דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש סברא

2023
10 7 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 19:28

    היכן כתוב שאין מכה בפטיש בכל מקום שיש שם מלאכה אחרת.
    זכור לי מהמאירי.

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 19:28

    היכן כתוב שאין מכה בפטיש בכל מקום שיש שם מלאכה אחרת.
    זכור לי מהמאירי.

    תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 20:09

    היכן כתוב שאין מכה בפטיש בכל מקום שיש שם מלאכה אחרת.
    זכור לי מהמאירי.

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 20:09

    היכן כתוב שאין מכה בפטיש בכל מקום שיש שם מלאכה אחרת.
    זכור לי מהמאירי.

    תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 20:14

    בנשמת אברהם סימן שמ סעיף ד מדבר ע"ז בהרחבה והביא כן בשם הגרש"ז שהוכיח כן
    מדברי המאירי שהביא הרב דלעיל ( אך לא כתב כן במפורש)
    עוד הביא שם שבמרכבת המשנה כתב כן מפורש.

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 20:14

    בנשמת אברהם סימן שמ סעיף ד מדבר ע"ז בהרחבה והביא כן בשם הגרש"ז שהוכיח כן
    מדברי המאירי שהביא הרב דלעיל ( אך לא כתב כן במפורש)
    עוד הביא שם שבמרכבת המשנה כתב כן מפורש.

    תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 20:20

    סימן שמ כמה דינים מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות

    סעיף ד יש ליזהר שלא (א) לכתוב באצבעו במשקין על השלחן או באפר. אבל מותר
    לרשום באויר כמין אותיות.

    נשמת אברהם

                *(א) לכתוב*. *שימוש במחשב* *בשבת.* לכאורה אין כאן איסור
    

    דאורייתא של כתיבה במה שמתקתקים ומופיעים אותיות ומילים על מסך המחשב, כי
    האותיות מופיעות על המסך על ידי "ירי" של אלקטרונים על חומר זרחני אשר מרוח על
    הדופן הפנימית של המסך ומאיר בצורה של אותיות. וכתב לי הגרש"ז אויערבאך
    שליט"א: ירי של אלקטרונים אין זה חשיב מן התורה ככתב, אך בהכנסת האותיות לתוך
    הדיסקט (וה"ה כשמקליטים ברשם קול) יתכן שיש לחשוש לאיסור דאורייתא של בונה כי
    הוא עושה בכך כלי. וכתב לי מו"ר הגרי"י נויבירס שליט"א להסביר: כי לפני ההקלטה
    הקסטה היא כגוף מת, ללא כל תועלת, ורק אחרי ההקלטה הקסטה נהפכת לדבר שמשמיע
    קולות וכו'. ואינו דומה לפילם, שהאחרונים [שו"ת הר צבי יו"ד סי' רל [1]
    https://www.medethics.org.il/wp-content/uploads/2020/02/RN011340b.html#fn1]
    דנו בזה, שאם אין בו נורית "פלאש" לא ידוע מה האיסור, כיון שהפילם אחרי הצילום
    לא נשתנה ולא ראוי לכל שימוש עוד עד אחרי שעשו בו דבר לפתח אותו, עכ"ל.

                ושאלתי את הגרש"ז אויערבאך שליט"א למה אין בכתיבה על נייר גם
    

    איסור של בונה, הלא גם כאן הוא לוקח דבר שאינו שוה הרבה ועל ידי כתיבתו הופך
    אותו לדבר שוה ערך, לכלי שיוכל להשתמש בו בכל עת. וענה לי הגאון שליט"א דאין
    מחייבים על אותו מלאכה משום שתי אבות. ואין זה דומה לזומר וצריך לעצים שחייב
    גם משום נוטע וגם משום קוצר כי שם ישנן שתי כוונות מפורשות באותה מלאכה.
    וראייתו מהמאירי שבת קד ע"ב שאינו חייב גם משום מכה בפטיש כשכתב אות אחת
    והשלים בו ספר או ארג חוט אחד והשלים בו בגד. ואמר לי הגאון שליט"א דה"ה בכל
    שתי מלאכות, עכ"ד.

                וכן ראיתי בספר שביתת שבת[2]
    

    https://www.medethics.org.il/wp-content/uploads/2020/02/RN011340b.html#fn2
    שכוחב:
    נראה דכל העושה מלאכה אחת ויש לה דמיון למלאכות שונות אינו חייב אלא אחת. דרך
    משל, המדבק ניירות הרבה יחד עד שנעשה לוח עב נוכל לחייבו משום תופר וגם משום
    בונה כמ"ש הראב"ד לענין עושה לבדין, אך מאחר שענינם אחד והוא לחבר הנפרדים ע"כ
    אינו חייב אלא אחת וכו'. במה דברים אמורים, שאין כלול בהמלאכה רק ענין אחד,
    אבל אם כלול בה שני ענינים חייב שתים או יותר כפי מספר הענינים. דרך משל, זומר
    וצריך לעצים חייב שתים משום שהוא קוצר ומצמיח וכו' והכל משום שנולד ממעשיו שתי
    תכליות, משא"כ כשתכלית אחד אינו חייב אלא אחת וכו'. וראיתי במנחת חינוך במלאכת
    בורר שכתב דלרבה במשמר חייב שתי חטאות, משום בורר ומשום מרקד כמו כל מלאכה שיש
    שני איסורים כגון זומר וכו' הכא נמי אם שימר חייב שתי חטאות וזה פשום, עכ"ל,
    ולענ"ד אין נראה כן אלא כמ"ש לעיל. שוב ראיתי בספר אגלי טל על מלאכת בורר אות
    ב שכתב על הא דמשמר: ויש לעיין דיש בו חיוב בורר וחיוב מרקד ותחייב שתים,
    ולשון הגמ' והרמב"ם משמע דאינו חייב אלא אחת, וצ"ל דכיון דאין בו רק ענין אחד
    שמבדיל היין מן השמרים אף דשייך בו שני חיובים אי אפשר שיתחייב יותר מאחת,
    עכ"ל, והוא כמ"ש לעיל. והגיע לידי ספר קרבן אהרן על מסכתות וראיתי שגם הוא עשה
    יסוד מכלל זה דבכה"ג אינו חייב אלא אחת וכו'. אחרי זה מצאתי במרכבת המשנה פ"י
    ה"ד שכתב על מה שכתב הלחם משנה דמה דאמר רב העושה נקב בלול של תרנגולים חייב
    משום בונה, כלומר אפילו משום בונה וה"ה משום מכה בפטיש דהוי גמר מלאכה, וכתב
    על זה המרכבת וגוף הסברא של הלחם משנה דחויה דא"כ בכל הל"ח מלאכות היכא דהו"ל
    גמר מלאכה כמו האופה שהיא גמר מלאכח הפת והאורג, יהיה חייב משום מכה בפטיש
    וכו', עכ"ל המרכבת המשנה, הוא ממש כדברי והנאני. וזכור כלל זה שהוא מפתח גדול
    להסיר כמה גמגומים בענין זה, כל זה מלשון השביתת שבת.

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 20:20

    סימן שמ כמה דינים מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות

    סעיף ד יש ליזהר שלא (א) לכתוב באצבעו במשקין על השלחן או באפר. אבל מותר
    לרשום באויר כמין אותיות.

    נשמת אברהם

                *(א) לכתוב*. *שימוש במחשב* *בשבת.* לכאורה אין כאן איסור
    

    דאורייתא של כתיבה במה שמתקתקים ומופיעים אותיות ומילים על מסך המחשב, כי
    האותיות מופיעות על המסך על ידי "ירי" של אלקטרונים על חומר זרחני אשר מרוח על
    הדופן הפנימית של המסך ומאיר בצורה של אותיות. וכתב לי הגרש"ז אויערבאך
    שליט"א: ירי של אלקטרונים אין זה חשיב מן התורה ככתב, אך בהכנסת האותיות לתוך
    הדיסקט (וה"ה כשמקליטים ברשם קול) יתכן שיש לחשוש לאיסור דאורייתא של בונה כי
    הוא עושה בכך כלי. וכתב לי מו"ר הגרי"י נויבירס שליט"א להסביר: כי לפני ההקלטה
    הקסטה היא כגוף מת, ללא כל תועלת, ורק אחרי ההקלטה הקסטה נהפכת לדבר שמשמיע
    קולות וכו'. ואינו דומה לפילם, שהאחרונים [שו"ת הר צבי יו"ד סי' רל [1]
    https://www.medethics.org.il/wp-content/uploads/2020/02/RN011340b.html#fn1]
    דנו בזה, שאם אין בו נורית "פלאש" לא ידוע מה האיסור, כיון שהפילם אחרי הצילום
    לא נשתנה ולא ראוי לכל שימוש עוד עד אחרי שעשו בו דבר לפתח אותו, עכ"ל.

                ושאלתי את הגרש"ז אויערבאך שליט"א למה אין בכתיבה על נייר גם
    

    איסור של בונה, הלא גם כאן הוא לוקח דבר שאינו שוה הרבה ועל ידי כתיבתו הופך
    אותו לדבר שוה ערך, לכלי שיוכל להשתמש בו בכל עת. וענה לי הגאון שליט"א דאין
    מחייבים על אותו מלאכה משום שתי אבות. ואין זה דומה לזומר וצריך לעצים שחייב
    גם משום נוטע וגם משום קוצר כי שם ישנן שתי כוונות מפורשות באותה מלאכה.
    וראייתו מהמאירי שבת קד ע"ב שאינו חייב גם משום מכה בפטיש כשכתב אות אחת
    והשלים בו ספר או ארג חוט אחד והשלים בו בגד. ואמר לי הגאון שליט"א דה"ה בכל
    שתי מלאכות, עכ"ד.

                וכן ראיתי בספר שביתת שבת[2]
    

    https://www.medethics.org.il/wp-content/uploads/2020/02/RN011340b.html#fn2
    שכוחב:
    נראה דכל העושה מלאכה אחת ויש לה דמיון למלאכות שונות אינו חייב אלא אחת. דרך
    משל, המדבק ניירות הרבה יחד עד שנעשה לוח עב נוכל לחייבו משום תופר וגם משום
    בונה כמ"ש הראב"ד לענין עושה לבדין, אך מאחר שענינם אחד והוא לחבר הנפרדים ע"כ
    אינו חייב אלא אחת וכו'. במה דברים אמורים, שאין כלול בהמלאכה רק ענין אחד,
    אבל אם כלול בה שני ענינים חייב שתים או יותר כפי מספר הענינים. דרך משל, זומר
    וצריך לעצים חייב שתים משום שהוא קוצר ומצמיח וכו' והכל משום שנולד ממעשיו שתי
    תכליות, משא"כ כשתכלית אחד אינו חייב אלא אחת וכו'. וראיתי במנחת חינוך במלאכת
    בורר שכתב דלרבה במשמר חייב שתי חטאות, משום בורר ומשום מרקד כמו כל מלאכה שיש
    שני איסורים כגון זומר וכו' הכא נמי אם שימר חייב שתי חטאות וזה פשום, עכ"ל,
    ולענ"ד אין נראה כן אלא כמ"ש לעיל. שוב ראיתי בספר אגלי טל על מלאכת בורר אות
    ב שכתב על הא דמשמר: ויש לעיין דיש בו חיוב בורר וחיוב מרקד ותחייב שתים,
    ולשון הגמ' והרמב"ם משמע דאינו חייב אלא אחת, וצ"ל דכיון דאין בו רק ענין אחד
    שמבדיל היין מן השמרים אף דשייך בו שני חיובים אי אפשר שיתחייב יותר מאחת,
    עכ"ל, והוא כמ"ש לעיל. והגיע לידי ספר קרבן אהרן על מסכתות וראיתי שגם הוא עשה
    יסוד מכלל זה דבכה"ג אינו חייב אלא אחת וכו'. אחרי זה מצאתי במרכבת המשנה פ"י
    ה"ד שכתב על מה שכתב הלחם משנה דמה דאמר רב העושה נקב בלול של תרנגולים חייב
    משום בונה, כלומר אפילו משום בונה וה"ה משום מכה בפטיש דהוי גמר מלאכה, וכתב
    על זה המרכבת וגוף הסברא של הלחם משנה דחויה דא"כ בכל הל"ח מלאכות היכא דהו"ל
    גמר מלאכה כמו האופה שהיא גמר מלאכח הפת והאורג, יהיה חייב משום מכה בפטיש
    וכו', עכ"ל המרכבת המשנה, הוא ממש כדברי והנאני. וזכור כלל זה שהוא מפתח גדול
    להסיר כמה גמגומים בענין זה, כל זה מלשון השביתת שבת.

    תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 20:26

    סימן שמ כמה דינים מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות

    סעיף ד יש ליזהר שלא (א) לכתוב באצבעו במשקין על השלחן או באפר. אבל מותר
    לרשום באויר כמין אותיות.

    נשמת אברהם

                *(א) לכתוב*. *שימוש במחשב* *בשבת.* לכאורה אין כאן איסור
    

    דאורייתא של כתיבה במה שמתקתקים ומופיעים אותיות ומילים על מסך המחשב, כי
    האותיות מופיעות על המסך על ידי "ירי" של אלקטרונים על חומר זרחני אשר מרוח על
    הדופן הפנימית של המסך ומאיר בצורה של אותיות. וכתב לי הגרש"ז אויערבאך
    שליט"א: ירי של אלקטרונים אין זה חשיב מן התורה ככתב, אך בהכנסת האותיות לתוך
    הדיסקט (וה"ה כשמקליטים ברשם קול) יתכן שיש לחשוש לאיסור דאורייתא של בונה כי
    הוא עושה בכך כלי. וכתב לי מו"ר הגרי"י נויבירס שליט"א להסביר: כי לפני ההקלטה
    הקסטה היא כגוף מת, ללא כל תועלת, ורק אחרי ההקלטה הקסטה נהפכת לדבר שמשמיע
    קולות וכו'. ואינו דומה לפילם, שהאחרונים [שו"ת הר צבי יו"ד סי' רל [1]
    https://www.medethics.org.il/wp-content/uploads/2020/02/RN011340b.html#fn1]
    דנו בזה, שאם אין בו נורית "פלאש" לא ידוע מה האיסור, כיון שהפילם אחרי הצילום
    לא נשתנה ולא ראוי לכל שימוש עוד עד אחרי שעשו בו דבר לפתח אותו, עכ"ל.

                ושאלתי את הגרש"ז אויערבאך שליט"א למה אין בכתיבה על נייר גם
    

    איסור של בונה, הלא גם כאן הוא לוקח דבר שאינו שוה הרבה ועל ידי כתיבתו הופך
    אותו לדבר שוה ערך, לכלי שיוכל להשתמש בו בכל עת. וענה לי הגאון שליט"א דאין
    מחייבים על אותו מלאכה משום שתי אבות. ואין זה דומה לזומר וצריך לעצים שחייב
    גם משום נוטע וגם משום קוצר כי שם ישנן שתי כוונות מפורשות באותה מלאכה.
    וראייתו מהמאירי שבת קד ע"ב שאינו חייב גם משום מכה בפטיש כשכתב אות אחת
    והשלים בו ספר או ארג חוט אחד והשלים בו בגד. ואמר לי הגאון שליט"א דה"ה בכל
    שתי מלאכות, עכ"ד.

                וכן ראיתי בספר שביתת שבת[2]
    

    https://www.medethics.org.il/wp-content/uploads/2020/02/RN011340b.html#fn2
    שכוחב:
    נראה דכל העושה מלאכה אחת ויש לה דמיון למלאכות שונות אינו חייב אלא אחת. דרך
    משל, המדבק ניירות הרבה יחד עד שנעשה לוח עב נוכל לחייבו משום תופר וגם משום
    בונה כמ"ש הראב"ד לענין עושה לבדין, אך מאחר שענינם אחד והוא לחבר הנפרדים ע"כ
    אינו חייב אלא אחת וכו'. במה דברים אמורים, שאין כלול בהמלאכה רק ענין אחד,
    אבל אם כלול בה שני ענינים חייב שתים או יותר כפי מספר הענינים. דרך משל, זומר
    וצריך לעצים חייב שתים משום שהוא קוצר ומצמיח וכו' והכל משום שנולד ממעשיו שתי
    תכליות, משא"כ כשתכלית אחד אינו חייב אלא אחת וכו'. וראיתי במנחת חינוך במלאכת
    בורר שכתב דלרבה במשמר חייב שתי חטאות, משום בורר ומשום מרקד כמו כל מלאכה שיש
    שני איסורים כגון זומר וכו' הכא נמי אם שימר חייב שתי חטאות וזה פשום, עכ"ל,
    ולענ"ד אין נראה כן אלא כמ"ש לעיל. שוב ראיתי בספר אגלי טל על מלאכת בורר אות
    ב שכתב על הא דמשמר: ויש לעיין דיש בו חיוב בורר וחיוב מרקד ותחייב שתים,
    ולשון הגמ' והרמב"ם משמע דאינו חייב אלא אחת, וצ"ל דכיון דאין בו רק ענין אחד
    שמבדיל היין מן השמרים אף דשייך בו שני חיובים אי אפשר שיתחייב יותר מאחת,
    עכ"ל, והוא כמ"ש לעיל. והגיע לידי ספר קרבן אהרן על מסכתות וראיתי שגם הוא עשה
    יסוד מכלל זה דבכה"ג אינו חייב אלא אחת וכו'. אחרי זה מצאתי במרכבת המשנה פ"י
    ה"ד שכתב על מה שכתב הלחם משנה דמה דאמר רב העושה נקב בלול של תרנגולים חייב
    משום בונה, כלומר אפילו משום בונה וה"ה משום מכה בפטיש דהוי גמר מלאכה, וכתב
    על זה המרכבת וגוף הסברא של הלחם משנה דחויה דא"כ בכל הל"ח מלאכות היכא דהו"ל
    גמר מלאכה כמו האופה שהיא גמר מלאכח הפת והאורג, יהיה חייב משום מכה בפטיש
    וכו', עכ"ל המרכבת המשנה, הוא ממש כדברי והנאני. וזכור כלל זה שהוא מפתח גדול
    להסיר כמה גמגומים בענין זה, כל זה מלשון השביתת שבת.

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 20:26

    סימן שמ כמה דינים מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות

    סעיף ד יש ליזהר שלא (א) לכתוב באצבעו במשקין על השלחן או באפר. אבל מותר
    לרשום באויר כמין אותיות.

    נשמת אברהם

                *(א) לכתוב*. *שימוש במחשב* *בשבת.* לכאורה אין כאן איסור
    

    דאורייתא של כתיבה במה שמתקתקים ומופיעים אותיות ומילים על מסך המחשב, כי
    האותיות מופיעות על המסך על ידי "ירי" של אלקטרונים על חומר זרחני אשר מרוח על
    הדופן הפנימית של המסך ומאיר בצורה של אותיות. וכתב לי הגרש"ז אויערבאך
    שליט"א: ירי של אלקטרונים אין זה חשיב מן התורה ככתב, אך בהכנסת האותיות לתוך
    הדיסקט (וה"ה כשמקליטים ברשם קול) יתכן שיש לחשוש לאיסור דאורייתא של בונה כי
    הוא עושה בכך כלי. וכתב לי מו"ר הגרי"י נויבירס שליט"א להסביר: כי לפני ההקלטה
    הקסטה היא כגוף מת, ללא כל תועלת, ורק אחרי ההקלטה הקסטה נהפכת לדבר שמשמיע
    קולות וכו'. ואינו דומה לפילם, שהאחרונים [שו"ת הר צבי יו"ד סי' רל [1]
    https://www.medethics.org.il/wp-content/uploads/2020/02/RN011340b.html#fn1]
    דנו בזה, שאם אין בו נורית "פלאש" לא ידוע מה האיסור, כיון שהפילם אחרי הצילום
    לא נשתנה ולא ראוי לכל שימוש עוד עד אחרי שעשו בו דבר לפתח אותו, עכ"ל.

                ושאלתי את הגרש"ז אויערבאך שליט"א למה אין בכתיבה על נייר גם
    

    איסור של בונה, הלא גם כאן הוא לוקח דבר שאינו שוה הרבה ועל ידי כתיבתו הופך
    אותו לדבר שוה ערך, לכלי שיוכל להשתמש בו בכל עת. וענה לי הגאון שליט"א דאין
    מחייבים על אותו מלאכה משום שתי אבות. ואין זה דומה לזומר וצריך לעצים שחייב
    גם משום נוטע וגם משום קוצר כי שם ישנן שתי כוונות מפורשות באותה מלאכה.
    וראייתו מהמאירי שבת קד ע"ב שאינו חייב גם משום מכה בפטיש כשכתב אות אחת
    והשלים בו ספר או ארג חוט אחד והשלים בו בגד. ואמר לי הגאון שליט"א דה"ה בכל
    שתי מלאכות, עכ"ד.

                וכן ראיתי בספר שביתת שבת[2]
    

    https://www.medethics.org.il/wp-content/uploads/2020/02/RN011340b.html#fn2
    שכוחב:
    נראה דכל העושה מלאכה אחת ויש לה דמיון למלאכות שונות אינו חייב אלא אחת. דרך
    משל, המדבק ניירות הרבה יחד עד שנעשה לוח עב נוכל לחייבו משום תופר וגם משום
    בונה כמ"ש הראב"ד לענין עושה לבדין, אך מאחר שענינם אחד והוא לחבר הנפרדים ע"כ
    אינו חייב אלא אחת וכו'. במה דברים אמורים, שאין כלול בהמלאכה רק ענין אחד,
    אבל אם כלול בה שני ענינים חייב שתים או יותר כפי מספר הענינים. דרך משל, זומר
    וצריך לעצים חייב שתים משום שהוא קוצר ומצמיח וכו' והכל משום שנולד ממעשיו שתי
    תכליות, משא"כ כשתכלית אחד אינו חייב אלא אחת וכו'. וראיתי במנחת חינוך במלאכת
    בורר שכתב דלרבה במשמר חייב שתי חטאות, משום בורר ומשום מרקד כמו כל מלאכה שיש
    שני איסורים כגון זומר וכו' הכא נמי אם שימר חייב שתי חטאות וזה פשום, עכ"ל,
    ולענ"ד אין נראה כן אלא כמ"ש לעיל. שוב ראיתי בספר אגלי טל על מלאכת בורר אות
    ב שכתב על הא דמשמר: ויש לעיין דיש בו חיוב בורר וחיוב מרקד ותחייב שתים,
    ולשון הגמ' והרמב"ם משמע דאינו חייב אלא אחת, וצ"ל דכיון דאין בו רק ענין אחד
    שמבדיל היין מן השמרים אף דשייך בו שני חיובים אי אפשר שיתחייב יותר מאחת,
    עכ"ל, והוא כמ"ש לעיל. והגיע לידי ספר קרבן אהרן על מסכתות וראיתי שגם הוא עשה
    יסוד מכלל זה דבכה"ג אינו חייב אלא אחת וכו'. אחרי זה מצאתי במרכבת המשנה פ"י
    ה"ד שכתב על מה שכתב הלחם משנה דמה דאמר רב העושה נקב בלול של תרנגולים חייב
    משום בונה, כלומר אפילו משום בונה וה"ה משום מכה בפטיש דהוי גמר מלאכה, וכתב
    על זה המרכבת וגוף הסברא של הלחם משנה דחויה דא"כ בכל הל"ח מלאכות היכא דהו"ל
    גמר מלאכה כמו האופה שהיא גמר מלאכח הפת והאורג, יהיה חייב משום מכה בפטיש
    וכו', עכ"ל המרכבת המשנה, הוא ממש כדברי והנאני. וזכור כלל זה שהוא מפתח גדול
    להסיר כמה גמגומים בענין זה, כל זה מלשון השביתת שבת.

    תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 20:41

    כן ביאר הקהלות יעקב סוף סי' מ"א את דברי המאירי בדף קה., וכן מבואר במרכה"מ
    שבת פ"י הי"ד

    ב-יום חמישי, 4 במאי 2023 בשעה 20:26:30 UTC+3, [email protected] כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 20:41

    כן ביאר הקהלות יעקב סוף סי' מ"א את דברי המאירי בדף קה., וכן מבואר במרכה"מ
    שבת פ"י הי"ד

    ב-יום חמישי, 4 במאי 2023 בשעה 20:26:30 UTC+3, [email protected] כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 20:42

    כדאי לעיין בהקדמה של שמירת שבת כהלכתה המהדורה החדשה
    כבר דובר בזה פה פעם
    בנוגע לכלל המלאכות
    אבל בנוגע למכה בפטיש העניין כמובן פשוט יותר.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    04.05.23,
    20:41:48

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 20:42

    כדאי לעיין בהקדמה של שמירת שבת כהלכתה המהדורה החדשה
    כבר דובר בזה פה פעם
    בנוגע לכלל המלאכות
    אבל בנוגע למכה בפטיש העניין כמובן פשוט יותר.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    04.05.23,
    20:41:48

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 21:20

    בשו"ת וכתבים חזו"א (אדום גדול) יש בזה כן בשם החזו"א - לפי זכרוני

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 21:20

    בשו"ת וכתבים חזו"א (אדום גדול) יש בזה כן בשם החזו"א - לפי זכרוני

    תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 21:42

    עיין מנחת חינוך מצוה לב מוסך השבת אות כז שדעת הרמב"ם היא ההיפך מזה שחייב על
    מלאכה אחת אף משום בונה ואף משום מכה בפטיש

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 21:42

    עיין מנחת חינוך מצוה לב מוסך השבת אות כז שדעת הרמב"ם היא ההיפך מזה שחייב על
    מלאכה אחת אף משום בונה ואף משום מכה בפטיש

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 21:52

    ועיין עוד במרכבת המשנה (שבת פ"י הט"ז) שכתב לבאר דברי הרמב"ם שם שהמנפח כלי
    זכוכית חייב משום מכה בפטיש, ומק' המרכה"מ שאף על פי שהעושה כלי אדמה חייב
    משום בונה, מכל מקום שאני כלי זכוכית שכבר היה להם צורת כלי קודם הניפוח.
    ומקושייתו נראה שסבר שאם היה חיוב מדין בונה א"א לחייבו מצד מכה בפטיש, ועיין
    עוד בספר המפתח שם ועוד שם בהלכה י.

  • חיפוש ספר.

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 04/01/2023 20:35 אני מסיק מדברי הקובץ המצורף שהספר אינו בידינו וחבל על דאבדין... בכל אופן א גרויסער ייש"כ. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 04.01.23, 20:34:26
  • חיפוש מקור

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 17:51 שאלה: האם יש מקור לכך שאין להעביר תינוק מעל השולחן כשרוצים להעביר אותו לאדם אחר? תשובה: בספר נוהג בחכמה לא' מחכמי מרוקו יצא חוצץ נגד מנהג זה וכתב שהוא מדברי ההזיות שנהגו בהם. למנהג לא להעביר ילד מעל שולחן, יש מקור בגמרא. מדובר על זמנים שבהם לא היו טיטולים, והתינוק היה עלול לטנף את הפת. כיום אין שום סיבה להזהר בזה.
  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:52 צודק באורות אילים מביא זאת בשם החסד לאברהם, יישר כח.
  • חיפוש כולל

    2023
    30
    0 הצבעות
    30 פוסטים
    0 צפיות
    K
    תאריך ההודעה המקורית: 27/04/2023 11:39 הכולל שדובר כאן קשור ל'וכתבתם' שקשור להרב מיכאל חיים רוטמן שליט"א וממילא בעקיפין הוא כן קשור לעוז והדר (זה של הרב קראם השותף שלו) [email protected] מאת: [email protected]
  • חיפוש ציטוט

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2023 22:09 נמצא באוצה"ח. מסכת סופרים / שנבלום, שמואל בן בנימין וולף ----- Original Message ----- From: דוד To: שמואל בלויא Cc: הבית לעורך התורני Sent: Thursday, October 26, 2023 7:29 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] חיפוש ציטוט הרב ד"ר יואל הכהן מילר הוציא לאור את מסכת סופרים עם ביאור בגרמנית בשנת תרל"ח, יתכן שהכונה אליו ? והיות שהיה מאנשי "חכמת ישראל" לא כתב שמו בס"ד דרכי תשובה סי' יט ס"ק כז: @07ועיין @05בקונטרס סומכא דרקיעא @13(הנדפס בסוף מסכת סופרים מהמוציא לאור והמפרש להמסכת הנ"ל)@05 שמחשב שם, כל אמה תלמודיית היא אמה בת כ"ב צאל"ל, ע"ש. מי מוצא המקור ? תודה [הקודים זה הכנה לעימוד, כידוע ליודעי ח"ן]
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/11/2023 16:40 תודה רבה. הבעיה היא הקשר בין זה לעזרא.
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2023 03:01 יישר כוח האם יש שיטה שהיום זה לא נוגע למעשה?
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2023 03:34 דברים רבה ב, יד: "אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּשֶׁמִּתְכַּנְסִין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹמַר אֵימָתַי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְאֵימָתַי יוֹם הַכִּפּוּרִים? הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לָהֶם: לִי מָה אַתֶּם שׁוֹאֲלִים? אֲנִי וְאַתֶּם נֵלֵךְ אֵצֶל בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה!". [ובסגנון דומה *שמות רבה טו, ב: *"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹן הָעוֹלָם אֵימָתַי אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, שֶׁכֵּן כְּתִיב (דניאל ד, יד): בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָּמָא, אָמַר לָהֶם אֲנִי וְאַתֶּם מַסְכִּים עַל מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל גּוֹמְרִין וּמְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נז, ג): אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן לָאֵל גֹּמֵר עָלָי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא כג, לז): אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ וגו', אַתֶּם בֵּין בִּזְמַנָּן בֵּין שֶׁלֹא בִּזְמַנָּן, אֵין לִי מוֹעֲדוֹת אֶלָּא אֵלּוּ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, לְשֶׁעָבַר הָיָה בְּיָדִי, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, יט): עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, אֲבָל מִכָּאן וָאֵילָךְ הֲרֵי מְסוּרָה בְּיֶדְכֶם בִּרְשׁוּתְכֶם, אִם אֲמַרְתֶּם הֵן, הֵן. אִם אֲמַרְתֶּם לָאו, לָאו. מִכָּל מָקוֹם יְהֵא הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אִם בִּקַּשְׁתֶּם לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה, הֲרֵינִי מַשְׁלִים עִמָּכֶם, לְכָךְ כְּתִיב: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם"].

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים