דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

בירור מי הוא בעל הסוגריים בתורעק"א על המשניות

2023
2 2 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 13/03/2023 11:19

    שלום רב לחו"ר שליט"א:

    בתורעק"א יש תוספת בסוגריים [מוזרח בצהוב]:

    תוספות ר' עקיבא איגר מסכת יומא פרק א משנה א

    [אות ד] בתוי"ט ד"ה מביתו. וחיישינן שמא ימצא בתוך. וה"ה דהומ"ל דשמא ימצא דם
    על עד שלו או על שלה אותיום דהיא ודאי נדה, מהרש"א. ואף אם ישמש ביום ההפרשה
    ותמצא נדה מ"מ יכול לטבול ביום השביעי שהוא עיה"כ ולהיות לו הערב שמש דקי"ל
    בועל נדה אינו כנדה ויכול לטבול ביום כמו טמא מת ביום הז'. ואף דבלא"ה לא היה
    אפשר להיות עם אשתו בלשכה שיש לו עכ"פ קדושת הר הבית דבעל קרי אסור במחנה לויה
    מ"מ היה אפשר להפרישו למחילה א' בהר הבית דקי"ל מחילות לא נתקדשו, תוס'. ומ"מ
    קשה לי האיך קתני מלתא דפסיקא דמפרישי' מביתו הא משכחת דא"צ להפרישו באשתו
    יולדת ויושבת על דם טהור דליכא חשש כלל וצ"ע (ואפשר משום לא פלוג היו מפרישים
    לכל כה"ג):

    ובתחילה סברתי שזה הרעק"א עצמו, וכפי שמופיע בגליון הרמב"ם עבודת יוה"כ פ"א
    ה"ג:

    אמנם ראיתי בתפארת ירושלים על המשניות שם שכותב כך [מוזרח בצהוב]:

    תפארת ירושלים מסכת יומא פרק א משנה א

    רע"א (אות ד): והוא הדין דהוה מצי למימר דשמא ימצא דם על עד שלו או על שלה
    אותיום, דהיא ודאי נדה. מהרש"א. ואף אם ישמש ביום ההפרשה ותמצא נדה, מ"מ יכול
    לטבול ביום השביעי שהוא ערב יום הכפורים ולהיות לו הערב שמש, דקי"ל בועל נדה
    אינו כנדה ויכול לטבול ביום כמו טמא מת ביום הז'. ואף דבלאו הכי לא היה אפשר
    להיות עם אשתו בלשכה שיש לו על כל פנים קדושת הר הבית דבעל קרי אסור במחנה
    לויה, מ"מ היה אפשר להפרישו למחילה א' בהר הבית דקי"ל מחילות לא נתקדשו. תוס'.
    ומכל מקום קשה לי האיך קתני מלתא דפסיקא דמפרישי' מביתו, הא משכחת דאין צריך
    להפרישו באשתו יולדת ויושבת על דם טהור דליכא חשש כלל, וצ"ע. [ואפשר משום לא
    פלוג היו מפרישים לכל כה"ג].

    מה שכתב המגיה שם, משום לא פלוג, לא נראה, כיון דעיקרו לא שכיח, שהרי לא חששו
    לענין איסור כרת, רק משום מעלה דכפרה חששו לחשש רחוק, ובכל כהאי גונא לא שייך
    משום לא פלוג.

    ונראה דמכל מקום יש לחוש שמא תפיל עוד ולד, או כמין בריה, בתוך מלאת, בשעת
    פרישתו. והיא טמאה לידה אפילו כשהפילה בריה קטנה ואינו דומה לעין אדם, עיין
    נדה (כז, א) גבי יהודה וחזקיה, וכריתות (ט, ב) במשנה והמפלת תאומים, ובפירוש
    רש"י שם (ד"ה והמפלת). ואפילו לא הוחזקה בעובר עוד, חיישינן, עיין נדה (כט, א)
    מתניתין כשלא הוחזקה עוברה.

    אז למעשה איך מציינים זאת?

    'בהגהות על תורעק"א'?

    תודה רבה!!

  • תאריך ההודעה המקורית: 13/03/2023 11:19

    שלום רב לחו"ר שליט"א:

    בתורעק"א יש תוספת בסוגריים [מוזרח בצהוב]:

    תוספות ר' עקיבא איגר מסכת יומא פרק א משנה א

    [אות ד] בתוי"ט ד"ה מביתו. וחיישינן שמא ימצא בתוך. וה"ה דהומ"ל דשמא ימצא דם
    על עד שלו או על שלה אותיום דהיא ודאי נדה, מהרש"א. ואף אם ישמש ביום ההפרשה
    ותמצא נדה מ"מ יכול לטבול ביום השביעי שהוא עיה"כ ולהיות לו הערב שמש דקי"ל
    בועל נדה אינו כנדה ויכול לטבול ביום כמו טמא מת ביום הז'. ואף דבלא"ה לא היה
    אפשר להיות עם אשתו בלשכה שיש לו עכ"פ קדושת הר הבית דבעל קרי אסור במחנה לויה
    מ"מ היה אפשר להפרישו למחילה א' בהר הבית דקי"ל מחילות לא נתקדשו, תוס'. ומ"מ
    קשה לי האיך קתני מלתא דפסיקא דמפרישי' מביתו הא משכחת דא"צ להפרישו באשתו
    יולדת ויושבת על דם טהור דליכא חשש כלל וצ"ע (ואפשר משום לא פלוג היו מפרישים
    לכל כה"ג):

    ובתחילה סברתי שזה הרעק"א עצמו, וכפי שמופיע בגליון הרמב"ם עבודת יוה"כ פ"א
    ה"ג:

    אמנם ראיתי בתפארת ירושלים על המשניות שם שכותב כך [מוזרח בצהוב]:

    תפארת ירושלים מסכת יומא פרק א משנה א

    רע"א (אות ד): והוא הדין דהוה מצי למימר דשמא ימצא דם על עד שלו או על שלה
    אותיום, דהיא ודאי נדה. מהרש"א. ואף אם ישמש ביום ההפרשה ותמצא נדה, מ"מ יכול
    לטבול ביום השביעי שהוא ערב יום הכפורים ולהיות לו הערב שמש, דקי"ל בועל נדה
    אינו כנדה ויכול לטבול ביום כמו טמא מת ביום הז'. ואף דבלאו הכי לא היה אפשר
    להיות עם אשתו בלשכה שיש לו על כל פנים קדושת הר הבית דבעל קרי אסור במחנה
    לויה, מ"מ היה אפשר להפרישו למחילה א' בהר הבית דקי"ל מחילות לא נתקדשו. תוס'.
    ומכל מקום קשה לי האיך קתני מלתא דפסיקא דמפרישי' מביתו, הא משכחת דאין צריך
    להפרישו באשתו יולדת ויושבת על דם טהור דליכא חשש כלל, וצ"ע. [ואפשר משום לא
    פלוג היו מפרישים לכל כה"ג].

    מה שכתב המגיה שם, משום לא פלוג, לא נראה, כיון דעיקרו לא שכיח, שהרי לא חששו
    לענין איסור כרת, רק משום מעלה דכפרה חששו לחשש רחוק, ובכל כהאי גונא לא שייך
    משום לא פלוג.

    ונראה דמכל מקום יש לחוש שמא תפיל עוד ולד, או כמין בריה, בתוך מלאת, בשעת
    פרישתו. והיא טמאה לידה אפילו כשהפילה בריה קטנה ואינו דומה לעין אדם, עיין
    נדה (כז, א) גבי יהודה וחזקיה, וכריתות (ט, ב) במשנה והמפלת תאומים, ובפירוש
    רש"י שם (ד"ה והמפלת). ואפילו לא הוחזקה בעובר עוד, חיישינן, עיין נדה (כט, א)
    מתניתין כשלא הוחזקה עוברה.

    אז למעשה איך מציינים זאת?

    'בהגהות על תורעק"א'?

    תודה רבה!!

    תאריך ההודעה המקורית: 13/03/2023 13:59

    זה כנראה כן רע"א כפי שהוכחתם, וצריך למצוא עוד הקבלות לכך
    ולכן כדאי לכתוב בתוס' רע"א - בסוגריים או בהגהה וכך יצאתם מידי מכשול

  • בעלו"ש: מי הוא הילקוט?

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2023 21:44 כמובן שילקוט הכונה לילקוט שמעוני. ב-יום שישי, 27 בינואר 2023 בשעה 12:13:34 UTC+2, [email protected] כתב/ה:
  • מי הוא המרל"ץ שמודגש?

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 13/06/2023 14:38 בפרישה אצלי (הוצאת המאור תשס"ז) איתא: וכן תירץ מהר"ל ישמרהו צורו. בברכה, הרב מאיר פישהוף ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר) 0548496050 לזכות לכל הברכות השמורות למחזיקי התורה לחץ כאן https://www.matara.pro/nedarimplus/online/?mosad=9001256&groupe=רשת כוללי ערב - ממלכת התורה&groupelock=1
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ה
    תאריך ההודעה המקורית: 21/07/2023 01:42
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 29/08/2023 10:30 של מי זה הספר 'באמונתו יחיה'?? איך הרב וולבה קשור לזה? [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 29.08.23, 10:29:28
  • מי הוא המגיה?

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 21:05
  • על מי מסופר סיפור זה. על הבית הלוי?

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 22:01 [image: image.png] עובדות והנהגות לבית בריסק ח"ב עמ' רצ"ד מאת: [email protected] -- בברכה, הרב מאיר פישהוף ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר) 0548496050 לרשת ישיבות מתיקות התורה - לחץ כאן https://nedar.im/FcCh
  • בירור דברי החזו"א ביחס למאירי

    2023
    22
    0 הצבעות
    22 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 29/12/2023 01:50 1- החזון איש במועד שם עצמו מביא את ר"ח הנדפס מחדש רק כותב שהוא לא יודע אם אפשר לסמוך על כתבי היד, ואם המשנ"ב מביא את המאירי... 2- החזון איש בשבת סימן נ"ה לא ממש מכריע על פי המאירי להלכה, רק מכריע שאין ראיה מה דעת רש"י כמו שהניח הרדב"ז שרש"י קאי כשאין אוכל בקערה ואפ"ה החיוב רק מדרבנן, והיות ובדעת הרשב"א כבר מוכרע הדבר דבכה"ג שיש אוכל בתוך הקערה יש חיוב חטאת, אי אפשר על סמך הנחה כזו שאין לה בסיס אמיתי לחדש שרש"י חולק על הרשב"א. אז המאירי משמש פה בתור פשט בדעת רש"י שמשאיר את רש"י כפשטותו שאין ממנו ראיה, אבל הפסק למעשה הוא על פי דברי הרשב"א המפורשים. [image: image.png] [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 29.12.23, 01:43:57
  • על מי מסופר סיפור זה?

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 19/10/2023 21:29 תודה רבה

2

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים