עריכה והקלדה תורנית בחוה"מ. מותר או אסור? בבקשה רק מידיעה

[איציק - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/04/2023 00:19

[אשמח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/04/2023 00:51

אין בזה סימן ברכה

[יהודה אבני - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/04/2023 01:21

זה נכון ככל שרואים בזה 'עבודה' אבל אם זה 'לימוד תורה' זה אחרת

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/04/2023 01:43

אם הלקוח יגיד לך: "איני משלם לך על מה שעבדת בחוה"מ, כי זה היה לימוד תורה
בעלמא", מה תענה לו? שאמנם רק למדת אבל על התשלום אתה לא תוותר?!
זה כמו לאכול חמץ ולומר: אני לא אוכל, אני מתכוון רק להכניס לגוף דרך הפה...
ואם בכל זאת ניכנס קצת לפלפול, אמנם יש דין שדבר אינו מתכוון מותר, אבל פסיק
רישיה דניחא ליה נחשב כמתכוון, והכא פסיק רישיה שירוויח כסף, וניחא ליה, ולכן
הוי כמתכוון גמור!

[isr1... gmail.c - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/04/2023 07:58

בעבר היה על זה דיונים
והסברא המובילה היתה שהחלק הלימוד מותר בהבלעה כלומר ללמוד את החומר, וכן לסמן
טעיויות ביאורים וכדומה,
החלק הטכני של הקלדה גרידא ועוד סידור וכל זה, זה עבודה אין לזה קשר ללימוד,
ונכנס לגדרים של עבודה בחול המועד
למי שאין מה יאכל יש להתיר ועוד.

[שמחה פרוינד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/04/2023 12:04

לענ"ד ואחרי ששאלתי רב
למעשה גם מי שכל היום יושב ועורך ספרים וקורא לזה "עיקר לימודו" בסופו של יום
אינו כמי שישב ולמד גמרא במשך יום שלם שיצא עם סוגיות וחידושים בידיים וכן מי
שלמד הלכה ושא"ס
ומנגד אותו עורך יקר אע"פ שהוא עסוק בעבודת קודש אבל בגדול אינו יוצא מזה יותר
ת"ח
ואידך זיל גמור
גוט מועד

--

בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected]
[email protected]

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/04/2023 12:09

תגובה לרב אבני: הלקוח הרי משלם על העבודה ולא על הלימוד. אז זו עבודה לכל דבר!
תגובה לרב הלוי: יש גם סברא מאוד חזקה, שאפשר לסמוך על כשרות הרבנות, כיוון
שרוב בהמות בחזקת כשרות. והרי בכל התורה אזלינן אחר הרוב!
ובכל זאת אף אחד לא סומך על הסברא הזאת, וכולם מחמירים לאכול בד"ץ.
ואני לא מדבר על החומרות שיש בפסח, כולל הימנעות מקטניות, אע"פ שכיום לא שייך
בהם חשש תערובת חמץ, ואכילת חריין, למרות שהוא בכלל לא מר (בשונה מהחסה, שאם
משאירים אותה באדמה, הקלחים נעשים מרים מאוד) אלא חריף, ואף מסוכן לגוף.
אבל ענייני כספים שאני. כאן כל אחד יכול להקל על סמך ה"סברא המובילה" שמצאה חן
לפניו. וגם כשמבקשים בפירוש לכתוב רק מידיעה, זה לא מועיל, וממשיכים לשלוף
סברות לקולא מהשרוול. האם הכסף הוא האלקים ח"ו?

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 07/04/2023 12:15

ותגובה להרב פרוינד:
אני סבור שעורך מאד מתפתח מבחינה רוחנית מהלימוד, ומתרחב מוחו בסוגיות אותם
הוא עורך,
עליו להעמיק בהבנת סברא וקושיא וכו', כך שאמנם מתן שכרה בצידה [ובדומה לכולל
בפרט זה],
אבל בהחלט זה נחשב ללימוד תורה לכל דבר. ואני לא מדבר על עורכי רמב"ם,
ותוספות וכדומה,
שאין מה להאריך שזה לימוד רציני ביותר.
אין לי כוונה לומר שמשום כך מותר בחוה"מ לערוך, אבל ההבדלה שהרב פריינד עשה
בין זה לבין אדם אחר שיושב ולומד קצת צורמת לי.
כל טוב ומועדים לשמחה.

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 07/04/2023 12:25

ואוסיף עוד:
לא שייך כמעט לבדל את האדם עצמו - מהעבודה בה הוא עובד,
אדם שעבודתו היא בדברים רוחניים זה משפיע עליו רוחניות, ואם זה התעמקות
בדברי תורה ולערכם ולהסבירם היטב, אז מוחו נטהר במי הדעת של התורה הקדושה,
כמובן שגם בזה צריך כוונה לשם שמים, וכמו כל אדם שלומד את התורה שצריך לייחד
מחשבה שלומדת את תורת ה' על מנת להתקרב על ידה לה', אבל עסק העריכה אינו
דומה כלל וכלל לאדם שעיסוקו בדברים אחרים,
לא לדבר על דברים גשמיים, שבאופן טבעי זה מגשם אותו. ועליו להשקיע מאמצים
שלא להתגשם.
אגיטן שבת, ואגיטן מועד.

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/04/2023 12:34

יתירה מזו. אפילו אדם שלא עורך רמב"ם, אלא ספרי גימטריאות ופרפראות. האם
העריכה שלו לא תעשה אותו "יותר תלמיד חכם"?! ודאי שהעריכה תעשה אותו יותר
תלמיד חכם ממה שהיה קודם! כעת הוא יודע יותר ממקודם. כעת יש בו תורה יותר ממה
שהיה קודם.
ובפרט אם זו הקביעות עתים שלו לתורה במשך היום, ודאי זה מוגדר עיקר לימודו, כי
סוף סוף זו תורה, וזה עיקר לימודו ביום.

[שמואל בלויא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/04/2023 14:53

בס"ד

להעיר בקצרה, שכמו בהרבה שאלות, חובה לשאול רב שמכיר את השואל אישית. שהשואל
פתוח איתו בכל הדברים.

[isr1... gmail.c - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/04/2023 16:32

חושבני שוודאי עורך נעשה תלמיד חכם, אולי קלדן בעלמא זה שונה,
אבל כל עורך יודע שיש שני סוגי עבודות
א. יש עבודות עריכה תורניים שיש בהם לימוד, קושיא תירוץ, סברא הבנה.
ב יש עבודה טקסט בעלמא לנקד - לפסק - לסדר, לפעמים זה לוקח שעות. כותרות פתיחת
ראשי תיבות, ועוד.
זה לא שייך ללימוד זה סדר עריכה ככל עבודה. אולי זה למעליותא אבזרייהו של דברי
תורה.

החלק הלימודי וודאי מותר בחול המועד. זה דומה לאם יעשו כולל בחול המועד וודאי
שמותר ללמוד בו.
אך עבודות עריכה שאינן קשורות ללימוד כלל,כנ"ל. זה בעיה חמורה בחול המועד,
ובדואי אין בהם סימן ברכה

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/04/2023 17:03

בעבר נושא זה עלה כאן בהרחבה אפריון נמטייה לרב בן חיים שהעלהו לפני זמן מה.
מי שרוצה יכתוב לי ואעלהו שוב בלי נדר.

אעתיק כאן דבר שכתבנו שם שלדעתי יש בו עיקר

בנוגע לעצם השאלה הניצבת פתח השער:
לכאורה הנידון הפשוט בשו"ע כולל את הנידון דידן.
*"אפילו מלאכות המותרות אינם מותרות לעשותן אלא לעצמו או לאחרים בחנם, אבל
בשכר, אסור. ומיהו אם אינו נותן לו שכר קצוב, אלא שאוכל עמו בשכרו, מותר. הגה:
ודבר האבד מותר לעשות אפילו בשכר קצוב (כל בו)". (*שו"ע או"ח סי' תקמ"ב)
והנה, אף שמדובר במחשב ואין זו כתיבה מ"מ לא תהיה זו אלא מלאכה המותרת בחוה"מ
(לאפוקי שבת שמלאכה זו נחשבת מלאכה אסורה), שמותרת לצורך עצמו ולאחרים בחינם
ואסורה לאחרים בשכר.
וכתב שם המשנ"ב:
אבל בשכר אסור - דקבלת שכר במועד כעובדא דחול דמיא.
לכאורה מבואר שטעם האיסור כי קבלת השכר עצמה משויא למלאכה עובדא דחול.

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/04/2023 17:13

לענין עוסק במצוה פטור מן המצוה, מבואר במ"ב שאם עיקר מטרתו תלמוד תורה או
מצות כתיבת סת"ם הוי עוסק במצוה, הגם שמרויח מזה.
אם היו נותנים לך להקליד דברים בטלים היית מקליד?
אם לא
אז בטוח שעיקר כוונתך לדברי תורה, או למצוה לזכות את הרבים או לדברי תורה ממש

שיקול נוסף:
אם בלי זה לא תלמד - ודאי במצב זה אתה רוצה את זה בשביל הלימוד

דבגמרא (סוכה כ"ו.) תניא, אמר רבי חנניה בן עקביא, כותבי ספרים תפילין
ומזוזות, הן ותגריהן ותגרי תגריהן וכל העוסקים במלאכת שמים פטורים מקריאת שמע
ומן התפלה ומן התפילין, ומכל המצוות האמורות בתורה, לקיים את דברי רבי יוסי
הגלילי שהיה רבי יוסי הגלילי אומר, העוסק במצוה פטור מן המצוה.
ובש"ע אורח חיים - סימן לח
(ח) כותבי תפילין ומזוזות הם ותגריהם ותגרי תגריהם וכל העוסקים במלאכת שמים,
פטורים מהנחת תפילין כל היום, זולת בשעת ק"ש ותפלה: הגה - ואם היו צריכים
לעשות מלאכתן בשעת ק"ש ותפלה, אז פטורין מק"ש ותפלה ותפילין. דכל העוסק במצוה
פטור ממצוה אחרת אם צריך לטרוח אחר האחרת, אבל אם יכול לעשות שתיהן כאחת בלא
טורח, יעשה שתיהן (הגהת אשרי בשם א"ז ור"ן פ' הישן):
משנה ברורה סימן לח
(כד) ותגריהם - אף שמרויחין מזה ודוקא אם עיקר כוונתם כדי להמציאן למכור למי
שצריך להם אבל אם עיקר כוונתם רק להשתכר לא מיקרי עוסק במצוה [מ"א]:

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/04/2023 20:38

תגובות לכמה הודעות:
"חושבני שוודאי עורך נעשה תלמיד חכם".
עורך שמלבד עבודתו בעריכה אינו קובע עיתים לתורה, לעולם לא יהיה תלמיד חכם!
משום שבשביל להיות תלמיד חכם צריך ללמוד על הסדר גמרא ופוסקים, כולל חזרות.
לא מספיק רק טעימות מפה ומשם!
כמו שמי שאינו לומד תנ"ך על הסדר, אלא רק דרך הגמרא (כלומר הוא לומד גמרא,
והגמרא מביאה הרבה פעמים פסוקים מהתנ"ך) – לעולם לא יהיה בקי בתנ"ך. הכלל הוא
שאין אפשרות להגיע לבקיאות טובה בשום תחום, בלי לימוד מסודר וקבוע, לפי הסדר
(למשל דף יומי) ועם חזרות.

"החלק הלימודי וודאי מותר בחול המועד".
הרי ביקשו בפירוש לכתוב מידיעה, כלומר שמו"צ מוסמך שחקר היטב את הדבר ייתן פסק
הלכה, ולא לענות מסברא בעלמא.

"זה דומה לאם יעשו כולל בחול המועד וודאי שמותר ללמוד בו".
יש חילוק עצום. בכולל משלמים על הלימוד, משא"כ הכא משלמים על העבודה. הרי את
הלקוח לא מעניינת העובדה שהעורך למד, ולא על כך הוא משלם, אלא על עבודת העריכה.

"לענין עוסק במצוה פטור מן המצוה, מבואר במ"ב שאם עיקר מטרתו תלמוד תורה".
המשנ"ב לא הזכיר תלמוד תורה.

"או מצות כתיבת סת"ם הוי עוסק במצוה, הגם שמרויח מזה".
מה זה שייך לנידוננו??? כותבי סת"ם המכוונים למצוה, נקראת מלאכתם: "מלאכת
מצוה", אם כן הם עוסקים במצוה ולכן פטורים מן המצוה.
גם עורך תורני שמכון למצות לימוד תורה, נחשב עוסק ב"מלאכת מצוה", אולם אין בכך
כדי להתיר לו לעבוד בחוה"מ, שהרי סוף סוף זוהי "מלאכה", כלומר עיסוק שמביא לו
רווח כספי, וכל מלאכה אסרו חז"ל, ולא חילקו בין מלאכת חול למלאכה שמקיים בה
מצוה!

כנראה שלצערנו הכסף הוא מעל התורה אצל הרבה מהחרדים. היראת שמים מתבטאת בעיקר
בכשרות המאכלים, ונעצרת בכשרות הממון!

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 00:10

הסיום הוא נכון
וגם הסברא לחלק נכונה, גם חשבתי ולא הבאתי כראיה ניצחת רק אסמכתא
אבל האמת היא שמותר, דמלאכה של מצוה מאחר שמותר לעשותה - אין צורך לעשותה
בחינם
מלבד עצם הדין שאסור לקחת שכר על מצוות וזה אכן שכר בטלה, וא"כ חוה"מ שאין
שייך בטלה מה ההיתר לקחת שכר? התשובה היא שיש עוד היתר לקחת שכר על מצוות,
ומהו? כשזה עצמו מחייב כמו כולל.
אמנם זה פחות לשמה ורק מדין מתוך שלא לשמה זה מותר.
אלא אם כן זה עבודה ולא תלמוד תורה, ואז באמת אסור.
המ"ב לא הזכיר תלמוד תורה - אז מה יש, מה ההבדל? חושב שאין הבדל.

אני חושב שמי שיודע שבלי המחייב הזה הוא לא ילמד - מותר לו
אין היגיון שעדיף במקום ללמוד ללכת לפארק לאומי.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 00:23

תשובה בנידון הדומה לעריכה

קבצים מצורפים:

• אוצר החכמה_המדריך להוראה - ה - מכון המדריך להוראה_586_590.pdf

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 00:24

שלחתי את השאלה עם הנדון לרב אברהם שפירא בעל מחבר "מנחת איש" ועוד
ואם יענה לי אכתוב את תשובתו

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 00:44

עוד משהו
[image: image.png]

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 14:01

"אבל האמת היא שמותר, דמלאכה של מצוה מאחר שמותר לעשותה - אין צורך לעשותה
בחינם".
יש כאן 2 טעויות:
א. "מלאכה של מצוה מאחר שמותר לעשותה".
לא התירו מלאכה של מצוה בחוה"מ.
ב. "אין צורך לעשותה בחינם".
התשלום מחשיב כעובדין דחול וגורם לאיסור.