דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

איך נכון לציין לערוך השולחן

2023
6 5 0 1
  • איך לקבוע מחיר

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 03/02/2023 10:12 אם כשעשית דוגמא כללת גם את הזמן הזה והוא הסכים אפשר, כי אם זה לא טוב לו הוא לא היה לוקח אותך. ב-יום שישי, 3 בפברואר 2023 בשעה 09:58:58 UTC+2, שמואל ב. כתב/ה:
  • איך מקובל לציין סימון מרכאות בציון מראי מקומות

    2023
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 19/04/2023 00:39 לדעתי הכי טוב לכתוב שו"ע (כב, א) כך זה לא מכביד על הקורא
  • איך יותר נכון לכתוב בלשון הקודש (יותר נכון לא בעברית)

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 24/07/2023 00:53 נתקבל ונתמנה הינם מלשון חכמים (אין בלשון הקודש 'נתפעל' על יחיד נסתר, אלא על רבים מדברים), עכ"פ לא מדובר בשגיאה אלא בלשון לא כ"כ ספרותית. לענ"ד עדיף נתמנה על פני נתקבל. אפשר גם מוּנה/נבחר לכהן.
  • איך נכון לכתוב בלשה"ק

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 08/08/2023 01:39 בעיקרון זכות אמורה להיות נקבה עקב סיומת התי"ו הנקבית. אלא שמקובל להגיד "זכותו יגן עלינו", וכך הוא גם ביה"ר שקודם אמירת תהלים. ואין זה מופקע מכללי הדקדוק להפקיע את הזכות ממחלקת הנקבות. יש שרוצים להיתלות במשנה (אבות פ"ה מי"ח): "*זכות *הרבים *תלוי *בו". אולם שוברם בצידם, באותה מסכת (פ"ב מ"ב): "*שזכות *אבותם מסייעתן". ועל כרחך שבמקור היה כתוב "תלויה", עם הזמן הוחלפה הה"א בגרש, ככל התיבות המסתיימות בי"ה, ולרוב קטנותו לא נראה עוד לדורות הבאים... וכך היא גם הגירסא במסכתות קטנות (שמחות פ"ח הי"ג): "*זכות *הרבים *תלויה *בו". וכן בגמ' (שבת נה ע"א): "ושמואל אמר *תמה זכות *אבות ורבי יוחנן אמר *תחון זכות *אבות". סוטה דף ו עמוד ב - *שתלתה *לה *זכות * גיטין דף פא עמוד א - *זכות הראויה *לשני קידושין דף מ עמוד א - *הזכות *יש *לה *קרן ויש *לה *פירות קידושין דף עו עמוד ב - *זכותן וזכות *אבותם *מסייעתן * בבא קמא דף צו עמוד א (ועוד) - מה מכר ראשון לשני כל *זכות שתבא *לידו בבא בתרא דף צא עמוד א - שאפי' מי שיש לו *זכות *אבות *אינה עומדת *לו בשעה שיוצא מארץ לחוצה לארץ ומה דאיתא ביומא (פז עמוד א) *"שעמד *להם *זכות *אביהם", י"ל שהיה כאן גרש שנשמט, וכדאשכחן בכמה ספריא עתיקיא. וכן הרבה "זכות הוא" יש בתלמוד, אולם תיבת "הוא" משמשת פעמים רבות גם מילים נקבות בתלמוד כנודע. ההכרעה למעשה משתנה על פי אופי הספר הנכתב / הנערך...
  • איך כותבים?

    2023
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    ה
    תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2023 03:16 הרב ארי במסתרים כתב בצורה נפלאה, והסביר מדוע המכונים הגדולים משאירים רק את שם המפרש, ואת המיקום ממסגרים בסוגריים. אמנם יש ספרים שהמנהג בהם אחרת, שהם באמת ספרים שלא נועדו לתת קלילות בסוגיא, אלא להיפך. כגון ספרי מראי מקומות, שבהם פחות מקובל למסגר את המיקום המדויק, וכן ספרי עיון וספרים נוספים, שלא נועדו לתת רקע וידע כללי. ב-יום רביעי, 13 בספטמבר 2023 בשעה 23:35:32 UTC+3, ארי במסתרים כתב/ה:
  • איך אפשר לערוך PDF?

    2023
    18
    0 הצבעות
    18 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 15:46 קישור שהעליתי לכאן פעם למתמחים. לא בדקתי עתה https://drive.google.com/drive/u/0/folders/1RKw2EVGRI-2hLc0hVhDusDrdD7ZS3UPE מאת: [email protected]
  • איך יותר נאה ומקובל לציין?

    2023
    23
    0 הצבעות
    23 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 18:02 נקודות במקורות מפריעות לרצף קריאת הקטסט ויוצרות תקלות כפי שהועלה פה למעלה, במיוחד אם יש בסוגריים טקסט נוסף מלבד המקור, או שהמקור מצויין מחוץ לסוגריים. אני באופן אישי נוהג לציין "מגילה יד,ב". זוהי הצורה המינימלית ביותר ונעימה יותר לעיין מאשר "מגילה יד ע"א". מה גם שלא כדאי לציין כך כשמפנים לשבת דף ע"א ע"ב, וע"ב ע"א. במיוחד לא כשלעיתים מפנים רק לדף בלא העמוד, ע"א. דף ע"א? הדף שהוזכר מקודם בעמוד א שלו? מספר מקורות ברצף איני יודע דרך לסדרם בצורה נאה. נקודה פסיק (;) זה פיתרון אפשרי, אך לא מספיק נאה לעין.
  • 0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 31/12/2023 15:09 א. בדרך כלל זה לשון הוכחה. לכן המעיין ינקוט כאן כבדרך כלל. אדרבה, אילו היית קורא טקסט שכזה: "ראיה נכונה" - היית מפרש לשון מבט או הוכחה? ג. התוכן מלמד כי מדובר לשון מבט. (או התראוּת). יש להקל תמיד על המעיין, ולא לתת לו לשבור את הרצף, אפילו לכהרף עין, שההבנה תזרום עם הקריאה. ולכן במקרים כאלה יש לצאת מהשורה וגם אם נכתוב תמיד: עולת ראיה, היזק ראיה, הפעם נכתוב: ראייה נכונה. לכן נכתוב תמיד: רמב"ם ולא רבינו משה בן מימון, כי הרגיל בטקסטים תורניים, שיקרא "רבינו משה בן מימון" יצטרך לשבור את הזרימה לקלוט שמדובר ברמב"ם הידוע והמוכר. ----- Original Message ----- From: ש To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: הבית לעורך התורני Sent: Sunday, December 31, 2023 1:58 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] איך כותבים: ראיה נכונה או ראייה נכונה. מלשון לראות בעיניים משהו נכון א. אתה יכול לשאול כן גם על ראיה מלשון הוכחה ב. אם אפשר לנקד, זה הכי טוב. ג. עולת ראיה, היזק ראיה... ואיך ידע המעיין שמדובר בראייה לשון הבטה ולא בראיה לשון הוכחה?! (או לחילופין: להשתמש במילה: מבט נכון וכיו"ב). ----- Original Message ----- From: ש To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: נחלת יהודה ; הבית לעורך התורני Sent: Sunday, December 31, 2023 1:54 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] איך כותבים: ראיה נכונה או ראייה נכונה. מלשון לראות בעיניים משהו נכון ראיה ראייה ----- Original Message ----- From: נחלת יהודה To: הבית לעורך התורני Sent: Sunday, December 31, 2023 1:42 PM Subject: [הבית לעורך התורני] איך כותבים: ראיה נכונה או ראייה נכונה. מלשון לראות בעיניים משהו נכון ?

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים