דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

אשמח לעזרת בני החבורה בניסוח המושג 'איסור חדש' בצורה קלה וקצרה,

2023
23 7 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 16:14

    ודאי שתוכל לקחת, כיון שהודעת לו, ואף הוספת ש'לא משנה מה אני עושה'.
    סבר וקיבל, ואתה קיבלת שכרך ביושר.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 16:30

    הרב מעשה הכתב, שמא נעלמה מעיניך הנקודה שסמך עליו דוקא ולכן הסכים לשלם יותר.

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 16:30

    הרב מעשה הכתב, שמא נעלמה מעיניך הנקודה שסמך עליו דוקא ולכן הסכים לשלם יותר.

    תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 16:46

    יש הבדל בין שכתוב של מומחה לשכתוב רגיל. המומחה עובד מהר יותר. בנוסף, הוא
    נותן פיסוק ראשוני וחלוקה לפסקאות, שמקילה על העורך. לכן מסתבר כפי שכתב הרב
    אריכא.
    לדידי פשוט שהטוב ביותר הוא לשאול באופן גלוי את המעביד: "האם אוכל לתת למישהו
    אחר לעשות חלק במקומי?". ועל דרך זו יש לנהוג תמיד. לומר הכל באופן גלוי
    ולשאול בפרוטרוט מראש.
    האמינו לי שבדרך של שקיפות ודיבור גלוי תחסכו המון התלבטויות, סיבוכים
    ותימנעו מספק גזל. מה יותר טוב מזה?!

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 16:46

    יש הבדל בין שכתוב של מומחה לשכתוב רגיל. המומחה עובד מהר יותר. בנוסף, הוא
    נותן פיסוק ראשוני וחלוקה לפסקאות, שמקילה על העורך. לכן מסתבר כפי שכתב הרב
    אריכא.
    לדידי פשוט שהטוב ביותר הוא לשאול באופן גלוי את המעביד: "האם אוכל לתת למישהו
    אחר לעשות חלק במקומי?". ועל דרך זו יש לנהוג תמיד. לומר הכל באופן גלוי
    ולשאול בפרוטרוט מראש.
    האמינו לי שבדרך של שקיפות ודיבור גלוי תחסכו המון התלבטויות, סיבוכים
    ותימנעו מספק גזל. מה יותר טוב מזה?!

    תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 16:47

    להוסיף, שהמומחה כותב בצורה יותר מדויקת ופחות שגיאות כתיב.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 16:30

    הרב מעשה הכתב, שמא נעלמה מעיניך הנקודה שסמך עליו דוקא ולכן הסכים לשלם יותר.

    תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 16:52

    א. אמר אריה למעבידו צבי, עבודה זו שאתה דורש ממני "קטנה עלי", אני לוקח עליה
    מאה שקלים, כי זה התעריף שלי, חבל על ממונך קח אחר בזול, והוא אמר 'לא כי אלא
    אתה תעשה', והוא לקח תוכנה המתמללת או אחר שיתמלל או נתן לעבדו שפחתו חרש שוטה
    וקטן שיעשו את העבודה, אם התוצאה אותה התוצאה - והיינו שעובר על זה ורואה שאין
    שום הבדל ואף יותר טוב, יש להסתפק אם יכול לדרוש שכרו משלם, כיון שלא לקחו בעל
    הבית כקבלן אלא אמר לו רצוני שאתה תעשה [או בגלל שאני סומך עליך, או בגלל שאין
    לי כח להתעסק עם קטנים, או בגלל שחושש שאם אחרים יעשו יצא פחות טוב] ועל זה
    שעובד מוכן לשלם לו שכרו - כיון שבאמת זהו שכרו! אבל אם עשה מעשה קסם כאליהו
    הנביא שהשלים הבנין, או על ידי עבד ושפחה חרש שוטה וקטן, וכל כה"ג הרי לכאורה
    צריך לשלם לא 1. דמי תיווך שהרי נהנה - או כפועל מתווך "קבלן" 2. דמי התשלום
    לקטינים הנ"ל.
    ב. אמר אריה למעבידו צבי, ערוך לי סוגיא זו וכל סוגיות שבספר זה, ויש שם
    עניינים שאינו מבין בהם, או שצריך להיות שקוע בסוגיא כדי להבינם, הרי בכלל
    הדרישה ממנו להביא תוצר ברור, וכיון שאי אפשר [במסגרת החיובים הנדרשים מפועל]
    להביא סוגיא ברורה בלא זה, הרי הוא רשאי לקחת יקר יותר. וכן הדין אם צריך
    בשביל זה לצלם ספר באותיות ענק, כיון שבלי זה א"א לערוך הספר, והכל כפי שהיה
    נוהג כל עורך נורמלי.
    ג. ואם אפשר לאריה לעשות אך שרוצה להביא עבודה מעולה ולשם כך הוא שוכר אחרים
    שיעשו עבודה זו. אם התעריף שלהם גבוה יותר - עליו להודיע למעביד אם רוצה
    בהשבחת ספרו מה טוב ואם לאו אינו רשאי.
    ד. ואם אין השבחת ספר בזה רק קיצור זמן של אריה, ובסך הכל יהיה התשלום שוה -
    אין הבדל אם משלם על 10 שעות למי שלא בסוגיא או 5 שעות למי שבסוגיא.
    ה. אך אם כשיביא לחברו יהיה זול יותר, וכן כל עורך שלוקח מחיר ונותן לעורכים
    אחרים, ואינו מגלה את בעל הבית שיש לו מכון והוא מצליח לעשות יותר בזול, נראה
    מסעיף א' הנ"ל שאינו רשאי, ואולי רשאי לקחת עמלה.
    ו. אבל אם נותן לתוכנה שעושה את זה מותר.
    ז. כל מה שאמרנו לעיל הוא רק אם התוצאה שווה, וכמו שכתבתי, כגון שגם הם
    מומחים, או שמתאמצים הרבה, אבל אם הוא כותב בכתבי דייקנא והם כותבים כגולם,
    ודאי שאינו רשאי לקחת מחיר גבוה.
    ח. ואף שגם הוא, בשעות לחץ כותב כגולם, מ"מ כשנתן לו לעבוד רצה שיהיה באיכות
    שלו בדרך כלל, ואם יהיה אז בלחץ לקח את הסיכון, אבל כאן שמעיקרא מעביר לאחר
    אסור.
    ט. ואם מתיישב לכתוב על דעת זה שהוא בלחץ ותהיה לו עבודה גולמית, יוכל גם לקבל
    כפי התעריף שלו, כיון ששכרו על דעת כן שיהיה לפעמים כך ולפעמים כך, אבל
    כשמעביר לאחר אין את התעריף הזה, רק ישלם בתעריף של גולם.
    י. ואם תמיד המחיר שלו הוא כשל גולם כנראה באמת הוא גולם שלוקח כך, אבל כיון
    שנתן לגולם גדול יותר, שהתעריף שלו יותר נמוך אינו רשאי לומר לכל הפחות אקח
    המחיר הרגיל, לא כי אלא יקח המחיר של הגולם שנתן לו, אבל רשאי לקחת דמי תיווך
    יא. ואם הוא התחייב למלאכה כולה, אינו רשאי לקחת דמי תיווך כי חובתו בכלל
    המשכורת הכללית למצוא ממלא מקום.

    סעיף ה' הוא חידוש אבל הגע בעצמך אם הוא מונה אותו ואומר שיש בעייה ברכב ובאמת
    אין בעייה, הרי הוא גזלן, וכאן אומר לו שלוקח כפועל ובאמת הוא לוקח תמורת
    תיווך וזה כסף שלא ניתן לו לשם כך, וכי יכול למכור לו חפץ ולומר לו אני עשיתיו
    תן לי דמי פועל, הלא זה חפצא אחר של ממון.

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 16:52

    א. אמר אריה למעבידו צבי, עבודה זו שאתה דורש ממני "קטנה עלי", אני לוקח עליה
    מאה שקלים, כי זה התעריף שלי, חבל על ממונך קח אחר בזול, והוא אמר 'לא כי אלא
    אתה תעשה', והוא לקח תוכנה המתמללת או אחר שיתמלל או נתן לעבדו שפחתו חרש שוטה
    וקטן שיעשו את העבודה, אם התוצאה אותה התוצאה - והיינו שעובר על זה ורואה שאין
    שום הבדל ואף יותר טוב, יש להסתפק אם יכול לדרוש שכרו משלם, כיון שלא לקחו בעל
    הבית כקבלן אלא אמר לו רצוני שאתה תעשה [או בגלל שאני סומך עליך, או בגלל שאין
    לי כח להתעסק עם קטנים, או בגלל שחושש שאם אחרים יעשו יצא פחות טוב] ועל זה
    שעובד מוכן לשלם לו שכרו - כיון שבאמת זהו שכרו! אבל אם עשה מעשה קסם כאליהו
    הנביא שהשלים הבנין, או על ידי עבד ושפחה חרש שוטה וקטן, וכל כה"ג הרי לכאורה
    צריך לשלם לא 1. דמי תיווך שהרי נהנה - או כפועל מתווך "קבלן" 2. דמי התשלום
    לקטינים הנ"ל.
    ב. אמר אריה למעבידו צבי, ערוך לי סוגיא זו וכל סוגיות שבספר זה, ויש שם
    עניינים שאינו מבין בהם, או שצריך להיות שקוע בסוגיא כדי להבינם, הרי בכלל
    הדרישה ממנו להביא תוצר ברור, וכיון שאי אפשר [במסגרת החיובים הנדרשים מפועל]
    להביא סוגיא ברורה בלא זה, הרי הוא רשאי לקחת יקר יותר. וכן הדין אם צריך
    בשביל זה לצלם ספר באותיות ענק, כיון שבלי זה א"א לערוך הספר, והכל כפי שהיה
    נוהג כל עורך נורמלי.
    ג. ואם אפשר לאריה לעשות אך שרוצה להביא עבודה מעולה ולשם כך הוא שוכר אחרים
    שיעשו עבודה זו. אם התעריף שלהם גבוה יותר - עליו להודיע למעביד אם רוצה
    בהשבחת ספרו מה טוב ואם לאו אינו רשאי.
    ד. ואם אין השבחת ספר בזה רק קיצור זמן של אריה, ובסך הכל יהיה התשלום שוה -
    אין הבדל אם משלם על 10 שעות למי שלא בסוגיא או 5 שעות למי שבסוגיא.
    ה. אך אם כשיביא לחברו יהיה זול יותר, וכן כל עורך שלוקח מחיר ונותן לעורכים
    אחרים, ואינו מגלה את בעל הבית שיש לו מכון והוא מצליח לעשות יותר בזול, נראה
    מסעיף א' הנ"ל שאינו רשאי, ואולי רשאי לקחת עמלה.
    ו. אבל אם נותן לתוכנה שעושה את זה מותר.
    ז. כל מה שאמרנו לעיל הוא רק אם התוצאה שווה, וכמו שכתבתי, כגון שגם הם
    מומחים, או שמתאמצים הרבה, אבל אם הוא כותב בכתבי דייקנא והם כותבים כגולם,
    ודאי שאינו רשאי לקחת מחיר גבוה.
    ח. ואף שגם הוא, בשעות לחץ כותב כגולם, מ"מ כשנתן לו לעבוד רצה שיהיה באיכות
    שלו בדרך כלל, ואם יהיה אז בלחץ לקח את הסיכון, אבל כאן שמעיקרא מעביר לאחר
    אסור.
    ט. ואם מתיישב לכתוב על דעת זה שהוא בלחץ ותהיה לו עבודה גולמית, יוכל גם לקבל
    כפי התעריף שלו, כיון ששכרו על דעת כן שיהיה לפעמים כך ולפעמים כך, אבל
    כשמעביר לאחר אין את התעריף הזה, רק ישלם בתעריף של גולם.
    י. ואם תמיד המחיר שלו הוא כשל גולם כנראה באמת הוא גולם שלוקח כך, אבל כיון
    שנתן לגולם גדול יותר, שהתעריף שלו יותר נמוך אינו רשאי לומר לכל הפחות אקח
    המחיר הרגיל, לא כי אלא יקח המחיר של הגולם שנתן לו, אבל רשאי לקחת דמי תיווך
    יא. ואם הוא התחייב למלאכה כולה, אינו רשאי לקחת דמי תיווך כי חובתו בכלל
    המשכורת הכללית למצוא ממלא מקום.

    סעיף ה' הוא חידוש אבל הגע בעצמך אם הוא מונה אותו ואומר שיש בעייה ברכב ובאמת
    אין בעייה, הרי הוא גזלן, וכאן אומר לו שלוקח כפועל ובאמת הוא לוקח תמורת
    תיווך וזה כסף שלא ניתן לו לשם כך, וכי יכול למכור לו חפץ ולומר לו אני עשיתיו
    תן לי דמי פועל, הלא זה חפצא אחר של ממון.

    תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 16:55

    התגלה השולחן ערוך החמישי!
    כל גדולי ישראל הזכירו אותו, וכעת זוכים לראותו...
    רק חסר כותרת לפני המילים "ובו י"א סעיפים".

    (הכל בצחות)

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 16:55

    התגלה השולחן ערוך החמישי!
    כל גדולי ישראל הזכירו אותו, וכעת זוכים לראותו...
    רק חסר כותרת לפני המילים "ובו י"א סעיפים".

    (הכל בצחות)

    תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 17:00

    במקום כל הפלפולים האלה, לא עדיף להתייעץ עם המעביד באופן גלוי, וזהו???

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 17:00

    במקום כל הפלפולים האלה, לא עדיף להתייעץ עם המעביד באופן גלוי, וזהו???

    תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 17:15

    לר' אריכא.
    לא זכיתי לרדת לסוף דעתיה..

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 17:15

    לר' אריכא.
    לא זכיתי לרדת לסוף דעתיה..

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 17:59

    ל' יום לפני החג

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 17:59

    ל' יום לפני החג

    תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 22:41

    כשקראתי את השאלה, הבנתי אותה בצורה שונה מעט. ומאד התחברתי אליה.
    לפעמים אתה עורך סוגיא ארוכה ומייגעת, ולאחר סיום הכתיבה והעריכה אינך מסוגל
    לעבור על החומר בצורה ביקורתית מספקת כדי לדעת האם היא ברורה דיה [עוד לפני
    העברתה ל'מבקר'].
    ולכן נהוג לתת לאדם אחר [המבין בעניינים אלו] לעבור על החומר ולבקר אותך.
    וע"ז באה שאלתו [ואם לא לזאת היתה כוונתו - תהיה זו שאלתי] האם עבודת המבקר
    האישי ושעותיו נכללות בתשלום המעסיק.
    לי די ברור, בלא ששאלתי ע"כ רב, שזהו בודאי חלק מצורת עבודה תקינה ובריאה, ואף
    א"צ לשאול ע"כ את המעסיק.

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 22:41

    כשקראתי את השאלה, הבנתי אותה בצורה שונה מעט. ומאד התחברתי אליה.
    לפעמים אתה עורך סוגיא ארוכה ומייגעת, ולאחר סיום הכתיבה והעריכה אינך מסוגל
    לעבור על החומר בצורה ביקורתית מספקת כדי לדעת האם היא ברורה דיה [עוד לפני
    העברתה ל'מבקר'].
    ולכן נהוג לתת לאדם אחר [המבין בעניינים אלו] לעבור על החומר ולבקר אותך.
    וע"ז באה שאלתו [ואם לא לזאת היתה כוונתו - תהיה זו שאלתי] האם עבודת המבקר
    האישי ושעותיו נכללות בתשלום המעסיק.
    לי די ברור, בלא ששאלתי ע"כ רב, שזהו בודאי חלק מצורת עבודה תקינה ובריאה, ואף
    א"צ לשאול ע"כ את המעסיק.

    תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 23:17

    יש נוסח משפטי, שאמור או יכול לכלול בתוכו מקסימום של אינפורמציה ומינימום של
    מילים
    יש נוסח תלמודי, שאמור לכתוב את ההגדרה הכי קרובה לאמת, בהלכות הכי קרובות לאמת
    ויש נוסח שמיועד לתלמידים, בוגרים או צעירים, והוא צריך להיות נוסח מרוכך מושך
    גם אם כללי יותר ומפורט פחות
    ויש נוסח שמיועד לקירוב, ששם ממש מתפשטים מהגוף ונכנסים לעולם של טעמים ורוח
    הדברים.
    בכל המקרים צריך נוסח זורם, חם, חכם, מושך ונשמע טוב
    החכמה היא לכתוב ולדבר בנוסח למדני לתלמידים ולעצמך בכולל ובישיבה, יחד עם
    הסברה מעולה ושפה ברורה ומשפטים חכמים ויפים

  • אשמח לקבל

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 16/02/2023 18:13 קיבלתי מאת: [email protected]
  • בקשר למחשב חדש שפורסם בקבוצה אשמח לקבל פרטים, בברכה

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2023 11:26
  • אשמח לקבל

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 08:59 שכויח אבל אני לא חושב שיסכימו לתת לי, אם לא במחיר מאוד גבוה.
  • אשמח לקבל

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/02/2023 17:39 בבקשה. קבצים מצורפים: נח.PDF
  • אשמח לקבל

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    כ
    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 15:24 אוצר החכמה_רוח יעקב - ראש אמיר -מהדורה חדשה- - ... https://drive.google.com/file/d/1-dV_Wf9SvI7m8LeDDwzxEx9E-CH0RmDt/view?usp=drive_web אוצר החכמה_שער בת רבים - א (בראשית) - פנסטר, חי... https://drive.google.com/file/d/1pq3BqtEHZVtbIlbj3dD4RlPKQ0um2AgV/view?usp=drive_web אוצר החכמה_שער בת רבים - ג (ויקרא) - פנסטר, חיי... https://drive.google.com/file/d/1SMUkhD3C2eRuxOtYpQttbk5qMg_rQMX9/view?usp=drive_web אוצר החכמה_שער בת רבים - ג (ויקרא) - פנסטר, חיי... https://drive.google.com/file/d/1Gs7jbgJ_5idxMhpX6L93UEgo72ejGwpK/view?usp=drive_web
  • אשמח לקבל

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2023 15:45 ייש"כ לכולם, קיבלתי את מבוקשי. מאת: [email protected]
  • אשמח לקבל

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 15/03/2023 16:44 בבאור שיטת החינוך סימן ת"ל שאינו חוזר לראש בלא הזכיר שוי"ט =שבת ויום טוב= בבהמ"ז =בברכת המזון= ובאור בראב"ד פ"ב מברכות הי"ב ג' אייר תשי"א. מע"כ ידידי תלמידי הרה"ג מוהר"ר נטע צבי גרינבלאט שליט"א. הנה בדבר קושית כתר"ה ידידי החמורה מאד ששיטת החינוך דאין מחזירין בלא הזכיר קדושת היום בשבת ויום טוב בברכת המזון חוץ מליל א' של פסח ושל סוכות, דהוא נגד גמ' מפורשת בברכות דף מ"ט דאמר שוי"ט דלא סגי דלא אכיל אי טעי הדר. הנה מחמת שא"א כלל לומר שיסבור דאין מחזירין כלל שהוא היפוך הגמ' אפשר יש לומר שכוונתו דבשויו"ט לא יצטרך להחזיר לראש אלא לברכת בונה ירושלים, ובליל א' של פסח ושל סוכות יצטרך להחזיר לראש שהוא גם לברכת הזן ויהיה פירוש הגמ' אי טעי הדר לבונה ירושלים. והטעם בזה דהנה בפ"ב מברכות הי"ב על הא שפסק הרמב"ם שבלא הזכיר קדושת היום בשבתות וימים טובים ונזכר כשכבר התחיל בברכה רביעית חוזר לראש שהוא ברכת הזן, השיג הראב"ד דלא גרעה ברכה רביעית ממי שרגיל לומר תחנונים אחר תפלתו שאם לא הזכיר של ראש חודש אף על פי שסיים שים שלום חוזר לעבודה ולא לראש הלכך ה"נ פוסק וחוזר לתחלת בונה ירושלים עיין שם. שלכאורה אף שסובר דאין חשובים כברכה אחת דלא כהרא"ש מ"מ מאי מייתי ממה שחוזר לעבודה ולא לראש דה"נ בברכת המזון יחזור רק לבונה ירושלים, הא הראיה משם הוא רק שהתחנונים אף שאין חובה לאומרם מ"מ אינם הפסק כיון שרגיל לאומרם, דאם היו הפסק היה צריך לחזור לראש התפלה ככל מפסיק באמצע תפלה וכמו כן כיון שאומרים הטוב והמטיב אחר השלש ברכות אף שמדאורייתא א"צ לאומרה אינה הפסק וא"צ לחזור לראש, וא"כ מיניה וביה הוא מופרך דאם הטוב והמטיב אינו הפסק אף להדאורייתא מ"ט אינו אומר ברוך שנתן כמו בלא פתח בהטוב והמטיב, וא"כ צריך לומר משום שהוא הפסק וברוך שנתן צריך שיאמרהו סמוך להשלש שמדאורייתא בלא הפסק בינייהו, וכיון שהוא הפסק הא יש לו לחזור לראש כדסובר הרמב"ם. וצריך לומר דהראב"ד כיון שסובר שלא גרעה ברכה רביעית מתחנונים שאחר תפלה ומוכרחין לומר דאינה הפסק אמרינן במה שאינו יכול לומר ברוך שנתן שאף שאינו בדין הפסק בבה"מ =בברכת המזון= בכלל הוא הפסק עכ"פ מבונה ירושלים שלא יחשב כשיאמר עתה ברוך שנתן שהוא סמוך להשלש דמדאורייתא. (ואולי גם לענין תחנונים שאחר התפלה היה כן אם היה איזה מציאות לדינא שלא היו בדין הפסק בתפלה אבל עכ"פ היה הפסק משים שלום). ולכן מוכרח לחזור לתחלת בונה ירושלים. ואפשר לפ"ז שאף אם יודה הראב"ד להרא"ש דנחשבו כל הג' ברכות כברכה אחת נמי סובר כיון שאינו הפסק בדין בהמ"ז =ברכת המזון= הוא כעומד באמצע בונה ירושלים שבטעה באמצע היה סגי לחזור רק לתחלת בונה ירושלים ולא לברכת הזן. וכן אפשר סובר גם בג' ראשונות וג' אחרונות שבתפלה שרק בהתחיל ברכה האחרת חוזר לאבות ולעבודה אבל קודם שהתחיל אם לא יסבור כהראבי"ה שהביא הרא"ש ריש תענית דיכול לומר משיב הרוח ומוריד הגשם אחר החתימה דהרבה ראשונים חולקים על זה מ"מ לא יצטרך לחזור לאבות אלא לאתה גבור. וכדמצינו בר' יונה בברכות דף כ"ט יותר מזה בשם רבנו הקדוש שאף בדברים שאין מחזירין אם עדיין לא התחיל ברכה האחרת חוזר לראש הברכה משום שלא נחשב עדיין סיום ממש וכאלו עומד באמצע הברכה דיינינן ליה, וכן איתא ברא"ש ובמרדכי שם בש"ר אלחנן ובשם ר' אבי העזרי, וכן איתא בתוס' /ברכות/ דף ל' עיין שם, וא"כ כ"ש בדברים שמחזירין שלא יצטרך לחזור לאבות ועבודה אלא לאותה הברכה. ולכן אף לר' יצחק הזקן דבדברים שאין מחזירין הביא ר' יונה בשמו דכיון שכבר סיים כל הברכה אין מחזירין אותו, וכן הוא בתוס' בשם ה"ר יצחק אפשר יודה דאינו סיום כ"כ שיצטרך בדברים שמחזירין לחזור לאבות ולעבודה. ועיין /או"ח/ בסי' קי"ד סעי' ו' בבאור הלכה שמשמע דלהסוברים שצריך לחזור גם כשלא התחיל האחרת ואין יכול לומר במקומו דלא כהראבי"ה והש"ע סוברים דצריך לחזור לאבות מ"מ אין הכרח שכו"ע יסברו כן ואדרבה יותר מסתבר שיחזור רק לראש הברכה, וא"כ אפשר שהראב"ד יסבור כן. ולע"ד יש ראיה גדולה מהא דהביאו התוס' והרא"ש /ברכות/ דף ל"ד מירושלמי בטיטי אשתתיק באופנים אתון שיילון לר' בון א"ל בשם ריב"ל זה שעבר תחתיו יתחיל ממקום שפסק מכיון דעניתון קדושת השם כמי שהוא תחלת הברכה דמי עיין שם. והא עכ"פ זה ודאי שהיא רק ברכה אחת כל ברכת יוצר אור עד יוצר המאורות, כמפורש במתני' /ברכות/ דף י"א בשחר מברך שתים לפניה רק שמ"מ נחשב לא' ברוך גם כתחלת ברכה וא"כ ודאי לא עדיפא מעלת ג' ראשונות וג' אחרונות להחשב כברכה אחת יותר מברכת יוצר אור ולא' ברוך שהם ממש ברכה אחת ומ"מ אין להשני להתחיל מיוצר אור. וכמו כן מסתבר שלא יצטרך השני בנשתתק הראשון אחר אבות או בטעה באתה גבור שעדיין לא התחיל אתה קדוש לחזור לאבות אלא שסגי שיתחיל מהברכה דאתה גבור. והא דא"ר הונא טעה חוזר לראש ולעבודה צריך לפרש שהוא רק בטעה ודילג שהתחיל אתה קדוש ושים שלום ואין יכול לחזור למקומו. וכן אולי הוא בדיוק לשון הש"ע /או"ח/ קכ"ו עיין שם, ודלא כדהביא במ"ב ס"ק י"א בשם נש"א שהוא מטעם אין חולקין חדא ברכה לב' אנשים דלא מסתבר כלל שיהיה עדיף מיוצר אור שהוא ממש ברכה אחת. ועיין בבאור הלכה שהביא מפ"ת בשם תשובת בית יהודה בש"צ שנתעלף באתה גבור דדי שיחזור השני למקום שפסק הראשון ולא לראש, ולע"ד הנכון אתו, וכוונתו לתחלת אתה גבור. וא"כ חזינן שקודם שהתחיל באחרת לא נחשב כסיים לגמרי לענין שיצטרך לחזור לאבות ולעבודה. וכן אפשר יסבור הראב"ד, ולכן אף אם יודה להרא"ש דגם ג' ברכות דבהמ"ז הם כאחד נמי א"צ לחזור לראש אלא לתחלת בונה ירושלים כיון שמחשיב ברכת הטוב והמטיב כתחנונים שלא הוי הפסק בדינא דבהמ"ז רק שהוא הפסק שלא נחשב בסמוך לג' הברכות דאורייתא (והנה מהרא"ש נמצא מופרך סברת הנש"א שבג' ראשונות וג' אחרונות נחשבו כאחד גם לענין שאין לחלקם לשני אנשים כהדין בחדא ברכה, דהא להרא"ש גם שלש דבהמ"ז הם כברכה אחת ומפורש בהו שנחלקין לשלשה אנשים לרי"ף ותוס' ורא"ש /ברכות/ דף מ"ו וצ"ע). וכיון שבארתי שפיר שיטת הראב"ד אפשר שגם דעת החינוך הוא כהראב"ד ולכן סובר שבטעה בשבתות וי"ט אינו חוזר לראש בהמ"ז אבל מודה דיחזור לבונה ירושלים ואי טעי הדר שבגמ' /ברכות מ"ט/ יפרש לבונה ירושלים, וכן לשון אם טעה חוזר לראש שאמר שם בפתח הטוב והמטיב הוא לבונה ירושלים. וגם לשון אי טעי הדר יש לפרש כשכבר הפסיק אחר בהמ"ז שאז גם לראב"ד חוזר לתחלת ברהמ"ז. וכן יש לפרש הא דחוזר לראש דא"ר שילא אמר רב אבל חוזר לראש דרב מנשיא בר תחליפא אמר רב בפתח הטוב והמטיב הוא רק לבונה ירושלים וכדצריך לפרש כן להראב"ד. אבל מחדש החינוך דהוא רק בשבתות וי"ט אבל בליל א' דפסח וסכות צריך לחזור לתחלת בהמ"ז. והטעם הוא דהא יש חלוק בין אכילת פת דשוי"ט =דשבת ויום טוב= לאכילת מצה ופת דליל א' דפסח וסכות. דאכילת פת דשוי"ט הוא אכילה להנאת הגוף כאכילה שבחול דהמצוה היא שבשבת וי"ט צריך להתענג במאכל ועיקר אכילה הוא לחם וכן מי"ט מצד שמחה, כדאיתא ברא"ש דף מ"ט. ובמצטער ונהנה יותר בתענית פטור, כדאיתא /או"ח/ בסי' רפ"ח סעי' ב' וג'. ואכילה דמצה בליל א' של פסח ופת בליל א' של סכות הוא חיוב אכילה בעלמא שאין שייך כלל להנאת הגוף. ולכן לכאורה קשה, דהא בהמ"ז נאמרה בקרא באכילה דהנאת הגוף ומנא לן שבאכילה דמצוה נצטרך לברך בהמ"ז. אך שיש מקום לומר דעכ"פ יש בזה ממילא גם אכילה דהנאת הגוף וצריך לברך מצד הנאת הגוף שיש בזה. אבל א"כ יקשה דאם ביום טוב א"צ לאכול פת ולא היה צריך לחזור בשביל אכילה דיו"ט מ"ט צריך לחזור בליל א' דפסח וסכות לתוס' סוכה דף כ"ז ולל"ק דרא"ש ברכות, הא הפת שאוכל אינו בשביל אכילה דהנאת הגוף המחייבת בבהמ"ז ומצד שיש בזה ממילא גם הנאת הגוף שחייבתו בבהמ"ז הא אי בעי לא אכיל. ודמי זה לשבת וראש חודש ששכח להזכיר של ראש חודש שאינו חוזר אף שמחוייב עתה לאכול פת, מטעם שאינו בשביל ר"ח כדאיתא /או"ח/ בסימן קפ"ח סעי' ז', ועיין במג"א שם ס"ק י"ב שלכל הטעמים שכתב גם בכאן לא היה לו לחזור. ולכן מוכרחין לומר דגם מצד אכילה דמצוה בעצמה צריך לברך בהמ"ז מק"ו דר' ישמעאל /ברכות/ בדף מ"ח אם על חיי שעה מברך על חיי עולם לא כ"ש לענין ברכת התורה לאחריו, ואף שלענין ברכת התורה אינו ק"ו גמור והוא רק מדרבנן הוא מטעם שאיכא למיפרך מה למזון שכן נהנה כדאיתא /ברכות/ בדף כ"א, וא"כ לענין אכילה דמצוה שהיא חיי עולם ואיכא הק"ו וגם הוא נהנה הנאת הגוף שלכן ליכא למיפרך ילפינן שפיר שחייב בבהמ"ז מדאורייתא. וניחא לפ"ז מה שלכאורה כיון דמן התורה בעינן שביעה גמורה לרש"י ותוס' והרמב"ם ורוב הראשונים א"כ נמצא שמדאורייתא אף בליל א' דפסח וסכות ליכא חיוב בהמ"ז לענין חזרה מה"ת, דהא יותר מכזית אי בעי לא אכיל. ודוחק לומר שרק מצד הדרבנן הוא דין החזרה. אבל לפ"ז ניחא, דמצד הק"ו חייב מדאו' בבהמ"ז אף שאכל רק כזית מצה ופת ולא רק לר"מ אלא אף לר' יהודה יתחייב בכזית לבד והויא החזרה בשביל הדאורייתא. ונמצא לפ"ז שבשבתות וי"ט שאכילתם הוא אכילה דהנאת הגוף כאכילה דחול, דהמצוה היא ההנאה שמזה כדלעיל, הוי בעצם סתם בהמ"ז אף בלא הזכרה דקדושת היום ג"כ שייך להאכילה דשוי"ט וחסר רק מה שהיה צריך להזכיר ולא הזכיר, לכן סגי בחזרה שיוכל להזכיר בה שהוא אף רק כשיחזור לבונה ירושלים, ולכן כיון שלא הוי הפסק סברי דא"צ לחזור אלא לבונה ירושלים. אבל בהמ"ז בליל א' של פסח ושל סכות דהוא לאכילה דמצוה ג"כ שאינו ענין דבהמ"ז דאכילה להנאת הגוף, נמצא כשלא הזכיר את של יום טוב היה ענין בהמ"ז אחר דהנאה ולא בהמ"ז דלמצוה והוי כלא ברך ע"ז כלל ולכן צריך לחזור לראש ממש שהוא לתחלת הזן ולא סגי במה שיחזור לבונה ירושלים. ואיירי החינוך במחזירין אותו כשלא הזכיר אף באופן שעדיין לא הפסיק לכן כתב שהוא רק בב' סעודות לבד לחזור להזן שהוא בליל א' דפסח וליל א' דסכות. ודעת קצת המפרשים שהביא הוא שיטת רש"י והרמב"ם דחוזר גם בשבתות וימים טובים לראש הזן. ואף שסתם החינוך דבריו מ"מ מוכרחין לפרש כוונתו בדרך זו שנכון הוא בעצם. ידידו מוקירו. משה פיינשטיין
  • 0 הצבעות
    17 פוסטים
    0 צפיות
    ג
    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2023 08:00 הגרסא שאני שמעתי הספור היה אצל הקדושת לוי - שהתארח אצלו רב בשבת ותמה באזני הרבנית על מה שבעלה הרב צועק בתפילה הלא הרבש"ע שומע גם בדיבור שקט ??? במוצ"ש בא לקחת את צרור כספו שמסר לרבנית לשמור ובתחילה הראתה כאינה יודעת מה הוא סח - עד שהתחיל ללצעוק מכעס - שאלה אותו הלא גם בטון שקט יותר אני שומעת וכו' מאת: [email protected]

0

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים