בירור מי הוא בעל הסוגריים בתורעק"א על המשניות
-
תאריך ההודעה המקורית: 13/03/2023 11:19
שלום רב לחו"ר שליט"א:
בתורעק"א יש תוספת בסוגריים [מוזרח בצהוב]:
תוספות ר' עקיבא איגר מסכת יומא פרק א משנה א
[אות ד] בתוי"ט ד"ה מביתו. וחיישינן שמא ימצא בתוך. וה"ה דהומ"ל דשמא ימצא דם
על עד שלו או על שלה אותיום דהיא ודאי נדה, מהרש"א. ואף אם ישמש ביום ההפרשה
ותמצא נדה מ"מ יכול לטבול ביום השביעי שהוא עיה"כ ולהיות לו הערב שמש דקי"ל
בועל נדה אינו כנדה ויכול לטבול ביום כמו טמא מת ביום הז'. ואף דבלא"ה לא היה
אפשר להיות עם אשתו בלשכה שיש לו עכ"פ קדושת הר הבית דבעל קרי אסור במחנה לויה
מ"מ היה אפשר להפרישו למחילה א' בהר הבית דקי"ל מחילות לא נתקדשו, תוס'. ומ"מ
קשה לי האיך קתני מלתא דפסיקא דמפרישי' מביתו הא משכחת דא"צ להפרישו באשתו
יולדת ויושבת על דם טהור דליכא חשש כלל וצ"ע (ואפשר משום לא פלוג היו מפרישים
לכל כה"ג):ובתחילה סברתי שזה הרעק"א עצמו, וכפי שמופיע בגליון הרמב"ם עבודת יוה"כ פ"א
ה"ג:אמנם ראיתי בתפארת ירושלים על המשניות שם שכותב כך [מוזרח בצהוב]:
תפארת ירושלים מסכת יומא פרק א משנה א
רע"א (אות ד): והוא הדין דהוה מצי למימר דשמא ימצא דם על עד שלו או על שלה
אותיום, דהיא ודאי נדה. מהרש"א. ואף אם ישמש ביום ההפרשה ותמצא נדה, מ"מ יכול
לטבול ביום השביעי שהוא ערב יום הכפורים ולהיות לו הערב שמש, דקי"ל בועל נדה
אינו כנדה ויכול לטבול ביום כמו טמא מת ביום הז'. ואף דבלאו הכי לא היה אפשר
להיות עם אשתו בלשכה שיש לו על כל פנים קדושת הר הבית דבעל קרי אסור במחנה
לויה, מ"מ היה אפשר להפרישו למחילה א' בהר הבית דקי"ל מחילות לא נתקדשו. תוס'.
ומכל מקום קשה לי האיך קתני מלתא דפסיקא דמפרישי' מביתו, הא משכחת דאין צריך
להפרישו באשתו יולדת ויושבת על דם טהור דליכא חשש כלל, וצ"ע. [ואפשר משום לא
פלוג היו מפרישים לכל כה"ג].מה שכתב המגיה שם, משום לא פלוג, לא נראה, כיון דעיקרו לא שכיח, שהרי לא חששו
לענין איסור כרת, רק משום מעלה דכפרה חששו לחשש רחוק, ובכל כהאי גונא לא שייך
משום לא פלוג.ונראה דמכל מקום יש לחוש שמא תפיל עוד ולד, או כמין בריה, בתוך מלאת, בשעת
פרישתו. והיא טמאה לידה אפילו כשהפילה בריה קטנה ואינו דומה לעין אדם, עיין
נדה (כז, א) גבי יהודה וחזקיה, וכריתות (ט, ב) במשנה והמפלת תאומים, ובפירוש
רש"י שם (ד"ה והמפלת). ואפילו לא הוחזקה בעובר עוד, חיישינן, עיין נדה (כט, א)
מתניתין כשלא הוחזקה עוברה.אז למעשה איך מציינים זאת?
'בהגהות על תורעק"א'?
תודה רבה!!
-
תאריך ההודעה המקורית: 13/03/2023 11:19
שלום רב לחו"ר שליט"א:
בתורעק"א יש תוספת בסוגריים [מוזרח בצהוב]:
תוספות ר' עקיבא איגר מסכת יומא פרק א משנה א
[אות ד] בתוי"ט ד"ה מביתו. וחיישינן שמא ימצא בתוך. וה"ה דהומ"ל דשמא ימצא דם
על עד שלו או על שלה אותיום דהיא ודאי נדה, מהרש"א. ואף אם ישמש ביום ההפרשה
ותמצא נדה מ"מ יכול לטבול ביום השביעי שהוא עיה"כ ולהיות לו הערב שמש דקי"ל
בועל נדה אינו כנדה ויכול לטבול ביום כמו טמא מת ביום הז'. ואף דבלא"ה לא היה
אפשר להיות עם אשתו בלשכה שיש לו עכ"פ קדושת הר הבית דבעל קרי אסור במחנה לויה
מ"מ היה אפשר להפרישו למחילה א' בהר הבית דקי"ל מחילות לא נתקדשו, תוס'. ומ"מ
קשה לי האיך קתני מלתא דפסיקא דמפרישי' מביתו הא משכחת דא"צ להפרישו באשתו
יולדת ויושבת על דם טהור דליכא חשש כלל וצ"ע (ואפשר משום לא פלוג היו מפרישים
לכל כה"ג):ובתחילה סברתי שזה הרעק"א עצמו, וכפי שמופיע בגליון הרמב"ם עבודת יוה"כ פ"א
ה"ג:אמנם ראיתי בתפארת ירושלים על המשניות שם שכותב כך [מוזרח בצהוב]:
תפארת ירושלים מסכת יומא פרק א משנה א
רע"א (אות ד): והוא הדין דהוה מצי למימר דשמא ימצא דם על עד שלו או על שלה
אותיום, דהיא ודאי נדה. מהרש"א. ואף אם ישמש ביום ההפרשה ותמצא נדה, מ"מ יכול
לטבול ביום השביעי שהוא ערב יום הכפורים ולהיות לו הערב שמש, דקי"ל בועל נדה
אינו כנדה ויכול לטבול ביום כמו טמא מת ביום הז'. ואף דבלאו הכי לא היה אפשר
להיות עם אשתו בלשכה שיש לו על כל פנים קדושת הר הבית דבעל קרי אסור במחנה
לויה, מ"מ היה אפשר להפרישו למחילה א' בהר הבית דקי"ל מחילות לא נתקדשו. תוס'.
ומכל מקום קשה לי האיך קתני מלתא דפסיקא דמפרישי' מביתו, הא משכחת דאין צריך
להפרישו באשתו יולדת ויושבת על דם טהור דליכא חשש כלל, וצ"ע. [ואפשר משום לא
פלוג היו מפרישים לכל כה"ג].מה שכתב המגיה שם, משום לא פלוג, לא נראה, כיון דעיקרו לא שכיח, שהרי לא חששו
לענין איסור כרת, רק משום מעלה דכפרה חששו לחשש רחוק, ובכל כהאי גונא לא שייך
משום לא פלוג.ונראה דמכל מקום יש לחוש שמא תפיל עוד ולד, או כמין בריה, בתוך מלאת, בשעת
פרישתו. והיא טמאה לידה אפילו כשהפילה בריה קטנה ואינו דומה לעין אדם, עיין
נדה (כז, א) גבי יהודה וחזקיה, וכריתות (ט, ב) במשנה והמפלת תאומים, ובפירוש
רש"י שם (ד"ה והמפלת). ואפילו לא הוחזקה בעובר עוד, חיישינן, עיין נדה (כט, א)
מתניתין כשלא הוחזקה עוברה.אז למעשה איך מציינים זאת?
'בהגהות על תורעק"א'?
תודה רבה!!
תאריך ההודעה המקורית: 13/03/2023 13:59
זה כנראה כן רע"א כפי שהוכחתם, וצריך למצוא עוד הקבלות לכך
ולכן כדאי לכתוב בתוס' רע"א - בסוגריים או בהגהה וכך יצאתם מידי מכשול
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות