דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2022
69 15 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 09:30

    אתה לא בדקת וגם סילבר לא בדק. אז תעשו טובה ותפסיקו להוציא לעז על תלמידי
    חכמים וספרים חשובים ממש על חינם!!!
    שוב אני אומר: תקרא את ההסכמות. הגדולים לא כתבו רק לצאת י"ח אלא יצאו כאן
    מגדרם! ואם הם כתבו שיש בו תועלת גדולה וכו', מי אתה שתחלוק עליהם. *ואפילו
    בלי הוכחות!!! *נו באמת...

    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 09:55

    הגאון הרב שלום משאש זצ"ל: "עברתי על רובו, והוא מתוק מדבש".
    [image: image.png]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 09:55

    הגאון הרב שלום משאש זצ"ל: "עברתי על רובו, והוא מתוק מדבש".
    [image: image.png]

    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 10:24
  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 10:24
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 11:00

    מחילה, כתבת שבכמה מקומות הוא חולק על הגמרא ועל הקדמונים. אתם יכולים להביא
    דוגמאות???
    אם לא, כיצד ההנתם לפסול את הספר, שגדולי הדור יצאו מגדרם כדי לשבח? על מה
    הסתמכתם?
    ובפרט שהרב משאש כתב שעבר על רוב הספר וכו'.

    שוב אני מדגיש שלא מדובר במכתבי ברכה עלמא; הם יצאו מגדרם והמליצו וכתבו שודאי
    הספר יביא תועלת לעמ"י. מעתה, אם אתה בא לערער על כך, אתה חייב להביא הוכחות
    טובות. אחרת מתברר שהוצאת לחינם לעז הן על ספר חשוב והן על מחברו החשוב והן על
    הגדולים נותני ההסכמות!

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 11:00

    מחילה, כתבת שבכמה מקומות הוא חולק על הגמרא ועל הקדמונים. אתם יכולים להביא
    דוגמאות???
    אם לא, כיצד ההנתם לפסול את הספר, שגדולי הדור יצאו מגדרם כדי לשבח? על מה
    הסתמכתם?
    ובפרט שהרב משאש כתב שעבר על רוב הספר וכו'.

    שוב אני מדגיש שלא מדובר במכתבי ברכה עלמא; הם יצאו מגדרם והמליצו וכתבו שודאי
    הספר יביא תועלת לעמ"י. מעתה, אם אתה בא לערער על כך, אתה חייב להביא הוכחות
    טובות. אחרת מתברר שהוצאת לחינם לעז הן על ספר חשוב והן על מחברו החשוב והן על
    הגדולים נותני ההסכמות!

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 12:39

    ראיתי שהזכירו כאן הרבה את ההסכמות לספר.
    מעניין שבצורך בהסכמות נחלקו הגדולים, י"א שזה מנהג גאווה וי"א שאדרבה, מי
    שאינו נוטל מראה בכך יוהרה, ויש צורך בהסכמות.
    מצ"ב מה שכתבתי בעניין זה בספרי הק' "הפליא עצה".

    אגב השבוע ניתן יהיה לרכוש את הספר בקובץ פי די אף במחיר 20 ש"ח בלבד!
    המעוניינים יפנו באישי.

    מאת: [email protected]

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 12:39

    ראיתי שהזכירו כאן הרבה את ההסכמות לספר.
    מעניין שבצורך בהסכמות נחלקו הגדולים, י"א שזה מנהג גאווה וי"א שאדרבה, מי
    שאינו נוטל מראה בכך יוהרה, ויש צורך בהסכמות.
    מצ"ב מה שכתבתי בעניין זה בספרי הק' "הפליא עצה".

    אגב השבוע ניתן יהיה לרכוש את הספר בקובץ פי די אף במחיר 20 ש"ח בלבד!
    המעוניינים יפנו באישי.

    מאת: [email protected]

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 10:58

    לא הבנתי את הדיון.

    כדי להבהיר את הדיון.

    ילמדונו רבותינו
    מה יהא הדין בספר, שאנו קוראים את תוכנו, ואנו רואים בו
    מצד אחד - הכרעות לא נכונות - בעליל. / ציטוטים לא נכונים מספרים (לא
    מדויקים, ללא מקור ברור) / סברות לא נכונות בעליל.
    מצד שני - הסכמות נפלאות ונלהבות.

    האם עלינו לסתום את העיניים, ואת האף, ולכבות את רגש הביקורת. על תוכן הספר.
    בגלל הסכמות שיש עליו ????

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 10:58

    לא הבנתי את הדיון.

    כדי להבהיר את הדיון.

    ילמדונו רבותינו
    מה יהא הדין בספר, שאנו קוראים את תוכנו, ואנו רואים בו
    מצד אחד - הכרעות לא נכונות - בעליל. / ציטוטים לא נכונים מספרים (לא
    מדויקים, ללא מקור ברור) / סברות לא נכונות בעליל.
    מצד שני - הסכמות נפלאות ונלהבות.

    האם עלינו לסתום את העיניים, ואת האף, ולכבות את רגש הביקורת. על תוכן הספר.
    בגלל הסכמות שיש עליו ????

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 11:02

    ודאי שאין לכבות את חוש הביקורת.
    אבל בדוגמה שעליה נסב הדיון, לא נמצא שום דבר הנוגד את המקורות (היה דבר אחד
    בלבד שהיה מקום לדון בו, אך ניתן ליישבו כנ"ל).

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 11:02

    ודאי שאין לכבות את חוש הביקורת.
    אבל בדוגמה שעליה נסב הדיון, לא נמצא שום דבר הנוגד את המקורות (היה דבר אחד
    בלבד שהיה מקום לדון בו, אך ניתן ליישבו כנ"ל).

    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 14:32

    כל הסכמה יש לקרוא מתוך ההנחה שעד שלא הוכח אחרת, כל כוונת המסכימים רק לעודד
    את הכותב ולהמליץ עליו טוב מתוך כמה דקות (במקרה הטוב) של עיון בספר, או מתוך
    היכרות שהיתה להם אי פעם, כגון שלמד בישיבתו וכיו"ב, דברים שאין בהם שום עדות
    על תוכן הספר.
    וכל לשונם צריך להתפרש כריק מתוכן ממשי על סמך ההנחה הזו, כי הדברים בדוקים
    ומנוסים לכל מי שמצוי בתחום.
    וכידוע שכל הרבנים שמדקדקים במעשיהם כותבים רק "מכתב ברכה" ולא "הסכמה".
    וסיפרו לי שבביתו של הרב עובדיה זצ"ל היה רווח הביטוי "צנצת המן עשרת בני המן"
    (מקוה שדייקתי) כלפי לשונותיו הנמלצים בהסכמות, וכוונתו היתה ברורה, לעודד
    מחברי ספרים שיעסקו בהלכה למעשה ויפרסמו דבריהם.
    כ"א יחשוב לנפשו מה אמור רב ידוע לעשות כאשר בא אליו אברך עם ספר שניכר עליו
    שעבדו עליו חדשים ארוכים וגם שנים, והוא אינו מכירו ואין לו זמן לעבור על
    הספר, והרבה פעמים הוא גם לא מומחה כזה גדול במה שכתוב שם, כך שאינו בר הכי
    לבדוק את איכות הדברים. האם הוא אמור לומר לו, אינני יכול לתת לך הסכמה?
    הרי ישנם אברכים שאינם מכירים אישית שום רב ידוע, וכי לא יהיו להם הסכמות? הרי
    איש לא יקנה את ספרם, ותהיה להם מזה עגמת נפש גדולה מאוד על כל עמלם שהלך לריק
    ולא זכה לשום הערכה.
    בודאי שהדרך הישרה היא לעודד אברכים כותבי ספרים בלשונות נלהבים ככל האפשר,
    אבל להזהר שלא להסכים למסקנות ההלכתיות ולא לקחת אחריות על התוכן.
    גם לשון כמו "עברתי על רוב ספרו" יכול להתפרש כמו קראתי להנאתי אבל אינני בקיא
    בנושא (כידוע שיש עשרות ספרים בנושאים שאין דרך הרבנים להתעמק בהם כגון
    חלומות...) אבל הספר כתוב בצורה מאוד מעניינת ומושכת, וגם מסודר יפה. זה הכל.
    כשאנו מגיעים לספר הלכתי שיד הכל ממשמשת בו כמו פסקי תשובות, אין לי תירוץ טוב
    להסכמות היפות שקיבל [הגם שאינני זוכר כעת את תוכנן כי עברתי עליהן לפני
    שנים], שאינן עולות בקנה אחד עם הטענות הכבדות שישנן כנגד הספר וכנגד הנזק
    שהוא גורם (ע"י שרבים פוסקים מתוכו, אפילו רבנים...).
    ובלי ספר שבעל כרחינו לומר שגם רב גדול הוא בן אדם שעלול לטעות, וידוע על
    גדולי הרבנים שטעו במתן הסכמות לספרים שנמצאו בעייתיים מאוד, ואף ספרו של הירץ
    ויזל שר"י קיבל הסכמות מגדו"י בדורו בתחילה עד שנודע קלקולו.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 14:32

    כל הסכמה יש לקרוא מתוך ההנחה שעד שלא הוכח אחרת, כל כוונת המסכימים רק לעודד
    את הכותב ולהמליץ עליו טוב מתוך כמה דקות (במקרה הטוב) של עיון בספר, או מתוך
    היכרות שהיתה להם אי פעם, כגון שלמד בישיבתו וכיו"ב, דברים שאין בהם שום עדות
    על תוכן הספר.
    וכל לשונם צריך להתפרש כריק מתוכן ממשי על סמך ההנחה הזו, כי הדברים בדוקים
    ומנוסים לכל מי שמצוי בתחום.
    וכידוע שכל הרבנים שמדקדקים במעשיהם כותבים רק "מכתב ברכה" ולא "הסכמה".
    וסיפרו לי שבביתו של הרב עובדיה זצ"ל היה רווח הביטוי "צנצת המן עשרת בני המן"
    (מקוה שדייקתי) כלפי לשונותיו הנמלצים בהסכמות, וכוונתו היתה ברורה, לעודד
    מחברי ספרים שיעסקו בהלכה למעשה ויפרסמו דבריהם.
    כ"א יחשוב לנפשו מה אמור רב ידוע לעשות כאשר בא אליו אברך עם ספר שניכר עליו
    שעבדו עליו חדשים ארוכים וגם שנים, והוא אינו מכירו ואין לו זמן לעבור על
    הספר, והרבה פעמים הוא גם לא מומחה כזה גדול במה שכתוב שם, כך שאינו בר הכי
    לבדוק את איכות הדברים. האם הוא אמור לומר לו, אינני יכול לתת לך הסכמה?
    הרי ישנם אברכים שאינם מכירים אישית שום רב ידוע, וכי לא יהיו להם הסכמות? הרי
    איש לא יקנה את ספרם, ותהיה להם מזה עגמת נפש גדולה מאוד על כל עמלם שהלך לריק
    ולא זכה לשום הערכה.
    בודאי שהדרך הישרה היא לעודד אברכים כותבי ספרים בלשונות נלהבים ככל האפשר,
    אבל להזהר שלא להסכים למסקנות ההלכתיות ולא לקחת אחריות על התוכן.
    גם לשון כמו "עברתי על רוב ספרו" יכול להתפרש כמו קראתי להנאתי אבל אינני בקיא
    בנושא (כידוע שיש עשרות ספרים בנושאים שאין דרך הרבנים להתעמק בהם כגון
    חלומות...) אבל הספר כתוב בצורה מאוד מעניינת ומושכת, וגם מסודר יפה. זה הכל.
    כשאנו מגיעים לספר הלכתי שיד הכל ממשמשת בו כמו פסקי תשובות, אין לי תירוץ טוב
    להסכמות היפות שקיבל [הגם שאינני זוכר כעת את תוכנן כי עברתי עליהן לפני
    שנים], שאינן עולות בקנה אחד עם הטענות הכבדות שישנן כנגד הספר וכנגד הנזק
    שהוא גורם (ע"י שרבים פוסקים מתוכו, אפילו רבנים...).
    ובלי ספר שבעל כרחינו לומר שגם רב גדול הוא בן אדם שעלול לטעות, וידוע על
    גדולי הרבנים שטעו במתן הסכמות לספרים שנמצאו בעייתיים מאוד, ואף ספרו של הירץ
    ויזל שר"י קיבל הסכמות מגדו"י בדורו בתחילה עד שנודע קלקולו.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 15:24

    בהמשך לדבריו של הרב רוט.
    דוגמא אחת, רבותי. (מתוך אלפים),
    מציטוט, שאיננו מדויק בתכלית הדיוק.

    מה היא דעת המשנ"ב, בנוגע ל'שרויה' ?
    מצורפת סריקה מספרו משנ"ב, חלק ה' סי תנח, ס"ק ו:

    העתק לשונו: ויש אנשי* מעשה שמחמירין על עצמן,* ואין שורין ואין מבשלין מצות
    בפסח מחשש שמא נשאר מעט קמח בתוך המצות מבפנים שלא נלוש יפה, ועל ידי השריה
    יתחמץ, ועין בשערי תשובה סימן ת״ס (סק״י) דמצד הדין אין לח**וש לזה, דאחזוקי
    אסורא לא מחזיקינן, ובפרט בימינו שנוהגין לעשות רקיקין דקים, *ומכל מקום מי
    שנוהג בחומרא זו אין מזניחין אותו, *ועיין שם שהאריך בזה.

    להלן אשלח לכם ציטוט מתוך ספר שאמור היה להביא ציטוט נכון....

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 15:24

    בהמשך לדבריו של הרב רוט.
    דוגמא אחת, רבותי. (מתוך אלפים),
    מציטוט, שאיננו מדויק בתכלית הדיוק.

    מה היא דעת המשנ"ב, בנוגע ל'שרויה' ?
    מצורפת סריקה מספרו משנ"ב, חלק ה' סי תנח, ס"ק ו:

    העתק לשונו: ויש אנשי* מעשה שמחמירין על עצמן,* ואין שורין ואין מבשלין מצות
    בפסח מחשש שמא נשאר מעט קמח בתוך המצות מבפנים שלא נלוש יפה, ועל ידי השריה
    יתחמץ, ועין בשערי תשובה סימן ת״ס (סק״י) דמצד הדין אין לח**וש לזה, דאחזוקי
    אסורא לא מחזיקינן, ובפרט בימינו שנוהגין לעשות רקיקין דקים, *ומכל מקום מי
    שנוהג בחומרא זו אין מזניחין אותו, *ועיין שם שהאריך בזה.

    להלן אשלח לכם ציטוט מתוך ספר שאמור היה להביא ציטוט נכון....

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 15:25

    בהמשך לשאלה:

    מה היא דעת המשנ"ב, בנוגע ל'שרויה'?

    הבאתי סריקה מספרו משנ"ב, חלק ה' סי תנח, ס"ק ו:

    שם כתב לכאורה בלשון: ויש אנשי מעשה שמחמירין על עצמן*,* ואין שורין ואין
    מבשלין מצות בפסח...

    והנה

    מצורפת סריקה מתוך ספר שאמור היה להביא ציטוט נכון.

    ומי שקורא את הספר... בטוח...

    שהמשנ"ב כתב בפסקנות, שעל פי דין, אין לשרות מצות בפסח.

    והוא מעתיק רק את המילים: אין שורין ואין מבשלים מצות בפסח מחשש שמא נשאר
    מעט קמח בתוך המצות בפנים שלא נילוש וע״י השריה יתחמץ
    *.*

    והשמיט את תחילת דבריו, שכל זה הוא מנהג אנשי מעשה.

    ולאחר דבריו הוא מביא דיעות, לאיסור, ולהיתר (בלשון: ויש שהקילו...).

    ובהערות הוא מביא את המקורות, לכאן ולכאן.

    מי שלא מסתכל בהערות, בטוח שהדיעות שקולות.

    הנה לפניכם:

    האוסרים:

    כן מקובל אצל רוב רובם של חצרות החסידים ורבותיהם.

    כן כתב להחמיר במחצה״ש סק״א

    וכן כתב ברכ״י סי׳ תס״ב סק״ג

    ועוד (?)

    עדות מבנו של החפץ חיים שהח״ח לא אכל שרויה בפסח,

    עדות על מנהגו של הגרי" קנייבסקי זצ"ל לא לאכול שרויה הגרי״י קניבסקי זצ״ל

    המתירים:

    במעשה רב שהגר״א זי״ע לא היה מחמיר בשרויה,

    חק יעקב סי׳ ת״ס סקט״ז

    שע״ת שם בשם כמה גדולים,

    שאילת יעב״ץ ח״ב סי׳ ס״ה בשם אביו החכ״צ,

    במנהגי החת״ס פ״י סע׳ כ״ה שהחת״ס היה אוכל קניידלך בפסח

    שו״ת מהרש״ג ח״א סי׳ נ״ו.

    ועוד (?)

    בכה״ח סקפ״ג שכתב שיש מקילים כיון שנקלה בתנור שוב אין מחמיץ.

    ללמדינו, שלא כל הספרים שוים ולא כל ההסכמות שוות.

    זו דוגמא אחת מני אלפים....

    מאת: [email protected]

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 15:25

    בהמשך לשאלה:

    מה היא דעת המשנ"ב, בנוגע ל'שרויה'?

    הבאתי סריקה מספרו משנ"ב, חלק ה' סי תנח, ס"ק ו:

    שם כתב לכאורה בלשון: ויש אנשי מעשה שמחמירין על עצמן*,* ואין שורין ואין
    מבשלין מצות בפסח...

    והנה

    מצורפת סריקה מתוך ספר שאמור היה להביא ציטוט נכון.

    ומי שקורא את הספר... בטוח...

    שהמשנ"ב כתב בפסקנות, שעל פי דין, אין לשרות מצות בפסח.

    והוא מעתיק רק את המילים: אין שורין ואין מבשלים מצות בפסח מחשש שמא נשאר
    מעט קמח בתוך המצות בפנים שלא נילוש וע״י השריה יתחמץ
    *.*

    והשמיט את תחילת דבריו, שכל זה הוא מנהג אנשי מעשה.

    ולאחר דבריו הוא מביא דיעות, לאיסור, ולהיתר (בלשון: ויש שהקילו...).

    ובהערות הוא מביא את המקורות, לכאן ולכאן.

    מי שלא מסתכל בהערות, בטוח שהדיעות שקולות.

    הנה לפניכם:

    האוסרים:

    כן מקובל אצל רוב רובם של חצרות החסידים ורבותיהם.

    כן כתב להחמיר במחצה״ש סק״א

    וכן כתב ברכ״י סי׳ תס״ב סק״ג

    ועוד (?)

    עדות מבנו של החפץ חיים שהח״ח לא אכל שרויה בפסח,

    עדות על מנהגו של הגרי" קנייבסקי זצ"ל לא לאכול שרויה הגרי״י קניבסקי זצ״ל

    המתירים:

    במעשה רב שהגר״א זי״ע לא היה מחמיר בשרויה,

    חק יעקב סי׳ ת״ס סקט״ז

    שע״ת שם בשם כמה גדולים,

    שאילת יעב״ץ ח״ב סי׳ ס״ה בשם אביו החכ״צ,

    במנהגי החת״ס פ״י סע׳ כ״ה שהחת״ס היה אוכל קניידלך בפסח

    שו״ת מהרש״ג ח״א סי׳ נ״ו.

    ועוד (?)

    בכה״ח סקפ״ג שכתב שיש מקילים כיון שנקלה בתנור שוב אין מחמיץ.

    ללמדינו, שלא כל הספרים שוים ולא כל ההסכמות שוות.

    זו דוגמא אחת מני אלפים....

    מאת: [email protected]

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 15:29

    עיקר הבעיה הוא

    בהבאת ציטוט לא מדויק המטעה את הקורא בספר הזה.
    כאילו ודעתו של בעל המשנ"ב היה לאסור.

    באשר הוא מעתיק רק *חלק *מלשונו.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 15:29

    עיקר הבעיה הוא

    בהבאת ציטוט לא מדויק המטעה את הקורא בספר הזה.
    כאילו ודעתו של בעל המשנ"ב היה לאסור.

    באשר הוא מעתיק רק *חלק *מלשונו.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 15:57

    סתם ככה, יש משהו לא טוב בספר שבילי המידות המידות?
    היות שהשאלה נשאל כאן עשרות פעמים בלי תשובה, אבקש נא מכבוד הגאונים, נא לא
    לענות שום עניין לגבי הסכמות,
    רק בבקשה ברשותכם,
    -מה לא טוב בשבילי המידות?-

    בברכת
    גמר חתימה טובה

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    29.09.22,
    15:54:05

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 15:57

    סתם ככה, יש משהו לא טוב בספר שבילי המידות המידות?
    היות שהשאלה נשאל כאן עשרות פעמים בלי תשובה, אבקש נא מכבוד הגאונים, נא לא
    לענות שום עניין לגבי הסכמות,
    רק בבקשה ברשותכם,
    -מה לא טוב בשבילי המידות?-

    בברכת
    גמר חתימה טובה

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    29.09.22,
    15:54:05

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 16:11

    לוחצים יותר מדאי, גם תמול גם היום.
    אתמול הרב רוט שלח לי לפרטי שפלוני מאד מבקש תשובות מה לא היה בסדר בספר
    החלומות,
    אז כתבתי לו שבעיני זה ממש כל המוסיף גורע, ולפניו כתהתי באריכות לפרטי כמה
    טענות, אלא
    שעדין דעתי שמאחר והיה לי הרושם שמה שלא יכתבו לא רק שזה כלל לא מועיל אלא עוד
    מבינים
    את זה בצורה לא נכונה וזה ממש כל המוסיף גורע, אז המסקנה שלי היא שאין מוסרין
    הדברים אלא
    לחכם ומבין מדעתו, ובצינעה, ומוסרין לו ראשי פרקים והוא יורד לסוף דבר ועומקו.
    היחיד שאני מכיר כאן באופן אישי לחלוטין הוא הרב רוט, והוא אכן עונה לתואר
    הזה, וממילא די לי
    בכך שכתבתי לו אתמול מה שכתבתי, ודי לי בכך שאני כותב כאן שכתבתי שלא יאמרו
    שאין תשובות,
    ובלי שיש כאן טענה שחשבו שאין תשובות גם לא הייתי כותב אז מה שכתבתי.
    ולכחמים שבכאן אני אומר, שיש הרבה אנשים תמימים שהולכים כצאן לטבח לכל מקום
    שמושכים
    אותם, אז במקום לדחות אבן אחר הנופל כדאי להעמיד אותם על האמת, אך אני לא
    מצאתי בינתים
    את הדרך הברורה לעשות זאת, כי מה שניסיתי לכתוב קיבל בעיקר השמצות ללא כל קשר,
    ואולי לרב
    רוט יהיה הסיעתא דשמיא לכתוב את מה שיפגע בנקודה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 16:11

    לוחצים יותר מדאי, גם תמול גם היום.
    אתמול הרב רוט שלח לי לפרטי שפלוני מאד מבקש תשובות מה לא היה בסדר בספר
    החלומות,
    אז כתבתי לו שבעיני זה ממש כל המוסיף גורע, ולפניו כתהתי באריכות לפרטי כמה
    טענות, אלא
    שעדין דעתי שמאחר והיה לי הרושם שמה שלא יכתבו לא רק שזה כלל לא מועיל אלא עוד
    מבינים
    את זה בצורה לא נכונה וזה ממש כל המוסיף גורע, אז המסקנה שלי היא שאין מוסרין
    הדברים אלא
    לחכם ומבין מדעתו, ובצינעה, ומוסרין לו ראשי פרקים והוא יורד לסוף דבר ועומקו.
    היחיד שאני מכיר כאן באופן אישי לחלוטין הוא הרב רוט, והוא אכן עונה לתואר
    הזה, וממילא די לי
    בכך שכתבתי לו אתמול מה שכתבתי, ודי לי בכך שאני כותב כאן שכתבתי שלא יאמרו
    שאין תשובות,
    ובלי שיש כאן טענה שחשבו שאין תשובות גם לא הייתי כותב אז מה שכתבתי.
    ולכחמים שבכאן אני אומר, שיש הרבה אנשים תמימים שהולכים כצאן לטבח לכל מקום
    שמושכים
    אותם, אז במקום לדחות אבן אחר הנופל כדאי להעמיד אותם על האמת, אך אני לא
    מצאתי בינתים
    את הדרך הברורה לעשות זאת, כי מה שניסיתי לכתוב קיבל בעיקר השמצות ללא כל קשר,
    ואולי לרב
    רוט יהיה הסיעתא דשמיא לכתוב את מה שיפגע בנקודה.

    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 19:51

    אני רוצה להתייחס לספר האלמוני שהובא שסילף דברי המשנ"ב, הנה צויין בשמו
    שהברכ"י אוסר, וזה דבר שלא נשמע מעולם (בפרט שהכל יודעים שלא מצוי בין הספרדים
    להחמיר בזה), בוודאי לא במקור שצויין, ואדרבא, בסי' תס"א סק"א כתב הברכי יוסף
    וז"ל, יוצא אדם במצה שרויה וכו'. הסכמת אחרונים דוקא במים קרים ולא בחמין ולא
    נימוחה, ודלא כהרב פר"ח. עכ"ל, ולא הרהר בדברי השו"ע אפילו ברמז. גם הרב יחו"ד
    שידוע כבקיא בכל הספרים לא הביא שום פוסק שמחמיר בזה חוץ מהרב מלאדי, כך
    שבפשטות הרי לפנינו שקר גס.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 19:51

    אני רוצה להתייחס לספר האלמוני שהובא שסילף דברי המשנ"ב, הנה צויין בשמו
    שהברכ"י אוסר, וזה דבר שלא נשמע מעולם (בפרט שהכל יודעים שלא מצוי בין הספרדים
    להחמיר בזה), בוודאי לא במקור שצויין, ואדרבא, בסי' תס"א סק"א כתב הברכי יוסף
    וז"ל, יוצא אדם במצה שרויה וכו'. הסכמת אחרונים דוקא במים קרים ולא בחמין ולא
    נימוחה, ודלא כהרב פר"ח. עכ"ל, ולא הרהר בדברי השו"ע אפילו ברמז. גם הרב יחו"ד
    שידוע כבקיא בכל הספרים לא הביא שום פוסק שמחמיר בזה חוץ מהרב מלאדי, כך
    שבפשטות הרי לפנינו שקר גס.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 20:26

    דפח"ח.

    ומעניינא דימים אלו,
    בספר נפוץ מסוים כתב שבסידור רס"ג מבואר כמנהג הפשוט בארץ ישראל בצורת עשיית
    התרועה, להתריע "טו טו טו" ולא בקול המתרעש.
    אמנם בסידור רס"ג מבואר בדיוק הפוך, והיינו כקול המתרעש. מהיכן זה הגיע?
    באותו ספר אלמוני שצוין לעיל כתב, "וכן בצורת התרועה יש הנוהגין להריע בקול
    אחד ממושך המתרעש כקול רועד, אמנם המנהג נתפשט להריע בקולות קצרים ופשוטים".
    ועל התיבות "אמנם המנהג" ציין בהערה שכן הוא בסידור רס"ג ובמגדל עוז, וכמו
    שהתבאר במועדים וזמנים וכו'.
    כלומר, מיקום ציון ההערה היה צריך להיות שתי מילים קודם לכן, אחרי "בקול
    רועד", ולא אחר "המנהג"...
    והבעיה היא שממנו מעתיקים גם מחברים אחרים, מבלי לבדוק את מקורותיו...

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 20:26

    דפח"ח.

    ומעניינא דימים אלו,
    בספר נפוץ מסוים כתב שבסידור רס"ג מבואר כמנהג הפשוט בארץ ישראל בצורת עשיית
    התרועה, להתריע "טו טו טו" ולא בקול המתרעש.
    אמנם בסידור רס"ג מבואר בדיוק הפוך, והיינו כקול המתרעש. מהיכן זה הגיע?
    באותו ספר אלמוני שצוין לעיל כתב, "וכן בצורת התרועה יש הנוהגין להריע בקול
    אחד ממושך המתרעש כקול רועד, אמנם המנהג נתפשט להריע בקולות קצרים ופשוטים".
    ועל התיבות "אמנם המנהג" ציין בהערה שכן הוא בסידור רס"ג ובמגדל עוז, וכמו
    שהתבאר במועדים וזמנים וכו'.
    כלומר, מיקום ציון ההערה היה צריך להיות שתי מילים קודם לכן, אחרי "בקול
    רועד", ולא אחר "המנהג"...
    והבעיה היא שממנו מעתיקים גם מחברים אחרים, מבלי לבדוק את מקורותיו...

    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 20:35

    זהו דבר נפוץ מאד
    גם בספרים חשובים ומוסמכים.
    אני חפשתי מקור לכך שמפטיר היא עליה חשובה.
    מצאתי כעשר ספרים ממחברים שונים וחשובים שציטטו בדיוק את אותם מקורות באותו
    הסדר, כך ששקוף שכולם ללא יוצא מן הכלל העתיקו מאותו הספר.
    שם היה כתוב שרבי נתן אדלר רבו של החתם סופר נהג תמיד לעלות למפטיר.
    הסתכלתי במקור ושם נכתב שבבית מדרשו כולם קראו יחד עם הבעל קורא וכיון שרצה
    לשמוע היטב הקפיד לעלות בעצמו....

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 20:35

    זהו דבר נפוץ מאד
    גם בספרים חשובים ומוסמכים.
    אני חפשתי מקור לכך שמפטיר היא עליה חשובה.
    מצאתי כעשר ספרים ממחברים שונים וחשובים שציטטו בדיוק את אותם מקורות באותו
    הסדר, כך ששקוף שכולם ללא יוצא מן הכלל העתיקו מאותו הספר.
    שם היה כתוב שרבי נתן אדלר רבו של החתם סופר נהג תמיד לעלות למפטיר.
    הסתכלתי במקור ושם נכתב שבבית מדרשו כולם קראו יחד עם הבעל קורא וכיון שרצה
    לשמוע היטב הקפיד לעלות בעצמו....

    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 20:38

    המקור האמיתי הוא מהמדרש, כתוב שם שלתועלת אביו יש להפטיר בתורה.
    במעשה דר"ע והאיש הסורף, יש כמה מדרשים על זה בנוסחאות שונות, אז לפחות באחד
    מהם, או באחד הראשונים המציינים זאת.

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 20:26

    דפח"ח.

    ומעניינא דימים אלו,
    בספר נפוץ מסוים כתב שבסידור רס"ג מבואר כמנהג הפשוט בארץ ישראל בצורת עשיית
    התרועה, להתריע "טו טו טו" ולא בקול המתרעש.
    אמנם בסידור רס"ג מבואר בדיוק הפוך, והיינו כקול המתרעש. מהיכן זה הגיע?
    באותו ספר אלמוני שצוין לעיל כתב, "וכן בצורת התרועה יש הנוהגין להריע בקול
    אחד ממושך המתרעש כקול רועד, אמנם המנהג נתפשט להריע בקולות קצרים ופשוטים".
    ועל התיבות "אמנם המנהג" ציין בהערה שכן הוא בסידור רס"ג ובמגדל עוז, וכמו
    שהתבאר במועדים וזמנים וכו'.
    כלומר, מיקום ציון ההערה היה צריך להיות שתי מילים קודם לכן, אחרי "בקול
    רועד", ולא אחר "המנהג"...
    והבעיה היא שממנו מעתיקים גם מחברים אחרים, מבלי לבדוק את מקורותיו...

    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 20:44

    ישנו ספר על השבת אבידה שקיבל הסכמות מאוד טובות מרבני העדה"ח יען כי המחבר
    הוא מו"צ בעדתם, והנה בענין אבידת קטן כתב משהו שהיה מוזר בעיני ובדקתי אחר
    מקורותיו וראיתי שסילף הכל, ובעצם דבריו מעתקים כלשונם מספר אחר בן זמנינו בלא
    לציין, וקלקל ההבנה, כנראה מפני שזה נוגע לדיני חו"מ שאינם שייכים ישירות
    להלכות השבת אבידה.
    והמקור הראשון שראיתי זאת הוא דפים קטנים של הלכות שתולים בבתי כנסת ומחליפים
    כל יום.
    דפים אלו נעשים באופן של רמיה נוראית, שהוא מעתיק מאיזה ספר בן זמנינו שעוסק
    בנושא שבחר, וכותב את המקורות שציין באותו ספר ולא כותב מאיזה ספר העתיק,
    וכמובן שאינו מבין כלום ומסוגל לכתוב שברכת מאכל בן זמנינו כך וכך והמקור
    משו"ע, שכביכול כתוב שם שם המאכל שלא היה ולא נברא בזמנו, וכן ע"ז הדרך, כותב
    מקור מספרים שלא שזפה עינו מימיו, ותימה בעיני שאין מרעישים על פרסום הלכות
    למעשה ע"י אדם שהוא עם הארץ גמור ובודאי לא ראוי לפרסם הלכות.
    עכ"פ למדנו ששהסכמות הן על דרך כלל, וכיון שישנם נושאים שלא מצוי בין מחברי
    הספרים ת"ח אמתיים ששולטים בסוגיות היטב, מתקבלים ספרים שנכתבו ע"י ת"ח
    בינוניים שבע"כ יש בהם אי אילו טעויות שנובעות מחוסר הבנה או הכרעות מוזרות
    ושיקול דעת לקוי. וע"ז נאמר דור דור וחכמיו, זו המציאות היום, וכ"א צריך לדעת
    שאין לסמוך על שום דבר בלי לבדוק במקור.
    בזה יש לי נסיון של מאות שגיאות של ציטוטים לא מדוייקים גם בספרים טובים, וגם
    פוסקים מפורסמים שמצטטים ספר יש לעיין בפנים כדי להבין הדבר לאשורו, לכן יש
    לבדוק כל דבר במקור.

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 20:44

    ישנו ספר על השבת אבידה שקיבל הסכמות מאוד טובות מרבני העדה"ח יען כי המחבר
    הוא מו"צ בעדתם, והנה בענין אבידת קטן כתב משהו שהיה מוזר בעיני ובדקתי אחר
    מקורותיו וראיתי שסילף הכל, ובעצם דבריו מעתקים כלשונם מספר אחר בן זמנינו בלא
    לציין, וקלקל ההבנה, כנראה מפני שזה נוגע לדיני חו"מ שאינם שייכים ישירות
    להלכות השבת אבידה.
    והמקור הראשון שראיתי זאת הוא דפים קטנים של הלכות שתולים בבתי כנסת ומחליפים
    כל יום.
    דפים אלו נעשים באופן של רמיה נוראית, שהוא מעתיק מאיזה ספר בן זמנינו שעוסק
    בנושא שבחר, וכותב את המקורות שציין באותו ספר ולא כותב מאיזה ספר העתיק,
    וכמובן שאינו מבין כלום ומסוגל לכתוב שברכת מאכל בן זמנינו כך וכך והמקור
    משו"ע, שכביכול כתוב שם שם המאכל שלא היה ולא נברא בזמנו, וכן ע"ז הדרך, כותב
    מקור מספרים שלא שזפה עינו מימיו, ותימה בעיני שאין מרעישים על פרסום הלכות
    למעשה ע"י אדם שהוא עם הארץ גמור ובודאי לא ראוי לפרסם הלכות.
    עכ"פ למדנו ששהסכמות הן על דרך כלל, וכיון שישנם נושאים שלא מצוי בין מחברי
    הספרים ת"ח אמתיים ששולטים בסוגיות היטב, מתקבלים ספרים שנכתבו ע"י ת"ח
    בינוניים שבע"כ יש בהם אי אילו טעויות שנובעות מחוסר הבנה או הכרעות מוזרות
    ושיקול דעת לקוי. וע"ז נאמר דור דור וחכמיו, זו המציאות היום, וכ"א צריך לדעת
    שאין לסמוך על שום דבר בלי לבדוק במקור.
    בזה יש לי נסיון של מאות שגיאות של ציטוטים לא מדוייקים גם בספרים טובים, וגם
    פוסקים מפורסמים שמצטטים ספר יש לעיין בפנים כדי להבין הדבר לאשורו, לכן יש
    לבדוק כל דבר במקור.

    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 20:46

    הסיפור על ההפטרה מדהים בבורות שהוא משקף.
    והסיפור שצוטט על ר"ע, יש להעיר עליו שהילד ההוא היה כפה"נ קטן שאינו עולה אלא
    למפטיר כך שלכאורה אין שום ראיה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 20:44

    ישנו ספר על השבת אבידה שקיבל הסכמות מאוד טובות מרבני העדה"ח יען כי המחבר
    הוא מו"צ בעדתם, והנה בענין אבידת קטן כתב משהו שהיה מוזר בעיני ובדקתי אחר
    מקורותיו וראיתי שסילף הכל, ובעצם דבריו מעתקים כלשונם מספר אחר בן זמנינו בלא
    לציין, וקלקל ההבנה, כנראה מפני שזה נוגע לדיני חו"מ שאינם שייכים ישירות
    להלכות השבת אבידה.
    והמקור הראשון שראיתי זאת הוא דפים קטנים של הלכות שתולים בבתי כנסת ומחליפים
    כל יום.
    דפים אלו נעשים באופן של רמיה נוראית, שהוא מעתיק מאיזה ספר בן זמנינו שעוסק
    בנושא שבחר, וכותב את המקורות שציין באותו ספר ולא כותב מאיזה ספר העתיק,
    וכמובן שאינו מבין כלום ומסוגל לכתוב שברכת מאכל בן זמנינו כך וכך והמקור
    משו"ע, שכביכול כתוב שם שם המאכל שלא היה ולא נברא בזמנו, וכן ע"ז הדרך, כותב
    מקור מספרים שלא שזפה עינו מימיו, ותימה בעיני שאין מרעישים על פרסום הלכות
    למעשה ע"י אדם שהוא עם הארץ גמור ובודאי לא ראוי לפרסם הלכות.
    עכ"פ למדנו ששהסכמות הן על דרך כלל, וכיון שישנם נושאים שלא מצוי בין מחברי
    הספרים ת"ח אמתיים ששולטים בסוגיות היטב, מתקבלים ספרים שנכתבו ע"י ת"ח
    בינוניים שבע"כ יש בהם אי אילו טעויות שנובעות מחוסר הבנה או הכרעות מוזרות
    ושיקול דעת לקוי. וע"ז נאמר דור דור וחכמיו, זו המציאות היום, וכ"א צריך לדעת
    שאין לסמוך על שום דבר בלי לבדוק במקור.
    בזה יש לי נסיון של מאות שגיאות של ציטוטים לא מדוייקים גם בספרים טובים, וגם
    פוסקים מפורסמים שמצטטים ספר יש לעיין בפנים כדי להבין הדבר לאשורו, לכן יש
    לבדוק כל דבר במקור.

    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 20:47

    אכן.
    צריך לזכור דברי רבנו החינוך שהחכם הוא מי ששגגותיו מועטות, כלומר לא שאינו
    שוגה כלל אלא שהן מועטות.
    ר"ל אין בזה ח"ו פגיעה בכבוד חכמים גדולים אם טעו או שנעלמו מעיניהם דברים
    וכו', זה דבר המצוי אצל רבים רבים ואף מגדולי הדורות, ואף ת"ח דפקיעי שמייהו
    בעניינים מסוימים - נמצאו להם טעויות בדברים אלו ממש,
    ולכן בכל עניין צריך לדעת לבדוק במקור ולא לסמוך על הכתוב בספר כהלמ"מ...

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 20:47

    אכן.
    צריך לזכור דברי רבנו החינוך שהחכם הוא מי ששגגותיו מועטות, כלומר לא שאינו
    שוגה כלל אלא שהן מועטות.
    ר"ל אין בזה ח"ו פגיעה בכבוד חכמים גדולים אם טעו או שנעלמו מעיניהם דברים
    וכו', זה דבר המצוי אצל רבים רבים ואף מגדולי הדורות, ואף ת"ח דפקיעי שמייהו
    בעניינים מסוימים - נמצאו להם טעויות בדברים אלו ממש,
    ולכן בכל עניין צריך לדעת לבדוק במקור ולא לסמוך על הכתוב בספר כהלמ"מ...

    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 21:24

    יש לציין שהספרים שציטטו בענין חשיבות המפטיר
    מצטטים עוד כמה ראיות ממקורות שונים שהם אכן נכונים.
    רק פשוט מדהים לראות איך רבים וטובים סמכו על ספר של ת"ח מסוים בלי לבדוק
    במקורות.
    וכמו שכתבו לעיל, כל אחד יכול להכשל בטעות.
    אך בציטוטים כגון אלו הטעות נפוצה יותר כיון שזה ציטוט של כל המקורות יחד
    מאותו המקור.
    ובמיוחד בהלכות כגון מפטיר שאין הרבה ספרים שמדברים בזה.
    ואולי לא היו כל הספרים תחת ידם של המלקטים.

  • חיפוש מקור

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2022 16:37 נפש החיים שער א פרק ג' ובהיפוך ח''ו ע''י מעשיו או דבוריו ומחשבותיו אשר לא טובים. הוא מהרס ר''ל כמה כחות ועולמות עליונים הקדושים לאין ערך ושיעור. כמ''ש (שם מ''ט) מהרסיך ומחריביך וגו'. או מחשיך או מקטין אורם וקדושתם ח''ו. ומוסיף כח לעומת זה במדורות הטומאה ר''ל: האם יש למישהו מקור ללשונות הללו, "מהרס כמה כוחות ועולמות עליונים" "או מחשיך" "או מקטין אורם" אני מחפש מהזוהר או מכתבי אריז"ל או כתבי ראשונים וקדמונים שבתקפות האריז"ל או קודם לכן.
  • חיפוש מקור

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 13/11/2022 18:33 ייש"כ גדול
  • חיפוש מקור

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 16:04 הכל מבואר להדיא באר"י זלה"ה, כולל החלק שהצדיק פועל למעלה, מי שיש לו תוכנות חיפוש שימצא. מקורות:     - מחצב הנשמות עולם הבריאה - ע"ח ובמליון מקומות באר"י ז"ל וכל המקובלים.    - תחת כסא הכבוד - כנ"ל, כבוד הוא אצילות, כסא הכבוד בריאה, ביאור הגר"א זלה"ה לס' יצירה.    - הצדיק פועל למעלה וממשיך - באר"י זלה"ה כנ"ל, ושעה"כ ובשערה"ק כמדו' (וגם בסידור האר"י ז" ממילא), וברמח"ל ז"ל בהרבה מקומות. וע"ע שערי קדושה למהרח"ו ז"ל. []
  • חיפוש מקור

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2022 21:09 היכן מוזכר בבן יהוידע שלפני ביאת המשיח יסתלקו בעלי רוח הקודש שבדור? תודה רבה!!
  • חיפוש מקור

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    B
    תאריך ההודעה המקורית: 18/09/2022 14:44 איני יודע המקור, אך בהמבשר תורני פר' כי תצא ש. ז. הביאו באריכות נפלאה. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 17:28 ייש"כ גדול לכולכם. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 20:07 שמות - אור החיים ג ח וכן בעוד מקומות רבים באור החיים הנה למה שקדם לנו כי עיקר הגלות הוא לברר הניצוצות שנטמעו בנ' שערי טומאה וכמו שציינתי דבר זה כמה פעמים בזה ינוח דעת בב' השאלות כי אם היה מוציאם קודם זה היו מפסידים בירור החלק ההוא, ותדע שעם ה' השיגו בבחינת כללותם הכלול במשה שנתיחס בשם עמו השגת מ"ט שערי בינה, וטעם שלא השיג שער החמישים הוא לצד שאין המושג אלא בהשתדלות המשיג ולצד שישראל לא נכנסו בנ' שערי טומאה לברר אותו לא השיגו בחינת הקודש שכנגדו, והובטחנו כי לעתיד לבוא ישפיע בנו אל עליון תורת חיים שבשער החמשים* והשגתו הוא באמצעות הגליות ובפרט גלות האחרון אנו משיגים הדבר*. וטעם שנסתכנו ישראל במצרים בבירור שער הנ', לצד שלא היו בני תורה מה שאין כן דורות האחרונים באמצעות תורתם ישיגו ליכנס לשער הנ' ולהוציא בולעו מפיו, ואז ספו תמו בחינת הטומאה. ומעתה כל שהיה ה' מוציא ישראל קודם זמן כל שהוא היו ממעטים הבירור והיו מתמעטים במושג ולזה הוציאם בנקודה האחרונה של מ"ט וקודם שיכנסו לשער הנ', והוא אומרם ז"ל וגאלם מיד. (פסחים פ"י מ"ה לגי' הרמב"ם) : מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2022 13:10 בפשטות המקביל של 'קלף' בלשה"ק היא 'פצל' מלשון הכתוב "ויפצל בהם פצלות לבנות" ותרגומו: "וקליף בהון קלפין חִוָּרין". אשר על כן ככל הנראה שורש קלף (ייתכן גם גלף שהוא בעל משמעות דומה) הוא מארמית. ברכה והצלחה.

1

מחובר

792

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים