דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מקור למשפט: דאיתא בזהר מי שחושב שהתורה זה סיפורי מעשיות זה ח"ו.

2023
4 4 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 30/06/2023 01:05

    שלו'
    קיבלתי משפט כזה, אולי החו"ר שליט"א יודעים מקור לזה, ומהו המשך הח"ו...

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/06/2023 01:05

    שלו'
    קיבלתי משפט כזה, אולי החו"ר שליט"א יודעים מקור לזה, ומהו המשך הח"ו...

    תאריך ההודעה המקורית: 30/06/2023 01:10

    אני חושב שזה בקטע שלפני התיקוני זוהר,

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/06/2023 01:05

    שלו'
    קיבלתי משפט כזה, אולי החו"ר שליט"א יודעים מקור לזה, ומהו המשך הח"ו...

    תאריך ההודעה המקורית: 30/06/2023 01:10

    כמדומני שבהקדמה לנתיבות שלום מזכיר זאת, לא זוכר באיזה מילים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/06/2023 01:10

    כמדומני שבהקדמה לנתיבות שלום מזכיר זאת, לא זוכר באיזה מילים.

    תאריך ההודעה המקורית: 30/06/2023 01:34

    זוה"ק ספר במדבר,פרשת בהעלותך ,דף קנ''ב ע''א :

    רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר,* וַוי לְהַהוּא בַּר נָשׁ דְּאָמַר, דְּהָא
    אוֹרַיְיתָא אָתָא לְאַחֲזָאָה סִפּוּרִין בְּעָלְמָא, וּמִלִּין
    דְּהֶדְיוֹטֵי. דְּאִי הָכִי, אֲפִילּוּ בְּזִמְנָא דָּא, אֲנָן יַכְלִין
    לְמֶעְבַּד אוֹרַיְיתָא, בְּמִלִּין דְּהֶדְיוֹטֵי, וּבִשְׁבָחָא יַתִיר
    מִכֻּלְּהוּ.* אִי לְאַחֲזָאָה מִלָּה דְּעָלְמָא, אֲפִילּוּ אִינּוּן
    קַפְסִירֵי דְּעָלְמָא, אִית בֵּינַיְיהוּ מִלִּין עִלָּאִין יַתִיר. אִי
    הָכִי נֵזִיל אֲבַּתְרַיְיהוּ, וְנַעְבֵּיד מִנַּיְיהוּ אוֹרַיְיתָא, כְּהַאי
    גַּוְונָא. אֶלָּא כָּל מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא, מִלִּין עִלָּאִין אִינּוּן,
    וְרָזִין עִלָּאִין.

    תָּא חֲזֵי, עָלְמָא עִלָּאָה וְעָלְמָא תַּתָּאָה בְּחַד מַתְקְלָא
    אִתְקָלוּ. יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי לְעֵילָּא. מַלְאֲכֵי
    עִלָּאֵי כְּתִיב בְּהוּ, (תהלים קד) עוֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת. (האי באתר
    עלאה) בְּשַׁעֲתָא דְּנַחְתִּין לְתַתָּא (אף על גב דנחתין), מִתְלַבְּשֵׁי
    בִּלְבוּשָׁא דְּהַאי עָלְמָא. וְאִי לָאו מִתְלַבְּשֵׁי בִּלְבוּשָׁא
    כְּגַוְונָא דְּהַאי עָלְמָא, לָא יַכְלִין לְמֵיקָם בְּהַאי עָלְמָא, וְלָא
    סָבִיל לוֹן עָלְמָא. וְאִי בְּמַלְאָכֵי כַּךְ, אוֹרַיְיתָא דְּבָרָא לְהוּ,
    וּבָרָא עָלְמִין כֻּלְּהוּ, וְקַיְימִין בְּגִינָהּ, עַל אַחַת כַּמָּה
    וְכַמָּה כֵּיוָן דְּנַחְתַּת לְהַאי עָלְמָא, אִי לָאו דְּמִתְלַבְּשָׁא
    בְּהָנֵי לְבוּשִׁין דְּהַאי עָלְמָא, לָא יָכִיל עָלְמָא לְמִסְבַּל.

    וְעַל דָּא הַאי סִפּוּר דְּאוֹרַיְיתָא, לְבוּשָׁא דְּאוֹרַיְיתָא. אִיהוּ.
    מַאן דְּחָשִׁיב דְּהַהוּא לְבוּשָׁא אִיהוּ אוֹרַיְיתָא מַמָּשׁ, וְלָא
    מִלָּה אַחֲרָא, תִּיפַּח רוּחֵיהּ, וְלָא יְהֵא לֵיהּ חוּלָקָא בְּעָלְמָא
    דְּאָתֵי. בְּגִין כַּךְ אָמַר דָּוִד, (תהלים קיט) גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה
    נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ. מַה דִּתְחוֹת לְבוּשָׁא דְּאוֹרַיְיתָא.

    תָּא חֲזֵי, אִית לְבוּשָׁא דְּאִתְחֲזֵי לְכֹלָּא, וְאִינּוּן טִפְּשִׁין
    כַּד חָמָאן לְבַר נָשׁ בִּלְבוּשָׁא דְּאִתְחֲזֵי לוֹן שַׁפִּירָא, לָא
    מִסְתַּכְּלִין יַתִּיר. חֲשִׁיבוּ דְּהַהוּא לְבוּשָׁא, גּוּפָא, וַחֲשִׁבוּ
    דְּגוּפָא, נִשְׁמְתָא.

    כְּהַאי גַּוְונָא אוֹרַיְיתָא, אִית לָהּ גּוּפָא, וְאִינּוּן פִּקּוּדֵי
    אוֹרַיְיתָא, דְּאִקְרוּן גּוּפֵי תּוֹרָה. הַאי גּוּפָא מִתְלַבְּשָׁא
    בִּלְבוּשִׁין, דְּאִינּוּן סִפּוּרִין דְּהַאי עָלְמָא. טִפְּשִׁין
    דְּעָלְמָא, לָא מִסְתַּכְּלֵי אֶלָּא בְּהַהוּא לְבוּשָׁא, דְּאִיהוּ סִפּוּר
    דְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא יַדְעֵי יַתִּיר, וְלָא מִסְתַּכְּלֵי בְּמָה דְּאִיהוּ
    תְּחוֹת הַהוּא לְבוּשָׁא. אִינּוּן דְּיַדְעִין יַתִּיר, לָא מִסְתַּכְּלָן
    בִּלְבוּשָׁא, אֶלָּא בְּגוּפָא, דְּאִיהוּ תְּחוֹת הַהוּא לְבוּשָׁא.
    חַכִּימִין עַבְדֵי דְּמַלְכָּא עִלָּאָה, אִינּוּן דְּקַיְימוּ בְּטוּרָא
    דְּסִינַי, לָא מִסְתַּכְּלֵי אֶלָּא בְּנִשְׁמְתָא, דְּאִיהִי עִקָּרָא
    דְּכֹלָּא אוֹרַיְיתָא מַמָּשׁ. (ולעלמא) וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי, זְמִינִין
    לְאִסְתַּכְּלָא בְּנִשְׁמְתָא דְּנִשְׁמְתָא דְּאוֹרַיְיתָא.

    תָּא חֲזֵי, הָכִי נָמֵי לְעֵילָּא, אִית לְבוּשָׁא, וְגוּפָא, וְנִשְׁמְתָא,
    וְנִשְׁמְתָא לְנִשְׁמְתָא. שְׁמַיָּא וְחֵילֵיהוֹן. אִלֵּין אִינּוּן
    לְבוּשָׁא. וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דָּא גּוּפָא, דִּמְקַבְּלָא לְנִשְׁמְתָא,
    דְּאִיהִי תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל. וְעַל דָּא אִיהוּ גּוּפָא לְנִשְׁמְתָא.
    נִשְׁמְתָא דְּאַמָרָן דָּא תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל, דְּאִיהִי אוֹרַיְיתָא
    מַמָּשׁ. וְנִשְׁמְתָא לְנִשְׁמְתָא, דָּא אִיהוּ עֲתִּיקָא קַדִּישָׁא.
    וְכֹלָּא אָחִיד דָּא בְּדָא.

  • מי יודע מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 23:23 ידוע כן גם מאדונינו הגר"א שצער הנשמה לאחר הפטירה עד הקבורה יותר קשה מחיבוט הקבר עצמו, וכן מספרים כן על הגראי"ל שטיינמן שביקש לקוברו כמה שיותר סמוך לפטירה בלי עיכובים כלל מהאי טעמא. מאת: [email protected]
  • מי יודע מקור על זה

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 16/01/2023 20:53 כמו שיש לאשה חבלי לידה טרם לידתה, כך יש להאדמה צער לידה לפני שהיא מוציא עשב, והמלאך למעלה אומר לו גדל. אומר לו גדל מופיע בב"ר י ו אבל החלק הראשון לא מצאתי מקורו
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    צ
    תאריך ההודעה המקורית: 15/06/2023 14:14 תודה! חיוך של יהודי, יכול לקיים עולמות. שיחות הר"ן מ"ג "גַּם עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אָדָם אַחֵר. כִּי יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יִסּוּרִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְסַפֵּר מַה שֶּׁבְּלִבָּם. וְהֵם הָיוּ רוֹצִים לְסַפֵּר אַךְ אֵין לָהֶם בִּפְנֵי מִי לְסַפֵּר וּלְהָשִׂיחַ עִמּוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבָם. וְהֵם הוֹלְכִים מְלֵאִים יִסּוּרִים וּדְאָגוֹת, וּכְשֶׁבָּא אָדָם עִם פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אוֹתָם מַמָּשׁ, וּלְהַחֲיוֹת אָדָם אֵינוֹ דָּבָר רֵק, כִּי הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד. (וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּגְּמָרָא (תַּעֲנִית כב.): מֵהַנֵי תְּרֵי בַּדְחֵי שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ עַל־יְדֵי זֶה שֶׁהָיוּ מְשַׂמְּחִים בְּנֵי אָדָם). " -- חיוך של יהודי, יכול לקיים עולמות. שיחות הר"ן מ"ג "גַּם עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אָדָם אַחֵר. כִּי יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יִסּוּרִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְסַפֵּר מַה שֶּׁבְּלִבָּם. וְהֵם הָיוּ רוֹצִים לְסַפֵּר אַךְ אֵין לָהֶם בִּפְנֵי מִי לְסַפֵּר וּלְהָשִׂיחַ עִמּוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבָם. וְהֵם הוֹלְכִים מְלֵאִים יִסּוּרִים וּדְאָגוֹת, וּכְשֶׁבָּא אָדָם עִם פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אוֹתָם מַמָּשׁ, וּלְהַחֲיוֹת אָדָם אֵינוֹ דָּבָר רֵק, כִּי הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד. (וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּגְּמָרָא (תַּעֲנִית כב.): מֵהַנֵי תְּרֵי בַּדְחֵי שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ עַל־יְדֵי זֶה שֶׁהָיוּ מְשַׂמְּחִים בְּנֵי אָדָם). "
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 15/06/2023 22:49 מצטרף לדברי הרב שמחה פרוינד לעבור על ספרים "ולשחק" עם החיפוש זוהי תועלת שבהמשך מתורגמת לכסף כך רוכשים ידע על ספרים לא ידועים, על פולמוסים, וכן על דרכי חיפוש עצם התעסקות בדבר מוסיפה לניסיון. אך כמו שכבר העירו לא להתעסק עם זה עד שלא גומרים את המכסה היומית. אפשר להשאיר את זה לשעות ה"מתות" בסוף היום ובשאר השעות להרחיק את הכונן, להשאיר בחדר אחר וכו' זה התמודדות די דומה למי שעובד במחשב עם גלישה לאתרי חדשות.
  • מי זה המנחת ביכורים על התוספתא

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    0
    תאריך ההודעה המקורית: 25/06/2023 18:13 תודה רבה. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 25.06.23, 18:11:16
  • חיפוש מקור מהת"ח כאן

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 10/07/2023 18:24 רעיא מהימנא פינחס רמו. ואוקמוה מים ראשונים מצוה ואחרונים חובה ואמצעיים רשות, מים ראשונים צריך לסלקא אצבען בגין דלא יהדרון משקין ויטמאו את הידים ואית מרבנן דאמרי דאחרונים משום מלח סדומית שלא תסמא את העינים אפילו הכי אפקין לון מחובא וסתרי מילין אלין דאמרו עלייהו חובה ולאו ארח ארעא לסתרא גאונים מלין (ס"א מאלין דאמרי עלייהו) אלא דאתקרי עלייהו (דברים יז) על פי התורה אשר יורוך ולא עוד אלא דאמרו עלייהו ג' קדושות הדא הוא דכתיב (ויקרא יא) והתקדשתם והייתם קדושים, והתקדשתם אלו מים ראשונים, והייתם קדושים אלו מים אחרונים כי קדוש זה שמן ערב אני יי' זו ברכה, מאת: [email protected]
  • אני צריך מקור לסיפור זה

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 29/08/2023 14:57 מעשה בצדיק אחד - רבי מאיר מפרעמישלאן או אחר - יהודי שהתאונן לפניו על מצבו הקשה בפרנסה, שאלו ר' מאירל אם יש לו עוד איזה תקוה, וענה שכן יש לו עוד עצים או משהו אחר שיכול עדיין טוב להצליח, אז בירכו שיצליח ויצא לעסק זה, אולם זם זה קרס והפסיד הכל, כך חזר הדבר 3 פעמים ששאלו איזה תקוה יש לך. ובפעם האחרון ענה היהודי שיש לו עוד איזה תקוה מעוטה וחלשה שאולי יכול להצליח, אז בירכו ר' מאיר שיצליח. וגם זה הפסיד. וחזר לפניו היהודי בבכיות שברכותיו של הרבי לא הצליח שום דבר. אז ענה ר' מאיר עכשיו ביסטו א געהאלפענער, כי כל עוד שהיה לך עוד איזה תקוה לא סמכת לגמרי על ישועת ה' לא היה ביכלתי לעזור לך, עכשיו שאתה סומך ובטוח רק על השי"ת, מכאן תבוא ישועתך, ואכן היהודי חזר לעשירות מופלגת
  • מי יודע מקור למשפט זה?

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 12:59 בענין תשובת הגר"ח במדרש תלפיות מובא גם ענין הפרנסות?

1

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים