מתוק מדבש
-
תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 21:18
קודם כל תודה [אבל אילולא נודע לי בין שאלתי לתשובתך מידעים נוספים בזה, כי
עתה שבתי זה פעמים לשאול על התשובה כי כתבת ברמיזה]
אם יורשה לשאול:
-האם עתיק *יומין *הוא עתיקא קדישא
-איך מכנים את תורת הפרצופים סוד/תורת/חכמת הפרצופים?
-תורת הפרצופים שייכת להאריז"ל או נזכרה גם ברמ"ק? ואם גם לרמ"ק יש תורת
פרצופים, מאיזה בית מדרש מה שהזכרת?
-שאלה חשובה לי:
מה הכוונה עתיק יומין העליון, אריך אנפין התחתון? עתיק יומין זה לא השם הכולל
של הפרצוף המדובר?ב-יום רביעי, 15 בפברואר 2023 בשעה 19:20:28 UTC+2, s7178361 כתב/ה:
תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 21:27
א. מבואר בעץ חיים בפירוש (והזכרתי זאת לעיל) ששם 'עתיקא קדישא' שבזוהר יכול
להתייחס גם לעתיק יומין וגם לאריך אנפין, וכל מקום לפי עניינו.
ב. בעיקר 'תורת הפרצופים', ואפשר גם באופנים האחרים. ובכל מקרה זה לא ענין
עקרוניץ
ד. היא נתגלתה וחודשה על ידי רבינו האריז"ל, שהשיגה ברוח קודשו (וכותב
שהמקובלים האמיתיים עד הרמב"ן גם ידעו הימנה).
ה. לא. השם הכולל הוא עתיקא קדישא/פרצוף הכתר. והוא מתחלק לשנים.כל זאת ועוד נתבאר בעץ חיים [בעיקר ב]שער יג. ואי אפשר ללמדה על רגל אחת...
ב-יום רביעי, 15 בפברואר 2023 בשעה 21:18:10 UTC+2, haim AY כתב/ה:
-
תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 21:27
א. מבואר בעץ חיים בפירוש (והזכרתי זאת לעיל) ששם 'עתיקא קדישא' שבזוהר יכול
להתייחס גם לעתיק יומין וגם לאריך אנפין, וכל מקום לפי עניינו.
ב. בעיקר 'תורת הפרצופים', ואפשר גם באופנים האחרים. ובכל מקרה זה לא ענין
עקרוניץ
ד. היא נתגלתה וחודשה על ידי רבינו האריז"ל, שהשיגה ברוח קודשו (וכותב
שהמקובלים האמיתיים עד הרמב"ן גם ידעו הימנה).
ה. לא. השם הכולל הוא עתיקא קדישא/פרצוף הכתר. והוא מתחלק לשנים.כל זאת ועוד נתבאר בעץ חיים [בעיקר ב]שער יג. ואי אפשר ללמדה על רגל אחת...
ב-יום רביעי, 15 בפברואר 2023 בשעה 21:18:10 UTC+2, haim AY כתב/ה:
תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 22:01
תורת הפרצופים נשמע כמו להבדיל "תורת היחסות" וכיוצ"ב,
חושבני שכותבים סוד הפרצופים, כדי לתת את הרוממות המתבקשת.הפרצופים חידוש האריז"ל, כמדומני מפי אליהו זל"ט,
הסבר על רגל אחת בצורה הכי מופשטת שאני מצליח,
הראשונים מדברים על עשר ספירות - שהם סדר השתלשלות ההשפעה מהקב"ה, או סוגי
מידות והנהגות שונות,
*כתר *
*חכמה בינה *
חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד
מלכות
כל תורת הרמ"ק היא בגדול סיכום מה שנכתב לפניו, ולכן הכל עוסק רק בעשר ספירות.כשבא האריז"ל התגלה עולם חדש, עד כדי שכמעט לא עוסקים בכתבי הרמ"ק.
(מהרח"ו כותב בהקדמה לע"ח, שאת כל תורת הראשונים והרמ"ק אפשר לסכם בכמה
קונטרסים).אחד מהחידושים הגדולים שחידש האריז"ל, הוא שהמערכת בנויה בצורה של פרצופים,
(פרצוף = מבנה שלם של עשר ספירות).
משל למה הדבר דומה. כאילו נאמר שהראשונים דיברו על רמ"ח איברים, ובא האריז"ל
וחידש שהמערכת בנויה מד' אנשים שלכל אחד יש רמ"ח איברים.ואלו הן הפרצופים -
*אריך אנפין - *כתר
אבא - חכמה
אמא - בינה
זעיר אנפין - חג"ת נה"י
נוקביה - מלכותאולם באמת החמשה פרצופים האלו הם רק העיקריים,
אבל באמת יש הרבה יותר פרצופים (י"ב),
כי הם עצמם מתחלקים לפעמים לשנים וכו' (ישסו"ת וכו').אחת התוספות היא בפרצוף העליון של "אריך אנפין",
האריז"ל הוסיף שמעליו יש את פרצוף "עתיק יומין"
והם בונים יחד את ה"כתר",החצי העליון של כתר - עתיק יומין,
והחצי התחתון של כתר - אריך אנפין.המושג "עתיקא קדישא" בזוהר,
אם אני זוכר נכון, בדרך כלל מדבר רק על אריך אנפין,
וכך זה גם בכל כתבי הגר"א (ידיעה חשובה) שהקפיד על שימוש בלשונות חז"ל בזוהר.אבל בכתבי האריז"ל כל מקום שמוזכר "עתיק", הכוונה למשהו עליון מאריך, וכמו
שהתבאר.מקוה שעכשיו יהיה ברור יותר לפשוטים כמוני.
-
תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 22:01
תורת הפרצופים נשמע כמו להבדיל "תורת היחסות" וכיוצ"ב,
חושבני שכותבים סוד הפרצופים, כדי לתת את הרוממות המתבקשת.הפרצופים חידוש האריז"ל, כמדומני מפי אליהו זל"ט,
הסבר על רגל אחת בצורה הכי מופשטת שאני מצליח,
הראשונים מדברים על עשר ספירות - שהם סדר השתלשלות ההשפעה מהקב"ה, או סוגי
מידות והנהגות שונות,
*כתר *
*חכמה בינה *
חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד
מלכות
כל תורת הרמ"ק היא בגדול סיכום מה שנכתב לפניו, ולכן הכל עוסק רק בעשר ספירות.כשבא האריז"ל התגלה עולם חדש, עד כדי שכמעט לא עוסקים בכתבי הרמ"ק.
(מהרח"ו כותב בהקדמה לע"ח, שאת כל תורת הראשונים והרמ"ק אפשר לסכם בכמה
קונטרסים).אחד מהחידושים הגדולים שחידש האריז"ל, הוא שהמערכת בנויה בצורה של פרצופים,
(פרצוף = מבנה שלם של עשר ספירות).
משל למה הדבר דומה. כאילו נאמר שהראשונים דיברו על רמ"ח איברים, ובא האריז"ל
וחידש שהמערכת בנויה מד' אנשים שלכל אחד יש רמ"ח איברים.ואלו הן הפרצופים -
*אריך אנפין - *כתר
אבא - חכמה
אמא - בינה
זעיר אנפין - חג"ת נה"י
נוקביה - מלכותאולם באמת החמשה פרצופים האלו הם רק העיקריים,
אבל באמת יש הרבה יותר פרצופים (י"ב),
כי הם עצמם מתחלקים לפעמים לשנים וכו' (ישסו"ת וכו').אחת התוספות היא בפרצוף העליון של "אריך אנפין",
האריז"ל הוסיף שמעליו יש את פרצוף "עתיק יומין"
והם בונים יחד את ה"כתר",החצי העליון של כתר - עתיק יומין,
והחצי התחתון של כתר - אריך אנפין.המושג "עתיקא קדישא" בזוהר,
אם אני זוכר נכון, בדרך כלל מדבר רק על אריך אנפין,
וכך זה גם בכל כתבי הגר"א (ידיעה חשובה) שהקפיד על שימוש בלשונות חז"ל בזוהר.אבל בכתבי האריז"ל כל מקום שמוזכר "עתיק", הכוונה למשהו עליון מאריך, וכמו
שהתבאר.מקוה שעכשיו יהיה ברור יותר לפשוטים כמוני.
תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 22:07
כתבת ממש יפה. הדיוק לגבי 'תורת' הוא ענין של טעם.
חלק גדול מחידוש הפרצופים הוא ענין ההתלבשות - שהפרצופים מתלבשים האחד בחברו.
במילים פשוטות - אחרי שחידשנו שהכתר [לדוגמא] אינו רק הספירה העליונה שבפרצוף
אלא פרצוף שלם הכולל קומה שלימה (חבד חגת נהי), מעתה אפשר לומר שהפרצופים
האחרים הנמוכים ממנו מלבישים עליו. ואכמ"ל.אכתוב שוב: האריז"ל כותב בפירוש שבזוה"ק הוא פעמים כך ופעמים כך. כשיהיה לי
זמן אחפש ואציין מקורו.
אגב - בסוגיית תלת רישין לפי הסבר האריזל מוכרחים לומר כן. -
תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 22:07
כתבת ממש יפה. הדיוק לגבי 'תורת' הוא ענין של טעם.
חלק גדול מחידוש הפרצופים הוא ענין ההתלבשות - שהפרצופים מתלבשים האחד בחברו.
במילים פשוטות - אחרי שחידשנו שהכתר [לדוגמא] אינו רק הספירה העליונה שבפרצוף
אלא פרצוף שלם הכולל קומה שלימה (חבד חגת נהי), מעתה אפשר לומר שהפרצופים
האחרים הנמוכים ממנו מלבישים עליו. ואכמ"ל.אכתוב שוב: האריז"ל כותב בפירוש שבזוה"ק הוא פעמים כך ופעמים כך. כשיהיה לי
זמן אחפש ואציין מקורו.
אגב - בסוגיית תלת רישין לפי הסבר האריזל מוכרחים לומר כן. -
תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 22:01
תורת הפרצופים נשמע כמו להבדיל "תורת היחסות" וכיוצ"ב,
חושבני שכותבים סוד הפרצופים, כדי לתת את הרוממות המתבקשת.הפרצופים חידוש האריז"ל, כמדומני מפי אליהו זל"ט,
הסבר על רגל אחת בצורה הכי מופשטת שאני מצליח,
הראשונים מדברים על עשר ספירות - שהם סדר השתלשלות ההשפעה מהקב"ה, או סוגי
מידות והנהגות שונות,
*כתר *
*חכמה בינה *
חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד
מלכות
כל תורת הרמ"ק היא בגדול סיכום מה שנכתב לפניו, ולכן הכל עוסק רק בעשר ספירות.כשבא האריז"ל התגלה עולם חדש, עד כדי שכמעט לא עוסקים בכתבי הרמ"ק.
(מהרח"ו כותב בהקדמה לע"ח, שאת כל תורת הראשונים והרמ"ק אפשר לסכם בכמה
קונטרסים).אחד מהחידושים הגדולים שחידש האריז"ל, הוא שהמערכת בנויה בצורה של פרצופים,
(פרצוף = מבנה שלם של עשר ספירות).
משל למה הדבר דומה. כאילו נאמר שהראשונים דיברו על רמ"ח איברים, ובא האריז"ל
וחידש שהמערכת בנויה מד' אנשים שלכל אחד יש רמ"ח איברים.ואלו הן הפרצופים -
*אריך אנפין - *כתר
אבא - חכמה
אמא - בינה
זעיר אנפין - חג"ת נה"י
נוקביה - מלכותאולם באמת החמשה פרצופים האלו הם רק העיקריים,
אבל באמת יש הרבה יותר פרצופים (י"ב),
כי הם עצמם מתחלקים לפעמים לשנים וכו' (ישסו"ת וכו').אחת התוספות היא בפרצוף העליון של "אריך אנפין",
האריז"ל הוסיף שמעליו יש את פרצוף "עתיק יומין"
והם בונים יחד את ה"כתר",החצי העליון של כתר - עתיק יומין,
והחצי התחתון של כתר - אריך אנפין.המושג "עתיקא קדישא" בזוהר,
אם אני זוכר נכון, בדרך כלל מדבר רק על אריך אנפין,
וכך זה גם בכל כתבי הגר"א (ידיעה חשובה) שהקפיד על שימוש בלשונות חז"ל בזוהר.אבל בכתבי האריז"ל כל מקום שמוזכר "עתיק", הכוונה למשהו עליון מאריך, וכמו
שהתבאר.מקוה שעכשיו יהיה ברור יותר לפשוטים כמוני.
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 22:33
אין זה עיסוקי, על כל פנים האם 'דעת' נחסרת כשסופרים את כתר? וא"כ, אשמח מאוד
לשמוע במילה אחת למה.כמו כן, אפשי שהרבנים יאשרו לי את הביאור הבא המבוסס כולו על ביאורו של הרה"ג
ארי במסתריםלדעת המקובלים עשר הספירות הם סדר השתלשלות ההשפעה מהקב"ה, וכן סוגי מידות
והנהגות שונות. וסדרן: קבוצה א' *כתר, *קבוצה ב' *חכמה בינה דעת, *קבוצה ג' *חסד
גבורה תפארת נצח הוד יסוד, *קבוצה ד' מלכות. האריז"ל חידש שיש חמשה מערכות
של עשר ספירות, וכל מערכת שלימה נקראת 'פרצוף'. הפרצופים הם *אריך אנפין - כתר,
אבא - חכמה, אמא - בינה, זעיר אנפין - חג"ת נה"י, נוקביה - מלכות.
ועוד חידש האריז"ל שמעל הפרצוף העליון הנקרא 'אריך אנפין', יש פרצוף הנקרא
'עתיק יומין', והם בונים יחד את ספירת 'כתר'. *ולכך, החצי העליון של כתר נקרא
עתיק יומין, והחצי התחתון נקרא אריך אנפין.
גם אשמח מאוד לדעת מה הוכרע בענין עתיקא קדישא?ב-יום רביעי, 15 בפברואר 2023 בשעה 22:27:20 UTC+2, ש. י. י. 2 כתב/ה:
-
תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 22:33
אין זה עיסוקי, על כל פנים האם 'דעת' נחסרת כשסופרים את כתר? וא"כ, אשמח מאוד
לשמוע במילה אחת למה.כמו כן, אפשי שהרבנים יאשרו לי את הביאור הבא המבוסס כולו על ביאורו של הרה"ג
ארי במסתריםלדעת המקובלים עשר הספירות הם סדר השתלשלות ההשפעה מהקב"ה, וכן סוגי מידות
והנהגות שונות. וסדרן: קבוצה א' *כתר, *קבוצה ב' *חכמה בינה דעת, *קבוצה ג' *חסד
גבורה תפארת נצח הוד יסוד, *קבוצה ד' מלכות. האריז"ל חידש שיש חמשה מערכות
של עשר ספירות, וכל מערכת שלימה נקראת 'פרצוף'. הפרצופים הם *אריך אנפין - כתר,
אבא - חכמה, אמא - בינה, זעיר אנפין - חג"ת נה"י, נוקביה - מלכות.
ועוד חידש האריז"ל שמעל הפרצוף העליון הנקרא 'אריך אנפין', יש פרצוף הנקרא
'עתיק יומין', והם בונים יחד את ספירת 'כתר'. *ולכך, החצי העליון של כתר נקרא
עתיק יומין, והחצי התחתון נקרא אריך אנפין.
גם אשמח מאוד לדעת מה הוכרע בענין עתיקא קדישא?ב-יום רביעי, 15 בפברואר 2023 בשעה 22:27:20 UTC+2, ש. י. י. 2 כתב/ה:
-
תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 23:03
1
אבא ואמא זה לא זו"ן,
זו"ן, זה כאילו הבן והבת של האבא ואמא.
2
הניסוח לעיל לא נכון בהתחלה,
אין חלוקה לד' קבוצות, זה פשוט עשר יחידות, ורק האריז"ל חילק אותם למערכות
שונות.
החלוקה היחידה שמצינו היא ל-מוחין ומידות. כתר חכמה בינה (דעת) זה המוחין,
וחג"ת נהי"ם זה המידות.
[כמו בכל אדם, יש את מערכת החשיבה, ויש את מערכת הרגשות].
3
בענין כתר ודעת,
יש רק עשר ספירות, ולכן כשיש כתר אין דעת וכשיש דעת אין כתר.
הכלל בגדול הוא כזה,
כשמדברים רק על כלי המוחין, אומרים כתר חכמה בינה, כי הדעת לא בדיוק שייך
למוחין,
אבל כשמדברים על כל העשר ספירות, אומרים *חכמה בינה דעת, *ולא מזכירים כתר.נסביר טיפה יותר -
המהות של כתר היא - הרצון השורשי שמפעיל הכל. לדוגמא, אדם רוצה לבנות בנין,
והרצון הזה מפעיל את כל המערכת החל מחכמה ומחשבות וכו' עד התוצאה הסופית.
המהות של דעת היא - הורדת המחשבות ללב "והשבות אל לבבך". לדוגמא, אדם חושב מלא
מחשבות טובות, אבל בתכל'ס הוא לא מיישם אותם. וזה בגלל שהוא "תלמיד חכם - שאין
בו דעת" (אגב, עמלק קליפת דעת, עי' בני יששכר נפלא לפר' זכור).כשמדברים על כלי המוחין בלבד, מזכירים את הכתר ולא את הדעת, כי הדעת הוא משהו
קצת חיצוני. - הוא המעביר מכלי החשיבה אל כלי הרגש והמעשה.
אבל כשמדברים על כל העשר ספירות, הפירוש הוא שמתארים את ההשתלשלות מלמעלה עד
למטה, ואז הדעת הוא משמעותי מאוד, והוא במקום הכתר.(עדיין חסר הסבר איך הכתר והדעת הם בעצם אותו דבר, ולכן יכולים לבא זה במקום
זה. אבל עכ"פ הכלל הנ"ל הוא ברור ומנוסה). -
תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 23:03
1
אבא ואמא זה לא זו"ן,
זו"ן, זה כאילו הבן והבת של האבא ואמא.
2
הניסוח לעיל לא נכון בהתחלה,
אין חלוקה לד' קבוצות, זה פשוט עשר יחידות, ורק האריז"ל חילק אותם למערכות
שונות.
החלוקה היחידה שמצינו היא ל-מוחין ומידות. כתר חכמה בינה (דעת) זה המוחין,
וחג"ת נהי"ם זה המידות.
[כמו בכל אדם, יש את מערכת החשיבה, ויש את מערכת הרגשות].
3
בענין כתר ודעת,
יש רק עשר ספירות, ולכן כשיש כתר אין דעת וכשיש דעת אין כתר.
הכלל בגדול הוא כזה,
כשמדברים רק על כלי המוחין, אומרים כתר חכמה בינה, כי הדעת לא בדיוק שייך
למוחין,
אבל כשמדברים על כל העשר ספירות, אומרים *חכמה בינה דעת, *ולא מזכירים כתר.נסביר טיפה יותר -
המהות של כתר היא - הרצון השורשי שמפעיל הכל. לדוגמא, אדם רוצה לבנות בנין,
והרצון הזה מפעיל את כל המערכת החל מחכמה ומחשבות וכו' עד התוצאה הסופית.
המהות של דעת היא - הורדת המחשבות ללב "והשבות אל לבבך". לדוגמא, אדם חושב מלא
מחשבות טובות, אבל בתכל'ס הוא לא מיישם אותם. וזה בגלל שהוא "תלמיד חכם - שאין
בו דעת" (אגב, עמלק קליפת דעת, עי' בני יששכר נפלא לפר' זכור).כשמדברים על כלי המוחין בלבד, מזכירים את הכתר ולא את הדעת, כי הדעת הוא משהו
קצת חיצוני. - הוא המעביר מכלי החשיבה אל כלי הרגש והמעשה.
אבל כשמדברים על כל העשר ספירות, הפירוש הוא שמתארים את ההשתלשלות מלמעלה עד
למטה, ואז הדעת הוא משמעותי מאוד, והוא במקום הכתר.(עדיין חסר הסבר איך הכתר והדעת הם בעצם אותו דבר, ולכן יכולים לבא זה במקום
זה. אבל עכ"פ הכלל הנ"ל הוא ברור ומנוסה). -
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 16/02/2023 02:11
נוקבא ולא נוקביה
זו"ן ראשי תיבות זעיר אנפין [ו' קצוות] ונוקבא שהם פרצוף אחד
החלוקה בין מוחין לרגשות - הוא רעיון שלא כולם מקבלים אותו
יש פרשנויות יותר מדוייקות להגדרה של חג"ת נה"י מאשר רגשות
פרצופים הם עיקר המדובר ולא י"ס, וכמו שיש מחצבים והיכלות, מי החליט שזה רק
מחלקות כביכול דבר טפל.
החלוקה הגסה ובלא מקורות אינה צורה ראויה להתייחס לדברים הנשגבים והמאד מאד
מאד עמוקים הללו
לא כל פרשנות שמסדרת את הדברים ראויה להכתב כמסקנא וכדעה אחידה
וכך גם היחס לדעת - כתר הדברים מאד לא מדוייקים
לו גם זו רק דעתי, כיון שלא נכתבו מקורות טענתי נכונה
ואין לכתוב דברים מקוריים שאין להם בסיס איתן ומקורות בתוה"ק.
בצער רב -
תאריך ההודעה המקורית: 16/02/2023 02:11
נוקבא ולא נוקביה
זו"ן ראשי תיבות זעיר אנפין [ו' קצוות] ונוקבא שהם פרצוף אחד
החלוקה בין מוחין לרגשות - הוא רעיון שלא כולם מקבלים אותו
יש פרשנויות יותר מדוייקות להגדרה של חג"ת נה"י מאשר רגשות
פרצופים הם עיקר המדובר ולא י"ס, וכמו שיש מחצבים והיכלות, מי החליט שזה רק
מחלקות כביכול דבר טפל.
החלוקה הגסה ובלא מקורות אינה צורה ראויה להתייחס לדברים הנשגבים והמאד מאד
מאד עמוקים הללו
לא כל פרשנות שמסדרת את הדברים ראויה להכתב כמסקנא וכדעה אחידה
וכך גם היחס לדעת - כתר הדברים מאד לא מדוייקים
לו גם זו רק דעתי, כיון שלא נכתבו מקורות טענתי נכונה
ואין לכתוב דברים מקוריים שאין להם בסיס איתן ומקורות בתוה"ק.
בצער רב -
תאריך ההודעה המקורית: 16/02/2023 10:59
החלוקה בין מחשבות ורגשות היא לא נתונה במחלוקת,
אלא שלדעת רוב המקובלים היא לא הגדרה ממצה, מקסימום קירוב אל השכל.
אבל הרעיון הכללי הוא שככל שהכתר נוכח לא ניכרת מציאות הדעת.הפרצופים נזכרים להדיא בזוהר, אלא שכל המקובלים עד האריז"ל הבינו אותם כמשל
לספירות, ואילו האריז"ל חידש ופיתח את מימד הפרצופים. אמנם את התלבשות
הפרצופין הוא כן חידש.
כמדומני שלעת הגר"א לא את הכל הוא קיבל מאליהו, אלא יש שהוא עמד עליהם מעומק
עיונו בזוה"ק [על אלה הוא סבור שאפשר לחלוק, ומי יעמוד בסוד קדושים וכו'].לשאלת השואל מהו הגדרת ע"ק -
עיקר ענינו הוא ממוצע בין המאציל לנאצל, באמצעותו משפיע המאציל לנאצלים ולענין
זה נחשב כמאציל, ובאמצעותו מתקשרים הנאצלים למאציל ולענין זה נחשב כנאצל.
[לרמ"ק באופן מוחלט, לאריז"ל בכל בחינה לפי ערכה].
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות
