה נכון למה שאמרת בענין היש מיש לדעת הרלב"ג, תעיין במלחמות השם
    לרלב"ג מאמר ו מפרק ב' ואילך ובעיקר בפרק י"ז עד סוףך המאמר. והחומר ההיולי
    אינו קשור לענין, כי כל הראושנים מודים שהעולם נברא מחומר היולי, אלא שדעת
    הרמב"ן ושא"ר שההיולי עצמו מחודש יש מאין. ודעת הרלב"ג היא שהעולם עצמו מחודש
    יש מאין מצד הצורה, אבל מצד החומר הוא מחודש יש מיש. ראה בכ"ז גם אמונות ודעות
    עם ביאור דרך אמונה עמ' 236. לכן אין לערבב את דברי הרמב"ן והרמב"ם והכוזרי
    בענין זה.
    ד. לגבי מה שהערת מה החקירה אם זו אותה הנפש או לא, אולי לך זה לא משנה, אבל
    הראשונים דנים ומתחבטים בזה רבות, וכמו שטרח להדגיש זאת הרמב"ם בענין כח הזן
    בפ"א בשמונה פרקים. וראה גם האמונה הרמה מ"א פ"ו, ובחינות עולם מאמר אחרון.
    ה. לא נכון מה שהערת לר"ש אסטרייכר שהרמב"ם אינו מדבר על כוח הגדילה של הגוף
    שהרי כתב בפירוש 'כי כח המזון, על דרך משל, אשר לאדם, איננו כח המזון אשר
    לחמור ולסוס. כי האדם ניזון בחלק *הזן *מן הנפש האנושית, והחמור ניזון בחלק
    הזן מן הנפש החמורית, והדקל ניזון בחלק הזן מן הנפש אשר לו', והוי יודע שנפש
    הזן היא מנפשות הצומח אצל הפילוסופים. ודו"ק.

    ב-יום חמישי, 2 בפברואר 2023 בשעה 00:36:07 UTC+2, שמעלקא כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 03/02/2023 00:17

    לא הבנתי מה מצאת בכוזרי שם? אין שם התייחסות לנושא זה, לא דבר על מיני הנפשות
    של הנבראים.

    ב-יום שישי, 3 בפברואר 2023 בשעה 00:15:25 UTC+2, haim-AY כתב/ה:

  • עוז והדר ספרי חסידות, עד איזה סכום הם משלמים.

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    2 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2023 19:04 שלום רב. רציתי לשאול את הקהל הקדוש, אני עובד בעוז והדר ספרי חסידות [המרכז למתחילים], ואני רוצה לשמוע אם יש מי שיודע עד איזה סכום אפשר לבקש אצלם [הם העלו לי כבר את הסכום פעמיים]. הצטרפתי אתמול לקבוצה וזה נשמע די מעניין...
  • מחיר תמלול לפי תווים

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    2 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 19/07/2023 21:06 רציתי לשאול מה המחיר הממוצע בתמלול כשמשלמים לפי תווים. תודה רבה.
  • בקשת ספר

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    2 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 16/07/2023 08:53 אשמח אם מישהו יוכל לשלוח לי באישי, ספר ערבי נחל מהדורת אייכן מאוצר החכמה.
  • כריכת ספר

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    1 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 12:16 הנקרא "שִדְרָה"
  • [4]: כריכת ספר

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 17:51 המספר שיוצא לרוחב זה במ"מ?
  • חיפוש מקורות וטעמים.

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    C
    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 19:03 תורה רבה לכל העונים.
  • מגיד מדובנה

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    המשך ההודעה המקורית (חלק 2/2) ואמרתם זבח פסח הוא לה' וגו', למדנו למי ששומע נסים שעשה ה' את אבותינו במצרים צריך ליתן שבח והודיה, וכן הוא אומר ביתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה. (שמות יב כז) אהרן ראה את אחיו מלך ואת עצמו כהן גדול ואת ארבעת בניו משוחים בשמן המשחה סיגני כהונה ואת נחשון אחי אשתו נשיא שבט מקריב קרבנו בראשון לכל השבטים, ובו ביום מתו שני בניו, לכך נאמר ביום טובה היה בטוב לתת שבח לבורא הכל, שנאמר (תהלים קט"ז) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, ולהודות, שכן ראינו ומצינו ההודאה נקראת טוב, שנאמר (שם קי"ח) הודו לה' כי טוב... (שמיני) חובת הלבבות: ...ונעלה מזה אל מה שאנו חייבין בו לבורא יתעלה מן השבח וההודאה על רוב חסדו וגודל טובו עלינו, ונאמר, כי מן הידוע אצלנו כי כל מטיב אלינו אנו חייבין להודות לו כפי כונתו להועיל לנו, ואם יקצר במעשהו לדבר שיקרהו ימנעהו מהיטיב אלינו הודאתו חובה עלינו, כיון שנתברר לנו כי דעתו עלינו לטוב, וכי כונתו להועיל לנו. ואם תגיע לנו שום טובה על ידי מי שלא כוון בה אלינו יסתלקו מעלינו חיובי ההודאה לו ואין אנו חייבין בה... אבל טובת העשיר על הרש לקבל שכר שמים הוא כסוחר שהוא קונה הנאה גדולה קיימת יגיע אליה אחר זמן בטובה קטנה ואבודה ונבזית יתננה מיד, ולא נתכוין אלא לפאר נפשו באחריתו בטובה שהפקידה האלקים בידו לתתה למי שיהיה ראוי לה. ומן הידוע כי ראוי להודות אותו ולשבחו אף על פי שהיתה כונתו לפאר את נפשו באחריתו, ועם כל זה נתחייבה לו ההודאה, כמ"ש איוב (כ"ט) "ברכת אובד עלי תבא", ועוד אמר (שם ל"א) "אם לא ברכוני חלציו ומגז כבשי יחם". אבל טובת בני אדם קצתם אל קצתם בעבור אהבת השבח והכבוד וגמול העולם הוא כמי שאוצר דבר אצל חברו או מפקיד אצלו ממון מפני יראתו שיצטרך לאחר זמן, אף על פי שכונתו לתועלת עצמו בהטיבו לזולתו כמו שאמרנו, חייב לו מן השבח וההודאה עליה... וממה שראוי לעמוד עליו כי כל מטיב לזולתו מבני אדם מכל המינים אשר זכרנו, אין לו יתרון על מי שמטיב לו אלא במקרה מן המקרים, אבל באנושותם ועצמם נמשלים וקרובים זה לזה בעצם ובדמות ובחבורם ובצלמם וטבעיהם וברוב מקריהם, ועם כל זה חייב מי שמטיבים לו מן העבודה למטיב מה שספרנו. ואם היינו חושבים כי מי אשר מטיבין לו בתכלית החסרון והגריעות ובהרכבתו וחבורו ודמותו היה חייב בעבודה יותר... וכאשר נבחון על ההקשה הזאת דבר הבורא יתברך ובני אדם בשכלנו, נמצא הבורא יתברך נעלה ונשא ומרומם על כל נמצא... וכן נמצא האדם בהקשתו אצל שאר מיני החיים שאינם מדברים חסר וחלש מכלם... וכאשר נעמוד במחשבותינו על גדלות הבורא יתעלה ועוצם יכלתו... ונסתכל בחלישות האדם וחסרונו ורוב צרכו ורישו לדבר שימלא מחסורו, ונבחון רוב טובות הבורא יתברך וחסדו עליו... כמה האדם חייב לו ית' מן העבודה והיראה והשבח וההודאה והתמדת התהלה... (שער ג עבודת האלקים הקדמה, וראה שם עוד) ומה ששאלת על המעוטה שבעבודות האלקים שאין אדם יוצא ידי חובתו בפחות ממנה ותתחייב לו בה התמדת טובתו עליו הם י' ענינים... *ומהם שיזכיר טובות האלקים בלשונו תמיד וירבה להודות לו ולשבחו בלבו עליה ובנראה מדבריו, ומהם שלא תהיה נמבזה ומעוטה בעיניו, ומהם שלא יתלה בזולתו אם תהיה על ידי אמצעי, *שיודה האמצעי ויתעלם מהודות הבורא עליה... (שם פרק ז) והחמישי, כשמטיב לו הבורא בעולם הזה במיני הטובות יכנע לא-ל מפני כובד משא חובת ההודאה עליהם וישפל לפניו מיראתו שלא תהיינה לנקמה ממנו כי רוב הממון בעולם יהיה לאחד מג' דברים, לטובו מאת הבורא יתברך, או לנסיון ומבחן, או לנקמה ומכשול. (שער ו הכניעה פרק ד) רש"י: וישתחו ארצה - מכאן שמודים על בשורה טובה. (בראשית כד נב) אם על תודה - על דבר הודאה על נס שנעשה לו, כגון יורדי הים וגו' שצריכים להודות, שכתוב בהן (תהלים ק"ז) יודו לה' חסדו. (ויקרא ז יב) חזקוני: אתה יודוך - לשון נופל על לשון, ורוצה לומר ישבחוך ויכבדוך. (בראשית מט ח) בעל הטורים: וישתחו - בגימטריא מודים על בשורה הטובה. (בראשית מז לא) מהר"י יעבץ: אספרה כל נפלאותיך - על דרך הפשט ירמוז על מ"ש חז"ל (ברכות נ"ד) שחייב אדם לגלגל כל הנסים כשיודה על אחד מהם. (תהלים ט ב) אלשיך: אדין דניאל - הורה לנו שיודה אדם מיד, כי קם מיד בלילה להודות. (דניאל ב יח) מהר"ל: ...כי כאשר מזכיר בכל מקום הודאה הוא מוסר עצמו אל השי"ת בשביל הטובה שעשה אתו, כי זהו ענין ההודאה. ומפני שנתן לאדם הארץ, אם כן יחשוב השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם, וכאילו האדם חס ושלום יוצא מרשות השי"ת, לכך צריך לומר הודאה תחילה וסוף, ובהודאה זו מוסר עצמו ונפשו אל השי"ת שעשה אתו הטובה הזאת. (נתיב העבודה יח) ובמדרש ויק"ר... לעתיד לבא כל הקרבנות בטלין וקרבן תודה אינו בטל... וביאור זה, כי התפלה שהאדם מתפלל על צרכיו וכל דבר שהיא תפלה בטלים לעתיד לבא, שאין צריך תפלה על צרכיו, אבל הודאה שנותן אל השי"ת מה שעשה עמו כעבד הזה שמתודה שעשה עמו טוב, ולפיכך כל הודאה הוא לשעבר, והתפלה היא להבא... וכן כל הקרבנות הם תקון אל האדם, ולעתיד אין צריך תקון, ולפיכך כל הקרבנות בטלים חוץ מן הודאה, שמודה כי הוא אל השי"ת מצד הטוב שעשה עמו, ומביא קרבן הודאה על שעבר... וכבר אמרנו כי התודה היא שאנו מודים כי הכל אל השי"ת, כמו שאמר במזמור לתודה, כי הוא עשנו ולו אנחנו, והנה המצה מורה על שהוא יתברך עשנו, והחמץ מורה כי אליו אנחנו הכל כמו שביארנו... (דרשה לשבת הגדול) זרעא דיוסף... אבל יהודה הוא דבק בשמו יתברך לגמרי, והדברים האלו הם סוד נפלא, כי נקרא יהודה על שם הפעם אודה (בראשית כ"ט), וההודאה היא שמודה ומפרסם הדבר לכל, כי זהו ענין ההודאה, שהרי צריך להודות בעשרה, ודברים אלו מסתרי החכמה מאד, ולכך היה מקדש שם שמים בפרהסיא, ותמצא יהודה בראש הדגלים... (חידושי אגדות סוטה לו ב) של"ה: ויש ראיה לזה במדרש תהלים מזמור לתודה, רבי יוחנן בשם רבי מנחם דמן גליא, כל התפילות בטילות לעתיד לבא וההודאות אינן בטילות... והמעמיקים בחכמה אמרו כי לפיכך קרבן תודה אינו בטל מפני שהוא לצורך הודאות הנשמות כשיצאו כל אחת מגלות הידוע ויתעלו בתפארת מקום היחוד ומקום ההודאה, כענין ד' שצריכים להודות בבואם אל ביתם בשלום ולומר יודו לה' חסדו... (בית דוד, ועיין שם עוד) אור החיים: אשר נתן לי אלקים בזה, דרך הצדיקים כשזוכרים הטוב אשר הגיעם חולקים כבוד לה', כי הוא הנותן, כאומרו "הילדים אשר חנן אלקים" וגו'... (בראשית מח ט) מלבי"ם: והתודה - גדר הוידוי הוא הפך הכפירה וההכחשה, והוא שמפרסם בפניו דבר שטבע בני אדם להעלימו, והוא שמודה שבח חברו או שמודה גנות עצמו, מן הראשון "יהודה אתה יודוך אחיך", "הפעם אודה את ה'", כי דרך בני אדם להעלים מעלת אחרים, וכן דרכם לתלות הכל בטבע, כמ"ש מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שהודה להקב"ה עד שבאת לאה והודיתו. ומזה נגזר שם תודה על הודאת הנס, כמ"ש "יודו לה' חסדו", שמודה ומכיר פלאי ה'. ומין השני ההודאה על חטאיו, "אודה עלי פשעי לה'", "ומודה ועוזב ירוחם", ובהתפעל, "ומתודה חטאתי" (דניאל ט')... כי מטבע האדם להעלים חטאיו... (ויקרא ה ה) בכל לבי - ולא שבשעת הודאה יחשוב על טובות נוספות. (תהלים ט ב) העמק דבר: ויאמר ברוך ה' - מכאן למדו בב"ר שמודים על בשורה טובה. ובפרק הרואה יליף מהא שאמר יתרו ברוך ה', וקשה אמאי לא למדו מאליעזר דקדים... אלא הענין ברכה משמעו העקרי אינו לשון הודיה בעלמא, אלא לשון תוספת השפעה למעלה כביכול... וכך יסד מלכו של עולם יתברך דברכת האדם פועלת למעלה. אבל זה אינו אלא בהליכות העולם על ידי הטבע, מה שאינו כן אם בא בנס נגלה לשעה... ומשום הכי אין צריך תפלה להבא במקום שהישועה ברורה ומובטחת, ולא כמו בהמקום שהישועה באה על ידי הליכות הטבע... שזה המדה אינה צריכה תוספת השפעה על ידי ברכה על העבר. משום הכי אליעזר שבא לידו הענין בדרך נס נסתר בהשגחה פרטית לכן בירך, מה שאינו כן יציאת מצרים שהיה בנס נגלה, משום הכי לא ברכו עד שבא יתרו ובירך גם על זה. ואם כן משמעות ברוך שם היינו הודיה ושבח... (בראשית כד כז והרחב דבר) תורה תמימה: הפעם אודה - רש"י, ואף על פי שגם אדם הראשון הודה, כבתהלים קל"ט, מכל מקום לא היה מי שהודה על שהגיעו יותר מחלקו כלאה. (בראשית כט לה) שפת אמת: ענין הלל והודאה ולכאורה אחד הוא, ומאא"ז מו"ר זצלה"ה שמעתי כי הם נגד יהודה ויוסף, והוסיף לי ביאור כי הלל הוא באור נגלה ובהיר. ויראה לפרש כי לשון הודאה הוא על מה שהיה נראה לו טוב, והאדם מודה שהוא טוב וחסד, (שהרי גם על וידוי חטא נקרא הודאה). *והנה כתיב "אודה ה' בכל לבב", פירוש בשני יצריך, אם כן נראה כי הודיה הוא אחר התיקון שהאדם גבר על היצר הרע ולא נדבק בעולם הזה, אף שהיה לו כמה נסיונות, ואז מודה גם על הנסיון שהיה צר לו אז מודה עתה, שרואה למפרע שזה היה חסד עליו. *אבל הלל הוא מי שמופרש מעולם הזה, ומשבח על ידי שרואה גבורת ה' ונפלאותיו... (חנוכה תרל"א ג) אא"ז מו"ר ז"ל הגיד בשם רבותינו ז"ל פירוש הגמרא... והיינו שיש נקודה פנימיות בכל איש ישראל שאין שם מגע נכרי רק שצריך להיות שנקודה זו תתפשט בכל האדם, ועל ידי ההלל והודאה יכולין להכניס נקודה זו בכל הנפש, והוא על ידי זה ששמח האדם בנקודה זו ונותן הודאה להקב"ה על שזכה להיות בכלל ישראל, על ידי זה החשק יכול להרחיב הנקודה. והנה הלל והודאה הם ב' מדריגות, שהלל הוא שבח, וצריכין להיות מקודם אצל האמת, כמ"ש הללו עבדי ה' שלא להיות משועבד לשום דבר רק להשי"ת, אבל הודאה יכול להיות לכל איש ישראל, ואף המלוכלך בחטא, על ידי הודאה ווידוי דברים מתקרב... וגם הודאה על נס, ודאי הוא על ידי זה שמבינים שאין ראויים לנס, כי מה שייך הודאה להקב"ה על נס, הלא אין הפרש לפניו בין נס לטבע, רק על ידי שמבינים שאין זוכין לנס שייך הודאה, ועל ידי זה משיגין אחר כך עומק הנס להלל לפניו. (שם תרל"ג ו) מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ... ופירוש הלל והודאה נראה כי על ידי הנס דחנוכה נתקדש שם שמים, כמ"ש ולך עשית שם גדול וקדוש, שראו הכל נצחונו של השי"ת וגבורותיו, ועל ידי זה נפל פחד השי"ת על הכל, ומצד נצחונו ית' הוא ההלל לשבח לפניו, ומצד קבלת היראה להודות לפניו להיות נכנע ולהבין שפלות עצמו הוא בחינת הודאה... (שם תרל"ד ב) הלל והודאה הוא שמחה והכנעה... כי אין שמחה של מצוה מתקיים בלי הקדמת היראה והכנעה, שעל ידי זה היא עומדת לעד... כשיוצאין ממלכות בשר ודם נעשין בן חורין יכולין לקבל מלכות שמים וצריך להיות עיקר השמחה על זה שיוכל לשעבד עצמו להשי"ת... ועל ידי הודאה יוצאין מיצר הרע שהוא הכנעה לב נשבר, דלא שליט יצר הרע רק בגסות, ונמצא הודאה הכנה אל ההלל... (שם תרל"ה ז) לשנה אחרת קבעום ועשאום יו"ט בהלל והודאה, דבמה שהקב"ה עושה לנו נסים יש לתת הודאה על גוף הנס, היינו הצלה מאומה הרשעה, וגם להלל לפניו על כל המעשה, כי הרבה רווח והצלה לפניו ית' שלא היה מסבב להצטרך לעשיות הנס, רק הוא חיבה יתירה שהשי"ת חפץ לעשות נסים לעמו בני ישראל. ובעת שנעשה להם הנס שהיה עת צרה ונושעו מהצרה לא היה להם כל כך ישוב הדעת והודו להשי"ת על ההצלה, ואחר כך לשנה אחרת הבינו כל זה שיש להלל על כל המעשה שסיבב הקב"ה המלחמות כדי לעשות להם נס, כי ההודאה בעת צרה והלל בעת הרווח... (שם תרל"ו ה) בהלל והודאה... אמנם הודאה הוא לאשר אין עבודת התחתונים כראוי, ולכך מתרחקין ממלכות שמים קצת, אך כשהקב"ה ברחמיו עושה נסים לבני ישראל מודים לפניו ית', שעל ידי שנתרחקו ואחר כך מתקרבין *מצד זה יש בחינת הודאה שמודה על דבר הנוסף... והלל והודאה שניהם גימטריא אלקים, *וכל זה ידוע בסוד מצות נר חנוכה. (שם תרל"ז) בהלל והודאה... לכן בשנה האחרת שהרגישו קבלת מלכות שמים וזה הלל, *ואחר כך נתנו על זה עצמו שבח והודאה שזכו להלל את ה' על ידי שיצאו מכלל עבדי בשר ודם. וביאור הענין דהלל הוא לה' בלבד, והודאה הוא בהשתתפות נפש האדם, *הלל הוא הארה אמיתיות... שמתבטל כחות האדם על ידי הזכרת שמו הגדול יתברך, ואז אין האדם זוכר ממהות עצמותו רק להלל לפניו ית'... ובעולם הזה אין אנו מוכנים תמיד לזה... אבל הודאה הוא תמיד, כי בכל מקום יש להודות לה', ואדרבא, מי שבשפלות יותר צריך ביותר להודות... (שם תרל"ח ה) חז"ל עשו עיקר מנס דנרות... והודאה הוא על מה שיצאו מתחת יד הרשעים, והלל הוא על שנכנסנו תחת יד מלכות שמים, כמ"ש הללו עבדי ה' ולא עבדי יון, וצריך להיות עיקר השמחה מה שיצאנו לחירות כדי שנוכל לקבל אחר כך מלכות שמים... (שם תרמ"א) ואדוני מו"ז ז"ל אמר כי על כן תקנו בהודאה, דכתיב וירכתיה די נחש, שאינו מניח לכרוע עצמו כראוי לפני הקב"ה... וכשגברו על קליפת יון תיקנו שבח במודים. ולבאר נראה כי אז"ל שצריכין לכרוע עד שיתפקקו ח"י חוליות שבשדרה... ועל ידי הכריעה והודאה לפני הקב"ה מתטהרין הח"י חוליות ומתפתחין, כי זה הקליפה מעכב החיות שבחוליות להתגלות, לכן יש כריעה וזקיפה... וזה בחינת הלל והודאה, וכן כריעה וזקיפה... (שם תרנ"ד) עשאום יום טוב בהלל והודאה, הלל מיוחד לבני ישראל, כמ"ש עם זו יצרתי וכו' תהלתי יספרו, והודאה הוא אשר זכו בני ישראל ליקח חלק שאר האומות, כי באמת הכל צריכים להודות אליו ית"ש... אבל כאשר החמיצו תולדות יפת ועמד מלכות יון להשכיח אותנו תורת ה' ומצותיו ניתן לנו חלק השמאל גם כן... (שם תרנ"ו) מזוזה בימין... וזה ענין הודאה שתקנו, כי ההלל מיוחד לבני ישראל בכל הישועות, והודאה הוסיפו לפי שראו שנס הזה הוא להשאיר הארה גם לימי הגלות, כשיהיו בחוץ... (שם תרנ"ז) ענין הלל והודאה הם שם א"ד ושם אהי"ה, כי כל נפלאותיו של הקב"ה הם סתים וגליא, וכשנעשה נסים לאבותינו יש הלל על הישועה שבני ישראל מרגישין ורואין, אבל עומק נפלאותיו אין לשער ולספר, כמ"ש ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך, וזה עיקר הישועה התיקון שנעשה למעלה, וזה בחינת הודאה מה שאין רואין בעין, רק שמבינים מן הנגלה הנסתר, ועל זה יש להודות... (שם תר"ס) הלל והודאה בחינת נפש וגוף, כי הלל הארת הנשמה והנפש, כמ"ש "כל הנשמה תהלל", *והודאה הכנעת הגוף להסכים עם הנפש, ולכן יש כריעת הגוף בהודאה, *וכתוב "הוציאה ממסגר נפשי" עי"ז להודות, כי הנפש במאסר הגוף, וכשיש גאולה וחירות אל הנפש צריכין להכניע גם הגוף להודות לה', כי הודאה בפה שהוא בהשתתפות הגוף, והלל במחשבה ורצון, והם בחינת גאולה ותפלה... (שם תרס"א) כשעמדה מלכות יון הרשעה להשכיחם תורתך, כי היה להם חכמה טבעית, וזו מביאה שכחת השגחת הבורא ית"ש... שהיו בקיאין בחכמת גלגל המזלות, אבל באמת הנהגת כל הגלגל הכל על פי הנהגה עליונה... ולכן תיקנו להלל ולהודות, שעל ידי הודאה והלל לה' על כל הדברים זה מביא הזכרון שלא להיות נטבע תוך הטבע ולבא לשכחה... (שם) [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 05.07.23, 23:22:00
  • איך להיכנס יותר לפנימיות התורה

    2023
    144
    0 הצבעות
    144 פוסטים
    1 צפיות
    ש
    המשך ההודעה המקורית (חלק 2/2) כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcQ2DcvQVzr6%2BUs%3D6Ng3tvTqd5fP05ftMpfkZO-QRfS2Dg%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAE%2BCa2AUFyNdtUh5%2B6CxfQxAWMNJiLC%2B3vY1tF8GK5A%3Dup6qNg%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcSuhFHmE8NqXx0S-JB5hk1%2Bu6La4F2xapkW%2B0FJ0fyncQ%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CA%2BbRHtJcuGspqF6sTJ0n4Tu6WDyFN2pm5xp0%2BGnTzFyYHJFrow%40mail.gmail.com. -- בכבוד רב שמחה פרוינד 05484-30-988 [email protected] -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAAe0dKR-2BB4agJGqM_5EFxxQZyqvsanWEeZR1ckuTzHwGhD8g%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAKXx%2BP2hxQqh8exQPB9q1aTar5fZD_%3DTEzd46hg7XkXiWWq1rA%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADhfkR_NqFZhtENZO2b9vDTwO06nAMzOMM4%2Bv1wpheGTLVh_vA%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAJ8ZmEJLSZXRm-xDW3wLEH-WHSMTi1afC_j2_jLHu_9q1yxXJA%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/d7cec048-d32a-4d4a-a2e2-1b70a66413c0%40localhost. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/4F08B7C3244C4DF08D86D53CA48449ED%40user99b7abd310.

1

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים