דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

למד לשוני דבר צחות

2023
6 5 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2023 23:06

    כשמובא בספר קרא ורוצים לכתוב בהערות שוליים ענין המבואר שם בקראי שהלומד יהא
    לו היקף

    ראיתי כותבים "הפסוק מדבר שם בענין .. " או "הפסוקים שם מספרים" וכדומה
    ולפענ"ד אינו משפט צח ולא מדויק
    רוצה לידע אם יכול א' לפתור לשון צח ומדויק

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2023 23:06

    כשמובא בספר קרא ורוצים לכתוב בהערות שוליים ענין המבואר שם בקראי שהלומד יהא
    לו היקף

    ראיתי כותבים "הפסוק מדבר שם בענין .. " או "הפסוקים שם מספרים" וכדומה
    ולפענ"ד אינו משפט צח ולא מדויק
    רוצה לידע אם יכול א' לפתור לשון צח ומדויק

    תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2023 23:14

    בדרך כלל מתאים להתחיל: על הנאמר...

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2023 23:14

    בדרך כלל מתאים להתחיל: על הנאמר...

    תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2023 23:20

    אפשר:
    נאמר בעניין...
    הכתוב מדבר ב..

    לדוגמא:
    "... וזהו שאמר הכתוב מי לה' אלי..."
    ובהערת שוליים: נאמר לאחר חטא העגל..

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2023 23:14

    בדרך כלל מתאים להתחיל: על הנאמר...

    תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2023 23:21

    לפי הנראה לא הסברתי את עצמי בטוב
    לדוגמא שבספר על התורה פרשה פלוני נמצא בתוך הדברים הפסוק "ביום השמיני שילח
    את העם ויברכו את המלך" (מלכים א' ט, סו)
    אני רוצה ליתן הבנה להלומד איזה יום שמיני ? מי שלח העם ? להיכן שלחם ? איזה
    מלך?
    ולכך צריך לכתוב בהגה תוכן הענין הנאמר שם במלכים
    ולכן צריך להתחיל בהגה במילים...

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2023 23:14

    בדרך כלל מתאים להתחיל: על הנאמר...

    תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2023 23:22

    פסוק זה נאמר בענין...
    מקרא זה אמור ב... לענין....

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2023 23:20

    אפשר:
    נאמר בעניין...
    הכתוב מדבר ב..

    לדוגמא:
    "... וזהו שאמר הכתוב מי לה' אלי..."
    ובהערת שוליים: נאמר לאחר חטא העגל..

    תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2023 23:23

    התשובה היא ש*מתחילים באמצע הסיפור. *
    (כדאי לעבור על שוטנשטיין ולראות איך מציגים דברים כאלו בהערות).
    לדוגמא:
    "ואיך אעשה הרעה הזאת לאבי"
    הערה -
    כאשר יוסף ביקש להשאיר את בנימין תחת ידו, יהודה ניסה לשנות את דעתו, ובתוך
    הדברים הוסיף כי אין לו פנים לעלות אל אביו בלא בנימין.
    (כמובן סתם קשקשתי דברים, בלי כוונה למשהו).
    יכול להיות שצריך להדגים את זה יותר טוב, מחילה שאין לי זמן להרחיב. תבדוק
    בשוטנשטיין, עשו את זה מושלם.

  • ביאור לשוני

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 04/01/2023 15:13 כנראה הכוכבית מציינת שזו תוספת.
  • שאלה בניסוח לשוני

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2023 21:14 שנינו במשנה... עוד שנינו... ובמסכת פלונית אמרו... ובמשנה ג שם אמרו... ועוד אמרו בפרק ד שם... ובמסכת פלונית שנו... וכן הביאה המשנה ביבמות... מאת: [email protected]
  • עזרה לשוני

    2023
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 24/01/2023 13:24 חזק.
  • כינוי 'בעל דבר' ליצר הרע

    2023
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 07/05/2023 00:52 למעוניינים אשתף מה העליתי בחכתי בנוגע לשאלתי אודות מקור הביטוי. בהניח שאכן מקור הדברים הוא בחסידות המקור דלהלן מס' תולדות יעקב יוסף שהיה מתלמידי הבעש"ט. וז"ש בפסוק (דברים כג, טו) ולא יראה בך ערות דבר. ר"ל מצד היצה"ר הנקרא דבר, שהומה לדבר תמיד בהתמדה. והמוני עם קורין ג"כ לאיש בליעל בעל דבר מטעם האמור. וז"ש [ש]נק' היצה"ר לאמר, ויצה"ט חרש. וכאן ג"כ יובן, כי יפלא ממך דבר למשפט, בין היצה"ר הנק' דבר, ובין יצ"ט הנקרא משפט, כי יכלכל דבריו במשפט (תהלים קיב, ה). וז"ש שלש סוגים כפולים שהן נגד כל תורה שבע"פ, שהם ששה סדרים הכלולים בג', שהם איסור והיתר, כשר ופסול, טהור וטמא, אשר עיקר כוונות לשמה להפריד בין טהור לטמא וכו' כמ"ש בתיקונים סי' מ' (פ א), ועכשיו שהוא מופלא ומכוסה, שאינך יודע להפריד, והגרם הוא מ"מך דייקא, בסיבת חטאך, שגרם בעונו לערב ח"ו טמא בטהור, ושפחה תירש גבירתה, בסוד שבת מחלליה מות יומת (שמות לא, יד). (תולדות יעקב יוסף דברים פרשת שופטים)
  • התייעצות בניסוח לשוני

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 13:44 כלומר - תלוי אם הוא פירש או כתב כגון רש"י הראשון על הש"ס פירש את דברי המשנה משנה. מאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן: כהנים שנטמאו וטבלו, והעריב שמשן, והגיע עתם לאכול בתרומה. אבל בד"ה שאחריו רש"י הוסיף על דברי המשנה ולכן יותר מתאים כתב עד סוף האשמורה הראשונה - שליש הלילה, כדמפרש בגמרא, (/ברכות/ דף ג א) ומשם ואילך עבר זמן, דלא מקרי תו זמן שכיבה, ולא קרינן ביה בשכבך, ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה, לפיכך הקורא קודם לכן - לא יצא ידי חובתו, אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת, - כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי, ולפיכך, חובה עלינו לקרותה משתחשך, ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מטתו - יצא. בשורה האחרונה שרש"י מוסיף שבפרשה ראשונה יצא, אין זה פירוש לדברי המשנה, ולכן מתאים לכתוב: וכתב רש"י וכו'
  • מי חיבר הגהות "הרחב דבר" על "העמק דבר" להנצי"ב ???

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2023 23:36 הנצי"ב וזה לא הגהות אלא כמו משנה ברורה וביאור הלכה
  • מי חיבר הגהות "הרחב דבר" על "העמק דבר" להנצי"ב ???

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 08/11/2023 09:19 מעניין שהוא כותב חתנו, כי הוא חתן של חתנו רבי רפאל שפירא מאת: [email protected]
  • אינדיזיין בחינם. יש דבר כזה??

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2023 18:39 יש עוד כמה אתרים טובים, אבל שם זה פריצה אוטומטית, וזה גם די מובן שם, רק להוריד ולהתקין. ובאתרים אחרים זה קצת יותר למקצוענים, צריך לפרוץ ידנית ולקרוא דברים לפעמים וכו'. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 09.11.23, 18:38:43 מאת: [email protected]

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים