בקשו לפרסם - בקשת עזרה. לא קשור אלי.
-
תאריך ההודעה המקורית: 19/06/2023 05:57
בס"ד
שלום וברכה,
*אני רוצה למצוא לבני שי' [בחור בישיב"ג] עבודה. *
[הנצרכת לו, וד"ל].
כרגע נראה לי שמתאים לו הכיוון של הגהה לשונית.
איני רוצה שיהיה לו מייל משלו.
איני חבר בקבוצת העורכים כאן,
ואין לי הפנאי להצטרף וללמוד הנושא לעומקו,
כי אני אברך כולל.
אודה מאוד למי שיואיל ליצור עימי קשר,
ולהדריכני, מה עושים, ולמי פונים
[אפשרי בתשלום].
יישר כח גדול
תזכו לרוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח
[email protected] -
תאריך ההודעה המקורית: 19/06/2023 05:57
בס"ד
שלום וברכה,
*אני רוצה למצוא לבני שי' [בחור בישיב"ג] עבודה. *
[הנצרכת לו, וד"ל].
כרגע נראה לי שמתאים לו הכיוון של הגהה לשונית.
איני רוצה שיהיה לו מייל משלו.
איני חבר בקבוצת העורכים כאן,
ואין לי הפנאי להצטרף וללמוד הנושא לעומקו,
כי אני אברך כולל.
אודה מאוד למי שיואיל ליצור עימי קשר,
ולהדריכני, מה עושים, ולמי פונים
[אפשרי בתשלום].
יישר כח גדול
תזכו לרוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח
[email protected]תאריך ההודעה המקורית: 19/06/2023 08:07
ממש מרגש לראות הורים המבינים לנפש ילדיהם ולא הולכים איתם ראש בראש וד"ל...
במיחד בדור שלנווידועים דברי הרש"ר הירש עה"פ ויגדלו הנערים שאילולי הרש"ר הירש אומרו א"א
לאומרם:(כז) ויגדלו וגו׳ – חז״ל לעולם אינם נמנעים מלהצביע לנו על הטעויות
והחסרונות, קטנים כגדולים, של האבות, ודווקא בכך הם מגדילים ומפארים את התורה,
ומאדירים את הלקח שהיא מלמדת אותנו (עיין פירוש לעיל יב, י).
גם בפסוק זה ישנה הערה של חז״ל הרומזת שהניגוד העמוק בין שני נכדי אברהם נגרם
לא רק בשל נטיותיהם הטבעיות, אלא גם מחמת שגיאות בחינוכם (בראשית רבה סג, י
https://library.alhatorah.org/?r1=Bereshit Rabbah 63:10). כל עוד היו
קטנים, אף אחד לא העניק תשומת לב להבדלים בפנימיותם (עיין פסוק כד); נתנו להם
אותו גידול ואותו חינוך. הוריהם שכחו כלל גדול בחינוך: ״חֲנֹךְ לַנַּעַר
עַל־פִּי דַרְכּוֹ״ וגו׳ (משלי כב, ו https://mg.alhatorah.org/Mishlei/22.6)
.
כל ילד צריך להדריך ולכוון כפי הדרך המיועדת במיוחד עבורו, אותה הדרך המתאימה
לתכונות ולנטיות החבויות במעמקי אישיותו; וכך צריך לחנכו, הן כאדם והן כיהודי.
התפקיד היהודי הגדול, ביסודו אחד הוא, אך הדרכים לקיימו הן רבות ושונות, כשם
שתכונות האופי האנושיות ודרכי החיים הן רבות ושונות.
כאשר נקבצו בני יעקב לשמוע את ברכת אביהם, והוא ראה בהם את שבטי ישראל
העתידיים, עמדו לנגד עיניו לא רק כהנים ומורי הוראה. עומדים היו מסביבו שבט
הלויים, שבט המלכות, שבט הסוחרים, שבט האיכרים ושבט הלוחמים. עומדת הייתה לנגד
עיניו האומה כולה, על כל תכונותיה הרבות ודרכי התפתחותה השונות. והוא בירך את
כולם, ״איש אשר כברכתו ברך אתם״ (להלן מט, כח
https://mg.alhatorah.org/Bereshit/49.28), כל אחד לפי תכונותיו המיוחדות.
שכן הברית שכרת ה׳ עם אברהם מיועדת לאומה בריאה, שלמה, ומלאת חיים. תכלית
הברית היא לבנות חיים לאומיים שלמים על כל צורותיהם השונות, והכל למען התפקיד
האחד והגדול, ״לשמור דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט״. הכח והאומץ ימצאו שם את
גיבוריהם בעבודת ה׳, לא פחות מהמחשבה והרגש; וכל העם, איש איש באומנותו ובמשלח
ידו, ימלאו את התפקיד המשותף האחד והגדול.
דווקא משום כך, צריך לגדל כל ילד ״על פי דרכו״; ולחנך אותו למטרה האחת הגדולה,
כפי דרכו המיוחדת לו, ובהתאם לכחותיו. צורת חינוך שתושיב תלמיד כיעקב ותלמיד
כעשו על ספסל לימודים אחד, באותו סדר יום ובאותה דרך לימוד, ותגדל את שניהם
לחיי לימוד ומחשבה, סופה שתקלקל אחד מהם. ה״יעקב״ ישאב מבאר החכמה בעניין וחשק
הולכים וגוברים; ואילו ה״עשו״ רק יצפה ליום שבו יוכל להשליך את הספרים הישנים,
ואיתם יחד שליחות חיים גדולה, שעליה למד באופן חד־צדדי, ובדרך דוחה המנוגדת
לחלוטין לטבעו.
אילו היו יצחק ורבקה חוקרים לעומק בטבעו של עשו; אילו שאלו את עצמם בשלב
מוקדם, איך יכול אפילו אחד כעשו – עם כל הכח, הכשרונות, והאומץ הרדומים בו –
להטות שכם לעבודת ה׳; הרי שאז הגיבור לעתיד לא היה הופך ל״גבור ציד״ אלא
ל״גבור לפני ה׳ ״ אמיתי. יעקב ועשו, למרות טבעיהם השונים, היו נשארים אחים
תאומים ברוחם ובדרך חייהם. כבר מזמן מוקדם הייתה באה חרב עשו בברית עם רוח
יעקב, ומי יודע לאן היו פונים דברי ימי העולם!
אך לא כך היה. ״ויגדלו הנערים״: רק לאחר שהבנים גדלו והפכו לאנשים, הופתעו
כולם לגלות, ששני האחים, שמרחם אחד יצאו, ואשר קיבלו את אותה השגחה, התחנכו
באותה הדרך, ולמדו אותם לימודים; היו כה שונים בטבעיהם ובפעולותיהם. -
תאריך ההודעה המקורית: 19/06/2023 08:07
ממש מרגש לראות הורים המבינים לנפש ילדיהם ולא הולכים איתם ראש בראש וד"ל...
במיחד בדור שלנווידועים דברי הרש"ר הירש עה"פ ויגדלו הנערים שאילולי הרש"ר הירש אומרו א"א
לאומרם:(כז) ויגדלו וגו׳ – חז״ל לעולם אינם נמנעים מלהצביע לנו על הטעויות
והחסרונות, קטנים כגדולים, של האבות, ודווקא בכך הם מגדילים ומפארים את התורה,
ומאדירים את הלקח שהיא מלמדת אותנו (עיין פירוש לעיל יב, י).
גם בפסוק זה ישנה הערה של חז״ל הרומזת שהניגוד העמוק בין שני נכדי אברהם נגרם
לא רק בשל נטיותיהם הטבעיות, אלא גם מחמת שגיאות בחינוכם (בראשית רבה סג, י
https://library.alhatorah.org/?r1=Bereshit Rabbah 63:10). כל עוד היו
קטנים, אף אחד לא העניק תשומת לב להבדלים בפנימיותם (עיין פסוק כד); נתנו להם
אותו גידול ואותו חינוך. הוריהם שכחו כלל גדול בחינוך: ״חֲנֹךְ לַנַּעַר
עַל־פִּי דַרְכּוֹ״ וגו׳ (משלי כב, ו https://mg.alhatorah.org/Mishlei/22.6)
.
כל ילד צריך להדריך ולכוון כפי הדרך המיועדת במיוחד עבורו, אותה הדרך המתאימה
לתכונות ולנטיות החבויות במעמקי אישיותו; וכך צריך לחנכו, הן כאדם והן כיהודי.
התפקיד היהודי הגדול, ביסודו אחד הוא, אך הדרכים לקיימו הן רבות ושונות, כשם
שתכונות האופי האנושיות ודרכי החיים הן רבות ושונות.
כאשר נקבצו בני יעקב לשמוע את ברכת אביהם, והוא ראה בהם את שבטי ישראל
העתידיים, עמדו לנגד עיניו לא רק כהנים ומורי הוראה. עומדים היו מסביבו שבט
הלויים, שבט המלכות, שבט הסוחרים, שבט האיכרים ושבט הלוחמים. עומדת הייתה לנגד
עיניו האומה כולה, על כל תכונותיה הרבות ודרכי התפתחותה השונות. והוא בירך את
כולם, ״איש אשר כברכתו ברך אתם״ (להלן מט, כח
https://mg.alhatorah.org/Bereshit/49.28), כל אחד לפי תכונותיו המיוחדות.
שכן הברית שכרת ה׳ עם אברהם מיועדת לאומה בריאה, שלמה, ומלאת חיים. תכלית
הברית היא לבנות חיים לאומיים שלמים על כל צורותיהם השונות, והכל למען התפקיד
האחד והגדול, ״לשמור דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט״. הכח והאומץ ימצאו שם את
גיבוריהם בעבודת ה׳, לא פחות מהמחשבה והרגש; וכל העם, איש איש באומנותו ובמשלח
ידו, ימלאו את התפקיד המשותף האחד והגדול.
דווקא משום כך, צריך לגדל כל ילד ״על פי דרכו״; ולחנך אותו למטרה האחת הגדולה,
כפי דרכו המיוחדת לו, ובהתאם לכחותיו. צורת חינוך שתושיב תלמיד כיעקב ותלמיד
כעשו על ספסל לימודים אחד, באותו סדר יום ובאותה דרך לימוד, ותגדל את שניהם
לחיי לימוד ומחשבה, סופה שתקלקל אחד מהם. ה״יעקב״ ישאב מבאר החכמה בעניין וחשק
הולכים וגוברים; ואילו ה״עשו״ רק יצפה ליום שבו יוכל להשליך את הספרים הישנים,
ואיתם יחד שליחות חיים גדולה, שעליה למד באופן חד־צדדי, ובדרך דוחה המנוגדת
לחלוטין לטבעו.
אילו היו יצחק ורבקה חוקרים לעומק בטבעו של עשו; אילו שאלו את עצמם בשלב
מוקדם, איך יכול אפילו אחד כעשו – עם כל הכח, הכשרונות, והאומץ הרדומים בו –
להטות שכם לעבודת ה׳; הרי שאז הגיבור לעתיד לא היה הופך ל״גבור ציד״ אלא
ל״גבור לפני ה׳ ״ אמיתי. יעקב ועשו, למרות טבעיהם השונים, היו נשארים אחים
תאומים ברוחם ובדרך חייהם. כבר מזמן מוקדם הייתה באה חרב עשו בברית עם רוח
יעקב, ומי יודע לאן היו פונים דברי ימי העולם!
אך לא כך היה. ״ויגדלו הנערים״: רק לאחר שהבנים גדלו והפכו לאנשים, הופתעו
כולם לגלות, ששני האחים, שמרחם אחד יצאו, ואשר קיבלו את אותה השגחה, התחנכו
באותה הדרך, ולמדו אותם לימודים; היו כה שונים בטבעיהם ובפעולותיהם.
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות