חיפוש מקור

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 00:52

ידוע הטענה שמקורו אינו טהור (בנצרות).
ומקרוב ראיתי שמצאו לו מקור כמדומני בחז"ל ביחס לירמיהו אם איני טועה.

[אהרלה צימרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 00:56

אין נביא בעירו הוא מהברית החדשה כך בכל אופן טוען גוגל

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 06:39

אכן המקור בברית החדשה.
אולם מובא גם בספר "החסיד יעב"ץ" על מסכת אבות, בשם "אמרו חז"ל"
ומאז והלאה בהרבה ספרים.
(יתכן שזו היתה אימרה נפוצה שעברה מדור לדור, ואותו האיש הכניסה בספרו)

[שמואל בלויא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 11:04

בס"ד
[לא כמנהל, סתם כיהודי פשוט]
שר"י, ימ"ש

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 11:44

השאלה אם כיום ניתן להשתמש בביטוי זה, כיון שכבר השתמשו בו רבים מישראל, ואין
מי שמקשרו לברית החדשה?

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 11:48

בפרט שיתכן, כפי שכתב הרב ארי, שהביטוי היה קדמון, ולא אותו האיש חידשו.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 11:57

יש ביטוי מקביל לזה בחז"ל, איני זוכר כעת בדיוק,
כתוב שם שתלמיד חכם השוהה אצל עם הארץ, לאט לאט נעשה זול בעיניו.
משהו כזה.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 12:01

סנהדרין נב: למה תלמיד חכם דומה לפני עם הארץ בתחלה דומה לקיתון של זהב סיפר
הימנו דומה לקיתון של כסף נהנה ממנו דומה לקיתון של חרש כיון שנשבר שוב אין לו
תקנה

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 12:04

למעשה, המשפט "אין נביא בעירו" הוא לא רעיון חדשני של העגבניית שר"י,
כי הרעיון ברור ומובן מעצמו.
בסך הכל צריך לבדוק האם הביטוי הזה רגיל בספרינו או לא.
התשובה לכך תהיה בבדיקה באוצר החכמה, ומעבר לראות איזה ספרים הזכירו זאת.

כמדומני שבימינו מעדיפים *בספרי קודש *לא להשתמש בזה.

[אליהו גרינברג - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 15:33

[image: image.png]
מצולם מאוצה"ח מקובץ אור ישראל <מאנסי> - סב (שנה טז ב)

[baruch8138 - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:12

הרי גם הביטויים 'עם הספר' ו'חמור נושא ספרים' מקורן בקורן (אני לא זוכר אם
הביטוי של חמור וכו' מקורו כן הנ'"ל או מעברית החדשה צריך לשאול את הרב גוגל,
אין לי גישה כעת) ובכל זאת רבותינו השתמשו בזה

[image: image.png]
מצולם מאוצה"ח מקובץ אור ישראל <מאנסי> - סב (שנה טז ב)

--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל
[email protected].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-
https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACQ0haVMsviFSpCdK7CihevWax5hV3_DtH9UpWDLraBmSaDGTg%40mail.gmail.com
https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACQ0haVMsviFSpCdK7CihevWax5hV3_DtH9UpWDLraBmSaDGTg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer
.

[אפרים קלירס - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:15

הביטוי חמור נושא ספרים אולי לא מופיע בחז"ל בניסוח הזה, אבל מופיע 'צנא מלא
ספרי' שהמשמעות זהה

מאת: [email protected]

--
בברכה
אפרים קלירס
0527622769

[baruch8138 - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:18

בכל זאת הביטוי המדויק מקורו לא טהור

הביטוי חמור נושא ספרים אולי לא מופיע בחז"ל בניסוח הזה, אבל מופיע 'צנא מלא
ספרי' שהמשמעות זהה

מאת: [email protected]

--
בברכה
אפרים קלירס
0527622769

[משה הלברשטאם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:24

זוהר חדש - תיקונים כרך ב דף סט עמוד ב

מסטרא דאלין צדיקייא איהו אסור וחבוש [ברחימותא] דמתקנין ליה כורסייה עם
מרכבתא דילה ומשרייתה מסטרא דעץ החיים. אבל מסטרא דעץ הדעת טוב ורע דקשיר לון
ביצר הטוב למהוי עזר בהדייהו וקשיר ליה ליצר הרע למהוי כחמור למשאוי
תחותייהו חמור
נושא ספרים. מסטרא דבינונים איהו אסור וחבוש בגלותא דעלייהו איתמר ביומין
דחול היה כשור לחרוש וכחמור למשאוי.

מאת: [email protected]

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:27

חמור נושא ספרים מקורו כבר בחובות הלבבות היינו לפני רש"י, מה שזכור לי שמוחמד
עוד לא חי אז.

[אהרלה צימרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:30

חמור נושא ספרים מופיע בחובות הלבבות שער ג - שער עבודת האלוקים פרק ד
והם בתכונת חמור נושא ספרים. והשנית אנשים בקשו לברר קריאתם ולשמר התנועות
ושמו רוב השתדלותם בידיעת מקומות הנקוד והם בעלי הנקוד והמסורת.

מאת: [email protected]

[שמעון הלר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:36

יש מושג דומה לזה בגמ' תענית ד ע"א.
יפתח הגלעדי - דכתיב והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי וגו', יכול אפילו דבר טמא
השיבו שלא כהוגן - נזדמנה לו בתו. והיינו דקאמר להו נביא לישראל: הצרי אין
בגלעד אם רופא אין שם
ופירש"י שם:
והיינו דאמר להו נביא כו' - מדגלי ביה קרא ואמר הצרי אין בגלעד [אלמא דלא הוי
ניחא קמי שמיא, כדאמרינן הצרי אין בגלעד] פנחס היה שם, והיה יכול להתיר נדרו,
אלא שלא רצה יפתח לילך אצלו, והוא לא רצה לבוא אצל יפתח.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
01.12.22,
20:36:43

[ב. י. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:43

חמור נושא ספרים כמדומה הזכיר גם הרמב"ן.
צנא מלא ספרא עניינו שונה, כי הוא מוזכר כשבח, וראו למשל מה שהעירו בזה במקור
ברוך חלק המבוא פ"ב ס"א בהערה, ובשו"ת משנה הלכות ח"ז סי' כה.

[baruch8138 - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:43

אתם טועים מוחמד חי הרבה לפני רבינו בחיי הוא היה בתקופת הגאונים
חוץ מזה שזה ספר מתורגם ואי אפשר לדעת מה היה כתוב במקור
מה שמצאנו את הביטוי הזה בזוהר לדעתי פשוט שזה אחד מהביטויים המאוחרים שנכנסו
להזוהר כמו שכבר כתבו רבותינו היעב"ץ והחתם סופר, שהרי זה לא מצאנו את הביטוי
הזה בחז"ל אלה זה מתחיל ברבותינו חכמי ספרד חובת הלבבות וכדו' הרי לא יתכן
שביטוי מדוייק זה נכתב מאות שנים לפני, ובדיוק הביטוי הזה עלה במוחו של כותב
הקוראן לכתוב. הרי הוא לא ראה את ספר הזוהר ולא מצאנו את הביטוי הזה בשום מקום
כמובן שאף אחד לא יגיב פה על נושא קדמות הזוהר זה לא המקום לדון בזה לפי כללי
הקבוצה. זה שיש ביטויים מאוחרים זה כבר כתבו רבותינו לכן לא מצאתי פגם לכתוב כן

חמור נושא ספרים מופיע בחובות הלבבות שער ג - שער עבודת האלוקים פרק ד
והם בתכונת חמור נושא ספרים. והשנית אנשים בקשו לברר קריאתם ולשמר התנועות
ושמו רוב השתדלותם בידיעת מקומות הנקוד והם בעלי הנקוד והמסורת.

מאת: [email protected]

[תלמודו בידו - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:44

צנא מלא ספרי פירושו סל מלא ספרים

מאת: [email protected]