מתוק מדבש

[s717... gmail.c - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 22:07

כתבת ממש יפה. הדיוק לגבי 'תורת' הוא ענין של טעם.

חלק גדול מחידוש הפרצופים הוא ענין ההתלבשות - שהפרצופים מתלבשים האחד בחברו.
במילים פשוטות - אחרי שחידשנו שהכתר [לדוגמא] אינו רק הספירה העליונה שבפרצוף
אלא פרצוף שלם הכולל קומה שלימה (חבד חגת נהי), מעתה אפשר לומר שהפרצופים
האחרים הנמוכים ממנו מלבישים עליו. ואכמ"ל.

אכתוב שוב: האריז"ל כותב בפירוש שבזוה"ק הוא פעמים כך ופעמים כך. כשיהיה לי
זמן אחפש ואציין מקורו.
אגב - בסוגיית תלת רישין לפי הסבר האריזל מוכרחים לומר כן.

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 22:23

משהו מדהים אתרא קדישא הדין. מי כעמך ישראל.
ויש"כ לרב ש.י. י. ולרב ארי במסתרים על הבהירות.

ב-יום רביעי, 15 בפברואר 2023 בשעה 22:07:38 UTC+2, ש. י. י. 2 כתב/ה:

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 22:25

לא חיסרת את ספירת דעת?
ב-יום רביעי, 15 בפברואר 2023 בשעה 22:01:31 UTC+2, ארי במסתרים כתב/ה:

[s717... gmail.c - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 22:26

אתה נוגע בכל הסוגיות העיקריות...
יש לך את החוש הנכון. זעץ דיך לערנען.... (תתיישב ללמוד)

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 22:33

אין זה עיסוקי, על כל פנים האם 'דעת' נחסרת כשסופרים את כתר? וא"כ, אשמח מאוד
לשמוע במילה אחת למה.

כמו כן, אפשי שהרבנים יאשרו לי את הביאור הבא המבוסס כולו על ביאורו של הרה"ג
ארי במסתרים

לדעת המקובלים עשר הספירות הם סדר השתלשלות ההשפעה מהקב"ה, וכן סוגי מידות
והנהגות שונות. וסדרן: קבוצה א' *כתר, *קבוצה ב' *חכמה בינה דעת, *קבוצה ג' *חסד
גבורה תפארת נצח הוד יסוד, *קבוצה ד' מלכות. האריז"ל חידש שיש חמשה מערכות
של עשר ספירות, וכל מערכת שלימה נקראת 'פרצוף'. הפרצופים הם *אריך אנפין - כתר,
אבא - חכמה, אמא - בינה, זעיר אנפין - חג"ת נה"י, נוקביה - מלכות.
ועוד חידש האריז"ל שמעל הפרצוף העליון הנקרא 'אריך אנפין', יש פרצוף הנקרא
'עתיק יומין', והם בונים יחד את ספירת 'כתר'. *ולכך, החצי העליון של כתר נקרא
עתיק יומין, והחצי התחתון נקרא אריך אנפין.
גם אשמח מאוד לדעת מה הוכרע בענין עתיקא קדישא?

ב-יום רביעי, 15 בפברואר 2023 בשעה 22:27:20 UTC+2, ש. י. י. 2 כתב/ה:

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 22:36

עד שאלת"ם, אבא ואמא הם זכר ונקבה (זו"ן)?

ב-יום רביעי, 15 בפברואר 2023 בשעה 22:33:58 UTC+2, haim AY כתב/ה:

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 23:03

1
אבא ואמא זה לא זו"ן,
זו"ן, זה כאילו הבן והבת של האבא ואמא.
2
הניסוח לעיל לא נכון בהתחלה,
אין חלוקה לד' קבוצות, זה פשוט עשר יחידות, ורק האריז"ל חילק אותם למערכות
שונות.
החלוקה היחידה שמצינו היא ל-מוחין ומידות. כתר חכמה בינה (דעת) זה המוחין,
וחג"ת נהי"ם זה המידות.
[כמו בכל אדם, יש את מערכת החשיבה, ויש את מערכת הרגשות].
3
בענין כתר ודעת,
יש רק עשר ספירות, ולכן כשיש כתר אין דעת וכשיש דעת אין כתר.
הכלל בגדול הוא כזה,
כשמדברים רק על כלי המוחין, אומרים כתר חכמה בינה, כי הדעת לא בדיוק שייך
למוחין,
אבל כשמדברים על כל העשר ספירות, אומרים *חכמה בינה דעת, *ולא מזכירים כתר.

נסביר טיפה יותר -
המהות של כתר היא - הרצון השורשי שמפעיל הכל. לדוגמא, אדם רוצה לבנות בנין,
והרצון הזה מפעיל את כל המערכת החל מחכמה ומחשבות וכו' עד התוצאה הסופית.
המהות של דעת היא - הורדת המחשבות ללב "והשבות אל לבבך". לדוגמא, אדם חושב מלא
מחשבות טובות, אבל בתכל'ס הוא לא מיישם אותם. וזה בגלל שהוא "תלמיד חכם - שאין
בו דעת" (אגב, עמלק קליפת דעת, עי' בני יששכר נפלא לפר' זכור).

כשמדברים על כלי המוחין בלבד, מזכירים את הכתר ולא את הדעת, כי הדעת הוא משהו
קצת חיצוני. - הוא המעביר מכלי החשיבה אל כלי הרגש והמעשה.
אבל כשמדברים על כל העשר ספירות, הפירוש הוא שמתארים את ההשתלשלות מלמעלה עד
למטה, ואז הדעת הוא משמעותי מאוד, והוא במקום הכתר.

(עדיין חסר הסבר איך הכתר והדעת הם בעצם אותו דבר, ולכן יכולים לבא זה במקום
זה. אבל עכ"פ הכלל הנ"ל הוא ברור ומנוסה).

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 23:40

מילה אחת. בהירות נפלאה!
כל הכבוד.

ב-יום רביעי, 15 בפברואר 2023 בשעה 23:03:54 UTC+2, ארי במסתרים כתב/ה:

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 23:40

זה שתי מילים

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/02/2023 01:08

ארבע מילים...

מילה אחת על מילה אחת
לביטוי מילה אחת יש משמעות ענינית ולא לשונית, וכשם שהמוחמא 'כל הכבוד' אינו
יכול למחות עניו אני ובורח מן הכבוד...

ב-יום רביעי, 15 בפברואר 2023 בשעה 23:40:45 UTC+2, ארי במסתרים כתב/ה:

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/02/2023 02:11

נוקבא ולא נוקביה
זו"ן ראשי תיבות זעיר אנפין [ו' קצוות] ונוקבא שהם פרצוף אחד
החלוקה בין מוחין לרגשות - הוא רעיון שלא כולם מקבלים אותו
יש פרשנויות יותר מדוייקות להגדרה של חג"ת נה"י מאשר רגשות
פרצופים הם עיקר המדובר ולא י"ס, וכמו שיש מחצבים והיכלות, מי החליט שזה רק
מחלקות כביכול דבר טפל.
החלוקה הגסה ובלא מקורות אינה צורה ראויה להתייחס לדברים הנשגבים והמאד מאד
מאד עמוקים הללו
לא כל פרשנות שמסדרת את הדברים ראויה להכתב כמסקנא וכדעה אחידה
וכך גם היחס לדעת - כתר הדברים מאד לא מדוייקים
לו גם זו רק דעתי, כיון שלא נכתבו מקורות טענתי נכונה
ואין לכתוב דברים מקוריים שאין להם בסיס איתן ומקורות בתוה"ק.
בצער רב

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/02/2023 02:22

כדי שלא יטעו, אני רק רוצה להדגיש שלא התכוונתי ללמד דברי סוד ברבים,
אלא לתת הסבר פשטני של הקודים שהעורכים נתקלים בהם, בצורה שתתן להם אפשרות
להבין בשטחיות על מה מדובר.
בכוונה כתבתי בצורה גסה מאוד, כדי להגדיר היטב למרות שלא נכנסים להסברים.
כט"ס.

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/02/2023 10:59

החלוקה בין מחשבות ורגשות היא לא נתונה במחלוקת,
אלא שלדעת רוב המקובלים היא לא הגדרה ממצה, מקסימום קירוב אל השכל.
אבל הרעיון הכללי הוא שככל שהכתר נוכח לא ניכרת מציאות הדעת.

הפרצופים נזכרים להדיא בזוהר, אלא שכל המקובלים עד האריז"ל הבינו אותם כמשל
לספירות, ואילו האריז"ל חידש ופיתח את מימד הפרצופים. אמנם את התלבשות
הפרצופין הוא כן חידש.
כמדומני שלעת הגר"א לא את הכל הוא קיבל מאליהו, אלא יש שהוא עמד עליהם מעומק
עיונו בזוה"ק [על אלה הוא סבור שאפשר לחלוק, ומי יעמוד בסוד קדושים וכו'].

לשאלת השואל מהו הגדרת ע"ק -
עיקר ענינו הוא ממוצע בין המאציל לנאצל, באמצעותו משפיע המאציל לנאצלים ולענין
זה נחשב כמאציל, ובאמצעותו מתקשרים הנאצלים למאציל ולענין זה נחשב כנאצל.
[לרמ"ק באופן מוחלט, לאריז"ל בכל בחינה לפי ערכה].