זדונות נעשים לו כזכויות. הכיצד?!

[שבתי קוסובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/05/2023 22:44

יעויין במהרש"א שם ביומא פו' מש"כ שמתוך תשובה מוסיף מעשים טובים והם הזכויות
עוד יעויין בפתח עיניים לרב החיד"א על אתר
עוד יעויין בשפתי חיים כמדומני שמדובר מזה ואולי בשם המבי"ט אך איני זוכר, שיש
את עצם החטא ויש את הריחוק שגורם החטא, ובשב מאהבה מתברר שהוא גרם לו לקירוב
ע"כ נהפך לזכות.

[at0241726 - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/05/2023 22:52

עיין בקובץ מאמרים להגה"ק ר"א ווסרמן (מאמר על התשובה)
שביאר בטוב טעם, גדר הדברים.

[אשר מאיר שולמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/05/2023 23:00

ספרי החסידות מלאים בביאור זה הענין. להלן כמה גרגרים:

1. באר מים חיים שמות פרשת כי תשא: כי האל הטוב והמיטיב בראותו גודל חמדת
   בני ישראל הנכספים ומתאוים לפייס את מי שאמר והיה העולם במה שמרדו נגדו, על
   ידי ביטול תאותם ואפיסת כוחותיהם ביגיעה רבה לתת את נפשם אליו להכניע ולשבור
   בכח גדול דברים שנפשו של אדם מתאותן ומחמדתן וישבור רוחו בקרבו שיהיה רוחו
   נמוכה תמיד, והעינים להשפיל למטה להיות תמיד במורא והכנעה ובושה לפני מלך גדול
   ונורא ברוך הוא. והנה בזה ודאי עושה לו זדונות כזכויות, לצד שעל ידי העבירות
   בא לעבודה תמה הזו שהוא חשוב ומקובל לפניו הכנעת התאוה ובחירת מדת הענוה. על
   כן לפי שהעוונות הביאו לו שיעשה את כל המעשים האלה, הנה המזכה את הרבים זכות
   הרבים תלוי בו, וכן העוונות הללו שזיכו לאדם הזה בעבודת בוראו, הרי זכות
   העבודה תלוי בהן ואז נעשה מהם זכויות, לצד שבאמת נעשה מהם זכויות אצל האדם,
   ובזה הם מכפרים עליו לעולם ביותר ויותר כי יש לו זכויות רבות להתכפר עמהם.

2. ר' צדוק הכהן מלובלין - דברי סופרים אות לח: שלימות התיקון כשיזכה לתשובה
   שלימה שיהיו זדונות כזכויות עד דעליהם הוא חיה יחיה כמו שאמרו בפרק יום
   הכפורים (יומא פ"ו ב), וזהו על ידי שלבבו בוער כאש להשם יתברך עד שנשרף ונכלה
   כל הפסולת והרע שבלב ונעשה כולו קודש לה' ממילא מתגלה דגם כל מעשינו פעלת לנו
   וכל החטאים הוא על דרך עבירה לשמה דגדולה ממצוה שלא לשמה (נזיר כ"ג ב) והחטאים
   כשנים נעשה מהם לבוש שנים דמצוות ובזה הוא ניצוח ואבדון שורש כל הרע וכח
   האומות ואדום.

3. ר' צדוק הכהן מלובלין - צדקת הצדיק אות מ: עיקר התשובה הוא עד שיאיר ה'
   עיניו שיהיו זדונות כזכויות, רצה לומר שיכיר ויבין שכל מה שחטא היה גם כן
   ברצון השם יתברך, כמו שאמרו ז"ל (ברכות ל"א סוף ע"ב) שלושה פסוקים וכו' ואתה
   הסבות את לבם (מלכים - א י"ח ל"ז) ואשר הרעותי וגו' (מיכה ד' ו'), וכטעם ידיעה
   ובחירה שביאר האריז"ל בסוף ספר ארבע מאות שקל כסף, ששניהם אמת כל אחד במקום
   בפני עצמו במקום הבחירה שם אין מקום לידיעה, ובמקום הידיעה שם באמת אין מקום
   לבחירה, וכשמשיג לאור זה העצום אז שבו כל זדונותיו בלתי יוצאים מעומק ידיעת
   השם יתברך והוא ודעתו ורצונו הכל אחד.

4. ר' צדוק הכהן מלובלין - תקנת השבין עמוד קכד: כי זהו מדת מלכותו יתברך
   אשר בכל משלה גם במדריגות היותר תחתונים הכל הוא מהנהגתו יתברך ואין שום דבר
   חוץ לממשלתו והנהגתו, ומלכות ישראל הוא מה שחלק מכבודו לבשר ודם וזכו לה על
   ידי התשובה מאהבה שנעשו גם הזדונות כזכויות ונתברר דאין שום דבר נגד כבוד
   מלכותו, ואדרבא על ידי החטא אחר שהודה בזה נתקדש שם שמים בפרהסיא וגרם בו
   קידוש שם שמים יותר ממה שפעל יוסף בכבישה מחטא, וזהו כל ענין התגלות כבוד
   מלכותו שיהיה קידוש שם שמים בעולם ולכך נתיחס תשובה מאהבה ליהודה.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/05/2023 23:05

תודה רבה לת"ח על התשובות היקרות, ישלם ה' פעלכם!!

[חנוך ג. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/05/2023 00:28

במסילת ישרים (פרק ד)מבאר: מדת הרחמים היא הנותנת הפך השלשה דברים
שזכרנו: דהינו, שיתן זמן לחוטא ולא יכחד מן הארץ מיד כשחטא, ושהעונש עצמו
לא יהיה עד לכלה, ושהתשובה תנתן לחוטאים בחסד גמור, שתחשב עקירת הרצון
כעקירת המעשה, דהיינו, שבהיות השב מכיר את חטאו ומודה בו ומתבונן על רעתו
ושב ומתחרט עליו חרטה גמורה דמעיקרא כחרטת הנדר ממש שהוא מתנחם לגמרי
והיה חפץ ומשתוקק שמעולם לא היה נעשה הדבר ההוא ומצטער בלבו צער חזק על
שכבר נעשה הדבר ועוזב אותו להבא ובורח ממנו, הנה עקירת הדבר מרצונו, יחשב
לו כעקירת הנדר ומתכפר לו. והוא מה שאמר הכתוב (ישעיה ו): וסר עונך
וחטאתך תכפר, שהעון סר ממש מהמציאות ונעקר במה שעכשיו מצטער ומתנחם על מה
שהיה למפרע: וזה חסד ודאי שאינה משורת הדין",

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/05/2023 00:35

בדברי מסילת ישרים כאן לא מבואר מדוע נעשים כזכויות אלא שעקירת החטא הינה חסד
ה'.
וכה"ג מצאתי במתיבתא בשם שערי תבונה.

[חנוך ג. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/05/2023 00:39

מבואר בהמשך דבריו שם שכותב: " שתחת הרצון שנתרצה בחטא וההנאה שנהנה ממנו
בא עתה הנחמה והצער". דהיינו הצער שיש לו עכשיו זה תמורת ההנאה שיתה לו
מהחטא.

[כתיבה תמה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/05/2023 11:00

יש שיחה שלימה על זה מהר"ר שמשון פינקוס זצ"ל על זה
אני אחפש את זה

[יהודה כהנא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/05/2023 13:33

תעיינו בספרי החסידות של מכון 'פאר מקדושים' שיש בו מפתחות בסוף הספרים. יש שם
התייחסות וביאור יפה ממאורי החסידות זיע"א.

[חננאל עבאדי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 02:57

מתוך אור לציון חכמה ומוסר ח"ב הנד"מ.

קבצים מצורפים:

• המסמך 3 (1).pdf